"ארץ אחרת", "מגזין על ישראליות ויהדות" כהגדרתו, בחר לעסוק בגליונו האחרון ברבנות הראשית. בשורה של כתבות ומאמרים בוחן כתב-העת את מצבה של הרבנות הראשית כיום, את הפער מהחזון של מייסדה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ואת הדרכים לתיקון ומימוש החזון כיום.

כדי לבדוק את מצבה של הרבנות הסירו כותבי ועורכי "ארץ אחרת" את כפפות המשי שאיפיינו פעמים רבות מדי בעבר את סיקורם. הרבנות, לפי "ארץ אחרת", היא גוף אפל, מושחת, מנותק מהעם היהודי. כזה המקדם אינטרסים צרים מאוד של היהדות החרדית ופועל בניגוד לאינטרס של העם היהודי בכללותו.

העורכת, במבי שלג, אינה מסתירה את כוונותיה: להשפיע על החלטת בג"ץ בעניין הגיורים. היא אינה מתביישת להצהיר על כך במאמר הפתיחה. בכלל, "ארץ אחרת" האחרון רחוק מלהיות ניטרלי: הוא נוקט עמדה חד-משמעית נגד החרדים ובעד הגרים, מגלגל את האחריות לפתחו של בג"ץ, ולא שוכח להאיר את רפיסותם של מנהיגי הציונות הדתית.

בכתבה הראשונה, תחת הכותרת "בשם התורה והכוח", תוקפת סימה זלצברג את פסיקת בית-הדין הרבני הגדול לבטל את גיוריו של הרב חיים דרוקמן. היא מציעה חלופות הלכתיות, מסבירה את הדילמות המשפטיות ויורדת לעומק הפוליטיקה בתוך בית-הדין הרבני. בתיה כהנא-דרור כותבת על מעמדן הירוד של הנשים בבתי-הדין ומציגה פסקים שבהם הכאת האשה לגיטימית והגט נקנה בכסף. כתבות אחרות מביאות את קולם של הגרים, שלפתע יהדותם, זהותם ותחושת השייכות שלהם מוטלות בספק.

העיתונאית רבקה רוזנר חוקרת את מעלליו המפוקפקים של הרב הראשי יונה מצגר, והעיתונאית נטע סלע כותבת על הרב יוסף אפרתי, ראש לשכתו של מנהיג הפלג החרדי-ליטאי הרב יוסף שלום אלישיב. מצגר, שקודמיו הטילו ספק בכישוריו הרבניים, נבחר לתפקיד למרות השערוריות שנקשרו בשמו, בשל קשרים ודילים פוליטיים. אפרתי ניהל עסק כשרות פרטי במקביל לתפקידו כראש מערך כשרות ברבנות. שניהם, אגב, סירבו להגיב עניינית לטענות נגדם.

מעניינת במיוחד הדרך שבה בחר הגיליון לטפל בהנהגת הציבור הדתי-לאומי. בניגוד להנהגה החרדית, שמותקפת חזיתית וקולה האותנטי אינו נשמע בגיליון, הרי שזו הלאומית-דתית מיוצגת על-ידי שני רבנים ציוניים-דתיים, יובל שרלו ובני לאו, שמאמרים שלהם מתפרסמים בגיליון, לצד ראיון עם הרב יואל בן-נון. לאו העדיף לכתוב על הרבנות של שנות השמונים ולהתעלם מהנעשה בשדה זה כיום. גם שרלו העדיף להתעלם מהרבנות העכשווית ולהתמקד בחזונו לרבנות אוטופית.

הפער בין ההתנהלות הדורסנית של הרבנות ובין חוורון דבריהם של בן-נון, לאו ושרלו הוא עצום ומביך. בלי לומר זאת במפורש, מערכת "ארץ אחרת" מציגה את הנהגת הציונות הדתית כחלשה ומתרפסת בפני ההנהגה החרדית.

בעוד החרדים עסוקים בהכתבת דעותיהם והלכותיהם בכל תחום הנוגע לחיים בישראל – עיבוד אדמות בשנת השמיטה, מעמד האשה בחיי הנישואים, שאלת מיהו יהודי – הציונות הדתית נכנעת ונסוגה מעמדותיה בסוגיות שנחשבו ספינת הדגל שלה: את המאבק בזכות "היתר המכירה" ניהל הרב בקשי-דורון לפני שבע שנים, והשנה היה זה שר החקלאות שלום שמחון; את המאבק על זכויות האשה מנהלים ארגוני הנשים, נוכח שתיקתם הרועמת של רבני הציבור הדתי-לאומי ועסקניו; לאחרונה בחרו החרדים להשפיל את הרב דרוקמן, מבכירי רבני הכיפות הסרוגות. מי שנלחם את מלחמתו היא מערכת "ארץ אחרת".