הדיון שהתנהל הבוקר בוועדת הכלכלה על המשבר שאליו נקלעה רשות השידור היה, כצפוי, דיון שרובו הצהרות פוליטיות מהדהדות, אך חלולות וחסרות השפעה מיידית על עתיד הרשות ועובדיה. בכל זאת, היו גם כמה פרטי מידע חדשים, וישנים, שעלו מפי הדוברים השונים, וראוי לשים אליהם לב.

המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הציבורי החדש, אלדד קובלנץ, הצהיר כי בהנחה שכל הגורמים המעורבים ישתפו פעולה באופן מלא, התאגיד החדש יהיה מוכן להשקת שידוריו בעוד כשנה או מעט יותר. כונס הנכסים הרשמי, דוד האן, הבהיר כי הרשות צפויה לקרוס הרבה קודם לכן. לדבריו, כבר בסוף החודש הקרוב לא תוכל הרשות לעמוד בהתחייבויותיה והיא עתידה להיכנס לגירעון של 50 מיליון שקל, לפני תשלום משכורות. הסיבה לכך, הסביר, היא שמקור ההכנסה העיקרי של הרשות, תשלומי האגרה, משותק זה חודשים ארוכים. שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, טרם הוציא אל הפועל את סמכותו להורות על גביית האגרה לשנת 2015.

תשומת לב מיוחדת מומלץ להפנות לדבריה של היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, המכירה מקרוב את לשון חוק תאגיד השידור הציבורי, שכן בשנה שעברה כיהנה כיועצת המשפטית של הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, הידועה כוועדת אלהרר. בנדלר הקריאה הבוקר בפני חברי ועדת הכלכלה כמה משפטים מתוך סעיף 113 לחוק, הסעיף שכותרתו "מימון הוצאות ניהול ופירוק ופרעון חובות הרשות".

לפי סעיף זה, הוצאות ניהול הרשות הקיימת, עד להקמת הרשות החדשה, ישולמו "מתוך הכנסות הרשות ונכסיה". בהמשך מובהר: "עלה סכום הוצאות הניהול והפירוק וחובות הרשות על הכנסות הרשות ונכסיה, ישולם ההפרש בידי המדינה". במלים אחרות, אם מסיבה זו או אחרת – בהעדר הכנסות מאגרה או בשל קריסה בשוק הפרסום, או כל סיבה שאינה מפורטת בלשון החוק – הרשות נמצאת בגירעון, המדינה מתחייבת לשלם את ההפרש הדרוש כדי להפעילה.

עוד מובהר בסעיף כי אם המפרק רואה כי בקופת הרשות חסר התקציב הדרוש, הוא "יגיש לנציגי משרד האוצר בקשה למימון חלק ההוצאות שלא ניתן לשלמו". בקשה שכזו, נכתב בחוק, יכולה להיות מוגשת "לפני תחילת כל רבעון בעד ההוצאות הצפויות באותו רבעון". וכאן באים המשפטים החשובים:

"הוגשה בקשה לפי סעיף קטן זה וסברו נציגי משרד האוצר כי לא יהיה ניתן לשלם את יתרת ההוצאות לתשלום מתוך הכנסות הרשות ונכסיה, וכי הוצאות הניהול והפירוק שלגביהן מתבקש המימון נדרשות לשם המשך ניהולה של הרשות או לשם פירוקה, לפי העניין, תעביר המדינה למפרק, בהקדם האפשרי, את הסכום הנדרש למימון יתרת ההוצאות לתשלום; הוגשה לפי פסקה (2) בקשה רבעונית, יועבר הסכום הנדרש לפני תחילת הרבעון; נציגי משרד האוצר לא יסרבו לבקשה לפי סעיף קטן זה, אם סירובם יגרור פגיעה בשידורים, כפי שהיה נהוג בשנתיים שקדמו ליום הפרסום".

היועצת המשפטית של הוועדה הזכירה לנוכחים כי במהלך הדיון סביב סעיף זה שנערך לפני כשנה הועלה החשש כי למשרד האוצר עלולה להיות השפעה גדולה מדי על הרשות, ולכן נוסף המשפט האחרון, שלפיו באוצר לא יסרבו לבקשה אם הסירוב יגרור פגיעה בשידורים. במלים אחרות, לפי לשון החוק, אין למשרד האוצר כל פתח למנוע הזרמת תקציב לרשות השידור כדי להמשיך לממן את פעילותה, שכן ברור שהימנעות מכך תפגע בשידוריה.

זאת ועוד, היועצת בנדלר ציטטה מדברים שאמר לפני כשנה עופר מרגלית, רכז תקשורת באגף התקציבים של משרד האוצר, בדיון של ועדת אלהרר מה-6.7.14, שעסק בסעיף זה.

"אני מנסה להבין", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר באותו הדיון מלפני כשנה. "לפרוטוקול, עופר, מה אתם מנסים לבדוק בכל הדיווחים האלה שאתם רוצים לקבל?".

"זה לא כל הדיווחים", השיב מרגלית, "זה הצעת תקציב אחת לרבעון. אנחנו צריכים גם להיערך תקציבית לדבר הזה. הוא אומר לנו, 'חבר'ה, בתקופה הקרובה הערכת ההכנסות שלי היא איקס והערכת ההוצאות שלי היא ואי, יש פה פער, זה מה שאני צריך...'. אנחנו בודקים שההנחות שלו סבירות ומאשרים".

"או שלא", העירה תמנה עורב, יו"ר ועד האקדמאים ברשות השידור. מרגלית המשיך: "או שאומרים לו, 'פה אנחנו חושבים אחרת', הוא משנה, חוזרים, זה תהליך של אישור תקציב".

"יש לך זכות לא לאשר לו גם, נכון?", תהה ח"כ חמד עמאר. "כן", השיב מרגלית. "כמו כל הוצאה תקציבית. אני לא מבין. מה זה לא לאשר? זה דין ודברים, אנחנו לא...".

הבוקר, אחרי שהיועצת בנדלר סיימה להקריא את דברי מרגלית, ביקש כונס הנכסים הרשמי האן את רשות הדיבור. "אני רק רוצה לציין שלפני שבועיים", אמר האן, "אני התרעתי בכתב פעמיים, בשני מכתבים, אל משרד האוצר, אל אגף התקציבים ואל החשבת הכללית, על המצב התזרימי הבלתי אפשרי ושלא ניתן לנהל כך את רשות השידור. טרם נעניתי בכתב".

מרגלית, יש לציין, נכח בדיון הבוקר והבהיר עוד קודם שדיברה בנדלר כי באגף התקציבים עוקבים מקרוב אחר הנעשה ברשות ומנהלים קשר שוטף עם נציגיה. לדברי מרגלית, בשנת 2014, כשנכחו לדעת כי הרשות זקוקה לסיוע, העביר האוצר את הסכום הדרוש וכך גם בתחילת שנת 2015 כמקדמה, אולם המצב שנוצר כעת דורש ממשרד האוצר לא לסתום חור תקציבי ולא להעביר מקדמה, אלא לספק מימון שוטף.

מצב זה, הוסיף, דורש החלטה של שר האוצר החדש ומנכ"ל משרד התקשורת החדש. "יהיו על הנושא הזה דיונים בימים הקרובים", הבטיח. "יהיה פתרון, לפחות מבחינת הממשלה".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד בנדלר, העירה בהמשך הדיון בהקשר לסעיף המחייב את האוצר לממן את הרשות כך: "נדמה לי שההוראות האלה הן מאוד חד-משמעיות. אינני מבינה איך בכלל ניתן לתת פרשנות אחרת להוראות הסעיף הזה, ואני תמהה שפשוט לא פועלים בהתאם לחוק".