מה המשותף לרשת הספרים האמריקאית בורדרס (Borders), לחברת הסלולר הפינית נוקיה ולתעשיית העיתונות המודפסת? על פניו, לא הרבה, למעט העובדה שכולן עוסקות, בדרך זו או אחרת, בתקשורת. אלא שסוף-השבוע האחרון זימן לשלושתן לקח דומה ואולי אף גורל משותף.
בורדרס, שמפעילה יותר מ-670 סניפים ברחבי ארה"ב, נוסדה בשנת 1971 על-ידי שני אחים, טום ולואיס בורדרס, שפתחו חנות לספרים משומשים במישיגן. בראשית שנות ה-90, לאחר שנרכשה על-ידי רשת Kmart, החלה החברה להתפשט והפכה לאחת מרשתות הספרים הגדולות ביותר בארה"ב, תוך שהיא משנה את הרגלי צריכת הספרים של תושביה.
אבל מנהלי בורדרס לא העריכו נכונה את עוצמת השינוי שחולל האינטרנט בכלל, ואמזון בפרט, בחייהם של חובבי הקריאה. בראשית שנות ה-2000 חתמה בורדרס על הסכם שיתוף פעולה עם אמזון ולפיו תהיה האחרונה הזרוע המקוונת שלה. רק כעבור שבע שנים התעוררה והבינה שהיא חייבת נוכחות מקוונת משל עצמה. זה היה מאוחר מדי.
בסוף-השבוע פירסם ה"וול-סטריט ג'ורנל" ידיעה שלפיה בורדרס עומדת להכריז על פשיטת רגל (Chapter 11), בניסיון להתגונן מפני נושיה. על-פי הערכות, מאות חנויות ייסגרו ואלפים מבין כ-20 אלף עובדיה יפוטרו. בעקבות פרסום הידיעה התרסקה מניית החברה ב-33%, תוך שהיא מעמידה את שווי הרשת על 18 מיליון דולר בלבד (לשם המחשה, רק לפני חמש שנים היו לבורדרס יותר מ-1,200 סניפים והיא העסיקה קרוב ל-35 אלף עובדים).
חתימה על ספרים בסניף של בורדרס בקולורדו (צילום: הקונצריום; רשיון cc)
ומה באשר לנוקיה? ההיסטוריה של נוקיה מתחילה אי-שם בשנת 1865, אך עד לא מכבר היא היתה מוכרת כיצרנית הטלפונים הסלולריים הגדולה והנחשבת בעולם. במשך שנים ארוכות היתה נוקיה אחד המותגים המוכרים והאהובים במדינות רבות בעולם, ואחת השאלות הרווחות בתעשיית ההייטק הישראלית היתה, "מתי תהיה לנו נוקיה ישראלית?". כולם רצו נוקיה.
אף שגם כיום נוקיה נחשבת למותג האמין ביותר בהודו, ואף שבשנת 2010 מוקמה נוקיה במקום השמיני ברשימת 100 המותגים המוכרים בעולם, המותג נמצא בעיצומה של צניחה. לשם המחשה, רק בשנת 2009 מוקם המותג במקום החמישי, ולמעשה נוקיה היא אחת משתי חברות מקרב 20 המותגים הבינלאומיים הגדולים, שאיבדה גובה בשנת 2010.
בשבוע שעבר שלח מנכ"ל נוקיה החדשה, סטיבן אלופ, מכתב מדהים לעובדיו ובו ניתוח מבריק של עומק הצרה שהחברה נקלעה אליה. השורה התחתונה: נוקיה נרדמה בשמירה. אפל השתלטה על המכשירים המגניבים והיקרים, גוגל השתלטה על שוק מערכות ההפעלה, ויצרניות הודיות וסיניות השתלטו על פלח השוק הזול.
בתוך שלוש שנים בלבד הפכה נוקיה למותג הכבד, השמרני והלא מעודכן ביותר בשוק הסלולר. כעת מנסה נוקיה להמציא את עצמה מחדש באמצעות שיתוף פעולה עם מיקרוסופט.
מה שמוביל אותנו אל העיתונים.
ביום שישי פורסמו בכל העיתונים הנחשבים ברחבי העולם, בארץ, בארה"ב – בכל מקום – עמודים ראשיים שסיפרו את סיפורו של הנאום המאכזב של חוסני מובארכ. מובארכ, קבעו העיתונים, מסרב לוותר על מקומו, מסרב להתפטר.
עוד לא הספיק להתייבש הדיו על טונות הנייר, וחוסני מובארכ התפטר. סגן הנשיא, עומר סולימאן, דיווח בהודעה קצרה שמובארכ העביר את סמכויותיו לצבא. הודעת ההתפטרות של מובארכ הפכה באחת את כל גליונות העיתונים לבלתי רלבנטיים.
שער "ישראל היום", 11.2.11
עשור חלף עד שבורדרס הבינה שהיא לא רלבנטית, שלוש שנים עד שהבינה זאת נוקיה, ובסוף-השבוע האחרון התבררה מעבר לכל ספק אי-הרלבנטיות של תעשיית העיתונות המודפסת.
כאשר היו העיתונים מקור המידע המרכזי, איש לא הוטרד מכך שעיתונים בעצם מספרים את מה שכבר קרה אתמול. אם היה אירוע חשוב, הטלוויזיה והרדיו עידכנו בנוגע למתרחש, אך לרבים היתה סבלנות לחכות עד לעיתון של מחר. העולם הזה נגמר זה מכבר, ואם מישהו היה צריך הוכחה לכך, מובארכ הגיש לו אותה, על כורחו, על מגש של כסף. בעולם שבו כולם מחוברים כל הזמן מכל מקום (ולא רק באמצעות המחשב האישי), אף אחד כבר לא מחכה לעיתון המודפס.
אין פלא שבין העיתונים בישראל החל מירוץ אחרי הגרסה הדיגיטלית. כל מי שעיניו בראשו מבין שהסוף קרוב. עבור כמה מהעיתונים הוא קרוב מתמיד.
שנת 2011 עומדת להיות שנה דרמטית למדינות רבות במזרח התיכון, לרשתות הספרים, ליצרניות הסלולר וגם לעיתונים רבים. מובארכ, בורדרס, נוקיה והעיתונים המודפסים – כולם פיספסו את הרכבת. הם לא הבינו את עוצמת השינוי שהתחולל סביבם ולכן, כאמור, הגיבו בבהלה: מובארכ התפטר, בורדרס פושטת רגל ונוקיה חתמה על הסכם שיתוף פעולה שנוי במחלוקת עם מיקרוסופט (מניותיה של נוקיה צנחו ב-14% כשנודע דבר ההסכם).
כבר כיום פועלים העיתונים המודפסים בשולי הרלבנטיות, וזמנם הולך ואוזל. בחודשים הקרובים, אולי בשבועות הקרובים, נצפה ברגעי ההכרעה שלהם, ברגעים שבהם הם ימציאו את עצמם מחדש. אין להם ברירה, שכן במובן מסוים מצבם חמור מזה של מובארכ: נגד מובארכ הפגינו מיליונים בכיכר תחריר. נגד העיתונים איש לא מפגין; פשוט מפסיקים לקרוא אותם.