רונן משה הוא איש רב פעלים, כך ניתן להתרשם מהפרסומים השונים על אודותיו. בין שלל עיסוקיו של משה, יועץ תקשורת השולח ידו גם בייעוץ פוליטי, ניתן לציין גם את כהונתו כדירקטור חברת החדשות הישראלית (חדשות 2), כאחד מנציגיה של הזכיינית רשת. עצם העובדה שמשה פעיל בקרב גופים ואנשים מסוקרים בעודו יושב באחד מהמוסדות המעורבים בניהול כלי תקשורת מרכזי היא כר פוטנציאלי לתקלות ומכשלות שיכולות להתרחש בסיקור העיתונאי הראוי.
הדין אינו מכיר במושג "חופשה זמנית" של דירקטור, ולמעשה כל עוד לא הודיע על פרישה מהדירקטוריון, הרי שחובות האמונים והזהירות והמיומנות שהוא חייב לחברה מכוח הוראות חוק החברות עומדות בתוקפן
הדברים אמנם נכתבו, גם באתר זה בעבר, אך יש לסייגם. דירקטוריון חברת החדשות אינו עוסק בתוכני החדשות עצמם. חוק הרשות השנייה יצר הפרדה מבנית בתוך חברת החדשות בדמותו של סעיף 64 לחוק, שלפיו "חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה". החוק הוסיף וייחד את סמכות העורך הראשי של שידורי חברת החדשות למנכ"ל החברה, כפי שנקבע בסעיף 68(ג): "מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות".
את הסייג הזה ראוי ונחוץ לחזק גם מן הצד האחר. את גובהה וחוסנה של החומה הסינית שמשמש המנכ"ל כעורך ראשי ראינו במלוא הדרם בפרשת אדלסון, למשל, ובאירועים אחרים שבהם חילחלה רוח המפקד, בין אם הוא בעל מניות ובין אם נציגיו בדירקטוריון, אל מה שמוקרן על המסך או נחסך ממנו. אינטרסים של בעלי מניות ונציגיהם זולגים לא פעם ומקשטים בצליל ובצבע את שידורי החדשות, בין אם מדובר בכתבה הסוקרת תוכנית דגל של זכיין ממש טרם השקתה או במופעים חמודים פחות ומזיקים יותר מבחינת השפעתם על תודעת הצופה, או ליתר דיוק, תודעתו הכוזבת.
בחומה הסינית הזאת נבקעים כל העת גם סדקים קונספטואליים הנגזרים מענייני ארכיטקטורה תאגידית. מי שממנה ומפטר את המנכ"ל הוא הדירקטוריון, ועל כן גם שיקולים של המשך כהונה יכולים להיות חלק ממגוון השיקולים ששוקל מנכ"ל אגב קבלת החלטות מקצועיות. הדירקטוריון הוא גם זה שמנווט את המסגרת התקציבית של שידורי החדשות ויכול להשפיע, באמצעים פיננסיים וטכניים לכאורה, על מהותם של השידורים או על תמהילם (למשל בכל הנוגע לתכנים עתירי משאבים וסיכון כגון תחקירים).
מימין, רונן משה, יועץ התקשורת של הליכוד במערכת הבחירות האחרונה (צילום: טל שניידר, "הפלוג")
בהקשר התקציבי ראינו בעת האחרונה לפחות שני מקרים שבהם עלתה דרישה מכיוון בעלי השליטה (רשת וקשת) ונציגים בדירקטוריון של חברת חדשות 2 לריסון תקציבי. אחת מהפעמים האלו היתה דרישה שנשלחה למנכ"ל החברה על-ידי רונן משה עצמו בקשר למינוי מחליף לסמנכ"ל הפורש של החברה, חיליק שריר, או ליתר דיוק – אי-מינוי מחליף.
דרישה זו הוצגה בדיווח כדרישה של בעלת המניות רשת, על אף שנשלחה על-ידי חבר דירקטוריון, מה שמעורר את השאלה עד כמה מתפקדים חברי הדירקטוריון כקולות עצמאיים ובעלי שיקול דעת חופשי כדרישת הדין, חרף העובדה שמונו מטעמו של בעל מניות זה או אחר.
סעיף 106(א) לחוק החברות מדגים זאת היטב בקובעו כי "דירקטור, בכשירותו ככזה, יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה בדירקטוריון, לא יהיה צד להסכם הצבעה, ויראו באי-הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור או בהסכם הצבעה הפרת חובת אמונים". נוסף לכך, סעיף 106(ב) קובע כי "לא ימלא אדם תפקיד מתפקידיו של דירקטור אלא אם כן מונה כדין לתפקיד דירקטור, ולא יפגע אדם בשיקול הדעת העצמאי של דירקטור". מכאן עולה שגם לבעל המניות עצמו אסור לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של הדירקטור.
חופשה זמנית, ניגוד עניינים קבוע
כעת, ובצל הבחירות המתקרבות, התבשרנו כי רונן משה הודיע על יציאה לחופשה שהוגדרה "זמנית" מכהונתו כדירקטור. עוד נכתב בדיווח כי "משה מנהל בימים אלה מו"מ עם גורמים פוליטיים שונים, ולכן ביקש לא לשבת סביב שולחן הדירקטוריון לעת עתה, מחשש לניגוד עניינים, עד לסוף חודש מרץ". כן הוזכר שם כי משה אף מייצג את חברת קצא"א, שהיא מוקד עניין עיתונאי ובפרט בימים אלו, לנוכח אסון צינור הנפט שהציף את הערבה והעלה גם את מפלס הדיווחים על החברה בכלי התקשורת.
החופשה הזמנית של משה מעוררת שאלות רבות. הדין אינו מכיר במושג "חופשה זמנית" של דירקטור, ולמעשה כל עוד לא הודיע על פרישה מהדירקטוריון, הרי שחובות האמונים והזהירות והמיומנות שהוא חייב לחברה מכוח הוראות חוק החברות עומדות בתוקפן.
גם בכל הנוגע למינוי דירקטור חליף לתקופה מסוימת או לישיבות מסוימות של הדירקטוריון נקבע בפסיקה (בפרשת בנק צפון-אמריקה ופסק דין בוכבינדר, למשל) כי חלות מגבלות רבות על האפשרות למנות דירקטור חליף לאדם, ובכל מקרה, מינוי זה אינו פוטר את הדירקטור המוחלף מחובותיו. גם בפסק הדין בפרשת הממונה על ההגבלים העסקיים נגד פישמן-בראון הוצבו קווי מתאר ברורים למשטר התאגידי הנחוץ, ההפרדה בין בעלי מניות ודירקטורים והאחריות המוטלת על דירקטורים מכוח כהונתם.
על כן חופשתו של משה היא ככל הנראה פיקציה משפטית ואין לה משמעות של ממש במובן החובות החלות עליו ואחריותו כלפי החברה. בהתאם לעמדה זו, ככל שיעסוק בעיסוקים המתנגשים עם חובות האמונים והזהירות שלו כלפי החברה, הרי שהוא מצוי בבעיה במישור החוקי.
אודי אנג'ל, 2008 (צילום: משה שי)
משה הוא דירקטור שמונה מטעמה של רשת. אם היה ממונה מטעמה של הרשות השנייה, הרי שהדילמה היתה פשוטה יותר, שכן דומה שאינו עומד בדרישות הנחוצות לכהונה כנציג ציבור מטעם הרשות בדירקטוריון. חוק הרשות השנייה קובע, בין השאר, כי לא ימונה לדירקטור מטעם הרשות "מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות". מנגד, הרי שחובותיו הכלליות של דירקטור אוסרות עליו ממילא להימצא בניגוד עניינים עם החברה שבה הוא מכהן בהתאם להוראות סעיף 254(א) לחוק החברות, הקובע כי נושא משרה "יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים".
גישתה המסורתית של הרשות השנייה בהקשר זה היא להיצמד לדל"ת אמות חוק הרשות ולא להיתלות בהוראות חוק כלליות אחרות החלות על המקרה. על כן, לא פעם נשארים כשלים אחרים המרחפים מעל סיטואציה מסוימת, בלא שתיאכפנה עליהם הוראות החוק. במקרה זה ראוי היה להבהיר לחברת החדשות כי כהונתו של רונן משה עלולה להיתפס ככשל כזה. הבהרה כזו יכולה להיעשות על-ידי הרשות בכובעה כרגולטור, אך גם בכובעה כבעלת מניות המחזיקה 40% ממניות חברת החדשות.
סיכומו של דבר, הודעתו של רונן משה על חופשה זמנית מדירקטוריון חברת החדשות אינה בבחינת פתרון כלשהו לבעיית ניגוד העניינים הנוצרת בשל עיסוקיו השוטפים, ובמיוחד אלה המתוכננים בתקופת הבחירות
מימד אחר שיש להביא בחשבון הוא יחסיו של מי שמייצג גופים מסוקרים ומייעץ להם בענייני תקשורת ואסטרטגיה גם מול כלי תקשורת אחרים, המתחרים לכלי התקשורת שבו הוא מכהן כדירקטור. האם מסגרת יחסי הגומלין והעבודה מול כלי תקשורת אחרים מביאה גם היא לניגוד עניינים פוטנציאלי או בפועל העלול לפגוע בטובת החברה שבה מכהן משה? ייתכן שיש מצבים שיש לכך רלבנטיות לא מבוטלת. החשש הזה מתעצם בתקופות של ייעוץ אינטנסיבי ורב משמעות כמו בתקופות בחירות. כל אלה הופכים את ריבוי התפקידים למלכודת בלתי אפשרית, שבה יכולים להסתבך בעיקר הצופים שאינם מודעים למלוא תמונת האינטרסים ומערך הכוחות.
סיכומו של דבר, הודעתו של רונן משה על חופשה זמנית מדירקטוריון חברת החדשות אינה בבחינת פתרון כלשהו לבעיית ניגוד העניינים הנוצרת בשל עיסוקיו השוטפים, ובמיוחד אלה המתוכננים בתקופת הבחירות. גם העובדה שלאחר הבחירות הוא עתיד לחזור לתפקידו באופן פעיל מביאה למצב לא בריא ולא רצוי, שלפיו מי שמושפעים מהחלטותיו בעתיד הקרוב יכלכלו את צעדיהם בהתאם לכך ובידיעה שבאביב הוא ישוב בחזרה. פרישה והתפטרות מן הדירקטוריון הן הצעד היחיד שיכול להביא לריפוי הפגם הזה, פגם שאולי לא היה צריך להיווצר מלכתחילה, בשל מינויו של משה לדירקטוריון בעודו מצוי בניגוד עניינים מובנה.