בחירות 2015

הבטחת בחירות שהפריח לאחרונה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מאפשרת היום לעיתונים להמשיך לחבוט בו. כנהוג, כל עיתון חובט בראש הממשלה על-פי דרכו, למעט זה שבו אין נוהגים לחבוט בראש הממשלה. אתמול השתתף נתניהו בוועידת ישראל לעסקים, ובה הרחיב על יוזמה חברתית שיוחסה לו לאחרונה: ביטול מס הערך המוסף על מוצרי מזון הנתונים לפיקוח ממשלתי. זמן קצר לאחר נאומו נפוצו דיווחים שהזכירו נשכחות: רק לפני חודשיים, התברר, התנגד נתניהו ליוזמה דומה.

הכותרת הראשית של "מעריב" אמנם מוקדשת הבוקר לפיזור הכנסת – אתמול הצביע בית-הנבחרים פה אחד בעד פיזורו – אך שני טורי הפרשנות הנלווים לה, שתמציותיהם נדפסות בשער, חולקים תכונה משותפת: רחשי בוז עמוקים לתוכנית של נתניהו.

"בנימין נתניהו הבטיח אתמול 'להביא חוק מע"מ אפס על מוצרי יסוד במזון ולהכפיל את הפיקדון לחיילים משוחררים קרביים'", כותב בן כספית באחד משני המאמרים, הנושא את הכותרת "פתאום חברתי". "מה אני אגיד לכם, הגיע הזמן למנות את הנתניהו הזה לראש הממשלה. אה, הוא כבר ראש הממשלה? שש שנים? פעם שלישית (בסך-הכל תשע שנים)??", כותב כספית בהמשך המאמר, שהיה יכול להסתייע ביד עורכת.

לפי כספית, החוזר על סלוגן של יאיר לפיד בדבר ה"ניתוק" שבו לוקה ראש הממשלה, נתניהו הוא "האחראי הראשי לקריסת מעמד הביניים בישראל". יהודה שרוני, בטור שכותרתו היא "החליל של דרעי", כותב כי "ההפתעה הגדולה ביותר" ביוזמה החדשה של נתניהו היא "המהירות שבה זנח את השקפת עולמו הכלכלית. הפליק-פלאק הפיננסי נעשה רק כדי לרצות את שותפיו העתידיים לקואליציה, ש"ס".

נתניהו נואם בוועידת ישראל לעסקים. תל-אביב, 8.12.14 (צילום: פלאש 90)

נתניהו נואם בוועידת ישראל לעסקים, אתמול (צילום: פלאש 90)

הסיקור החדשותי ב"מעריב" גם הוא ביקורתי כלפי נתניהו. הידיעה החדשותית המוקדשת ליוזמת הבחירות של ראש הממשלה נושאת כותרת המתייחסת לתגובה של לפיד ("נתניהו חושב שהבוחר הוא ילד בן 4"), ולא לתוכנית עצמה, והפליק-פלאק מהטור של שרוני צץ שוב בידיעה אחרת, מאת אריק בנדר, שבה מוזכר כי "ראש הממשלה הפיל בעבר שלוש הצעות ל-0% מע"מ על מוצרי מזון".

"בישיבת סיעת הליכוד אתמול נשאל נתניהו על הזיג-זג בעמדותיו", כותב בנדר. "'היתה התנגדות', השיב ראש הממשלה, 'אני לא מסתיר את זה. 0% מע"מ היה צריך להגיע על הדבר הנכון. אם הולכים להרחיב אותו, הדבר הנכון הוא להרחיב אותו על מוצרי יסוד מפוקחים מסל הקניות. אתה נותן למשפחות האלה הטבות של אלפי שקלים בשנה'".

הכותרת הראשית של "כלכליסט", היומון הכלכלי של קבוצת "ידיעות אחרונות", מוקדשת להפרכת ההערכה המספרית של נתניהו. "ההבטחה של נתניהו שווה 38 שקל למשפחה", נכתב בה, מתחת לכותרת הגג ההיתולית "החלה עונת ההבטחות לבוחר". על-פי ניתוח שערך שאול אמסטרדמסקי, "החיסכון האמיתי למשפחה יהיה זעום": 405–503 שקל בשנה, ולא "אלפי שקלים", כמובטח.

שני יומוני הכלכלה האחרים דואגים גם הם ללוות את היוזמה בפרצוף מעוקם: בעוד שב"גלובס", שבוועידה שלו הציג נתניהו את היוזמה, עושים זאת עם קמצוץ של מלח ("ראש הממשלה פתח את קמפיין הבחירות"), ב"דה-מרקר" שופכים את כל השקית ("ראש הממשלה מאבד את העשתונות") ומקדישים הסברים מדוקדקים לחוסר התוחלת של התוכנית הכלכלית ולנזק שתגרום.

"ידיעות אחרונות"

בהמשך למגמה שהוקצנה בימים האחרונים, גם היום העיתון המציג את הקו התוקפני ביותר כלפי נתניהו הוא "ידיעות אחרונות". ריבוי האירועים שמזמנת מערכת הבחירות מאפשר לעורכי העיתון לעגן את הביקורת במגוון של צירים, ואכן, היום הם פורשים את המתקפה על פני ארבע חזיתות: החזית האישית, החזית הכלכלית, חזית השמאל וחזית הימין.

כנהוג בטבלואיד, החזית האישית היא זו המובילה את המתקפה: "נתניהו בזיג-זג", נכתב בכותרת הראשית של העיתון, המוקדשת לתכונה אישית שהודבקה לנתניהו זה מכבר – הנטייה להתקפל, לחזור בו מהבטחות ולעשות ההפך ממה שאמר שיעשה. לנטייה הזו, שיש מי שיכנו אותה "פרגמטיזם" ויש מי שיתעקשו שהיא מעידה על מידה של רמאות, יש שם בטבלואידית: זיג-זג, כאמור. "נתניהו הכריז על מע"מ אפס על מוצרי מזון בסיסיים – חודשיים בלבד לאחר שהתנגד למהלך דומה של עמיר פרץ", מוסבר בשער "ידיעות אחרונות".

"האם תוכנית נתניהו למע"מ אפס על מוצרי מזון בסיסיים היא ספין בחירות?", שואלת-קובעת כותרת מדור הבעד-ונגד היומי במוסף "24 שעות". יקיר אלקריב, מצד אחד, חושב שמדובר ב"ניסיון להציל קריירה דועכת"; נח קליגר, מצד שני, קובע ש"על נתניהו להתחייב שההצעה תמומש גם אחרי הבחירות ולא תישאר רק סיסמה ריקה מתוכן ברגע שתושבי ישראל אמרו דברם בקלפי".

לחזית הכלכלית נגד נתניהו מגויסים המוסף הכלכלי של העיתון, "ממון", והפרשן הכלכלי הבכיר סבר פלוצקר. "כך נראית כלכלת בחירות", קובעת כותרתו של טור הפרשנות שמספק היום פלוצקר, שראשיתו נדפסת בשער "ידיעות אחרונות". בטור עצמו מסביר הפרשן כי מדובר ב"כלכלת בחירות נקייה מנימוק ענייני ומגיבוי מקצועי", וש"מטרתה היחידה לפתות את הבוחרים ולקנות בזיל הזול את תמיכתם בקלפי", כהגדרתו. "מיותר לכן להתייחס ברצינות להיבטיה הכלכליים והחברתיים של ההצעה, שכל כולה תעמולת בחירות גלויה ובוטה", כותב פלוצקר בהמשך הטור.

חרף קביעתו של הפרשן הבכיר, הידיעה הראשית ב"ממון" מוקדשת להתנגדותו של נתניהו בעבר לתוכנית להוזלת מוצרי המזון הבסיסיים, וניתן בה מקום גם להשלכותיה של ההצעה, אם וכאשר תתקבל. להפניית השער בנושא מוצמדת סטמפה החוזרת שוב על המסר הוותיק שצץ הבוקר מחדש: "זיג-זג המע"מ".

את נתניהו אפשר לתקוף גם על שום מיצובו הפוליטי המשתנה, וכך עושים היום ב"ידיעות אחרונות" באמצעות גורמים משמאלו ומימינו שהמשותף להם הוא התנגדותם לנתניהו ורצונם לרשת אותו.

בחזית השמאלית מובלטת מגמה של הקצנה המיוחסת לליכוד, אגב הודעת הפרישה שפירסמה אתמול השרה לימור לבנת. "הליכוד החדש: ימני יותר, קיצוני יותר", מודיעה כותרת בולטת בשער העיתון. "ליכוד אחר", מודגש בכותרת המרכזית בכפולת העמודים הפותחת, המוקדשת בעיקרה לנעשה במפלגה (יובל קרני ואיתמר אייכנר). "גורמים בימין הקיצוני השתלטו על הליכוד", נכתב בציטוט מפי לבנת ("בשיחות סגורות").

גורם המכונה "שרים בליכוד" מספק ל"ידיעות אחרונות" ציטוט שלפיו "נתניהו מבריח את כולם. בקצב הזה הוא יישאר לבד – הוא פרנואיד, לא מתייעץ ומנסה לגמד את כולם. לא פלא שכולם רוצים לעזוב".

בנימין נתניהו ולימור לבנת בכנסת. 8.12.14 (צילום: יונתן זינדל)

נתניהו עם לבנת אתמול בכנסת, לאחר הודעתה על פרישתה מפוליטיקה (צילום: יונתן זינדל)

שטח נרחב בעמ' 3 מוקדש ל"סמלי הליכוד שעזבו את המפלגה": לצד לבנת מופיעים שם גדעון סער, מיקירי "ידיעות אחרונות", המכונה "אחת הדמויות הבולטות בליכוד" תוך הבלטת האפשרות שיתמודד כעת מול נתניהו. לצדו נדפסות תמונותיהם של משה כחלון ("אחת הדמויות הפופולריות בממשלת נתניהו השנייה"); בני בגין ("בנו של רה"מ המיתולוגי"); מיכאל איתן ("מי שנחשב במשך שנים לאחד הח"כים האהובים בליכוד"); ודן מרידור ("מהבולטים ב'נסיכי הליכוד'"). המסר ברור: זו אינה אותה מפלגה איכותית ומתונה שהכרנו.

בחזית הימין מזכירים עורכי "ידיעות אחרונות" לקוראיהם שאם הם במקרה מחזיקים בעמדות ימניות – יש עוד מפלגות שאפשר להצביע להן. ישראל-ביתנו, למשל. בידיעה על הסכם עודפים שנחתם בין מפלגתו של אביגדור ליברמן למפלגתו המתגבשת של משה כחלון מובהר בכותרת המשנה: "שר החוץ ושר התקשורת לשעבר מתייצבים למעשה בין הימין של נתניהו ובנט לשמאל-מרכז של לפיד, הרצוג ולבני".

בנימין נתניהו ודני דנון בכנס מפלגתי. 9.11.14 (צילום: פלאש 90)

בנימין נתניהו ודני דנון בכנס מפלגתי, לפני חודש (צילום: פלאש 90)

בידיעה אחרת מובלטת ביקורת על נתניהו הבוקעת מתוך אחד מאגפי הליכוד. "היום: מרכז הליכוד יתכנס, רה"מ לא יגיע", נכתב בכותרת. "אף שראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על כינוס מרכז הליכוד כדי שידון בנושא החוק, הפריימריז והשריונים – הוא לא יגיע לישיבה עצמה", מודגש בפתיח. חבר מרכז מנהריה מצוטט כאומר ש"קיים חשש לעתידה של תנועת הליכוד ולהצלחתה בבחירות. הליכוד יימחק בקלפי, והנהגת הליכוד תשלם מחיר כבד". בהמשך הידיעה משובצים ציטוט ותצלום של דני דנון, שיתמודד מול נתניהו על תפקיד יו"ר המפלגה.

ידיעה נוספת מוקדשת לסדק אפשרי בין ראש הממשלה לשר הביטחון שלו, משה יעלון. "בעקבות שמועות במערכת הפוליטית על הסכם שלפיו יקבל בנט את תיק הביטחון, דרש יעלון מנתניהו הבהרות ונענה: לא יכול להבטיח דבר", נכתב בכותרת המשנה של הידיעה. "נתניהו כבר מכר את בוגי מזמן", אומרים לכתב איתמר אייכנר "שרים בליכוד", ומוסיפים: "אצל נתניהו מי שנחלש – הוא פשוט לא סופר אותו".

קורא "ידיעות אחרונות" שירצה ללמוד על הנעשה במפלגות שאינן הליכוד יישאר כשרוב תאוותו בכפו: מלבד אזכורים קצרים של התפתחויות שוליות בעבודה, בישראל-ביתנו ובמפלגה שבמסגרתה ירוץ משה כחלון, סיקור מערכת הבחירות בעיתון הנמכר בישראל מוקדש היום כמעט כולו לנתניהו ולליכוד.

"ישראל היום"

הסיקור שמעניק הבוקר "ידיעות אחרונות" לנתניהו הוא סיקור לעומתי, שנתפר בדקדקנות למידותיו האישיות. עם זאת, חרף הגוון הביקורתי במובהק, הסיקור ב"ידיעות אחרונות" מבוסס על מידע, על התרחשויות שככל הנראה קרו באמת ועל הקצנה של רחשים פוליטיים וציבוריים שבימים האחרונים מצאו ביטוי גם בכלי תקשורת אחרים. ב"ישראל היום", שאינו מתנהל כעיתון שיש לו אג'נדה אלא כאג'נדה שיש לה עיתון, התמונה אחרת בתכלית.

בדומה ל"מעריב" ול"הארץ", הכותרת הראשית של "ישראל היום" מוקדשת היום להצבעה על פיזור הכנסת. לידה, כנהוג, מובלט המסר התורן של ראש הממשלה, שהוא היום תוכניתו להוזלת מוצרי המזון המפוקחים. האפשרות שלפיה ייתכן כי מדובר בהבטחת בחירות ריקה שלא תמומש אינה מוזכרת.

טענותיהם של יריביו הפוליטיים של נתניהו מוצנעות באופן כמעט הרמטי. "באופוזיציה תוקפים: בעבר התנגדת", נכתב בכותרת המשנה של הפניית השער לידיעה על יוזמת נתניהו, הנדפסת בעמ' 15. כותרת המשנה של הידיעה עצמה כוללת אמנם את השורה "האופוזיציה מתחה ביקורת: בעבר התנגדת, זה פופוליסטי", אך המידע בנושא נעדר לגמרי מנוסח הידיעה, שעליה חתום העורך הכלכלי חזי שטרנליכט.

למעשה, קורא של "ישראל היום" לא יוכל להבין מהי אותה יוזמה שבעבר זכתה להתנגדותו של נתניהו, לא כל שכן להסיק מה פופוליסטי במעשיו. ביקורת כללית מפי לפיד ושלי יחימוביץ' נכללת אמנם בסוף הידיעה, אך היא אינה כוללת את התייחסויותיהם הפרטניות לנתניהו ולתוכנית החדשה שהציג. בשום מקום ב"ישראל היום" לא נכתב היום במפורש שנתניהו התנגד בעבר להסרת המע"מ מעל מוצרי מזון בסיסיים.

טור הפרשנות המרכזי בכפולה הפותחת של "ישראל היום" הוא מאמר מאת חיים שיין, המוקדש לניגוח מנאציו של ראש הממשלה. לטענת שיין, אלו היוצאים נגד התוכנית העכשווית של נתניהו לוקים ב"התניה פבלובית" ולוקחים חלק ב"מתקפת צביעות" במקום לעסוק בסוגיה לגופה. "אפשר להתווכח, גם על העיתוי, אבל מאיפה השנאה הזו?", שואל-מאשים הפובליציסט, שיכול לחפש תשובה אפשרית בכתביו הוא.

כפי שמרמזת כותרת המאמר, "במרכז אין חזון ואידיאולוגיה", שיין מעוניין לשכנע את הקוראים שאין להם מה לחפש במפלגות מרכז. כדי לעשות זאת הוא מייחס למפלגות הללו את אותן התכונות המיוחסות כעת (בעיתונים שאינם "ישראל היום") לנתניהו. "יהודי חכם אמר לפני כמאתיים שנה כי בני-אדם הולכים בימין הדרך או בשמאל הדרך, רק בעלי החיים והעגלונים נעים במרכז. מי שממקם עצמו במרכז משול לשבשבת רוח לכל עת, לא חזון לא אידיאולוגיה ולא ערכים, רק שיקולים אינטרסנטיים קצרי מועד", כותב שיין, המחרב את המטפורה בכך שהוא מדגיש כי ביקורתו נגד ה"מרכז" תקפה גם ל"שמאל".

בנימין נתניהו ומשה יעלון. 12.11.13 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

נתניהו ויעלון בעת סיור משותף, 2013 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

בהמשך סיקור מערכת הבחירות מציעים עורכי "ישראל היום" לקוראיהם גם ידיעות על פרישתה של השרה לבנת ועל דרישתו של השר יעלון להישאר במשרד הביטחון גם לאחר הבחירות. בניגוד לדיווחים המתפרסמים היום ב"ידיעות אחרונות", ב"ישראל היום" אין זכר לאמירותיה של לבנת על הקצנה בליכוד. הגורמים האנונימיים שאמרו ל"ידיעות אחרונות" כי יחסו של נתניהו ליעלון מזכיר בוגדנות נאלמו גם הם.

טור נלווה מאת הכתב הפוליטי מתי טוכפלד מוקדש להעלבת יריביו של נתניהו, בין היתר באמצעות נטילת הכינוי שהעניק לו לפיד בנאום הבחירות שלו – "מנותק" – והדבקתו בחזרה על מצחו של שר האוצר המודח. לפי טוכפלד, מצבו של לפיד "עגום", ציפי לבני "חבוטה", ויצחק הרצוג "מנסה להפיח תקווה במחנה השמאל כשהוא מדבר על חזרתה של העבודה להנהגה, אולם ספק אם הוא מאמין לעצמו". ליברמן וכחלון הם, על-פי טוכפלד, "שתי דמויות ימין מרכזיות שהפכו פתאום את עורן ליונות שלום צחורות".

כשהוא ניגש לכתוב על ראש הממשלה נוקט טוכפלד משנה זהירות. "נתניהו נטל על עצמו סיכון לא מבוטל כשהחליט ללכת לבחירות, ואף שהוא נכנס לקרב עם יתרון על פני האחרים, אין לדעת אם כך גם ייצא ממנו ב-17 במארס".

ברגע האחרון

"הכנסת אישרה בחטף את חוק ההסתננות; ארגונים לזכויות אדם: נעתור נגדו לבג"ץ", מדווח ב"הארץ" אילן ליאור. "החוק הנוכחי ממשיך לאפשר כליאת זרים שאין כל כוונה לגרשם מישראל, ועל כן לוקה באותם פגמים חוקתיים כקודמיו", כותב אייל גרוס בטור פרשנות נלווה.

"הח"כים התרעמו, אבל ועדת הכספים אישרה עוד 5.7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון", מדווח ב"גלובס" יובל אזולאי. "אני מצביע בעד הכסף שצריך לעבור לביטחון, אך השיטה שלכם, שבה אתם בונים על תת-ביצוע של משרדים והרזרבות שאתם שמים בהם כדי להעביר אחר-כך לביטחון, בין אם יש מבצע או אין מבצע – בעייתית", מצוטט בידיעה ח"כ עפר שלח.

"נתניהו קונה את הקואליציה הבאה? משרד האוצר בראשותו ביקש אמש לאשר העברה דחופה של 70 מיליון שקל למוסדות חרדיים", מדווח ב"דה-מרקר" צבי זרחיה. "רה"מ, המכהן כרגע גם כשר האוצר, ניסה להעביר בוועדת הכספים כ-165 מיליון שקל להתנחלויות. בכירי המנהיגות ביו"ש הגיעו, בעבודה וביש-עתיד השתוללו מכעס, והחרדים דרשו עוד כסף והפילו את ההצעה. נתניהו מנסה לפתור את המצב עם 38 מיליון שקל נוספים לחינוך החרדי", מדווחת ב"כלכליסט" רוני זינגר.

"נתניהו מנסה לעשות מחטף עבור ההתנחלויות בדקה ה-90 לפני הבחירות", מצוטט גורם בשם "הח"כים של יש-עתיד" בתוככיה של ידיעה קצרה המתפרסמת בכפולת העמודים הפותחת של "ישראל היום".

היה פוטש?

"ליצמן: 'פנו אלי להצטרף לממשלה של לפיד – מוכן להיבדק בפוליגרף'", מודיעה כותרת בולטת בכפולה השלישית של "מעריב". שלמה שמיר שוחח עם ח"כ יעקב ליצמן (יהדות-התורה) ושמע ממנו, בין היתר, על "שתי פניות שקיבל להצטרף לממשלה חלופית בראשותו של יו"ר יש-עתיד יאיר לפיד". עם זאת, מציין שמיר, "ליצמן אינו מוכן לנקוב בשמות האישים שפנו אליו".

האפשרות שלפיד ניסה לכונן ממשלה חלופית היא אחד הנימוקים שנתן נתניהו להדחתו, שהובילה להקדמת הבחירות. על המהלכים שנעשו מאחורי קלעיה של ממשלת נתניהו השלישית, ועל האופן שבו השתקפו הללו בדיווחים העיתונאיים, כתב כאן היום עוזי בנזימן.

החברה החרדית

כתבת השער של מוסף "המגזין" של "מעריב" מוקדשת ליוזמה פמיניסטית בחברה החרדית. "תשעה מנדטים של נשים חרדיות, כמעט מאה אחוזי הצבעה ואפילו לא נציגה אחת בכנסת", נכתב במרכז השער, המעוצב בסגנון פשקווילי.

פשקוויל. מאה-שערים, 2013 (צילום: יונתן זינדל)

פשקוויל. מאה-שערים, 2013 (צילום: יונתן זינדל)

הכתבת תמר דרסלר שוחחה עם כמה מהנשים המובילות את התנועה, שנתקלת בהתנגדות נחרצת מטעם הממסד הפוליטי בחברה החרדית. "אנו נשים חרדיות עצמאיות ממגזרים שונים באוכלוסייה החרדית, ומולנו עומדים חברי-כנסת, מפלגות ועיתונים עם כיסים מספיק עמוקים בשביל להרוג כל יוזמה לשינוי. אנו מתכוונות להגיע פנימה לתוככי המגזר עם הקמפיין שלנו, לא רק בפייסבוק או ברשתות החברתיות", נכתב באחד הציטוטים.

אדם המזוהה כ"גורם בכיר ביהדות-התורה" אומר לדרסלר כי שלילתה המוחלטת של היוזמה אינה נובעת מ"שנאה או אפליית נשים", ומוסיף: "יש להצטער על הדרך שבה בחרו הנשים היקרות האלו לנסות ולשנות. כי מי שמכיר את המגזר החרדי יודע שלא כך נעשים הדברים אצלנו. בדרך שלהן אין שום סיכוי לשינוי, גם לא בעשרות השנים הקרובות. אם היה ולו סיכוי קטן שהדבר ישתנה, העיסוק במדיה החילונית מוסס אותו".

החשד: הזדהות

"הותר לפרסום: שמונה תושבי כפרים בגולן נעצרו בחשד להזדהות עם חיזבאללה", מדווחים ב"מעריב" נועם אמיר וחיים איסרוביץ'. "השמונה נעצרו לאחר שהניפו את דגלי הארגון הלבנוני-שיעי ונשאו את תמונותיו של המזכ"ל חסן נסראללה בכמה אירועים בתקופה האחרונה", נכתב בידיעה. "העצורים הועברו לחקירת השב"כ, שם יבדקו אם הם יצרו קשר עם הארגון מעבר לגבול. יתר פרטי הפרשה נמצאים תחת צו איסור פרסום".

חיילי צה"ל נושאים דגלי חיזבאללה ולבנון, עם שובם מפעילות מבצעית בצפון. 14.8.06 (צילום: חיים אזולאי)

חיילי צה"ל נושאים דגלי חיזבאללה ולבנון, עם שובם מפעילות מבצעית בצפון. 14.8.06 (צילום: חיים אזולאי)

מדד קצא"א

"חשש כי שטפונות יחריפו את זיהום הנפט; נתניהו טרם התייחס לאסון", מודיעה כותרת בולטת על שער "הארץ", כחלק מהמעקב היומיומי של העיתון אחר התפתחות הטיפול בנזק האקולוגי בערבה. "ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא השר בפועל מאז התפטרותו של עמיר פרץ", מציין כתב "הארץ" לענייני סביבה צפריר רינת. "המשבר מנוהל ללא שר – ומנכ"ל המשרד האחראי בכנס בחו"ל", נכתב בכותרת המשנה.

דוד לפלר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה (צילום: יחסי-ציבור, טלי ליבמן)

דוד לפלר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה (צילום: יחסי-ציבור, טלי ליבמן)

גם ב"מעריב" מקדישים לחשש מפני התרחבות הזיהום מקום בולט בשער. "המירוץ להצלת המפרץ", נכתב בהפניה לכתבה מאת יובל בגנו ויהודית זילברשטיין. המפרץ הוא מפרץ אילת, שאליו עלול להגיע הנפט אם יתחוללו באזור שטפונות. בידיעה עצמה מזכירים בגנו וזילברשטיין את "הביקורת הציבורית האדירה" על חברת קצא"א ואת "החיסיון על פעולות קצא"א", העשוי להקשות על חקירת המחדל.

ב"ידיעות אחרונות" לא מקדישים לקצא"א ולזיהום הסביבתי הפניית שער, אך ידיעת המעקב בנושא, שלה נלווה היום גם טור מאת הכתב לענייני סביבה עמיר בן-דוד, מרחיבה מעט את מנעד העיסוק בחברה המזהמת באמצעות עיסוק בתנאים יוצאי הדופן שבהם היא פועלת.

בידיעה החדשותית מעדכנים כתבי "ידיעות אחרונות" בן-דוד וטובה צימוקי את קוראי העיתון בכך ש"כעת מתברר גם כי החברה ביצעה את השינויים בקו ללא פיקוח של ועדות התכנון – וזאת על סמך חוק הזיכיון שלה שמאפשר זאת". כמו ב"הארץ", גם ב"ידיעות אחרונות" מזכירים כי ממלא-מקומו של השר להגנת הסביבה הוא נתניהו.

גם היום מוסיף "ישראל היום" לספק את הסיקור המצומצם ביותר של התקרית החמורה. ידיעה קצרה בנושא (רונית זילברשטיין) מתפרסמת בעמ' 25 של החינמון. מדוע זה כך? תשובה אפשרית ניתן לדלות מהטור שמפרסם עמיר בן-דוד היום במדור הדעות של "ידיעות אחרונות": "ראש הממשלה מכהן היום גם כשר להגנת הסביבה, שממונה על אנשי המשרד ופקחי רשות הטבע והגנים, שעושים לילות כימים מאז זרמו לשטח חמישה מיליון ליטר נפט. כמי שמחזיק בתיק האוצר, הוא גם ממונה על קצא"א, חברה שבה רב הנסתר על הגלוי ושגרמה לשורה של זיהומים בשנים האחרונות. ואם תרצו, הוא גם שר הבריאות".

מי שיקרא הבוקר את הידיעה ב"ישראל היום", לעומת זאת, עשוי להבין כי הגורם הממשלתי האחראי הוא דווקא השר סילבן שלום, יריב פוליטי של נתניהו, שמידע שגוי על ביקור שלו באתר המזוהם נכלל בדיווח החדשותי הפגום שמגיש היום החינמון. שמו של נתניהו אינו מוזכר.

פי כמה

"חברת קצא"א הודתה כי באסון דלפו חמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי – פי חמישה מההערכה הראשונית שלה" (יובל בגנו ויהודית זילברשטיין, "מעריב").

"ממדי האסון מתבררים: 5 מיליון ליטרים דלפו – פי ארבעה מהדיווח המקורי" (רונית זילברשטיין, "ישראל היום").

"קצא"א: דליפת הנפט גדולה פי שניים מהדיווח" (אבי בר-אלי, "דה-מרקר").

הסיפור הגדול

"עד כמה שזה נשמע מוזר, השיטפון השחור שהציף כעת את שמורת עברונה אינו האסון הסביבתי הקשה ביותר שפקד את הערבה", כותב יניב גולן, פעיל סביבה מהנגב, במדור המאמרים האחורי של "הארץ". "קדם לו, וחמור ממנו, חורבן דרומה של בקעת תמנע, עקב פעולתם של מכרות הנחושת, משנות ה-50 ועד ימינו. בשני המקרים מדובר בחברות ממשלתיות שגרמו להרס אדיר ממדים. קל להאשים את הפועל השלומיאל של הקבלן הרשלן, אבל האחריות רובצת קודם כל על המדינה.

"רחוק מן העין, רחוק מן הלב: רבים מאזרחי ישראל ביקרו בפארק תמנע, אך מעטים מהם יודעים כי במרחק דקת נסיעה מעמודי שלמה שוכנת חלקת ארץ אומללה: יותר מ-10,000 דונם שזוהמו בשפכים תעשייתיים, נרמסו ונכתשו תחת שרשראות הכלים הכבדים. ליד כל מכרה יש הר אדיר של פסולת עפר. לאיש אין כוונה לשקם את הנזקים, לנקות את הקרקע המזוהמת במתכות כבדות ולהחזיר לבטן האדמה את עשרות מיליוני הטונות שהוצאו ממנה. מה שהיה היה, ממשיכים לפרויקט הבא".

מנזקי דליפת הנפט מצינור של חברת קצא"א, 4.12.14 (צילום: רשות הטבע והגנים)

מנזקי דליפת הנפט מצינור של חברת קצא"א, 4.12.14 (צילום: רשות הטבע והגנים)

המאמר של גולן ב"הארץ" קושר בין הסיפור הנקודתי של דליפת הנפט, המסוקר ברמה כלשהי בכל כלי תקשורת ישראלי מהזרם המרכזי, ובין הסיפור הגדול, המתמשך, שמתרחש הרחק מהעין הציבורית. הסיפור הזה אינו מעניין כלל את כלי התקשורת הממוסדים, המתעלמים ממנו כמעט לחלוטין, אף שחשיבותו עולה על זו של התקרית הנקודתית הנחגגת כעת בכותרות.

"לא רק דרומה של בקעת תמנע – 90 אחוז מהדיונות בערבה נהרסו בתוך שני דורות, לאחר שהוכשרו לשדות חקלאיים ונכרו לצורכי משק הבנייה", מוסיף גולן. "למרות זאת ממשיכים הדחפורים להעמיס משאיות של חול משרידיה של דיונת סמר, ובמקביל מקדמת המועצה האזורית חבל-אילות הקמת מאגר על מה שנותר מדיונת יטבתה. הקיבוצים צפויים לקבל עוד עשרות אלפי דונמים לחקלאות, כולל בשולי מלחת עברונה הפגועה. הכרסום האטי הזה אינו מזעזע כמו תמונות של עץ שיטה בתוך אגם שחור, אבל השפעתו דרמטית לא פחות", הוא כותב.

"אנשי רשות הטבע והגנים עומדים חסרי אונים מול הצונאמי הזה, המזרים מיליארדים אל אזור הספר שבו עוד אפשר לשים יד בקלות יחסית על נכסי קרקע וטבע. במקביל צומח כאן זן ייחודי של הון-שלטון-וקלשון, כשארגוני הסביבה כמעט שאינם נוכחים. לאיש אין תמונה מלאה, ולאיש אין תוכנית שמציבה את האיזון בין פיתוח ושימור כמטרה ממשית. סיסמאות יש כמובן למכביר, והכל נעשה בשם הציונות והפרחת השממה. אלא ש'עוד דונם ועוד עז' פירושם בפועל הוא פחות דיונה ופחות עץ".

עצרו את מכונות הדפוס

כותרות של ידיעה חדשותית, "ישראל היום", 9.12.14

כותרות של ידיעה חדשותית, "ישראל היום", 9.12.14

ענייני תקשורת

טלוויזיה באינטרנט. ב"גלובס" מדווחת שלומית לן על פאנל בנושא טלוויזיה מסחרית ותקשורת מקוונת שנערך אתמול בוועידת ישראל לעסקים. שניים ממשתתפי הפאנל הם אבי וייס, מנכ"ל חדשות ערוץ 2, ואילן ישועה, מנכ"ל "וואלה". "'וואלה' ו-ynet הפכו את אתרי האינטרנט שלהם לטלוויזיה, ולאחר תקופה מסוימת צימצמו את שידורי הווידיאו, כי לא סתם ההשקעה בתוכן בטלוויזיה כל-כך יקרה. אם 'וואלה' תהיה ערוץ טלוויזיה בעתיד, היא תהיה ערוץ נישה", מנבא וייס.

תעשיית הנייר. "בחודשים האחרונים הופחת דירוג האשראי של חברת נייר-חדרה, מנייתה קרסה ב-35%, ההפסד הרבעוני עלה ל-68 מיליון שקל – ותשואות האג"ח טיפסו ל-8%. החברה, שמתמודדת עם ירידה מתמשכת בשימוש בנייר, כנראה תצליח לעמוד בהתחייבויותיה בשנה וחצי הבאות – אבל למשקיעים יש סיבה לדאגה", מדווח ב"דה-מרקר" ערן אזרן, בידיעה שכותרתה "הנייר סובל הכל, גם המשקיעים".