"לא כצעקתה", כך הגדיר אתמול ח"כ מאיר שטרית (קדימה) את הצעתו לתיקון חוק איסור לשון הרע בדיון שנערך במליאת הכנסת לפני שהחוק עבר בקריאה ראשונה. לפי פרוטוקול הדיון, שטרית טען כי הוא "האחרון שרוצה לפגוע בחופש העיתונות ובחופש הביטוי. אבל גם מאידך אני חושב שעל-פי פקודת העיתונות ועל-פי האתיקה המקצועית של העיתונות, עיתונאי חייב לדווח אמת, ואסור לו, לעיתונאי, לדווח דברים שהם לא אמת, והוא חייב להיזהר, בעיקר כשדנים בכבודו של אדם או בשמו הטוב".

שטרית טען כי הצעת החוק שלו נועדה להגן "על האזרח הקטן". לדבריו, "הרי בעלי ההון לא זקוקים לחוק שלי, הם יכולים להגיש תביעות על מיליונים. הם יכולים לקחת סוללה של עורכי-דין ולהגן על עצמם ולהוכיח נזק. פה מדובר על אדם שאין לו את האמצעים להגן על עצמו". למשמע קריאות ביניים מהמליאה הוסיף שטרית: "אני מבין את הפחד שלכם מהעיתונות. אני ממש – אתם משקשקים. אני אומר לכם את זה, תסלחו לי, כל המתנגדים, אתם פשוט משקשקים".

ח"כ אורי אריאל (האיחוד-הלאומי) אתמול, בעת הדיון על התיקון לחוק לשון הרע (צילום: דוד ועקנין)

יוזם ההצעה לתיקון החוק תיאר את הנסיבות להגשתה. "חלה הידרדרות נוראית בעיתונות", אמר שטרית. "גם בעיתונים המקומיים, גם בחלק מהעיתונים הארציים, הכל הפך להיות צהוב. כשהעיתונאים או בעלי העיתונים מעסיקים עיתונאים בשכר רעב, פרילנסרים, לא כתבים בשכר רציני, כמו שהיה פעם בעיתונות שאני מכיר, שבדקו כל דבר לאשורו, ובדקו לפני שהם כתבו, והכינו כל דבר כמו שצריך. היום, היום, תסלח לי, רודפי כותרות. קל מאוד – המרחק בין רדיפת כותרות לבין פגיעה בשמו הטוב של אדם הוא מאוד קצר, ולכן חשבתי שצריך להגדיל את הסכום, כדי להרתיע".

שטרית הדגיש עוד כי הוא אינו מבקש לנקום בעיתונות, אלא דווקא ליצור "הגנה על העיתונות". לדבריו, היה נכון להזמין אותו ואת שותפו להצעת החוק, ח"כ יריב לוין, לכנס החירום של העיתונאים שנערך בתחילת השבוע בתל-אביב. "אולי לא היו משתכנעים", אמר שטרית. "זה לא עלה על דעתו של אף אחד, חד-צדדי".

ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד-הלאומי) פתח את דבריו בהצהרה הבאה: "היום עשיתי מעשה סוף-סוף וביקשתי שיבטלו לי את המנוי לעיתון לאנשים חושבים בוגדים, עיתון 'הארץ'". בהמשך הבהיר כי הצעת החוק לא נועדה "לעצור את התחקירים", להפך. "זה הזמן לתחקירים, לתחקירים הרציניים, לא לכל שרבוט [...] כל אחד מרשה לעצמו לשרבט".

עמיתו לסיעה, ח"כ אורי אריאל, הסביר כי "יש חלק מכלי התקשורת שפשוט מתפרעים". לדבריו, "זה חלק קטן, אבל יש חלק שפשוט משתולל. כשיש הרבה תאונות דרכים, הכנסת הזאת מחמירה בענישה כי זה מרתיע. כשיש תופעות חמורות אחרות, הכנסת הזאת מחמירה בעונשים שבית-המשפט יקבע אותם. זו לא הכנסת קובעת. הכנסת קובעת את הטווח, את המרחב, שבו בית-המשפט יכול לעבוד. בית-המשפט יחליט. אם יש פה חברי-כנסת שאינם נותנים אמון בבתי-המשפט, אנחנו בבעיה קשה מאוד".

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל-ביתנו) הסביר כך: "האתיקה העיתונאית בתקופה האחרונה של מספר שנים – היא לא נשמרת על-ידי העיתונאים. הם עוברים אותה על ימין ועל שמאל, הם מפרסמים דברים בלי לקבל תגובות, הם מפרסמים דברים וגם כשמקבלים תגובות מסמנים את המטרה והולכים אליה בצורה כזאת שבכלל לא תואמת את המציאות. [...] הדבר הזה חייב להגיע למצב מבוקר, ואם לשכת העיתונאים לא יודעת לבקר את הדבר הזה, אנחנו צריכים לבחון איך אנחנו עושים את זה בחקיקה".

ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה), שהצביעה נגד הצעת החוק, חברה לדעה כי יש לעגן את כללי האתיקה בחקיקה. "אם תונח על שולחן הבית הזה הצעת חוק המעגנת את כללי האתיקה שקבעה מועצת העיתונות", אמרה, "אני אתמוך בה, ואם יימשך הזלזול של חלק מאמצעי התקשורת בכללי האתיקה, שאותם קבעה מועצת העיתונות, המייצגת אותם – אשקול ליזום בעצמי את עיגונם של הכללים שנכתבו על-ידי מועצת העיתונות בחקיקה".

השר גלעד ארדן סיכם את הדיון מטעם ממשלת ישראל. לדבריו, על אף שבימים האחרונים מתנהל קמפיין נגד הצעת החוק בעיתונות, ישנם עיתונאים "רבים, רציניים", שדווקא תומכים בה. "מי שמפרסם", אמר ארדן, "שיעמוד מאחורי מה שהוא פירסם, ושיידע".