מידת השקיפות בתאגיד השידור הציבורי החדש בדרך להיפגע, כך עולה מהדיון האחרון שנערך בוועדה המיוחדת להצעת חוק השידור הציבורי. בעקבות בקשה לפרסם את כל הפרוטוקולים של מועצת התאגיד החדש, הוחלט דווקא לפעול לצמצום מידת הפומביות שתינתן להחלטות המועצה.
בישיבה שנערכה ביום חמישי האחרון הגיעה הוועדה שבראשות ח"כ קארין אלהרר לדון בסעיף 19 בהצעת חוק השידור הציבורי, המגדיר את סדרי העבודה של מועצת הרשות המתוכננת. בסעיף 19(ב) של הצעת החוק, שהוגשה לכנסת ועברה בקריאה ראשונה, נכתב כי "המועצה תערוך פרוטוקולים של דיוניה". לפי סעיף 19(ג), "החלטות המועצה יועמדו לעיון הציבור, בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי".
בעת הדיון על סעיף זה ביקש רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, את רשות הדיבור. "אני מודה שוב על הרצון לעשות שקיפות", אמר מלמד, "אבל סעיף (ג) צריך לכלול לדעתי את הפרוטוקולים ולא רק את ההחלטות, אחרת זה מאוד-מאוד חסר. אלא אם כן רוצים לשדר את הדיונים של המועצה". נוסף לכך ביקש מלמד לקבוע כי על המועצה לפרסם באתר תאגיד השידור הציבורי את סדר היום הצפוי בישיבותיה, כדי שהציבור יוכל לדעת על כך מראש ולהעביר את התייחסותו.
רשות השידור הנוכחית התאפיינה בין היתר בחוסר שקיפות חיצוני ופנימי. בעבר הקשתה הרשות על פרסום פרוטוקולים של ישיבות המליאה, ויו"ר הרשות הנוכחי אמיר גילת אף הציע בשלב מסוים לסגור את כל ישיבות המליאה בפני הציבור. מכאן ברורה החשיבות של קביעת עקרונות שקיפות ברורים בחוק תאגיד השידור הציבורי החדש.
שר התקשורת גלעד ארדן (מימין) ויו"ר רשות השידור אמיר גילת בישיבה של ועדת משנה של ועדת הכלכלה בעניין גורלה של הרשות, 19.3.14 (צילום: פלאש 90)
אלא שבניגוד לרצונו של מלמד, התוצאה בסופו של דבר היתה הפוכה. ראשית העיר ד"ר אמיר גילת כי יש לציין בסעיף זה שהפרוטוקולים יפורסמו לפי המגבלות שבחוק חופש המידע, כדי למנוע גילוי של עניינים הנוגעים לצנעת הפרט. מלמד הביע הסכמה, אולם בשלב זה העירה עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, כי "מדובר בגוף שידור, לפרסם פרוטוקולים על לוחות השידורים ודברים מתוכננים זה, לא בטוח שזה מתאים. ולכן אין מקום לפרסום אוטומטי".
"אני גם שואלת את עצמי, ביני לביני", הוסיפה יו"ר הוועדה ח"כ אלהרר, "אם מפרסמים את כל התכנונים העתידיים, מה זה אומר לגבי אמצעי התקשורת האחרים?". "נכון מאוד", אמרה עו"ד נויפלד, "ולכן אין פרסום אוטומטי". לדבריה, יש לאפשר את פרסום הפרוטוקולים לפי חוק חופש המידע "פר בקשה רלבנטית" ולא מעבר לכך.
"מה שאדוני מבקש לעשות זה לפתוח את כל התכנונים העתידיים של גוף השידור הזה למתחרים", הוסיפה, "וזה לא מתאים לגוף הזה". עו"ד נויפלד הדגישה, עם זאת, כי בהצעת החוק מצוינת חובה לערוך פרוטוקולים ולפרסם את החלטות המועצה. "אם גורם מסוים יבקש", אמרה עו"ד נויפלד, "אז בהתאם לכללים שחלים לפי חופש המידע [...] יוכל אותו גורם לקבל [את פרוטוקול הדיון של המועצה]. אין שום סיבה לקבוע פה כלל מחמיר ביחס למקובל בכל מקום אחר".
"השידור הציבורי צריך להיות קצת שונה מהגופים המסחריים", טען מנגד מלמד. "הוא שונה", העיר שר התקשורת גלעד ארדן, שהשתתף בישיבה. "הוא חייב לרשום פרוטוקולים, הוא חייב לפרסם החלטות. הוא שונה מהגופים המסחריים".
עו"ד דנה נויפלד. המכללה למינהל, 11.12.13 (צילום: שלומי מזרחי)
יו"ר ועד עיתונאי קול-ישראל בתל-אביב, ברוך אסקרוב, העיר כי אם חפצים לשמור על סודיות התכנונים העתידיים של תאגיד השידור הציבורי החדש, הרי שגם בפרסום ההחלטות המלאות של מועצת התאגיד יש בעיה.
"אתה כרגע העלית נקודה שאני לא חשבתי עליה", הודיעה עו"ד נויפלד. "יכול להיות שאפילו הסעיף הזה בעייתי וצריך לחשוב עליו". לדעתה, יש חשיבות למתן פומביות להחלטות מועצת התאגיד, אך אין לפרסם נתונים שעלולים לפגוע בו. עו"ד נויפלד הודיעה כי תשוב לוועדה עם נוסח מתוקן לסעיף העוסק בפרסום החלטותיה של מועצת תאגיד השידור הציבורי.
לאחר פרסום הכתבה ביקשה דוברתה של ח"כ אלהרר למסור את הדברים הבאים: "אין ספק כי שקיפות היא ערך עליון בכל הנוגע להתנהלותם של גופים ציבוריים. עם זאת, פרסום הפרוטוקולים המלאים מישיבות המועצה תציב את תאגיד השידור הציבורי בנקודה בעייתית מול גופי תקשורת מסחריים שאינם מחויבים בכך. אם ברצוננו להקים גוף שידור ציבורי מוצלח, שיהווה אלטרנטיבה ותחרות לגופים מסחריים, עלינו לאפשר לו לפעול בחופשיות על פי כללי השוק, לרבות ביצוע החלטות פנימיות הנוגעות לתכני השידור.
"הדיונים בסעיף טרם הסתיימו. לפני קביעת הנוסח הסופי הוועדה תיקח בחשבון את כלל השיקולים ותיבחן האם יש מקום לחייב את התאגיד החדש בשקיפות תחת המגבלות הנדרשות".