לפני שבועיים הוקדש אחד מפרקי תוכנית הריאליטי "מאסטר שף" למוצר המזון הידוע בישראל בשם "פתיתים". חיים כהן, אחד השופטים בתוכנית, אמנם הפליג בשבחיו של המאכל העממי, אבל בשום שלב לא נמסר לצופים גילוי נאות ששידור הפרק מומן על-ידי חברת אוסם, יצרנית הפתיתים הגדולה בישראל. גם השבוע בתוכנית, בפרק שבו המתמודדים נשלחו במפתיע למסע קולינרי קצר בקהילות יהודיות ברחבי הגלובוס, לא נאמר איזה סכום שילמה על כך הסוכנות-היהודית.
כמו שערוץ 2 מוכר לכם פתיתים, ככה הוא מוכר לכם פגיעה בדמוקרטיה. בשבוע שעבר הודיע הערוץ בקול תרועה רמה על ביטולן של התוכניות "שש עם" ו"פגוש את העיתונות" ועל קיצור המהדורה המרכזית בשל מצוקה כלכלית חריפה. בכירים בערוץ, כמו מנכ"ל רשת אבי צבי וסגנו שאול מגנזי, קוננו בראיונות שנתנו על ביטולם של משדרי חדשות דווקא ערב בחירות והזהירו מפני פגיעה בדמוקרטיה. שקופית בגוון שחור מאיים, שהעלה הערוץ שוב ושוב לאורך ערב שידורים אחד לפחות, הודיעה בלי היסוס על מי מוטלת האשמה: "שינויים בלוח השידורים בעקבות מדיניות הממשלה".
הנארטיב שבחרה חברת החדשות של ערוץ 2 לשווק לצופים היה צר מאוד. חדשות 2 בחרה שלא לספר שראשי קשת ורשת תבעו מהממשלה הקלות תוכן משמעותיות ובאותה עת לא נענו; לא סופר שלערוץ 2 כבר הובטחו הקלות פיננסיות משמעותיות, כמו אלו שניתנו לערוץ 10; לא סופר שמשמעות ההקלות הנוספות שדרש ערוץ 2 היא פחות דרמה ותעודה על המסך; לא סופר שההקלות עלולות להוביל לשלילת פרנסה ממאות יוצרים ובני משפחותיהם; ולא נאמר שאפשר בהחלט לפרש את ההקלות הללו כעוד תספורת של חובות לציבור של טייקונים – בעלי הבית של ערוץ 2, כולם אנשי עסקים מובילים במשק הישראלי, שלפני כמה שנים הבטיחו הרים וגבעות כדי לקבל לשליטתם ערוץ שידור, ועכשיו מתקשים לעמוד בהבטחותיהם.
במהלך חודשי התגלגלותו הארוכים של משבר ערוץ 10 אכן התעורר חשש אמיתי שמא ראש הממשלה מנסה להתנכל לחופש הביטוי של הערוץ. רגע לפני שחלף המשבר הזה השכילו ראשי ערוץ 2 להתלבש עליו ובעיקר ליטול ממנו את הסלוגן המנצח: גם בחופש הביטוי שלנו מנסים לפגוע, ולכן נאלצנו להוריד את "שש עם". מה יהיה עכשיו על הדמוקרטיה הישראלית?!
גם כותב שורות אלו, שממלא תפקיד באיגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה, אינו אובייקטיבי: ציבור הבמאים עתיד להיפגע קשות מקיצוץ מחויבויות התוכן של ערוץ 2. זכייני הטלוויזיה המסחרית אכן שרויים במשבר כלכלי לא פשוט, ויש מחלוקת נוקבת בשאלה אם פתרון המשבר צריך להיות כרוך בפגיעה משמעותית ביצירה המקורית על המסך. בינתיים הכריעה הכנסת שכן.
גם כך, לא מוגזם היה לצפות מחדשות 2 לפרוש בפני צופיה את מלוא התמונה. במקום השקופית השערורייתית וגונבת הדעת היה על החברה להכין אייטם מקצועי שייתן ביטוי הוגן והגון לכל הצדדים המעורבים בסיפור – זכיינים, יוצרים ונציגי הממשלה.
אבל חדשות 2 לא רצתה או לא יכלה למלא את תפקידה העיתונאי המובן מאליו. חברת החדשות, מן הסתם במצוות ראשי הערוץ, הצטרפה למלאכת הלובינג וניצלה את המסך – משאב ציבורי, יש להזכיר – כדי ללחוץ על פוליטיקאים לחיצים ערב בחירות. זה כמובן עבד. שלי יחימוביץ' למשל מיהרה לכנס מסיבת עיתונאים שבה השוותה בין התמלוגים המגוחכים, כהגדרתה, שמשלמת כימיקלים-לישראל לבין התשלומים הגבוהים השונים שמושתים על הערוצים המסחריים. את העובדה שכי"ל ואחת מזכייניות ערוץ 2 חולקות אותו בעל בית שכחה משום מה יו"ר העבודה להזכיר.
כשפוליטיקאי מנצל את מעמדו כדי לקדם אינטרס אישי שלו, הוא יודע שכלי התקשורת, וחדשות 2 בתוכם, עלולים לעוט עליו ובצדק. מי יעוט על חדשות 2 כאשר היא מסקרת את עצמה בצורה מוטה, שלא לומר מנצלת את המסך בבריונות?
אז בפעם הבאה שנחמיה שטרסלר מקונן ב"אולפן שישי" על ועד עובדי נמל אשדוד שמנצל לרעה את משאבי הנמל או מתלונן על מתנות שנתניהו מחלק לפני ה-22 בינואר, תזכרו שגם האכסניה שלו נקטה אותה טקטיקה של עובדי הנמל ואף זכתה ליהנות ממנעמיה של כלכלת בחירות. שלא יעבדו עליכם.
אסף כרמל הוא אחראי קידום היצירה המקורית באיגוד הבמאים