המכשיר שהושק הבוקר, מתוצרת qisda, הוא הראשון מתוך שורה של מכשירים תחת המותג "עברית", אמרה הדר גיל-רועי מידיעות-טכנולוגיות. לדבריה, כבר עכשיו בוחנים שם מכשירים עתידיים ומשודרגים לגיור, ובין השאר מתכננים לגייר מכשיר עם מסך צבעוני. ובכל זאת, האם עברית לא מביא לנו, בתג מחיר גבוה למדי, את הדור הבא בגרסת הדור הקודם, מכשיר עם מסך שחור-לבן, שאינו נוח לגלישה באינטרנט או האזנה למוזיקה וניחן במגבלות נוספות?
"אנחנו מתחילים כאן מהפכה", אמרה אתרוג-בר מידיעות-טכנולוגיות ל"עין השביעית". "הדבר הכי חשוב זה התוכן. ראינו את מקרה הבוחן של קינדל וסוני-רידר. קינדל הצליחה עם תוכן מאוד מאוד רחב, וזה מה שאנחנו עושים. המטרה שלנו היא להביא תכנים, להביא ספרים דיגיטליים. מבחינת המכשיר, אנחנו בתחילת הדרך".
אך גם אם הוא רק בתחילת הדרך, סבורה אתרוג-בר, המכשיר ניחן ביתרון חשוב. "הקורא ספרים הזה הוא הקורא הכי קרוב לספר. כל הטאבלטים והפירוטכניקות הם אחלה לכל מי שרוצה גאדג'טים, אבל מבחינת חוויית הקריאה, המכשיר הזה הוא בטכנולוגיית הדיו האלקטרוני ואפשר לקרוא בו ממש כמו ספר. הוא גם הרבה יותר קל מכל מכשיר אחר. בתחילתו של שינוי, צריך להביא את הדבר הכי קרוב למה שאתה מכיר.
"תיכף יגיע לפה גם אייל מגד, אתה יכול לדבר איתו, אתמול הוא ראה את הקורא בפעם הראשונה והוא פשוט היה נפעם. הוא אמר שזה כל-כך דומה למוצר שהוא מכיר, למה שהוא כותב, לפונטים ולכל מה שבספר האמיתי".
בבוקר שאחרי, הסופר אייל מגד, עברית בידו, כבר נפעם הרבה פחות. הוא מנסה לדפדף ומסתבך בין מסך המגע לכפתורים שעל המכשיר. "עוד לא התרגלתי לזה, אני עוד לא יודע בדיוק מה עושים. זה היה נראה לי ידידותי אתמול. היום... מה זה כל הדברים האלה? טוב", הוא פונה אל קניוק, שיושב לצדו ומדפדף גם הוא בעברית, "אנחנו דור שאין לו שום גישה לדברים האלה".
אלא שקניוק, כנזכר למעלה, אינו טכנופוב. "לא היינו רגילים לסלולרי. אני מהדור שלא היה רגיל לטלפון. היה לנו בבית טלפון, כשאבי היה מנהל המוזיאון הוא סידר לעצמו קו, ולא היה למי לטלפן, לא היה לאף אחד טלפונים. אז למה זה שונה? מה הבעיה?".
"אין בעיה", עונה מגד, "סך-הכל, אני לא חשבתי אי-פעם שאתרגל לקרוא עיתון באינטרנט, ועכשיו אני כבר לא רגיל לקרוא עיתון. הבן שלי מביא לפעמים עיתון הביתה, אז הוא אומר, 'תגיד לי, מה זה צריך להיות כל העמודים האלה, כל הנייר הענק הזה'. גם אני התרגלתי לזה כבר, אני יושב מול המחשב הקטן שלי וקורא עיתון".
הסופרים יורם קניוק (מימין) ואיל מגד, אוחזים במכשירי עברית (צילום: עידו קינן, חדר 404, cc-by-sa)
מגד מספר כי אחד מספריו ("האחרון") יוצא למכירה בעברית. קניוק חוזר על דבריו, שלפיהם מצב התמלוגים לסופרים ישתפר מאוד – משקל עד שקל וחצי לעותק ללמעלה מעשרה שקלים. בשלב הזה התפתחה שיחה בין הסופרים לאשת ידיעות-טכנולוגיות.
מגד: "למה שקל וחצי לעותק?".
קניוק: "תעשה חשבון".
מגד: "אני לא יודע".
קניוק: "הם צריכים לתת לצומת-ספרים את העותק ב-70%. 70% מאיקס, בסופו של דבר נשאר למו"ל 30%, ומזה מורידים נייר, דפוס".
מגד: "אני חשבתי שהורדת ספר פה תהיה הרבה יותר זולה, לא תהיה חצי אלא רבע. זה מה שמאכזב אותי. 40 שקל ספר – בכל זאת עושים שיקול אם להוריד או לא להוריד. 20 לא. אני חשבתי שזה יעלה 20 שקל".
אתרוג-בר: "זה המחירים נכון להיום".
מגד: "זה לא נראה לך מוגזם, 40 שקל?".
אתרוג-בר: "למה? זה 50%".
מגד: "50%, אבל יש מבצעים בחנויות שהם 50%".
אתרוג-בר: "המחיר שאנחנו מוכרים זה המחיר שהוא תמיד זול יותר ממחיר הנייר. כשיש מבצעים אז המחיר הופך להיות זול יותר. גם לנו יהיו מבצעים".
מגד: "תשמעי, את הספר החדש שלי אפשר לקנות באינטרנט ב-50% הנחה".
אתרוג-בר: "איפה?".
מגד: "ראיתי ב'סימנייה', אני יודע איפה... זה 44 שקל, אז למה שהוא יוריד את זה פה? אני הייתי בטוח שזה יהיה 20 שקל הורדה לספר".
אתרוג-בר: "אתה דווקא צריך להגיד שצריך שזה יעלה יקר קצת, כדי שאתה תרוויח. אייל!".
מגד: "לא לא לא לא, תראי, אבל לא, זה לא ככה, זה לא ככה. אני רוצה שכמה שיותר אנשים...".
אתרוג-בר: "...יקראו".
מגד: "כן".
אתרוג-בר: "זה לא תלוי רק במיזם, זה תלוי גם בהוצאות הספרים. באופן עקרוני, תמיד המחיר של הספר תמיד יהיה זול יותר. גם ספר חדש, שרק יוצא לשוק ואין עליו שום מבצע ושום הטבה, אצלנו ביום הוצאתו לשוק הוא יהיה יותר זול".
וצביקה גיור, הבעלים והמנכ"ל של ניופאן, אומר: "נכנסנו למיזם הזה משיקולים מסחריים, כמובן. אבל לא בכל פעם יוצא לחברה לעשות משהו שהוא מעבר לשיקולים העסקיים, ליצור משהו שיש בו תרומה לקהילה".
