ניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין (צילום: דוד ועקנין)

ניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין (צילום: דוד ועקנין)

המועצה לשידורי כבלים ולוויין אינה מנצלת כראוי את סמכותה להטיל סנקציות כספיות על גופי השידור. כך עולה מממצאי דו"ח מבקר המדינה שהוגשו השבוע ליו"ר הכנסת. השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בחן לאורך כשנה וחצי את פעילות המועצה והגיע למסקנה כי פעילותה בתחומי הפיקוח והאכיפה השתפרה במידה ניכרת בשנים האחרונות, אך עדיין טעונה שיפור וייעול.

בדו"ח המבקר מצוין כי בשנים 2008–2010 חל גידול ניכר במספר מכתבי הבירור ומכתבי ההפרה ובמספר הקנסות שהטילה המועצה. לפי הדו"ח, בארבע השנים האחרונות הטיל יו"ר המועצה, ניצן חן, קנסות בסך כולל של כ-3 מיליון שקל. על אף זאת, המבקר מעיר פעם אחר פעם ביחס לאי-הטלת קנסות כספיים בגין הפרות ועל שיהוי בתגובת המועצה להפרות של הגופים שהיא מפקחת עליהם.

חלק מהביקורת בהקשר זה נוגע לאי-הסדרתם של כללים, אמות מידה וקווים מנחים בכל הקשור להטלת הקנסות. כך, לדוגמה, התגלעו חילוקי דעות בין חן לנציגת משרד המשפטים ביחס לאפשרות שהיו"ר יימנע מלהטיל קנס כספי על גוף מפוקח במקרה שהתגלתה הפרה. חן פירש את לשון החוק באופן שמאפשר לו להימנע מהטלת קנס, ואילו נציגת משרד המשפטים החזיקה בדעה שמרגע שהוכחה הפרה, יש להטיל את הקנס. ראוי לציין כי סכום הקנס אחיד לכל סוגי ההפרות ועומד כיום על 100,800 שקל. גם ביחס לצורך מתמשך בתיקון החוק כדי לאפשר דרגות שונות לקנס מעיר המבקר.

"יש להבטיח שהשימוש שעושה המועצה בכלי האכיפה העומדים לרשותה להבטחת מילוי חובות התוכן של בעלי הרישיון יהיה אפקטיבי, אחיד ושוויוני", קובע המבקר. "לפיכך על יו"ר המועצה והמועצה לקבוע אמות מידה וקווים מנחים שיגדירו מתי יש להסתפק בקביעת הפרות; מתי יש להטיל עיצומים; באילו נסיבות יש לאפשר פריסת חובות, לכמה שנים הם ייפרסו, ובאילו נסיבות יש לחלט ערבויות או לבטל רישיון".

נושא מרכזי שאליו מתייחס הדו"ח נוגע לפיקוח המועצה על כללי התקשורת שאוסרים שידור "פרסומת בלתי מודעת", כלומר פרסום סמוי. המבקר סוקר את פעולת המועצה ביחס להפרות ההוראות בשידור פרסום סמוי ומעיר כי "המועצה לא פעלה להשגת נתונים על שוויין הכלכלי של ההפרות, ככל שהדבר ניתן למדידה, ועקב כך לא היו בידיה כלים המאפשרים לבחון את מכלול ההיבטים של שידור תוכן שיווקי בטלוויזיה הרב-ערוצית. נתונים אלה נדרשו לה כדי להבטיח שכל אימת שתחליט להטיל עיצומים, הם אכן יהיו מרתיעים וימנעו הפרות עתידיות".

חן השיב למבקר כי "כל ניסיון לבנות מודל שיבחן את שוויין הכלכלי של ההפרות הוא בעייתי ביותר ועל כן אינו ישים". יחד עם זאת הוסיף חן כי המועצה תפעל לבניית מודל כללי כדי שתוכל לאכוף את ההפרות בתחום הפרסום הסמוי בצורה מוצלחת יותר. המבקר קבע עוד כי "על המועצה ועל היו"ר לפעול להשגתם של נתונים על שוויין הכלכלי של ההפרות, ככל שהדבר ניתן למדידה, לבחון את מכלול ההיבטים הקשורים לסוגיה זו, ובכלל זה לבדוק אם במתכונת הקיימת, הטלת העיצומים אכן מרתיעה מביצוע הפרות עתידיות".

כמו כן בחן המבקר את טיפול המועצה בכמה הפרות ההוראות מצד בעלי רשיונות שידור. באחד המקרים הפרה חברת הוט את זכות מנוייה להתנתק ממנה בלא קנס, ובהמשך אף הפרה את דרישת המועצה לפרסם בשני עיתונים יומיים את דבר זכות ההתנקות כדי שהציבור יהיה מודע לו. למרות ההפרה הכפולה, חלפה למעלה משנה ממועד ההחלטה של המועצה ועד שחן הטיל על הוט קנס כספי. חן השיב למבקר כי העיכוב נבע בין היתר בשל חובתו לאפשר להוט להעלות את טענותיה בעניין זה. "ההתנתקות ללא קנס היא זכות צרכנית חשובה הנוגעת לכלל המנויים של הטלוויזיה הרב-ערוצית", קבע המבקר, "ויש חשש שהטיפול הממושך בהפרת זכות זו גרם בסופו של דבר נזק למנויים רבים".

במקרה אחר נמנע חן מלהטיל קנס כספי על יס והוט על אף שבמשך למעלה משנתיים לא מסרו למועצה נתונים על עלויות ציוד קצה (ממירים ושלטים) כנדרש מהן. "על המועצה ועל היו"ר להבטיח כי בעלי הרשיונות יבצעו את הנחיותיהם, ובמידת הצורך עליהם להפעיל את סמכויות האכיפה שהוקנו להם, כדי שכלל המידע הדרוש יהיה בידי המועצה במועד", מעיר המבקר. כמו כן, לפי הדו"ח, למועצה הגיעה באוגוסט 2007 תלונה על בן של חבר-כנסת שמונה כמפיק ראשי בערוץ הכנסת, אך עבודתו בערוץ הופסקה רק במאי 2011.

המבקר מעיר גם ביחס לפיקוח המועצה על זמני ההמתנה במוקדי שירות של חברת הוט. רק כשנתיים לאחר שהתעוררה הבעיה הטיל המועצה קנס כספי על החברה. על-פי הדו"ח, חן מסר בתשובה למבקר כי זמני המענה הקבועים ברשיונה של הוט הם "בלתי סבירים ובלתי ישימים" וכי הנושא מטופל באמצעות ייזום הליך לתיקון רשיון החברה.

הערה אחרת של המבקר נוגעת להחלטה של חן לבטל קנסות שהטיל על הוט ויס בגין חריגה ממשך השידור של הודעות חסות בערוצי הספורט. לפי הדו"ח, חן השיב למבקר כי "אכיפה היא עניין של 'חינוך רוחבי' וכי העקביות בטיפול בנושאים לאורך זמן חשובה ובמקרים רבים מביאה לתוצאות משביעות רצון לא פחות מהשימוש בסנקציה של הטלת עיצומים".

מעבר לכך מעיר המבקר, בין היתר, על הרכבה החסר של מועצת הרשות השנייה, ומציין שזה שבע שנים אין היא מכהנת בהרכב מלא; על כך שזה ארבע שנים אין במועצה נציג לאמנים והיוצרים בישראל; על כך שכמה מישיבות המועצה נפתחו בלא שרוב החברים המכהנים נכחו, כנדרש מתקנות עבודת המועצה; ועל כך שהמועצה פועלת ללא נהלי עבודה מפורטים. כמו כן, לפי בדיקת המבקר, המועצה פירסמה באופן קבוע את הדו"ח השנתי שלה באיחור ניכר; קבעה מדיניות בתחום שידורי המוזיקה ללא סיוע של יועץ מקצועי כנדרש; ומנגד העסיקה יועץ בתחום שידורי הספורט מעבר לתקופה שאושרה.

ניצן חן מסר בתגובה: "רוב רובן של הערות המבקר בנוגע לשיפור הליכים, נהלים ופרוצדורות, לרבות איוש חברי מועצה חסרים, כבר יושמו בפועל או שנמצאות בשלבים מתקדמים של יישום ותיקון. בכל הקשור לפעילותה של המועצה בתחומי הפיקוח והאכיפה: בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית ותלולה במספר ובגובה הקנסות אשר על הגופים הנתונים לפיקוחה של המועצה, והמועצה לא היססה להפעיל יד ברזל ואכיפה אגרסיבית לטובת האינטרס הציבורי וקיום הוראות הדין. עובדות אלו באות לידי ביטוי בדו"ח המבקר, אשר החמיא למועצה וציין כי 'חל שיפור ניכר בפעילות אגף הפיקוח של המועצה בשנים האחרונות, וכי מספר מכתבי הבירור, ההפרות והעיצומים שהוטלו על בעלי הרשיונות גדל במידה ניכרת'".