דובדבן בקצפת (צילום: Steven Depolo, רישיון CC BY 2.0)
תשע"ג
מחר בבוקר ישובו לגנים ולבתי-הספר ילדי מדינת ישראל, ובעיתון הנפוץ ביותר במדינה, "ישראל היום", התכוננו לכך מבעוד מועד. "24 שעות לצלצול", נכתב הבוקר במעלה שער העיתון, מעל תצלום [יהושע יוסף] של פעוט בלונדיני בשדה התעופה. "רביד בן השנתיים בנתב"ג, אתמול. מרודוס – לגן", לשון הכיתוב.
שני עמודי חדשות בעיתון מוקדשים לשיבה למערכת החינוך, ועוד עמוד אחד בחלקו ה"מגזיני" של "ישראל היום". הסיקור, כצפוי, שטחי, לאומני ואופטימי עד גיחוך. במקום להרחיב את דעת הקוראים, "ישראל היום" מסיט את תשומת לבם. במקום לפקוח את עיניהם, הוא מעוורם. מהבחינה הזו זהו העיתון האידיאלי לסקר את מערכת החינוך בישראל.
הידיעה המרכזית, מאת יעל ברנובסקי, אילן גטניו ודן לביא, מלווה בתצלום של שלושה ילדים חייכנים שאף הם שבו אתמול מנופש בחו"ל. "בעוד פחות מ-24 שעות תיפתח שנת הלימודים החדשה. עשרות אלפי ישראלים ניצלו את השבת האחרונה של החופש הגדול לבילוי", נכתב בכותרת המשנה. הידיעה עצמה מספקת מספרים וסטטיסטיקות, כמו גם תחזית מזג אוויר.
אל הידיעה נלווה טור אישי מאת תום קליר, תלמידה שעולה לכיתה י"ב. "השנה האחרונה בתיכון – שנת התחברות למדינה" היא הכותרת הלאומנית שנבחרה להתנוסס מעל הטור שלה, ובצדק. מהטור עולה דמותה של נערה שעברה תחת מכבש מערכת החינוך הישראלית, או ביתר דיוק, תחת מכבש מערכת האינדוקטרינציה הישראלית, עד שלא נותר בה זכר לאינדיבידואליות, מחשבה ביקורתית או סימני שאלה על הנחות היסוד של עולם הבגירים.
"הרוב כבר מדברים על כמה שהם רוצים להתגייס", משתפת קליר את הקוראים בנעשה בקרב חבריה. "מספרים על תפקידים שהם רוצים להתקבל אליהם בצבא, על איך הם ישרתו את המדינה, כשלרובם אין אפילו דעה פוליטית מבוססת. השתמטות כמובן לא באה בחשבון, להפך! אני מאוד רוצה למצוא תפקיד שבו אוכל לתרום מעצמי כמה שיותר בשנתיים שבהן אני משרתת את המדינה שלי.
"[...] אבל הדובדבן שבקצפת הוא המסע לפולין. אני מאוד מצפה לטיסה. בניגוד לכל הדעות הנוגדות, לדעתי זו חוויה מאוד מאחדת, שגורמת להערכה נוספת למדינה וליהדות. בסך-הכל, י"ב זו שנה שלדעתי גורמת להמון נערים להתחבר למדינה – הם רואים את חברים שלהם לובשים מדים ומחכים לרגע שבו יוכלו לחוש גם הם גאווה כזאת, הם מניפים את הדגל ושרים את ההמנון בטקסים בפולין וחושבים על העתיד שלהם בישראל".
בעמוד נוסף הכולל ידיעות לקראת פתיחת שנת הלימודים מתפרסם דיווחה של הכתבת לענייני חינוך בעיתון, ברנובסקי, "לומדים ומנציחים", על תלמידי תיכון רודמן בקריית-ים. במסגרת התוכנית "תעודת בגרות חברתית – מסלול מצוינות חברתית", "למדו להכיר את הנופלים מבוגרי בית-הספר שנקטפו בטרם עת, והכינו לזכרם אוגדן". לפי הידיעה, "התלמידים הגיעו לבתי משפחת הנופל והחלו לאסוף חומרים על חייו, מוריו, חבריו, הרקע למותו ועוד".
ידיעה נפרדת מאת דני ברנר מוקדשת להרגעה, כלומר להפחדה, של ההורים לילדי הגן. היא מוקדשת לאפליקציה חדשה שהשיקה המועצה האזורית גלבוע, שתסייע "לשמור על ילדי הגן מפני הסכנות האורבות להם". זאב קליין מוסיף עוד ידיעה קצרצרה ולפיה "ההשקעה בתלמיד בישראל נמוכה ביחס ל-OECD", כך שאי-אפשר לקבוע שהעיתון מתעלם לחלוטין מכל מה שלא מתאים למדיניות הפרו-ממשלתית שלו.
עמ' 23 ב"ישראל היום" מוקדש אף הוא לחינוך, וכאן אמורה לבוא הרחבה שתעסוק בעניינים מעט מהותיים יותר מאשר סטטיסטיקה, תחזית מזג אוויר או מפתחי אפליקציות ששכרו משרד יחסי-ציבור עקשן. ברנובסקי מצליחה לשלב בעומק הדיווח שלה מעט ביקורת מהותית על מערכת החינוך הישראלית, אך זו אינה שורדת את המעבר לכותרת, כותרת המשנה או כיתוב התמונה.
ברנובסקי מדווחת על "התארגנות ארצית של בני נוער מכל המגזרים למען קידום רפורמה אמיתית במערכת החינוך"; מצטטת תלמיד כיתה י"א שאומר: "אנחנו חווים באופן יומיומי את מכבש הלחצים שמפעילה עלינו תעשיית הציונים והבגרויות, ואנחנו אלה שנאלצים פעם אחר פעם לבקש מההורים שיעורים פרטיים כדי להצליח לעמוד בתנאים ובקשיים שהיא מערימה בפנינו"; מצטטת תלמידת כיתת י"א שמוסיפה כי "התחושה היא שהמערכת עצמה מגבילה את המורים ולא מאפשרת להם ליזום פעולות יצירתיות ומעניינות", ומביאה גם את עמדת אורן יהי-שלום, מנכ"ל תנועת חינוך ישראלי, שאומר: "מערכת החינוך שלנו כשלה – וזה לא רק לנוכח התוצאות העגומות, אלא בעיקר בשל העובדה שהיא פועלת בדפוסים של האלף הקודם".
למרות כל זאת, כותרת הדיווח של ברנובסקי וכותרת המשנה מוקדשות בעיקר לשאלות שמפנים בימים האחרונים הורים ל"קו החם" של משרד החינוך. "חוזרים בשאלה", נכתב בכותרת, ובתצלום הנלווה [יואב ארי דודקיבץ'] נראים ילדים דתיים פוסעים לבית-ספר שמעל דלת הכניסה שלו נתלה השלט "כל ישראל ערבין זה לזה". כיתוב התצלום קורא בפשטות: "חוזרים לבית-הספר". בכותרת המשנה נכתב כך: "מחר תיפתח שנת הלימודים תשע"ג, ואל הכיתות ישובו יותר ממיליון וחצי תלמידים. ההורים מצדם מודאגים ומציפים את הקו החם של משרד החינוך בשאלות על בטיחות, סבסוד טיולים, חינוך חינם ועוד. והתלמידים? כמו בכל דור – מחפשים שינוי".
ברור? כמו בכל דור, הצעירים הנודניקים רוצים שינוי. חשבנו שנפטרנו מכל ההיפים והפייגלעכים בשנות ה-60, אבל לא, הם עדיין כאן. ניחא, נדע להתמודד איתם.
סיקור בלתי חגיגי ולא מתקתק
הסיקור בשני הטבלואידים האחרים לקראת פתיחת שנת הלימודים אינו טוב בהרבה, אם כי חסרה בו הנפיחות המגוחכת של "ישראל היום", שהיא קריקטורה של מה שהרביזיוניסטים נוהגים לכנות "הוד והדר".
"חינוך מחדש", נכתב בכפולה המרכזית של "מעריב", מעל דיווח מאת עמרי מניב שרובו, אך לא כולו, נקרא כהודעה לעיתונות מטעם משרד החינוך. "נראה כי כמעט כל שכבת גיל צפויה ליהנות מהשינויים שהוכנסו למערכת החינוך", הוא כותב, ומפרט. לצד זאת מספק מניב האנשה באמצעות אם וילדהּ החולקים את תחושותיהם לקראת פתיחת שנת הלימודים.
"מחכים לצלצול", נכתב בראש עמ' 8 של "ידיעות אחרונות", מעל פסיפס של תוכני מידע שנראים כאילו הגיעו משלל דוברים ואנשי יחסי-ציבור: תצלום של ה"מדעדודס", ניידת מדעים שמפעילה עיריית באר-שבע; דיווח על טבלטים שיקבלו תלמידי החינוך המיוחד בראשון-לציון; דיווח על "קו חם" שנפתח על-ידי עיריית חיפה למען ילדים במצוקה (כולל אפליקציה בפייסבוק!); ודיווח על תוכנית של רשת התיכוניים אמי"ת לגרום לתלמידיהם לשגר מכתבים למנהיג איראן. יש גם קמצוץ של עיתונות ראויה בידיעה המרכזית, מאת תמר טרבלסי-חדד. מנכ"ל המועצה לשלום הילד מתריע כי שנת הלימודים תיפתח ללא שירותי בריאות בבתי-הספר, משום שמשרד הבריאות טרם השלים את הליכי המכרז הכרוכים בכך.
"הארץ", לעומת זאת, הקדיש את משאביו כדי לסקר את מה שדוברי ויחצני משרד החינוך אינם מבליטים. "רק שליש מהנושרים מבית-הספר זוכים לטיפול משרד החינוך", נכתב בכותרת הראשית של העיתון הבוקר.
"הנה עובדות שסביר כי לא יזכו לבולטות בסיקור החגיגי והמתקתק של פתיחת שנת הלימודים מחר", כותב אור קשתי בטור פרשנות נלווה שמתומצת בעמוד השער בשתי פסקאות: "52% מבני הנוער שנשרו ממערכת החינוך זוכים לקבל טיפול מקצועי רק שנה-שנתיים, ולפעמים אף יותר, לאחר נשירתם. הסיכוי לשלב מחדש נערים כאלה בלימודים סדירים, לאחר ניתוק ארוך כל-כך, אינו גבוה. משרד החינוך נוהג להכחיש את הבעיה, או במקרה קיצוני של הצגת עובדות ונתונים, להתפאר ברשימת תוכניות ארוכה. למעשה מדובר במערך מסועף של טלאי על טלאי. מעולם לא הוחלט על טיפול שורש בנשירה. משרד החינוך אוהב להגיד שהוא מאמין ומקדם את השוויון החברתי. מעשיו רומזים אחרת".
טלילה נשר, הכתבת לענייני חינוך של "הארץ", מביאה את הנתונים בפירוט, על סמך "מצגת פנימית של המשרד, שחשפה את הנתונים העדכניים ביותר לבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך". 28,716 בני נוער נותרו מחוץ למערכת החינוך ב-2010, 10,232 מהם מקבלים טיפול מהיחידות לקידום נוער של משרד החינוך, התקציב לטיפול בנשירה עמד בשנת 2011 על 22.6 מיליון שקל, לעומת 26.7 מיליון בשנת 2008.
חלק ניכר מהנוער שנשר ממערכת החינוך מגיע אל מורי ומורת תוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה). המורים הללו מועסקים כעובדי קבלן, ובקיץ נאלצים לגשת ללשכת האבטלה, בין פיטורים להעסקה מחדש. נשר משוחחת עם מורה במערכת הזו, שרונה לוי, שמספרת שבהתמודדות עם מצוקות התלמידים היא אינה מקבלת כל סיוע מאנשי משרד הרווחה. כך, התלמידים שנזקקים במדינת ישראל יותר מכל לסיוע והשקעה נענים ביחס הגרוע ביותר ובמורים המוחלשים ביותר.
הקצאת משאבים
בשער העיתון "דה-מרקר" מדווח ליאור דטל כי "רבבות תלמידי תיכון בפריפריה לא יכולים ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים". בדיווחו של דטל נכתב כי לפי בדיקתו, "ככל שהיישוב מרוחק יותר מהמרכז ורמת החיים בו נמוכה יותר – כך האפשרות של תלמידי התיכון להרחיב את אופקיהם נמוכה יותר.
"לפי נתוני משרד החינוך", ממשיך דטל, "ב-39.5% מהתיכונים לא ניתן ללמוד חמש יחידות בלפחות אחד מהמקצועות הבאים: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתימטיקה, מדעי המחשב וכן במקצועות הטכנולוגיים שמשרד החינוך מקדם בשנים האחרונות – אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה ומכטרוניקה (תחום הנדסה בין-תחומי). ב-32% מבתי-הספר התיכונים בישראל לא ניתן ללמוד פיזיקה לבגרות. [...] בישראל לומדים כ-600 אלף תלמידים בכיתות ז'–י"ב, כך שעל-פי הערכות, עשרות אלפי תלמידים לומדים בבתי-ספר שבהם לא מלמדים את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, והאפשרות היחידה שלהם ללמוד אותם היא בתיכונים סמוכים".
המשמעות של הפערים הללו ברורה, ובכל זאת כדאי להדגישה, כפי שעושה דטל: "היכולת להשיג תעודת בגרות טובה מספיק כדי להתקבל ללימודי תואר ראשון שיעניק כושר השתכרות גבוה תלויה במידה רבה במקום מגוריו של התלמיד ובמצב הכלכלי-חברתי של היישוב".
בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מדווח איתמר אייכנר על ממצאי צוות בין-משרדי של פרופ' יוג'ין קנדל, שבחן את גובה המשכורת הממוצעת של בעלי תואר ראשון במקצועות שונים, ארבע שנים לאחר סיום התואר. בוגרי תואר ראשון בהנדסת חשמל, מדעי המחשב והנדסת תעשייה וניהול עומדים בראש הטבלה, עם שכר ממוצע של 23, 18 ו-15 אלף שקל לחודש בהתאמה. בתחתית הרשימה בוגרי תואר בעבודה סוציאלית, עם שכר ממוצע של 5,000 שקל לחודש.
"איך נוצרה מצוקת כוח האדם בהייטק עם כאלו משכורות מפתות לבוגרים?", שואל אייכנר ומשיב: "קנדל ואנשיו הגיעו למסקנה כי הסיבה העיקרית היא היחלשות בזרם המצטרפים החדשים לשוק העבודה במקצועות הנדרשים". הפתרון של הצוות בראשות קנדל כולל, בין היתר, "הקצאת משאבים ותמריצים למוסדות להשכלה גבוהה בדגש על מקצועות המחשוב וההנדסה, כדי להביא לשיפור תשתיות הלימוד ולהגדלה משמעותית במספר התלמידים". אייכנר מציין כי "בתוכנית אין הקצאת משאבים להגדלת היצע אנשי ההייטק במגזר הערבי".
לפי דיווח מאת חן פונדק ב"כלכליסט", המדינה תקצה משאבים להגדלת מספר האקדמאים בכלל, ואנשי ההייטק בפרט, במגזר החרדי. "הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) תחלק מלגות לימוד לסטודנטים חרדים בסכום כולל של 30 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות", מדווח בידיעה. סטודנטים חרדים למדעים והנדסה יזכו במלגה בגובה 7,000 שקל, בעוד שסטודנטים במחלקות אחרות יקבלו 4,000 שקל.
על-פי הדיווח, המימון למיזם החשוב הזה יגיע מתקציב שהעניק משרד האוצר לתוכנית רב-שנתית לשילוב חרדים באקדמיה. במסגרת התוכנית יוקמו מסגרות לימוד לחרדים בתוככי מוסדות קיימים להשכלה גבוהה. בשנה הקרובה, כך מדווח, ייפתחו שלוחות מיוחדות לאוכלוסייה החרדית בעשרה מוסדות לימוד אקדמיים דוגמת האוניברסיטה העברית והמרכז האקדמי אריאל.
הכותרות הראשיות
"איראן מסתירה פעילות גרעינית בבסיס צבאי", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב", מעל תצלום לווייני של מבנים חשודים בבסיס פרצ'ין שליד טהרן.
"ממשיכים להעשיר, מסתירים ראיות", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום", מעל תצלום דומה.
"איראן משקרת", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", מתחת לתצלום גדול של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, שמת אתמול.
שומרים על עקביות
"מעריב" הוא העיתון היחיד שמדווח גם היום על מותם של אפריקאים שהיגרו לישראל וגורשו ממנה חזרה למולדתם. אחרי שביום שישי הובאו דיווחים מפי דוברי ארגונים המסייעים לפליטים, הבוקר משוחח כתב "מעריב" יובל גורן עם כמה אפריקאים שגורשו לדרום-סודאן ושומע על מצבם ממקור ראשון.
הדיווח אינו כולל חידושים. מה שהמגורשים אמרו לפעילי הסיוע הישראלים הם אומרים גם לעיתונאי הישראלי: המצב בדרום-סודאן קשה, המחלות רבות, את התרופות שקנו מבעוד מועד נאלצו להשאיר מאחור בנמל התעופה בן-גוריון, כמה מהם כבר מתו ורבים אחרים חולים. הדיווח של גורן הוא דוגמה אופיינית למערכת חדשות שמתעקשת על סיקור אירוע גם כשאין בו התפתחות דרמטית. המסר ברור: דיווחנו על זה ביום שישי, ואנו ממשיכים לדווח על זה גם הבוקר, בכפולה הפותחת, משום שלדעתנו זהו נושא חשוב שיש לתת עליו את הדעת.
לידיעה מאת גורן נלווה טור מאת סגן עורך העיתון שי גולדן, שכותב, בין היתר: "גורלם של 1,500 הדרום-סודאנים (אלף כבר גורשו ו-500 נוספים צפויים להיות מגורשים בקרוב) אינו מעניין איש בישראל". נגד זה מוחה העיתון, על-ידי דיווח מרכזי, עם הפניה בולטת בשער. "בכל גירוש אדם מגבולות ישראל, חייבת המדינה להבטיח שפעולה זו לא תסכן את חייו", מסביר גולדן, ופונה ל"לב היהודי הפועם" של המוני בית ישראל כדי שיצטרפו לעמדה זו.
גם ב"ישראל היום", העיתון היחיד שלא דיווח ביום שישי על מותם של המגורשים לדרום-סודאן, שומרים על עקביות. הבוקר, כמו ביום שישי, נמנעים מלדווח על כך. המסר של עיתון זה ברור: גורלם של הדרום-סודאנים שגורשו מישראל לא צריך לעניין כאן איש.
בשולי החדשות
עדי חשמונאי מדווחת כי לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בתי-החולים שיבא ואיכילוב מזרימים לביוב שפכים החורגים באלפי אחוזים מרמת הזיהום המותרת. "הוחלט להכפיל את כמות שאיבות הביוב ולהתקין חיישנים אלקטרוניים המתריעים על חריגה, אם תהיה", נמסר מאיכילוב. משיבא נמסר: "[...] לאור התקציבים המצומצמים, חייב בית-החולים לתעדף קודם כל את הטיפול בחולים על כל המשתמע מכך, ואף להיערך ולהתמגן נוכח האתגרים הבטחוניים שעליהם אנו מדווחים, ורק אחר-כך לטפל בנושאים חשובים אחרים כמו איכות הסביבה".
ב"מעריב" מדווח רימון מרג'ייה כי אתמול נמסר על יותר מ-140 הרוגים בסוריה, 48 מהם הרוגים שהתגלו במרתף בעיירה דאריא. בין גופות ההרוגים במרתף שבע נשים ושמונה ילדים שככל הנראה הוצאו להורג. ב"ידיעות אחרונות" מדווח [סוכנויות הידיעות] על 79 גופות שנתגלו בעיירה. מספר זה מופיע גם בדיווח מאת דניאל סיריוטי ויוני הרש, שמתפרסם ב"ישראל היום". ב"הארץ" מדווחים ג'קי חורי ורויטרס על "לפחות 70 בני-אדם" שנהרגו במתקפה על העיירה.
ענייני תקשורת
בעיתונים מדווח כי המיליארדר רון לאודר, מבעלי המניות בערוץ 10, מוכן להשקיע עוד 60 מיליון דולר בערוץ, אם יקבל רשיון שידור קבוע. רז שכניק מדווח ב"ממון" של "ידיעות אחרונות" כי שר התקשורת משה כחלון מקדם הסדר חוב לערוץ. ב"כלכליסט" מתפרסם ראיון נרחב שערכה נעמה סיקולר עם שר האוצר יובל שטייניץ ("הציבור יכול לעמוד בגזירות החדשות"). תיבה נפרדת מוקדשת לעמדת שטייניץ בנוגע למשבר בערוץ 10. "אם נראה שיש סיכוי אמיתי להגיע לפתרון סביר שיבטיח תוצאה שונה מהעבר, נשקול לדחות את הדדליין של חילוט הערבויות בראשית ספטמבר", אמר שטייניץ בהקשר זה.
צביקה קליין מדווח ב"מקור ראשון" כי ניצן חן נכנס הבוקר לתפקיד ראש לשכת העיתונות הממשלתית.
אבי יששכרוף מדווח על הפגנה גדולה ראשונה בהשתתפות מתנגדיו החילונים של נשיא מצרים החדש, מוחמד מורסי. "זהו מקור לדאגה עבור הנשיא וייתכן כי ינסה להגביר בימים הקרובים את הלחץ על העיתונות המצרית שעדיין מעזה למתוח עליו ביקורת, בין היתר באמצעות שר התקשורת החדש, סלאח עבד אל-מקסוד", כותב יששכרוף.
הקריקטורה היומית של יונתן וקסמן ב"כלכליסט" מוקדשת למצבה הנוכחי של התקשורת הישראלית.