האם בילוי לילי של שחקני נבחרת בקזינו, ערב משחק, מצדיק ידיעה עיתונאית? תלוי את מי שואלים. ב"הארץ" חושבים שכן, ביתר העיתונים והאתרים עברו לסדר היום, ולא מפני שלא ידעו על ההתרחשות.
על-פי דובר איגוד הכדורסל, מוטי אקסמיט, בערב המדובר נכחו בקזינו בליטא, לצד שחקני נבחרת הכדורסל, עוזר המאמן ויו"ר המשלחת – גם שישה עיתונאים. אחד העיתונאים, סיפר הדובר, הוא חובש כיפה, שאף הסיר אותה לפני שנכנס לשחק ברולטה. אותם עיתונאים הימרו שם, לצד השחקנים, ואף אחד מהם – למעט אייל גיל מ"הארץ", שדווקא לא נכח בקזינו – לא חשב שיש כאן סיפור ששווה אפילו שתי שורות.
הסיבה לכך שבילוי ההימורים הוא "אין סיפור", לשיטתם, היא שהכדורסלנים לא עברו על שום איסור. לאיגוד הכדורסל אין קוד אתי בדומה להתאחדות לכדורגל. בזמנם החופשי, כדורסלני הנבחרת יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. הם קיבלו באותו ערב כמה שעות חופשיות, וכולם חזרו למלון לפני חצות – השעה שנקבעה לשובם.
אלא שאייל גיל החליט לפוצץ את הסיפור, ובצדק. גם אם בילוי בקזינו הוא נורמה בקרב כדורסלנים, כפי שסיפר ל"הארץ" שחקן הנבחרת לשעבר, עידו קוז'יקרו, מדובר בנורמה שראוי להקדיש לה מחשבה. מאיר איינשטיין, ברדיו 103, נימק זאת כך: גם אם השחקן חוזר למלון בזמן וישן כמו שצריך, מה קורה אם הוא מפסיד בקזינו כמה אלפי דולרים? באיזו הרגשה הוא מתייצב למשחק למחרת?
אבל נעזוב את הנורמות ואת הקוד האתי ונתמקד בעצם הפרסום, שהכעיס מאוד את איגוד הכדורסל. הדובר אקסמיט, שעלה לשידור ברדיו 103, טען שהפרסום בעיתון הוא שערורייה. "זהו ניסיון נלוז להכפיש את שם הנבחרת", אמר. "מה שעיתון 'הארץ' עשה זו חציית קו אדום מבחינה אתית עיתונאית. אנחנו נסענו שנים עם נבחרות הכדורסל והכדורגל [אקסמיט היה בעברו עיתונאי ספורט], ומעולם לא עשינו ולא חשבנו לעשות את מה ש'הארץ' הרשה לעצמו, במיוחד כשהכתב שלהם היה חלק בלתי נפרד מהנבחרת". כלומר, אקסמיט מתכוון שכתבי הכדורסל וכדורסלני הנבחרת הם קליקה אחת, שבה כולם חברים של כולם, ולכן העיתונאים אינם אמורים להוציא לכלוכים החוצה.
הטיעון של אקסמיט מטריד במיוחד; הוא מוציא את העוקץ מהסוגיה שעמדה על הפרק – אתי או לא אתי להמר בקזינו לפני משחק חשוב – ונועץ אותו בסוגיה שמנמנה בהרבה: האם העובדה שרק ב"הארץ" טרחו להתעכב על הבילוי של שחקני הנבחרת מלמדת משהו על דפוסי הפעולה של עמיתיהם? האם מקורה של ההתעלמות מסיפור הקזינו הוא שיקול מקצועי ענייני, או שמדובר בבחירה קבועה, מוסכמת, להעלים עין מהתנהלות שנויה במחלוקת של הנבחרת, בשל היותם של העיתונאים "חלק בלתי נפרד" ממנה?
כמה ימים קודם לכן פירסם רונן דורפן טור ב"ישראל היום" והשווה, בין השאר, בין הכדורגל לכדורסל מבחינת הסיקור התקשורתי. "אפשר לחפש את הסיבות התרבותיות להבדל בסיקור בכך שתקשורת הכדורגל נעה בין אופוריה מלאכותית ותוקפנית, ותקשורת הכדורסל שומרת על הענף. זה עניין קצת חברתי – קרבה גדולה יותר של התקשורת לחלקים בחברה הישראלית שמשחקים כדורסל". דורפן אף ציין פרשיות חמורות מעולם הכדורסל שהתקשורת העלימה מהן עין (אולסי פרי ומוני פנאן).
כמה ימים אחר-כך, באותו עיתון, ענה לו אלי סהר, פרשן הכדורסל הבכיר של "ישראל היום": "אם תקשורת הכדורסל שומרת על הענף יותר מהכדורגל, מדוע עד היום לא נחשפו שמותיהם של השחקנים שחגגו עם נערות הליווי לפני המשחק עם דנמרק? ואם, כפי שסיפרו לנו, זאת היתה נורמה בנבחרת עשרות שנים, אז איפה היתה תקשורת הכדורגל?". סהר, כפי שאפשר להבחין, לא הכחיש את הדברים שיוחסו לתקשורת הכדורסל, רק טען שזו הנורמה גם אצל עיתונאי הכדורגל.
נבחרת ישראל בכדורסל ניצחה למחרת את איטליה, ועל פניו הביקור בקזינו לא פגם בתפקוד השחקנים. אבל אפשר ללמוד מהבאזז התקשורתי שנוצר סביב הפרשה לא מעט על אחת הרעות היותר חולות של תקשורת הספורט, ולא רק שלה: טשטוש מסוכן בין המסקרים למושאי הסיקור שלהם, שפועל, בחשבון אחרון, לרעת כל הצדדים.
בשולי הדברים:
1. מי שחשף ב"הארץ" את סיפור הקזינו בליטא, אייל גיל, היה דווקא שני בקרדיטים. הראשון היה אריה לבנת, שהביא את תגובת איגוד הכדורסל. קצת תמוה.
2. ברדיו 103 תקפו את דובר האיגוד, מוטי אקסמיט, והטילו ספק במהימנות תגובתו. עד כאן בסדר, אבל כשרון קופמן עובר להעלבות אישיות ("עיתונאי גדול לא היית, אין לך מושג, אתה את השם שלך לא יודע לכתוב, אם לא יו"ר האיגוד היית סמרטוט רצפה, אתה מוציא שם רע לחלטורה, כלומניק, טומטום, אתה יכול ללכת לאלף עזאזל"), הכלים נשברים.
יותר מזה: מעבר לסרות הטעם וחוסר הכבוד שבשידור כזה, שכרו של קופמן, ושל הסוגיה בכללותה, יוצאים בהפסדם: המאזין מוצא עצמו מזדהה עם המרואיין המושפל, והסוגיה החשובה שעל הפרק נרמסת תחת בריונות מילולית.
סדרי עדיפויות
ביום רביעי האחרון אי-אפשר היה למצוא מלה ב"הארץ" על נצחון נבחרת ישראל כדורסל בכסאות גלגלים והעפלתה לרבע גמר אליפות אירופה. זה קרה במדור הספורט שהתעקש לתת לנבחרת הזו את כל השער, כשמסביב רעמו התותחים בגזרות הכדורגל והכדורסל. וב"ישראל היום" לא היה מקום אפילו לתוצאת נבחרת הנשים בכדורגל במוקדמות היורו, רק כי העדיפו בוקסה על אהבותיו הקולינריות, הטלוויזיוניות והקעקועיות של קשר הפועל תל-אביב, איגייבור. עניין של סדרי עדיפויות.
התיקונים
מכבי תל-אביב בכדורסל ערכה משחק אימון ראשון העונה מול מכבי חיפה. הסיקור ב-ynet עסק אך ורק בקבוצה אחת (מיותר לציין איזו): איך שיחקה, איך שיחקו שחקניה וכמה קלעו. הקבוצה השנייה תיפקדה על תקן אוויר.
הממיר של יס חושב פעמיים. למעלה – הכתובית מציגה את בשיקטש מול מכבי תל-אביב בערוץ 1, ולמטה, באותו משחק, טורקיה מול ישראל (ערוץ 33).
לתגובות: yegerm9@walla.co.il