יש בקרים כאלה, שאתה קם אל העיתונים – כקורא שלהם, כצרכן קבוע, וגם כמבקר – ואומר לעצמך, "מה לעזאזל?" (באנגלית זה נשמע יותר טוב). מאיפה צצים לעורכים הרעיונות האלה לשים בשער דווקא את זה, ולא את ההוא?

לשאלה הזאת יש שתי תשובות אפשריות, שאפשר לסכם בשתי מלים: פששש, או פחחח. הראשונה עולה כשהשער בא לך בהפוכה, מפתיע אותך לטובה עם התייחסות בלתי שגרתית, מעוררת מחשבה, לעניין שכמעט דהה מרוב שעמד על "סדר היום", ולחלופין לעניין שראוי להיות על סדר היום, אבל לא נכלל בו משיקולים נפסדים. התשובה השנייה עולה כשהקורא מרגיש שמישהו מדבר מעל ראשו, עסוק בלהתפעל מעצמו במקום לספק את הסחורה.

פחחח, זה מה שקרה לי ביום שלישי השבוע למראה שער ספורט "הארץ". בזמן ששיחת היום בכל מקום – בעיתונים, ברשת, במונית ובבתי-הקפה – עוסקת באינטנסיביות בנבחרת הכדורסל שסיימה יום קודם את חלקה באליפות אירופה, ובעיקר בזובור לנבחרת הכדורגל אחרי ההפסד ליוון ולפני ההפסד הצפוי לקרואטיה – ב"הארץ" מחליטים שהדבר הכי דחוף כרגע הוא סיפורו האנושי של נכה צה"ל לקראת אליפות אירופה בכסאות גלגלים.

מדובר במלכוד. אחד התפקידים החשובים, ולמעשה התפקיד הבלעדי שלקח על עצמו ספורט "הארץ", הוא להציע סדר יום אחר. סוג של מחאה יומיומית, סיזיפית, נגד ההמוניות, הצהבהבות והפופוליזם שמאפיינים את רוב תקשורת הספורט. פעם זו הליגה הפלסטינית, פעם הליגה האיטלקית, פעם זרקור על קלע אולימפי או ספורטאית חשוכת רייטינג – ותמיד בהעמקה, במקצועיות, ועם תחושת שליחות חזקה, שעוברת גם לקורא.

מתי מתחילה הבעיה? כשהאג'נדה של קביעת סדר יום אלטרנטיבי אינה עומדת בפני עצמה, אלא מציבה את עצמה מעל סדר היום האמיתי. שער "הארץ" על הספורטאי הנכה הריח מסנוביזם טהור, וגם מצדקנות. ההחלטה המקצועית הנכונה היתה להקדיש את השער לזווית שונה, מקורית, לכשלונן של נבחרות הכדורסל והכדורגל.

סיפורו המרגש של רועי בן טולילה, שהפך למשותק לאחר שנפגע מאש כוחותינו, היה יכול לחכות לפחות יומיים, עד שאליפות אירופה בכסאות גלגלים תתחיל. או אז היתה לשער בכיכובו הצדקה מכל הכיוונים. הבחירה להעניק לו את השער בדיוק עכשיו, כשתשומת לבם של 99% מאוהבי הספורט נתונה לדרמות אחרות, היא גם מעצבנת וגם עושה לבן טולילה ולענף שהוא מייצג שירות דוב.

עם כל הכבוד לקריצות מחוכמות לאנשים חושבים ולקידום מתמיד של אג'נדות חברתיות, ב"הארץ" צריכים להיזהר שלא לחצות את הגבול לצד הדווקאי, שבסופו של דבר עלול להבריח גם את הקורא הנאמן ביותר.

ליגה עממית

חזרתה של "שירים ושערים" לקול-ישראל מסמלת את תחילת שובו של הכדורגל אל העם. נראה שגם בהתאחדות לכדורגל מתחילים להבין שהיציעים הריקים במשחקי הליגה הם בין היתר תוצאה של התנהלות רשלנית במכרזי השידורים. כדאי להתאחדות לקבל 100 אלף שקל פחות, ולדאוג ש"שירים ושערים" תשודר ברשת ב' מאשר בתחנות רדיו מקומיות. וכדאי להתאחדות לקבל 200 אלף שקל פחות ולדאוג שתוכנית סיכום המחזור תשודר בערוץ פתוח, ולא לעמוד מנגד לנוכח הביזיון בשנה וחצי האחרונות.

בכל הקשור לתוכנית הסיכום בערוץ התשלום, השבוע קיבלו מנהלי ערוץ הספורט איתותים ברורים שזוהי העונה האחרונה ש-5 פלוס לייב יכולה להתהדר בה. הקולות הגיעו מוועדת הכלכלה בכנסת וממועצת הכבלים והלוויין.

בדיון בכנסת על שידורי עידן פלוס (DTT), שיתוגברו לדאבון לבן של חברות הכבלים, אמר ניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, כי החברות הביאו על עצמן את הצרה הזו כשהשתינו על הצרכנים מהמקפצה. נוסף לכך הודיעה מועצת הכבלים כי הוחל במשא-ומתן עם ערוץ הספורט להשיב את תוכנית הסיכום לערוץ פתוח.

עד שזה יקרה, הוקדמו תקצירי המשחקים באינטרנט, ואפשר לראות אותם כבר ביום ראשון בבוקר. כך שאפשר להתאפק עוד קצת, והעיקר, לא להתפתות להתחבר ל-5 פלוס לייב.

אגב, במהלך סוף-השבוע האחרון שידרו בהוט פרסומת לתוכנית סיכום המחזור ב-5+ לייב (ראו צילום מסך, ותודה לקורא Ronikra), אף שבשבת כלל לא התקיים מחזור ליגה. מה חשובה האמת בפרסום כל עוד עושים קופה על עוד כמה תמימים שרכשו את חבילת הגזל.

"ידיעות" בארץ האינטרנט

צל"ש וצל"ג לעורכי "ידיעות אחרונות": ביום ראשון האשים פרשן העיתון, אריה מליניאק, את עמרי כספי, כדורסלן הנבחרת, בהשתמטות מאליפות אירופה בגלל פציעה לא קשה במיוחד. כספי הגיב בחריפות בדף הפייסבוק שלו ("אתה צריך להתבייש בכתבה שלך").

בספורט "ידיעות", שכזכור בלעו לאחרונה את מחלקת הספורט של ynet, החליטו לפרסם את דברי השחקן בכיכר העיר, עם קישור למאמר של מליניאק. בכך הוכיחו הסוסים הוותיקים ממוזס שגם הם מתחילים להבין את חוקי המשחק החדשים, ועל כך צל"ש.

אלא שבמקביל הזמינו האחראים על הג'סטה את הקוראים להחליט מי צודק, ובכך למעשה סימנו את שני הגלדיאטורים בזירה, הפרשן והשחקן, ונתנו את האות למטח עגבניות, שאכן לא התמהמה. על המעשה הפופוליסטי הזה מקבלים אנשי הספורט של "ידיעות" צל"ג מהודר, אבל על העובדה שלא צינזרו גם טוקבקים חריפים במיוחד כלפי פרשן הבית שלהם ("מתוסכל, ממורמר, פרשן גרוע, דרעק, מאמן כושל, פופוליסט זול, נודניק, מניאק") יקבלו עוד צל"ש קטן.

בקטנה

כתבה ב"גלובס" על תוכנית הספורט המצליחה ברדיו 103 גלשה לחילופי מהלומות מילוליות בין רון קופמן לאתר ONE. קופמן אמר בכתבה: "מה זה גליץ'? מי שמה כמה סמ"ק בציצי שלה ואיך זה קשור לכדורגלן? זה פשוט רכילות זולה ואין שום קשר בינה לבין ספורט. הסמרטוטיאדה ש-ONE עשתה לספורט היא בושה למקצוע". ONE בתגובה: "מוזר לשמוע ביקורת על מוסר מאדם אינטרסנט, אשר מציג עצמו כלוחם למען הציבור, אך בוחר למלא פיו מים בכל דיון בענייני זליגת התכנים ועושק חובבי הספורט, בהיותו מתפרנס דווקא מבעלי המניות של הערוצים הללו". וכל היתר בקישור הזה.

התיקונים

כך נראה הדף הראשי של ynet, 20 דקות אחרי הניצחון הדרמטי של נבחרת ישראל בכדורסל על איטליה. שלוש הידיעות הראשיות עוסקות בספקולציה, תככים והחתמת שחקן, כולן מהכדורגל. נצחון הכדורסל נדחק לידיעה הרביעית בהייררכיה. שאר אתרי הספורט העניקו את הכותרת הראשית לכדורסל.

באתר "הארץ" לא מבדילים בין מאמן נבחרת ישראל בכדורסל ובין שר החוץ הטורקי.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il