עמיר פלג הוא הסדין האדום שעומד לרשות "ידיעות אחרונות". מדי יום חמישי נפרש הסדין הזה מול עיני עסקנים, ראשי קבוצות, מנהלים וספורטאים, ומחשיך את יומם. הם מתים לתבוע את האמ-אמא של פלג, אבל הקול הזה צועק ובועט כמעט 25 שנה לסירוגין בעיתון של המדינה. פלג הוא רון קופמן של עיתונות הספורט. מבוקריו ורבים מקוראיו חושבים שהוא בושה, דמגוג, גס רוח, קשקשן ורשע מרושע, שנהנה לצבוע הכל בצבעים הכי שחורים. אחרים סבורים שהוא הקול השפוי, האמיץ והצודק של תקשורת הספורט. אף אחד לא נשאר אדיש.
פלג הוא נכס לנפוצון מרחוב מוזס. עוצמתו של הטור והפופולריות שלו גדלו מרגע שמדור הספורט ב-ynet עבר לשליטת מדור הספורט של העיתון. מאחר שלפלג אין כמעט חברים בעולם הספורט, תופעה נדירה כשלעצמה, אין הרבה חסינים מהמקלדת החריפה שלו. את איזי שרצקי, הבעלים של קריית-שמונה, סוג של קונסנזוס מאותרג בתקשורת, הוא הגדיר "סוחר שדואג לאינטרסים שלו". על פיני גרשון: "גזען נשאר גזען". על יוסי בניון: "משתמט". על ניצן שירזי, מאמן הפועל תל-אביב: "עובד קבלן שמתבטל בפני הבוס שלו". על אלי כהן, מאמן בית"ר ירושלים: "מתאים לאוהדים הגזענים של הקבוצה". על שופט הכדורגל אלי חכמון: "כשההגה בידיים שלו התאונה בלתי נמנעת". על סלמן בן-ציון, יו"ר איגוד השופטים: "פונקציונר, טייח לא קטן". כל הגדולים והבכירים עולים אצלו על המוקד, החל בסגנון סאטירי עוקצני וכלה במהלומות פטיש אכזריות.
טור אופייני של עמיר פלג ב-ynet
פלג הוא מהעיתונאים שנעים על הגבול שבין חופש דעה לתביעת דיבה, אבל שלא כמו קופמן, בכל השנים שהתחרע על כל מה שזז, הוא לא חטף תביעות על ימין ועל שמאל. הסגנון הזה, שאותו הגדיר בפני בעבר אחד מזקני העיתונאים כ"מאוד לא מנומס", הולך כעת לעמוד למבחן משפטי. לפני שנתיים הגיש דני קליין, יו"ר הפועל ירושלים בכדורסל, תביעת לשון הרע נגד פלג ו"ידיעות" על סך 300 אלף שקל. ביום ראשון הקרוב יחל שלב ההוכחות בבית-משפט השלום בירושלים.
בטור שכתב פלג ב-2009, בעקבות החלפת מאמן ירושלים, הוא הצמיד לקליין שלל ביטויים, כך על-פי הנכתב בתצהירי התביעה; "פינוקיו", "נבזה", "דוחה", "שלימזל" ו"מתבכיין סדרתי". אחד גם נכנס ליו"ר מתחת לתחתונים: "לא הזיז לקליין את קצה מה שחתכו לו כשהיה בן שמונה ימים". במסגרת התביעה נזכר קליין בטור נוסף שכתב נגדו פלג שנה קודם לכן, שכלל ביטויים כמו "אינפנטיל", "איש קטן שלא לוקח אחריות ונוהג להתחבא מאחורי אנשיו", "מחבר האפוס סדום ועמורה 2" ועוד.
"סגנון הכתבה הפוגעני במיוחד", טוען קליין בתביעה, "אשר מאפיין במקרה הטוב צהובונים זולים וחסרי אחריות, אינו מותיר ספק באשר לכוונת הנתבעים לפגוע בי פגיעה קשה, אישית וממוקדת באופן שיסייע להם במכירת העיתון".
בכתב ההגנה טוען פלג כי קליין התנהג בנבזות למאמן שפוטר, גיא גודס, וכי ביטויים כמו "שלימזל", "פינוקיו" ו"מתבכיין סדרתי" הם אמת והבעת דעה לגיטימית. בנוגע ל"חתכו לו כשהיה בן שמונה ימים", לפלג יש הסבר מעניין: ההדלפה על פיטורי מאמן אחר של הקבוצה, ארז אלדשטיין, הוא מסביר, היתה ביום שבו חגג המאמן את ברית המילה לבנו, ומכאן האסוציאציה לדימוי. בהמשך נטען בכתב ההגנה כי קליין תקף בעבר את צלם "ידיעות אחרונות", אפי שריר, ובמקרה אחר הורשע בפרשת הדרכון המזויף של כדורסלן הקבוצה, קני ויליאמס.
"הסגנון הנקוט בטורי הדעה שלי אינו סגנון בוטה באופן יחסי", חותם פלג את כתב ההגנה. "התביעה כולה היא עניינים של מה בכך, שאדם סביר לא היה בא בטענות לגביהם. מטרת התביעה היא להשתיק אותי מלהתייחס לתובע בטורים שלי, דבר שבפועל (גם אם לא התכוונתי אליו) הצליח התובע להשיג. בכל שנותי כעיתונאי פעלתי בתום לב ומתוך היכרות עמוקה עם התחומים עליהם אני כותב".
אחת הסוגיות המעניינות שעולה מהתביעה הזו היא שאלה שחוקרי תקשורת נוהגים לכנות "גבולות שדה השיח". פלג, נשכני וחריף ככל שיהיה, משחק בשדה שהז'רגון האלים, העממי, המוגזם והיצרי הוא כמעט מוסכמה בו. הוא משקף את השיח המעורב, הלוקח ללב, האישי, האימפולסיבי, המכתיר והמדיח בתזזית של אוהד ממוצע באווירת טריבונה. זהו שיח שאינו דומה לזה של צופי תיאטרון ואפילו לא צופים ביציע הכנסת. במאי כושל יגרום לכל היותר לצופה לעקם את אפו, פוליטיקאי כושל יזכה להערה עוקצנית. מאמן שהפסיד או מנהל קבוצה שסרח, לשיטת האוהד או המבקר, מחריבים את יומם ופוגעים במרחב שאליו הם מתייחסים כאל ביתם. לחלופין, אם מאמן או שחקן יזכו בניצחון, הם יגרפו סופרלטיבים מתחום הסגידה למשיחים דתיים.
שופט בית-משפט שאינו מכיר את הטקסטים של עיתוני הספורט עלול להזדעזע, אבל הביטויים החריפים שספג קליין הם למעשה נורמה בתקשורת שמהללת באותה עוצמה שבה היא מקללת. קליין, כאיש ספורט ותיק, שמפורגן ומבוקר לאורך שנים, היה יכול להשלים עם חוקי המשחק הבסיסיים שבהם היום אתה אינפנטיל ומחר מלך. קליין לקח את הביקורת באופן אישי מדי, אבל בתקופה שבה גבולות חופש הביטוי נמתחים עד מעבר לאופק, עלולה תביעתו לחזור אליו כחרב פיפיות. בדבר אחד הוא הצליח בינתיים: פלג נמנע מלכתוב עליו בשנתיים וחצי האחרונות. עבור עסקן בכיר כמוהו, גם מילוט זמני משיני הכריש של "ידיעות" הוא הישג לא רע.
ברוממה עסקים כרגיל
ערוץ 1 רשם כישלון חלקי בסיקור מהומת הענק בסיום הדרבי התל-אביבי. כשאלפי אוהדי הפועל החלו להשליך למגרש מכל הבא ליד ומנעו משופטי המשחק להיכנס לחדר ההלבשה, נעו התמונות על המסך בין הבלגן ביציעים לשמחת מכבי תל-אביב, בחירת השחקן המצטיין והפאנל בסיום, שבו הפרשנים והמאמנים מפרשנים את המשחק.
השידור בערוץ הראשון
ברגעים ההם, הסיבות לנצחונה של מכבי היו משניות בלבד. קשה היה להתרכז בדברי הפרשנים כשברקע נשמעו צעקות ומהומה. האינסטינקט הבסיסי, העיתונאי והחדשותי, הוא להתמקד באירוע החריג, שלא נראה שנים במגרשי הכדורגל בארץ. להראות אותו ורק אותו, עם מצלמות כתף מלב העימות, עם שימוש בכתבת קווים שנמצאה בשטח, עם כתוביות שמספרות לצופים שהצטרפו זה עתה מה קורה, ולא מדווחות על תוצאות מלפני יומיים.
בקיצור, פספוס רציני של עורכי המשדר ומפיקיו, שלא תיפקדו בזמן אמת ואף החזירו את השידור לירושלים בדיוק לפי הליין-אפ, בלי לקבל הארכה בשל האירוע החריג.
2 קטנות
עניין של חשיפה. בשבוע שעבר נכתב כאן על המשחק המרכזי בליגת הכדורסל בין מכבי תל-אביב לחולון, שהוזלג לערוץ 5 פלוס לייב במקום להיות בערוץ בסיס, כמתחייב. תגובת מועצת הכבלים והלוויין: "מבדיקה שערך אגף הפיקוח והבקרה של המועצה עולה כי בעונת המשחקים הנוכחית שודרו עד כה שישה משחקים בהשתתפות מכבי תל-אביב בערוץ 5 ושני משחקים נוספים בערוץ 5 פלוס. על אף האהדה הגדולה לה זוכה מכבי תל-אביב בקרב אוהדי הספורט, רואה המועצה חשיבות רבה במתן האפשרות לצפות גם במשחקי קבוצות אחרות בליגה, ובכללן קבוצות הפריפריה, הזוכות לרוב לחשיפה קטנה בהרבה".
מחכים לעדכון. בעלי סמרטפונים מסוג אייפון התלוננו שמיום חמישי האחרון הושבתה אצלם אפליקציית ערוץ הספורט, מאחר שאנשי הערוץ לא עידכנו את הגרסה שלהם לגרסה 5.1 שהוציאה אפל. כל מי שעידכן את הגרסה החדשה בסמרטפון שלו לא יכול להיכנס לאפליקציית ערוץ הספורט, עד שזו תותאם לגרסת התוכנה החדשה. נכון ליום שני, עדיין מחכים.
התיקונים
ב-one נמנעו מלציין מה שרו שחקני מכבי תל-אביב לאוהדי הפועל. הסיבה: מדובר ב"מלל שעמוד האינטרנט לא יכול לסבול". הקוראים התבקשו ללחוץ כדי לצפות בסרטון הווידיאו, שדווקא נאלץ לסבול את המלל, שהתברר כמלה מהשורש ז.י.ן. לידיעת עורכי one: עמוד האינטרנט דווקא סובל הכל, במיוחד כשמדובר בצהובון ספורט נחות, זה שהם עובדים בו ושעמודי האינטרנט שלו ספגו במשך שנים מלל מביש ומבזה הרבה יותר.
בערוץ one שידרו משחק כדורסל מהליגה הלאומית רק עם תוצאה – ובלי שעון. התוצאה: שידור שנראה מעידן הקרח.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il