שרי ממשלת ישראל עתידים לאשר היום את תוואי הרכבת לאילת, כשברקע עדיין מהדהדת הכותרת הראשית של גליון "ידיעות אחרונות" מיום שישי האחרון. "לא לתת לסינים לבנות הקו לאילת", כתב ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי בחוות דעת לחברה להגנת הטבע, ובה טען כי מעורבות סינית במיזם הרכבת הלאומי "תפגע אסטרטגית ביחסים עם ארה"ב ועם אירופה".
הבוקר, בראש שער "ישראל היום", מתפרסמת הפניה למדור הכלכלי של העיתון בזו הלשון: "שר התחבורה כץ לירוקים: 'אל תטרפדו את קו הרכבת לאילת כדי לשמור על לטאה'". הכתבים דן לביא, חזי שטרנליכט ושלומי דיאז מצטטים מסטטוס שפירסם שר התחבורה ישראל כץ במהלך סוף-השבוע בפייסבוק, ובו התייחס לפרסום ב"ידיעות אחרונות" ("קראתי היום באחד העיתונים"). "צחקתי על השטחיות וחוסר ההתמצאות שעמדו בבסיס חוות הדעת", הגיב כץ לאזהרות של הלוי.
לגופן של טענות הלוי אין התייחסות של ממש בידיעה של "ישראל היום". עיקרה מוקדש לטענות אחרות, של ארגונים הפועלים למען שימור הסביבה ודואגים כי מתווה הקו יחריב את הטבע באזור. "אתם חוששים שמא איזו לטאה תידרס בדרך, למרות שדאגנו גם לזה באמצעות מעברים וגשרים?", כתב השר כץ לארגוני הסביבה. "אז תגידו את האמת ואל תשתמשו בכל מיני חוות דעת שלא שוות את הכסף שאולי שולם עבורן".
"ידיעות אחרונות" מקדיש עמוד שלם לדיווחי מעקב אחר הכותרת מיום שישי. עמיר בן-דוד, כתב הסביבה של העיתון, שהיה חתום גם על הידיעה ביום שישי, מצטט מהסטטוס של השר כץ ובידיעה נפרדת מונה שבע בעיות סביבתיות שתיצור הרכבת החדשה ושבעה פתרונות שהציעו ארגוני איכות הסביבה. כל הפתרונות המוצעים נדחו.
ב"גלובס" מביא עמירם ברקת את תגובת שאול ביטרמן, איש עסקים המייצג את החברות הסיניות שיקימו את הרכבת לאילת. "אין שום בעיה בכך שחברות סיניות יבנו מסילת רכבת לאילת, ממש כפי שאין בעיה בכך שפועלים סינים ישפצו את ביתו הפרטי של מר אפרים הלוי", אמר ביטרמן. לפי הדיווח, ביטרמן הדגיש כי הסינים אינם מבקשים להיות מעורבים בהפעלת הפרויקט, אלא רק בהקמתו.
ציטוט דומה מאת ביטרמן מתפרסם גם ב"דה-מרקר", ככותרת לידיעה מאת כתב התשתיות אבי בר-אלי. בעיתון האם "הארץ", לעומת זאת, מתמקד כתב הסביבה צפריר רינת בהשלכות הסביבתיות. התוואי המוצע עתיד לקבל את אישור השרים, הוא מזכיר, "אף שאין עדיין תוכניות לחיבורו לנמלי אשדוד ואילת". לידיעה נלווית הדמיה ויזואלית של השפעת תוואי הרכבת על הסביבה. תצלום של גבעה באזור בקעת צין מופיע פעמיים; באחת הגבעה נראית כפי שהיא היום, ובאחרת בוקעת ממרכזה מנהרה שממנה יוצא גשר בטון הנושא מסילת רכבת.
בביצים
שינויים בעולם התחבורה הציבורית מסתמנים גם במרכזי הערים. הנהלת חברת גט-טקסי, המאפשרת להזמין מונית באמצעות אפליקציה, ביטלה בשבוע שעבר את דמי ההזמנה. משמעות המהלך: הוזלה של 5.2 שקל לכל נסיעה עבור הלקוחות והפסד של סכום זהה עבור הנהגים.
שגיא כהן מדווח הבוקר ב"ממון" כי נהגי החברה מוחים ונערכים לנקיטת צעדים. "גט-טקסי טענה כי עשתה זאת בשיתוף פעולה מלא עם הנהגים, אך נהגים רבים הביעו זעם עם ההחלטה", כותב כהן. "[...] הנהגים טוענים כי ביטול דמי ההזמנה הונחת עליהם בלי שתהיה להם ברירה. מהקלטה של שיחה בין נציגת גט-טקסי לאחד הנהגים נשמע כי אכן מדובר בהודעה ולא בבקשת אישור. הנהגים קיבלו הודעה לטאבלט המותקן ברכבם, ולפיה הם נדרשים לאשר שלא יחייבו נוסעים בדמי הזמנה. 'ללא אישורך, לצערנו לא תתאפשר גישה לשירותי גט-טקסי', נאמר להם".
מנכ"ל גט-טקסי, מארק און, אמר בתגובה כי המהלך יביא דווקא לרווח עבור הנהגים, כיוון שיקבלו יותר לקוחות. לדבריו, הנהגים המוחים אינם אלא "גרעין קטנטן של נהגים שהגיעו מהעולם הישן של התחנות ולא מבינים את המהלך".
בידיעה מאת עומר כביר, הראל עילם ומיקי פלד, המתפרסמת הבוקר ב"כלכליסט", מדווח כי ביום שישי האחרון השתתפו נהגי החברה בכנס ובו בחרו את נציגיהם למאבק מול ההנהלה. בין הרעיונות שעלו בכנס – השבתה. "ב-10 באוקטובר, עד 10 בבוקר, לא ניקח נסיעות של גט-טקסי. לא חברות, לא עורכי-דין, לא אף אחד", מצוטט נהג עלום שם התומך בהשבתה. "הם לא יכולים להתעשר על חשבוננו. הם לוקחים נהגים שמחפשים פרנסה ותופסים אותנו בביצים. זה לא צודק".
בקונסנזוס השפוי
"רגעי האימה של נעם בת ה-9" הוא המשפט הסתום שמשמש הבוקר כותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות". מתחתיו מתפרסם תצלום (עמית שאבי) של נעם גליק, נעם בת ה-9 עבור קוראי "ידיעות אחרונות", כשהיא מובלת לטיפול בבית-חולים אחרי שנפצעה, ככל הנראה במהלך פיגוע חבלני. פניה של הילדה מוסטות מעדשת המצלמה והלאה, כך שקשה לזהותה. משום כך הרשה לעצמו העיתון שלא לטשטש את פניה באופן מלאכותי. "מעריב" ו"ישראל היום" מדפיסים בשערם תצלום של הילדה הפצועה מובלת לקבלת טיפול תוך טשטוש פניה באמצעות פיקסול. "הארץ" פוטר את עצמו מהדילמה ואינו מפרסם את תצלומה.
חייל צה"ל בהתנחלות פסגות, 5.10.13 (צילום: פלאש 90)
"בת תשע נורתה בהתנחלות פסגות; חשד לפיגוע", נכתב בכותרת המודפסת בראש שער "הארץ", בטור צדדי. חיים לוינסון וגילי כהן מדווחים כי לאחר הפגיעה אותרה פִרצה בגדר ההתנחלות והחלו סריקות של כוחות צה"ל באזור. הידיעה הקצרה נפתחת בעמוד השער והמשכה מודפס בחלק התחתון של עמ' 4. "אף פחדן שתוקף ילדה בת תשע באמצע הלילה לא ירתיע אותנו", אומר להם תושב פסגות, יעקב ברג. ראש המועצה האזורית מטה-בנימין, אבי רואה, מצוטט: "אני קורא לראש הממשלה ולשרים לעצור מיד את שחרור המחבלים".
האם הסיקור הצנוע יחסית לעיתונים אחרים נובע מעמדה פוליטית של "הארץ", מסגנון עיתונאי המעדיף להבליט כותרת מדינית או מנהלי עבודה שכוללים סגירה של מהדורת הדפוס בשעה מוקדמת יותר מהעיתונים האחרים? השימוש של "הארץ" בתיבה "התנחלות" רומז כי לתשובה הראשונה יש על מה לסמוך. העיתון, שמתנגד למדיניות שהנהיגו ממשלות ישראל בשטחים מאז כיבושם, מבליט בסיקור האירוע את העובדה כי היישוב פסגות אינו שוכן בתחומי מדינת ישראל הריבונית, אלא באזור שבו שורר משטר צבאי המדכא באלימות כל ניסיון להתקומם נגדו. אולם השוואה ליתר עיתוני הבוקר מקשה על מסקנה חד-משמעית.
ב"ישראל היום", עיתון המכנה ברגעי מפתח את כוחות צה"ל "כוחותינו", קוראת הבוקר כותרת הגג בגופן צהוב על גבי אדום: "חשד לפיגוע בהתנחלות". גם כותרת המשנה לידיעה המרכזית בכפולה הפותחת נפתחת במלים "חשד לפיגוע בהתנחלות פסגות", וכך כתוב גם במשפט הפתיחה לידיעה מאת אפרת פורשר, יורי ילון ולילך שובל. האם העיתון קושר בין הימצאותו של היישוב פסגות מעבר לקווי 67' לבין המוטיבציה של פלסטיני לפעול נגד ילדה קטנה שגרה בו? האם "ישראל היום" רומז שאילו רק היתה ישראל נסוגה מהשטחים שכבשה לפני 46 שנה, היה הסכסוך הישראלי-פלסטיני בא אל סיומו? ודאי שלא.
ב"מעריב", שנרכש לאחרונה על-ידי מי שמזוהה עם החלק הימני של המפה הפוליטית בישראל, ניכר בידול בין הכותרות לדיווח. בשער העיתון נכתב על אירוע "ביישוב פסגות" ועל מחבל ש"חדר ליישוב". כותרת הידיעה מדווחת שוב על אירוע "ביישוב פסגות" וכותרת המשנה מתייחסת לסימני פריצה "בגדר היישוב". גם בכותרת הגג מתוארת פסגות כ"יישוב ליד רמאללה". אולם במשפט הפתיחה של גוף הידיעה, מאת עמיחי אתאלי, יוחאי עופר וארי גלהר, מכונה פסגות "התנחלות" (הידיעה המקבילה ב"מקור ראשון", אף היא מאת אתאלי, נפתחת במשפט "פיגוע ירי ביישוב פסגות"). ידיעה נוספת המודפסת בכפולת העמודים של "מעריב" מוקדשת למאבק בין "פלסטינים ומתנחלים" על השליטה ב"חורבות ההתנחלות חומש".
דווקא ב"ידיעות אחרונות", שמתואר מעל דפי "ישראל היום" לא פעם כעיתון המשרת את מטרות השמאל המדיני, קשה מאוד למצוא את התיבה "התנחלות" בסיקור האירוע שהתרחש אתמול. "חשד לפיגוע בפסגות", נכתב בשער העיתון, ובכפולה הפותחת מכונה ההתנחלות, פעם אחר פעם, "יישוב". רק בעומק הידיעה, מאת עקיבא נוביק ודני אדינו אבבה, נכתב כי תושבי "ההתנחלות" התבקשו להישאר בבתיהם.
אלכס פישמן, הפרשן הבטחוני היחיד בכל העיתונים שהספיק להוריד לדפוס טור פרשנות על האירוע, מכנה את ההתנחלות "יישוב" ואת המתנחלים "מתיישבים", ומתריע מפני השלכות האירוע. לדבריו, מה שהתרחש אתמול "עלול להיות צעד משמעותי לקראת פרוץ אינתיפאדה שלישית", שכן "מרבית תושבי פסגות משתייכים לקונסנזוס השפוי של המתיישבים בגדה" ו"פגיעה בילדה, בלב הממסד ההתיישבותי, פירושה לשחק עם העצב הכי רגיש בשטח. זוהי התגרות שמזמינה תגובה, ולא רק תגי מחיר של נערי גבעות למיניהם".
בשולי החברה
הכפולה המרכזית של "מעריב" מוקדשת הבוקר לכתבה ראשונה בסדרה המוקדשת ל"ערביי ישראל 2013". הכתבה, מאת יאיר קראוס, עוסקת במצבורי הנשק הלא-חוקי שנפוצים ביישובים הערביים ("כל עוד יש במדינה יישוב יהודי ויישוב ערבי, וכל עוד יש במדינה שכונות ערביות ושכונות היהודיות – לא ייתכן עתיד טוב לילדים הערבים", כתב סייד קשוע בטורו במוסף "הארץ" ביום שישי האחרון).
"למרות מאמצי המשטרה להילחם בתופעת החזקת אמצעי הלחימה בכפרים הערביים בישראל בכלל ובצפון הארץ בפרט, החזקת נשק וירי ללא אבחנה ברחובות היישובים הפכו כבר לדבר שבשגרה", כותב קראוס ב"מעריב". "[...] מערב פרוע? יותר נורמה שהפכה למוסכמה חברתית".
קראוס משוחח עם ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ, תושב כפר-קאסם, ושומע ממנו על מצבורי הנשק הלא-חוקיים. בהמשך מצוטט "ראש עיר שביקש שלא להזדהות", שאומר כי "בשעת מבחן הנשק יהיה מכוון נגד יהודים". אוריה רשף, מנהל מרחב צפון בארגון השומר-החדש, מסכים להערכה זו ומתריע מפני השתלטות ערבים על הגליל, בין היתר באמצעות הנשק שהם אוגרים. פריג', לעומת זאת, טוען כך: "ברגע שיהיה אחוז אחד של סיכוי שהנשק הזה יופנה נגד יהודים, בתוך חודש יחידת הכלבנים המשטרתית תוציא את כל הנשק מהחברה הערבית".
במאמר נפרד מספק ח"כ אחמד טיבי הסבר משלו להימצאות מצבורי הנשק בחברה הערבית בישראל. "ההסבר הוא סוציו-אקונומי", טוען טיבי. "אוכלוסייה ענייה, מוחלשת, שסובלת מהדרה ומדחיקה אל השוליים. השלטון המרכזי, שמפלה את הציבור הערבי כמעט בכל תחום אפשרי, מתרשל גם בטיפול בבטחונו האישי והקולקטיבי של האזרח הערבי".
במדור חדשות החוץ של "הארץ" מתפרסמת ידיעה (רויטרס ו-AP) על טביעתה של ספינת מהגרים סמוך לחופי האי האיטלקי למפדוזה. 115 גופות נמצאו, כ-200 מוגדרים נעדרים. "כבר כעת ברור שמדובר באסון טביעת ספינת המהגרים הגדול ביותר בתולדות איטליה", נכתב בידיעה. "במדינה הוכרז על יום אבל. דגלי איטליה הורדו לחצי התורן ובבתי-הספר עמדו התלמידים דקת דומייה. בכנסייה המרכזית בלמפדוזה קיימו התושבים מיסה מיוחדת, ודייגים השליכו זרי פרחים אל המים סמוך לאתר שקיעת הספינה".
על הספינה היו כ-500 בני-אדם, רובם מאריתריאה וסומליה, שביקשו לעצמם חיים טובים יותר באירופה. איטליה מאיימת לקרוס תחת זרם המהגרים שמגיע אליה, והמהגרים שניצלו מהטביעה עלולים לעמוד בפני הליך משפטי ולהישלח בחזרה למדינותיהן (אלא אם כן יזכו למעמד של פליטים). בכל זאת, למראה האסון, תושבי האזור והממסד האיטלקי מתאבלים.
40 שנה למלחמה
על-פי לוח השנה הגריגוריאני, היום לפני 40 שנה פרצה מלחמת יום-הכיפורים. ראש אמ"ן בהווה, אלוף אביב כוכבי, חיבר לרגל האירוע מאמר המתפרסם אחר כבוד בראש עמ' 5 של "ישראל היום", עם הפניה גדולה ובולטת מראש שער העיתון. "מאמר מיוחד", מכונה הטקסט של כוכבי בשער "ישראל היום". "מאמר מיוחד", מכונה הטקסט גם בדף 5 של העיתון.
נראה כי המאמר הוצע לעוד כלי תקשורת מרכזיים. הוא פורסם ב"וואלה", באתר "חדשות 2", באתר ynet באתר ערוץ 7 ובאתר נענע10. מבין עיתוני הדפוס, למעט "ישראל היום", המאמר של כוכבי מתפרסם גם ב"מעריב". אולם בעיתון זה מתפרסם המאמר במדור הדעות של העיתון, ולא בראש הכפולה השנייה. הוא אינו זוכה להפניה בשער, אינו מתואר כ"מיוחד", וגם עבר עריכה קלה, כך שאין עוד סימן קריאה אחרי המשפט "אסור שהספק ישתק!".
רעיון מדהים
בימים האחרונים ניתן היה למצוא שלל כתבות וראיונות, ניתוחים וטורים אישיים על בית-הקפה החדש בתל-אביב, שמוכר את כל מוצריו בחמישה שקלים. אתר ynet אף העלה למשך כמה שעות שידור חי של התור מחוץ לבית-הקפה. גם בעיתוני הבוקר ניתן למצוא התייחסות למיזם הקפה המוזל. בשער "דה-מרקר", כהפניה לכתבה על בית-הקפה החדש, מודפס הציטוט: "קפה בחמישה שקלים הוא רעיון מדהים שיכול לשנות את הענף". עדי דברת-מזריץ שוחחה עם גורמים בענף בתי-הקפה כדי לעמוד על השפעת המודל החדש. "המתחרים מזלזלים בקופיקס – אבל מעדכנים מבצעים", נכתב בכותרת כתבתה.
נקודה עיוורת בסיקור מהפכת הקפה התגלתה בגליון סוף-השבוע האחרון של "ידיעות אחרונות". בראש שער הגליון הופנו הקוראים ל"מבחן הקפה", שפורסם במוסף "ממון". כתבת המוסף איריס ליפשיץ-קליגר התלוותה למומחה לקפה, שני שפים ונהג מונית, שיצאו למבחן טעימות של קפה הפוך ואספרסו קצר בבית-הקפה החדש וברשתות הקפה המתחרות. בטבלה הסופית של דירוג האספרסו הגיעה רשת מק-קפה של מקדולנדס למקום השני. "הפתעה!", הדגישה חותמת שהוצמדה לטבלה. מי שעיין בפרטי הביקורת על הקפה של מק-קפה זכה להפתעה נוספת: בסניף של רשת ההמבורגרים, השוכן באותו הרחוב של בית-הקפה המוזל החדש, עולה כוס קפה הפוך 4.90 שקלים וכוס אספרסו קצר 3.90 שקלים בלבד.
ענייני תקשורת
ראובן וייס מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי ארגון יד-לבנים זועם על כוונת ערוץ 1 לדחות לשעת לילה מאוחרת משדר לציון יום השנה ה-40 לפרוץ מלחמת יום-הכיפורים ולשדר במקומו בשידור חי משחק כדורגל.
במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מתפרסם הבוקר תיקון בזו הלשון: "אביבה גוטרמן היא סגנית ראש העיר הוד-השרון ומחזיקת תיק החינוך והתרבות בעיר, ולא כפי שפורסם". לא מצוין היכן ומתי פורסם אחרת.