עיתונאי ועובדי "מעריב" ידעו בשנים האחרונות ימים רבים של ייאוש מההנהלה ומשדרת העריכה הבכירה, יחד ולחוד, אך נראה כי בימים האחרונים, במקביל להתגלעותו של משבר תזרימי חריף נוסף, הם לומדים להתמודד עם מצב חדש: לחוסר האמון במנהלים ובעורכים הבכירים התווסף סדק בין כמה מהעובדים לבין הוועד היציג שלהם, הפועל בחסות ההסתדרות וארגון העיתונאים בישראל.

כיצד קרה שבעיצומו של אחד המשברים החריפים בקורותיו של היומון המצוקתי נוצר חיץ בין מספר בלתי מבוטל של העובדים לבין הגוף שנועד לשמור על זכויותיהם? מה חלקם של המו"ל וההנהלה, והקמפיין התקשורתי שהם מנהלים נגד הוועד, ביצירתו של הסדק? והאם, כפי שטוענים יחצניהם של הבעלים, העובדים נערכים לפירוק הוועד ולהקמתו מחדש, בחסות ההנהלה?

בימים האחרונים מתחולל קרב גרסאות שבו שני הצדדים לוקחים חלק, כמו גם עיתונאים שמוצאים את עצמם בתווך – בין הוועד שזכה להערכתם ולאמונם בשנה האחרונה לבין המו"ל שלמה בן-צבי ונציגיו, המצהירים כי בעלי המניות נחושים בדעתם שלא להזרים כספים לעיתון הגרעוני אלא אם תיושם תוכנית הבראה מקיפה, הכוללת, בין היתר, פגיעה קשה במצבת כוח האדם ובתנאי העבודה.

להלן ניסיון להצביע על המהלכים הבולטים במסגרת הקמפיין להפרדת הוועד מהעובדים, שהגיע לשיאו היום (8.7.13), ונכון לעת כתיבת שורות אלה טרם הסתיים בניצחון מובהק של אחד מהצדדים.

א. מי בעד תוכנית הייעול?

כבר שבוע שבמסדרונות "מעריב" רוחשות שמועות בנוגע לתוכנו של דו"ח מיוחד שחיברו אנשי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, שנשכרו לצורך גיבוש תוכנית הבראה לעיתון, שבשנים האחרונות הסב לבעליו המתחלפים הפסדים של מאות מיליוני שקלים. בשבוע שעבר שיגרה גבי גולדמן, יו"ר ועד העיתונאים של "מעריב", מייל למנהל המערכת אסף גלבוע. "יש הערב דיבור מאוד חזק בבניין על זה שסוגרים את העיתון תוך יומיים. הכצעקתה?", שאלה. "מה אומר דו"ח מקינזי", הוסיפה וחקרה.

"במסגרת ההכרזה שלכם על סכסוך עבודה", השיב לה גלבוע, "לצערנו הרב תהליכי השיתוף והעדכון של הצדדים נפסקו". רק אתמול, ב-10:00 בבוקר, זימנו העורך הראשי שלמה בן-צבי והמנכ"ל ישראל גולדשטיין ישיבה שנועדה להציג את התוכנית בפני נציגי הוועד וההסתדרות.

הפגישה התקיימה, אך לדברי כמה מעובדי "מעריב" – במקום תוכנית מפורטת שבה מוסבר כיצד ניתן להוביל את העיתון לעצמאות כלכלית, שלב אחר שלב, קיבלו נציגי העובדים דף בודד ובו שמונה סעיפים, ונדרשו למסור את החלטתם בתוך חמש שעות – עד השעה 15:00 באותו יום.

לנוכח הבהילות והמידע החלקי שהוצג בפניהם, החליטו נציגי העובדים שלא להחליט. כנס עובדים שנערך באותו יום הסתיים גם הוא ללא הצבעה על הסוגיה, מהלך שיש ב"מעריב" עובדים המייחסים אותו להערכה שלפיה לוועד אין רוב נגד תוכנית ההבראה.

חוסר ההחלטיות סייע להנהלה לסמן את הוועד כגורם שאינו מעוניין בשיקום העיתון: עוד באותו יום הפיצו בן-צבי וגולדשטיין מכתב לעובדי "מעריב", ובו סיכום המתווה להבראת העיתון לצד דברי ביקורת על הוועד וההסתדרות. בין הגורמים לכך שקיומו של העיתון "מוטל בספק גדול" מנו בן-צבי וגולדשטיין את "מצב ענף הפרסום בכלל", "סכום הכסף המשמעותי שעדיין נדרש להביא את החברה לעצמאות כלכלית" ו"ההתעסקות האינסופית של ההנהלה עם ההסתדרות בכל מהלכי החברה".

בין הצעדים הכלולים בתוכנית מנו בן-צבי וגולדשטיין קיצוץ מדורג של 5%–15% במשכורותיהם של כל העובדים ששכרם מעל 6,500 שקל בחודש וביטול גורף של תשלומי אש"ל והחזרי הוצאות מסוגים שונים, שלהם זכאים כמה מהעובדים; פיטורים של 25 עובדי מערכת, ופיטוריהם של כל עובדי הדפוס; והעברת רוב מחלקות המערכת לירושלים, ולמעשה איחוד פיזי שלהן עם מערכת "מקור ראשון" (מחלקות אחדות, נכתב, יועברו למיקום חדש בגוש דן).

בין הסעיפים נכללה גם דרישה להתיר להנהלה לצאת במהלך פיטורים נוסף בתוך חודשיים, באוקטובר 2013. "אין לנו תוכניות להתייעלויות נוספות", הבהירו השניים בהקשר זה, "אבל כהנהלה אנו נדרשים לגמישות מרבית להתאמה בין כוח האדם ומצב הענף". רק לאחר שתגיע החברה לאיזון תפעולי שיימשך חציון שלם, הוסיפו בן-צבי וגולדשטיין, יקודמו הדיונים על הסכם קיבוצי חדש – דיונים שהחלו באפריל השנה, והסתיימו ללא מתווה מוסכם.

בהתייחס לאבי רעייתו של המו"ל, קונרד מוריס, הוסיפו בן-צבי וגולדשטיין: "בעלי העיתון, שהזרימו עד עתה סכומים משמעותיים מאוד ואיפשרו את המשך פעילות החברה, הבהירו להנהלה כי בכוונתם להחליט על הפסקת תמיכתם בחברה. המשמעות המיידית הינה עצירת פעילות החברה".

עם זאת, השניים ציינו כי קבלתה של התוכנית אינה ערובה להזרמת כספים. "לאחר אישור העובדים (כפוף לסגירת נושאים פתוחים עם נאמני מעריב הוצאת מודיעין) אנו מאמינים שניתן יהיה לקבל את הסכמת בעלי המניות לתמיכה בתוכנית זו ולהביא להמשך מיידי של הזרמת הכספים הנדרשים לחברה".

"זו הכתבה חד-צדדית", הגדירה זאת הבוקר עו"ד ענת גוטמן-מרום, באת-כוחם של ההסתדרות וארגון העיתונאים בדיון בבית-הדין לעבודה על גורל עובדי הדפוס של "מעריב". "הם מתנהגים כאילו ארגון העובדים זה איזה זבוב טורדני שרק מפריע להם", הוסיפה, "הם לא מבינים למה הם צריכים לנהל את המשא-ומתן הזה, מבחינתם זה גורם שרק מפריע להם לנהל את העסקים שלהם".

יממה לאחר הפגישה, מבקשים בסביבת ועד עיתונאי "מעריב" לשנות את הרושם שיצר המהלך. "אנחנו באמת-באמת מוכנים לתוכנית כזאת, של קיצוצים, אבל אנחנו לא מוכנים לוויתור מוחלט על כל הזכויות וההגנות של העובדים – גם על מה שיש עכשיו וגם על כל זכות עתידית שעוד ניתן יהיה להשיג, בלי משא-ומתן ובלי שום דבר", אומר גורם המקורב לוועד בשיחה עם "העין השביעית". לדבריו, ההנהלה מנסה להפיץ שמועה שלפיה הוועד אינו מוכן לנהל משא-ומתן על קיצוצים, ובכך תורמת לקריסתו של העיתון. "זה פשוט לא נכון", הוא מדגיש.

ב. הפרד ומשול: "המערכת המצומצמת"

המהלך המהיר, שלמשך זמן מה הותיר את העובדים ללא עמדה מוצהרת, סייע להנהלה להעמיק את הסדקים. אתמול בשעה 16:30, מספרים בעיתון, זימן בן-צבי לפגישה את אחד מבכירי העיתונאים ב"מעריב" ועורך בכיר במחלקת החדשות, ועימם עורך נוסף, כתב מגזין ומעצבת גרפית. כל אחד מהם, מספר עיתונאי שלא נכח בפגישה, יצא משם כשהוא תומך בתוכנית ההבראה.

"שמעתי ממישהו שהוזמן לשם שהקבוצה שנכחה בפגישה הוגדרה 'המערכת המצומצמת' – רשימה שאנחנו לא יודעים איך היא הורכבה", אומר גורם המקורב לוועד. עם זאת, מוסיף הגורם, הוא קיבל רושם שבפגישה לא הובטח למשתתפים דבר בתמורה לתמיכתם. "אנחנו שמענו על שיחות אחרות, יותר אישיות, שבהן נאמר לאנשים, 'אתה תהיה בטוח, לך לא יורידו בשכר', וכל מיני דברים כאלה, בניסיון לשכנע אנשים לתמוך בהנהלה". בן-צבי ובכירי העיתון, הוא אומר, מיישמים אסטרטגיה מסוג "הפרד ומשול". עם זאת, לא הגורם ולא עובדי "מעריב" אחרים שעימם שוחחנו הציגו ביסוס לשמועה שלפיה ההנהלה הבטיחה להגן על עובדים מסוימים בתמורה לתמיכתם.

כמה שעות לאחר פגישתה של "המערכת המצומצמת", בשעת לילה, פירסם העיתונאי החוקר קלמן ליבסקינד התקפה חריפה על הוועד בעמוד הפייסבוק שלו. לדבריו, הוועד החליט שלא להעלות להצבעה את תוכנית ההתייעלות משום שהתחוור כי "רוב עצום" מקרב העובדים תומך בעמדת ההנהלה. "ההתנהלות הזו היא שבירה של כל הכלים", כתב. "מי שמדברים איתנו על סולידריות ועל אחוות עובדים הוליכו את כולנו בכחש וברמייה, ומובילים את 'מעריב', את 'מקור ראשון' ואת כולנו בדרך לסגירה ולפיטורים של 425 מפרנסים, בלי הגינות מינימלית ובלי לשאול אותנו מה אנחנו רוצים. מביש".

ליבסקינד גם הפיץ בקרב עובדי העיתון מכתב המודיע על התנערות מהוועד ותמיכה בתוכנית ההבראה, שעליו ביקש מהם לחתום לצורך העברתו לארגון העיתונאים ולהסתדרות – מכתב שבתוך זמן קצר, לטענת ההנהלה, זכה להיענות מהדהדת בקרב העובדים.

ג. ההצבעה האלטרנטיבית

סירובם של חברי הוועד לקבל את התוכנית החלקית שהוצגה בפניהם מונף למחרת על-ידי ההנהלה. "'מעריב' בשאלון לעובדים – הצביעו על עתידו של העיתון", הכריזה כותרת הודעה לעיתונות שהפיץ הבוקר משרד יחסי-הציבור המייצג את עסקיו של שלמה בן-צבי. ההודעה כללה קישור לסקר מקוון שבו התבקש כל אחד מעובדי "מעריב" ו"מקור ראשון" להזדהות בפרטיו המלאים ולהצהיר אם הוא תומך בתוכנית של ההנהלה או שולל אותה.

ההודעה כללה גם ציטוט בשם גורם אנונימי ב"מעריב", ולפיו "התנהלות הוועד וההסתדרות היא שערורייתית ופוגעת בראש ובראשונה בעובדי העיתון. הוועד הפך את עצמו לגוף לא רלבנטי, ולכן הוחלט על פנייה ישירה לעובדים במטרה לקבל את עמדתם ביחס לתוכנית להצלת העיתון".

בתוך כמה שעות הפיץ משרד יחסי-הציבור את תוצאות ההצבעה: על-פי נתוני ההנהלה, 302 מ-417 עובדים בחרו להשתתף בסקר, ולא פחות מ-298 מהם הביעו תמיכה בהצעה שהציגו בפניהם העורך הראשי והמנכ"ל (על-פי ההודעה, ארבעה בלבד התנגדו).

נתון אחר, שהופץ צמוד לתוצאות ההצבעה, מעיד לכאורה על נטישה המונית של העובדים את הוועד: לטענת ההנהלה, למעלה מ-90% מעובדי "מקור ראשון" ולמעלה מ-50% מעובדי "מעריב" חתמו על "עזיבת" ההסתדרות והוועד הנוכחי.

כיצד ניתן להסביר את שיעורי התמיכה יוצאי הדופן? גורם המקורב לוועד טוען כי אלה מבין העובדים המצדדים בוועד נמנעו מלהצביע, משום שהם אינם מכירים בסמכותה של ההנהלה לערוך סקר מסוג זה ומשום שאינם רוצים לסמן עצמם כאופוזיציונרים. "איזה מין עובד ישלח להנהלה מסר שלפיו הוא מתנגד לה, נלחם בה ותומך בוועד שהוכרז כ'לא רלבנטי' – ועוד בתקופה של פיטורים?", הוא אומר.

ד. לא רק ספין

למרות דברי הגורם האנונימי המקורב לוועד, נראה כי לפחות כמה מהסתייגויותיהם של העובדים מהגוף המייצג אותם אינן בגדר מצג שווא. "רוב העובדים מוכנים לקבל את הגזירות, הם חירבנו על הוועד", אומר עיתונאי מדרג הביניים ב"מעריב", תומך ותיק בוועד, שנכח בכנס העובדים שנערך אתמול.

לדבריו, גלי הפיטורים החוזרים ונשנים הותירו בעיתון שני עיתונאים חזקים בלבד, קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל, ונכון להיום שניהם תומכים בעמדת ההנהלה. בעוד שליבסקינד בחר להביע את עמדתו בביקורת בוטה על נציגי העובדים וביוזמה לפירוק הוועד, סג"ל מעיד כי הוא חש הערכה רבה כלפי הנציגים ואינו מעריך שהתוכנית – שבה הוא תומך – צפויה בהכרח לחולל נפלאות במצבו של העיתון.

"אני אגיד את זה בהסתייגות – מתוך מה שאני מבין, כן. הוועד איבד את העובדים", מאשר סג"ל בשיחה עם "העין השביעית". "רוב העובדים, אני חושב, אם כי אני לא יכול לדבר בשמם, תומכים במתווה השיקום – לא מתוך תקוות עצומות, אלא אולי מתוך מחשבה שזה הסיכוי האחרון", הוא מסביר.

"אני מאוד מעריך את הוועד, אבל אני חושב שכרגע הם טועים – הגענו לרגע של להיות או לחדול, ולפעמים צריך גם להעריך את שלמה על מה שהוא עשה", מוסיף סג"ל. "בא בנאדם, הוציא 50 מיליון שקל מכיסו, הוא מצליח לגייס עוד כסף ואומר שהוא מאמין שזה הסיכוי האחרון – אז לא לתת צ'אנס? לא להילחם על הניסיון הזה?". לדבריו, הוא חש כי חלק מההתנגדות בקרב עובדי המערכת קשור לרצונם של בעלי הבית להעביר את "מעריב" לירושלים.

ובכל זאת, הייתכן כי המצוקה התזרימית הפתאומית היא ספין? "לא נראה לי שההנהלה מפעילה איומי שווא ושמקדירים את השמים כדי לכופף את הוועד", מעריך סג"ל. "הגענו באמת למצב קטסטרופלי שבו צריך להחליט אם ממשיכים או לא. אני בחרתי להמשיך, ולכן אני תומך בתוכנית ההבראה".

בפני "מעריב" עומדות כעת שתי אפשרויות, הוא מסביר: לסגור את השערים או לנסות להציל את העיתון נגד כל הסיכויים. "אני לא מצליח להבין את אלה שכל-כך בוער להם להרוג את זה עכשיו, כשאפשר לנסות להציל. שוב, יש סיכוי גדול שתוכנית ההצלה הזאת תיכשל, אבל בשביל ה-20–30 אחוז שזה יגיע לאיזון תקציבי ויצליח לשרוד – אז זה מאוד ראוי, בפרט כשמדובר לא רק בעיתון אחד. להגיד לך שאני חולה על ההצעה הזאת? אף אחד לא נהנה כשמקצצים לו במשכורת, ואף אחד לא שמח על התחושה הזאת של 'הקץ מתקרב'", הוא מסביר, ושב ומדגיש את הערכתו לחברי הוועד.

"התחושה שלי היא שהאנשים שמבקשים עכשיו שקיפות ולחזור למשא-ומתן לא מבינים", מוסיף סג"ל. "זה כמו מנהל חדר המכונות של הטיטאניק, שעכשיו בדיוק עושה בקרת איכות – אתה נתקעת בקרחון, אתה טובע, מה אתה מתעסק במכונות? בעולם תקין, מתעסקים במכונות – אבל כאן? צא לסירות, מה שתציל תציל".

ה. ההפגנה הספונטנית

בחזרה לבוקר יום ראשון. בעוד שבן-צבי ובכירי ההנהלה נפגשים עם נציגי הוועד וההסתדרות, ניתן היה להבחין בכניסה לבית "מעריב" בהפגנת תמיכה בהנהלה. לא לגמרי ברור מי יזם את ההפגנה, אולם לדברי גורם המקורב לוועד העיתונאים, כשבהנהלה הבחינו כי ההפגנה לוקה במיעוט משתתפים, פנו ראשי מחלקות ב"מעריב" לעובדי המינהלה ולעיתונאים ועודדו אותם להצטרף למחאה.

"הם אמרו: 'תקשיבו, ועד העיתונאים עומד לגרום לזה שלא תקבלו משכורות, תרדו למטה ותפגינו בעד ההנהלה ונגד הוועד'", אומר הגורם, ומוסיף כי ראשי המחלקות אף העבירו לידי העובדים שלטים שעליהם נכתב "בן-צבי – איתך באש ובמים". "זה היה הכי צפון-קוריאה", איבחן. לטענת ארגון העיתונאים, כפי שהובעה בפנייה לבית-הדין האזורי לעבודה, את ההפגנה הוביל "דרג ניהולי בדרגת מנהלי מחלקות ומעלה".

כעת מסתמנת אפשרות שתתקיים הפגנה נוספת, הפעם מול בית ההסתדרות, במחאה על כך שהאיגוד המקצועי אינו מכיר בדרישה להחליף את ועד "מעריב". לדברי מיכל שקולניק, העובדת ב"מעריב" כמנהלת המסחרית של חטיבת המגזינים, אחרי שהגיעו תוצאות המשאל האלקטרוני שבו זכתה עמדת ההנהלה לרוב מוחץ, פנו נציגי העיתון להסתדרות בבקשה להתחשב בהצבעה, אולם נציגי ההסתדרות לא טרחו אפילו להקשיב.

"אם בהסתדרות לא ישמעו אותנו ולא תהיה לנו ברירה אחרת, אז יש מצב שנפגין מול בית ההסתדרות, אבל אנחנו מקווים שהם יבינו שבמדינה דמוקרטית הרוב אמור לקבוע, ואנחנו הרוב", אמרה.

שקולניק מציינת כי מבין 210 עובדי חברת הוצאת מודיעין לשעבר, כ-50% חתמו על עצומה בעד פיזור הוועד הקיים, ובכל זאת ההסתדרות נמנעת מלקבל את שיחותיהם. "נוח להם לדבר עם הוועד של העיתונאים, שהאינטרסים שלהם לא ממש ברורים, וגם הם מן הסתם לא אנשי משפחות שצריכים לשלם על קייטנות", טוענת המנהלת המסחרית של חטיבת המגזינים. הדרישה העיקרית שלהם, היא מוסיפה, היא קיום בחירות לוועד חדש שייצג נאמנה את רצונותיהם של כלל עובדי "מעריב".

ו. ובינתיים, ב"מקור ראשון"

בחודשים האחרונים ניסו חברי ועד עיתונאי "מעריב" להשיג דריסת רגל גם בעיתון האח שלהם, "מקור ראשון". כפי שהשימוש בחומרים ובכוח אדם של "מקור ראשון" איפשר להנהלה לכרסם במערכת ובתוכן העיתונאי של "מעריב", כך גם השימוש בחומרי ובכתבי "מעריב" איפשר לצמצם את ההשקעה במערכת העיתון בעל הצביון הדתי-לאומי. במקביל, וחרף גלי הפיטורים, המשיכה ההנהלה לפרסם מודעות לגיוס עובדים.

מאז כניסתו של בן-צבי ל"מעריב", מספר גורם ב"מקור ראשון", הוציא לפועל העורך הראשי של שני העיתונים מהלך רב-שלבי שבמסגרתו יותר ויותר כותבים – כתבי חדשות, פובליציסטים וכתבי מגזין – החלו למסור את חומריהם לשתי המערכות במקביל. "שלמה פשוט מאחד לגמרי את הצוותים, כל מי שיש לו חפיפה בעיתון השני – מפוטר או מקבל תפקיד אחר", אומר הגורם. לדבריו, מהלך זהה מקדם בן-צבי בקרב המחלקות המינהליות של "מקור ראשון", שבתקופה האחרונה איבדו רבים מעובדיהן, שהוחלפו בידי מקביליהם מ"מעריב".

חרף האינטגרציה הגוברת בין שתי המערכות, בוועד העובדים קובלים על כך שההנהלה אינה מאפשרת להם ליישם את האיחוד המזדחל גם במישור שעליו הם אמונים. אתמול פנתה ההסתדרות לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, באמצעות עו"ד ענת גוטמן-מרום, בשל טענה כי הנהלת העיתון חסמה את דרכם של נציגי הוועד מלהיכנס למערכת "מקור ראשון".

לפי ההסתדרות, אחרי פניות חוזרות ונשנות לתאם מפגש עם עובדי "מקור ראשון", שנדחו פעם אחר פעם, הגיעו ביום רביעי יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי וחברי ועד העובדים גבי גולדמן ויובל גורן למערכת "מקור ראשון" בירושלים. "בכניסה המתין להם מר אסף גלבוע, מנהל המערכת, שהזמין אותם למשרדו והודיע להם שהוא אוסר עליהם לקיים אסיפה עם העובדים", כתבו באי-כוחה של ההסתדרות.

בין הצדדים, טענו בהסתדרות, פרץ ויכוח קולני "במרכז המערכת לעיני העובדים", ובסופו של דבר התעקש גלבוע כי נציגי הארגון יעזבו את המקום. ההסתדרות מכנה זאת פעולה של "משטר דיקטטורי", וטוענת כי מדובר ב"התנהלות שערורייתית, בריונית וחסרת בושה בכל קנה מידה".

עוד עולה מפנייה זו לבית-הדין כי בחודש שעבר נפגש בן-צבי עם עיתונאי "מקור ראשון" "ובין היתר אמר להם כי הוא לא יכול להגיד להם כלום וכי זו זכותם להתאגד, אבל הוסיף כי מהנימה שלו הם יכולים להבין מה דעתו על זה. כמו כן אמר כי 'מקור ראשון' היא חברה גרעונית, וזה יהיה מאוד לא טוב לחברה", לשון הפנייה.

בעקבות המשאל המקוון שערכה היום ההנהלה פנתה ההסתדרות שוב לבית-הדין האזורי לעבודה. באמצעות עורכי-הדין אמיר בשה, איל ידין וד"ר מורן סבוראי מבקשת ההסתדרות לאלץ את הנהלת "מעריב" לקיים משא-ומתן עם העובדים ולמנוע מההנהלה לבצע מהלכים חד-צדדיים שישפיעו על עתיד העיתונאים.

"נציגות העובדים מתנגדת לביצוע מחטפים בשינויים המבניים", נכתב בכתב הבקשה. דיון עליה אמור להתקיים מחר בבוקר.

ז. ואולי לא ייצא עיתון

"ישנם 420 עובדים ב'מעריב' ו'מקור ראשון' נכון להיום", אמר הבוקר המנכ"ל גולדשטיין בדיון בבית-הדין לעבודה על גורל עובדי הדפוס. "אני עומד פה כמנכ"ל ואני ממש לא משוכנע שמחר או מחרתיים ייצא 'מעריב'. אני ממש לא משוכנע. הבעלים נכנסו לעיתון עם המון תשוקה. שלמה בן-צבי האמין שהוא מסוגל להצעיד את העיתון הזה בבטחה. מעל 50 מיליון שקל הושקעו, כסף פרטי, בעיתון הזה. הלכנו בידיים פתוחות להסתדרות וניהלנו משא-ומתן באמת ארוך.

"מחודש לחודש המצב של העיתון נהיה קשה יותר. העסק נראה היום הרבה יותר מורכב מלפני חודשיים. אמרתי לענת [גוטמן-מרום, באת-כוח ההסתדרות] שאני בדיכאון כי אני לא יודע אם עוד יומיים יהיה עיתון. אני צריך את העזרה שלכם, יש פה התנהלות שכולם יפסידו. יש פה 420 משפחות. כדי להמשיך לגלגל את העיתון ולקיים אותו אנחנו מוכנים לזרום עם הסיכום הקיים [לגבי תנאי הפרישה של עובדי הדפוס]. אנחנו לא מוכנים לפתוח אותו מחדש. אין לנו את היכולת. גם היום את מה שהבטחנו לפני חודשיים קשה לנו לקיים".

כששמע גולדשטיין כי נקבעו לשבוע הבא דיונים הנוגעים ל"מעריב" ול"מקור ראשון" מילמל: "הם אופטימיים" ו"הם חיים בסרט".

כמה שעות לאחר מכן, בעיצומו של קרב הגרסאות בין הצדדים, הפיץ הוועד בקרב העובדים הודעת מייל ולפיה סגן העורך, יואב גולן, הורה לעובדי הדסק שלא להוציא עיתון מחר, תוך הפניית אצבע מאשימה לוועדים, לארגון העיתונאים ולהסתדרות. "בהוראת הוועד עובדים אנשי הדסק בשעות אלה על העיתון של מחר בשיטת 'השבתה הפוכה'", בישר הוועד לעובדיו. "לא ניתן להנהלה להשבית הערב את העיתון. עמדה זו של העיתונאים מתואמת גם עם עובדי הדפוס. העיתון שלנו יודפס הלילה".

היום נשלח לבאי-כוחה של קבוצת בן-צבי מכתב מאת עו"ד עמית לדרמן, בא-כוחם של נאמני חברת מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, שהועברה לידי נאמנים עם נטישתו של נוחי דנקנר את קבוצת התקשורת. תחת הכותרת "התראה בדבר גרימת נזק בלתי הפיך לפעילות העיתון" מתרה בא-כוחם של הנאמנים בהנהלת "מעריב" שלא להביא להשבתת העיתון.

"נודע לנו", כותב עו"ד לדרמן, "כי ככל הנראה, כחלק מניהול המשא-ומתן וכאמצעי פסול להפעלת לחץ, הורה סגן העורך יואב גולן לאנשי המערכת שלא להפיץ את העיתון של מחר. [...] אין צורך להכביר מלים בדבר הנזקים הבלתי הפיכים אשר ייגרמו באם העיתון לא יופץ מחר. לכן נדרשת מרשתכם, במיוחד בשעה זו, להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיה להפצה סדירה של העיתון, שאם לא כן כל המשא-ומתן המתנהל עתה עלול להפוך למיותר".

בשיחה עם "העין השביעית" טען המנכ"ל גולדשטיין כי אין אמת בטענה שההנהלה נתנה הוראה שלא להדפיס את העיתון של מחר. "מה פתאום, זה לא נכון, צריך לחשוב על היום שאחרי", אמר בהקשר זה ביציאה מבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, בדיון על גורלם של עובדי הדפוס של "מעריב". בית-הדין שלח את הצדדים למשא-ומתן בן שבוע, במטרה להגיע להסכם קיבוצי חדש.

ח. הפיל הגוסס שבחדר

מאחורי כל ההודעות הסותרות לעיתונות, מאחורי כל הנסיונות לבצע ספינים וספינים נגדיים, רובצת בעיה מהותית שאף צד אינו מעוניין להציף. עיתונות הדפוס כולה נמצאת במשבר כלכלי עמוק. קיומו של "מעריב", עוד יותר מעיתונים אחרים, תלוי על בלימה והוא צובר חובות מיום ליום.

בשבוע שעבר הגישו העיתון הכלכלי "גלובס" ובית-הדפוס שלו תביעה על סך קרוב ל-1.4 מיליון שקל נגד חברת מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ, שבשליטת קונרד מוריס, בטענה כי עד היום לא שולמו כל העלויות בגין העברת תוכני כלכלה מ"גלובס" לאתר "מעריב" והפקת המוסף "גלובס על הבוקר" עבור שני עיתוניו של בן-צבי, עלויות המסתכמות ב-110 אלף שקל בחודש. כתוצאה מאי-העברת התשלום חלו שיבושים בהפצת המוסף, ובמשך יומיים לפחות לא זכו הקוראים לקבל לידיהם מוסף כלכלי כלשהו.

לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי-הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, בעלי "מעריב" ו"מקור ראשון" אינם משלמים עבור הדפסות המוסף ועבור השימוש בתכנים הכלכליים מאז מאי 2013. "כל פניות התובעות אל הנתבעת נדחו בהבטחות סרק ומצגי שווא", נטען בכתב התביעה, "כאילו בתוך מספר ימים יבוצע התשלום".

גורמים בסביבת הוועד טוענים כי ספק אחר שנאלץ לספוג לאחרונה חוב מצד בן-צבי הוא חברת בר-הפצה, שבמאי האחרון החליפה את חברת ההפצה הוותיקה של "מעריב" לאחר שזו כשלה מלהגיע לאיזון כלכלי ופורקה. במקביל העידו גורמים בתוך "מעריב" בחודשים האחרונים כי מספר העותקים המופצים למנויים ולחנויות צנח באופן דרסטי בתקופת בן-צבי – מכ-65 אלף לכ-18.5 אלף (ההסכמים שעליהם חתם בן-צבי עם "גלובס" נוקבים במספר עותקים מעט גבוה יותר, אך עדיין נמוך: 24 אלף).

תשלום המשכורות בחודשים האחרונים, הן לעובדים הקבועים והן לפרילנסרים, חשף גם הוא את המצוקה שבה שרויה קבוצת התקשורת. פעם אחר פעם לא הצליחה ההנהלה להעמיד את הסכומים לתשלום משכורות העובדים בזמן וביקשה את הבנתם. בימים האחרונים, טענו היום בוועד עיתונאי "מעריב", התברר כי בן-צבי לא הצליח לגייס די כסף כדי לשלם לעובדים את משכורות חודש יוני.

זוהי, טוענים בוועד, הסיבה המרכזית לקמפיין נגד העבודה המאורגנת ב"מעריב" וב"מקור ראשון", שנועד, לטענתם, להפיל את האחריות לקריסת החברה על העובדים ולהביא לפירוק הוועד. "ההנהלה מנסה לגלגל את האחריות על הסגירה עלינו", כתבו חברי הוועד במכתב שהפיצו היום לעובדים. "זהו שקר. אנחנו יודעים היטב, אפילו לפי עדות המנכ"ל ישראל גולדשטיין, שלחברה אין נייר להדפיס עליו. אין כסף למשכורות. ספקים מסרבים לעבוד עם החברה ותובעים אותה בבתי-המשפט", לשון המכתב.

"נאמר זאת בצורה ברורה: עובדים לא סוגרים מקומות עבודה", הודיעו חברי הוועד לעמיתיהם. "לא עובדים הם המביאים מקום עבודה למצב שבו אין נייר במכונות ושספקים מידפקים על הדלתות עם חובות. כמו שאמרנו אתמול, ברור לנו שמצב החברה קשה עד מאוד, ואין לנו שום כוונה להכביד עליו יותר. אם לא ינוהל משא-ומתן, ייתכן מאוד שההנהלה כבר הרימה ידיים ממילא, ורק מחפשת שעיר לעזאזל לגלגל אליו את האשמה. אנחנו לא נהיה השעיר לעזאזל הזה".

בסביבת הוועד יש מי שמאמינים כי המשבר הפתאומי שעליו הכריזו בעלי "מעריב" הוא חלק ממהלך מחושב שנהגה הרבה לפני שהצהיר שלמה בן-צבי כי חותנו ומממנו, קונרד מוריס, החליט להפסיק את הזרמת הכספים.

"קיבלנו אינפורמציה שהתוכנית לגבי בית-הדפוס היא לא מהיום, היא כנראה הסתובבה אצלם במשרדים הרבה זמן", אמרה עו"ד גוטמן-מרום, באת-כוחה של ההסתדרות, היום בבית-הדין האזורי לעבודה. "מסתבר שהדברים הם לא כפי שהם הוצגו – לא תוכנית חירום להצלת העיתון, אלא תוכנית סדורה שחשבו עליה כבר לפני הרבה זמן, כשנרכש העיתון", אמרה. עו"ד יעל דולב, נציגת ההנהלה, השיבה לה כי מנכ"ל "מעריב" אינו יכול להגיב להאשמה כיוון שבקהל נוכח עיתונאי.

ט. ה-8 ביולי, 23:59

ועד העיתונאים ב"מעריב" מודיע: "הסתיימה ישיבת המו"מ, שהתקיימה באווירה חיובית. הצדדים ימשיכו מחר בדיונים, העיתון יוצא כרגיל".