היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מצא כי אין עילה להפסיק את כהונתה של היועצת המשפטית לרשות השידור, חנה מצקביץ'. כך הודיע משרד המשפטים להנהלת הרשות בחודש מאי האחרון, תוך שהוא מותח ביקורת על הנהלת רשות השידור.
הכרעתו של היועץ באה בעקבות בדיקה מקיפה שערך משרדו בחודשים הראשונים של שנה זו בנגע למה שהוגדר "היחסים בין הייעוץ המשפטי לרשות השידור לבין הנהלת הרשות ומוסדותיה". הבדיקה החלה לנוכח בקשה של יו"ר הרשות אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן-מנחם להפסיק את כהונתה של מצקביץ' כיועצת משפטית לרשות, בקשה הדורשת את אישור היועץ המשפטי לממשלה.
"מצאנו כי אכן קיים משבר אמון חריף בין הנהלת הרשות ליועצת המשפטית המקשה על ההתנהלות ברשות השידור", כתב אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במכתב שסיכם את ממצאי הבדיקה. "יחד עם זאת, בדיקה קפדנית של התלונות הביאה אותנו למסקנה כי אין כל עילה להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית. לגבי עיקר התלונות לא מצאנו כי נפל כל פגם מקצועי בהתנהלות היועצת המשפטית. יתר על כן, כמה מהתלונות מבוססות על טעמים בעייתיים הנובעים מעמדה מקצועית ראויה של היועצת המשפטית שלא נשאה חן בעיני הנהלת הרשות".
לצד זאת מציין ליכט כך: "מצאנו כי ביחס למספר מקרים נקודתיים שעלו במסגרת הטענות נגד היועצת המשפטית אכן נפלו טעויות בהתנהלותה של היועצת המשפטית, בעיקר בהתנהלות הבין-אישית ובדפוסי העבודה, ובכוונתנו להעיר לה בנושא זה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהיועצת המשפטית עובדת בסביבה בעייתית ביותר מבחינת תרבות ארגונית. חלק מהטעויות בעניין זה נובע מהאווירה העוינת כלפיה כשומרת סף המבקשת להביא גוף המתנהל באופן בעייתי לפעול על-פי דין.
"לא ניתן לנתק את הליך הבדיקה הזה מהבעיה הכוללת בהתנהלות של רשות השידור. לצערנו, אנו נתקלים בקשיים הולכים ומתגברים ביכולת של המדינה לפקח על הנעשה ברשות השידור. בעיה זו אינה מאפשרת לטפל באופן הולם בחשדות להתנהלות בלתי תקינה בהם נתקלנו בתקופה האחרונה. מדובר בבעיה הדורשת פתרון מערכתי כולל, בעיקר לאור ההיקף הנרחב של כספי ציבור המושקעים ברשות, ואנו מנסים לפעול גם בכיוון זה בשיתוף עם יתר הגורמים המוסמכים".
דו"ח הבדיקה עצמו, שנכתב על-ידי עו"ד דפנה גלוק ומחזיק קרוב ל-40 עמודים, כולל שורה ארוכה של טענות כלפי מצקביץ', תוך הצגת ממצאים מפורטים ומסקנות לגבי כל טענה וטענה. היו"ר גילת טען בפני נציגי היועץ המשפטי לממשלה כי איבד את האמון ביועצת המשפטית משלל סיבות, ועל כן יש להעבירה מתפקידה.
כדי לרדת לעומק הסוגיות נפגשה עו"ד גלוק עם יו"ר הרשות, חברי הוועד המנהל, המנכ"ל בן-מנחם ועוזרו הבכיר זליג רבינוביץ', עובדי הלשכה המשפטית, היועצת מצקביץ' עצמה, וכן עם יו"ר ועדת הכספים במליאת רשות השידור דוד חיון, יו"ר ועדת האתיקה במליאה השופטת (בדימוס) בלהה כהנא וחברת המליאה דבורה הנדלר. בסיכומו של דבר נדחו רוב הטענות נגד מצקביץ', וכאשר נמצא כי יש ממש בטענה נגדה, הוסבר כי פעלה כפי שפעלה לנוכח תנאי העבודה הקשים שבהם היא מצויה.
בין היתר העלו היו"ר גילת והמנכ"ל בן-מנחם את הטענות הבאות:
א. טענה כי מצקביץ' ניסתה לצמצם את פעילותם וסמכויותיהם של המליאה והוועד המנהל באמצעות טענות לניגוד עניינים. היועצת המשפטית דחתה את הטענות והסבירה כי חובתה למנוע ניגודי עניינים. "לא נמצאה שום תמיכה לטענה שהיועצת המשפטית פעלה מעבר לתפקידה לשם איתור ניגודי עניינים של המועמדים לכהונה במליאה או בוועד המנהל או שפעלה לסיכול של מינוי זה או אחר", נכתב בדו"ח. "[...] לא מצאנו כי היתה התנהלות חריגה מצד היועצת המשפטית".
ב. טענה כי מצקביץ' ביקשה לפסול את השתתפותו של חבר הוועד המנהל יואב הורוביץ בהרכב המכרז למנהל הרדיו כדי לאפשר רוב לתומכיו של אריה שקד. מצקביץ' טענה מנגד כי הסדר ניגוד העניינים של הורוביץ מונע ממנו לדון בענייני רדיו. "לא מצאנו פגם בחוות הדעת שניתנה על-ידי היועצת המשפטית", נכתב בדו"ח. יחד עם זאת נכתב כי יש "קושי בכך שחוות הדעת בעניין ניגוד העניינים [של הורוביץ] לא ניתנה בשלב מוקדם יותר [...] מקרה זה משקף כיצד העדר שיתוף פעולה בין המוסדות לבין הייעוץ המשפטי פוגע בעבודה השוטפת ומביא לחיכוכים מיותרים".
עוד נטען בדו"ח בהקשר זה כי המקרה "מדגים תופעה בעייתית של הפעלת לחץ על הייעוץ המשפטי לשנות חוות דעת או להימנע ממתן חוות דעת. [...] אין מקום להפעלת לחצים מקום בו לאחר דיון כאמור הייעוץ המשפטי נותר איתן בדעתו".
ג. טענה להכשלת יוזמה להעמקת גביית אגרה, על-ידי דרישה לבצע הליך מכרזי בתנאים שלא היו מקובלים על אגף הגבייה. היועצת מצקביץ' דחתה את הטענות. "לאחר עיון בחוות הדעת של היועצת המשפטית בעניין הצורך במכרז חדש לצורך איתור חייבים, לא מצאנו בה פגם משפטי. [...] מדובר במקרה בו היועצת המשפטית איתרה מכשלה משפטית ופעלה לפתרונה".
ד. יו"ר הרשות גילת והמנכ"ל בן-מנחם טענו עוד כי מצקביץ' לא שיתפה עימם פעולה בנושא הטיפול המשפטי בדוברת הרשות, לינדה בר, שהתלוננה נגד היו"ר. מצקביץ' טענה מנגד כי דווקא היו"ר הוא שלא שיתף פעולה עימה. "ייתכן שאכן היו בעיות בטיפול בפרשה שהתבטאו בעיכובים ובהתלבטויות מבחינה משפטית", נכתב בדו"ח, "אך אלה נבעו ממצב בלתי אפשרי בו היתה נתונה הלשכה המשפטית נוכח סירובו של המנכ"ל לעסוק בפרשה למרות שהנושא מצוי בתחום סמכותו".
ה. כמו כן נטען כי הייעוץ המשפטי לא סייע כראוי לחטיבת החדשות ולתוכנית "יומן", בפרט בפרשת ינון מגל, מנחה החדשות שהתפטר לאחר התנכלות שספג, לדבריו. מצקביץ' הכחישה את הטענות וטענה מנגד כי מנהל חטיבת החדשות בערוץ 1, משה נסטלבאום, "פנה לעובדת הלשכה המשפטית בתוקפנות במגמה להפחיד אותה על רקע בקשה של מחלקת חקירות משמעת מהלשכה המשפטית לברר מספר דברים בקשר לחקירה המתנהלת בעניינו". בדו"ח נכתב כך: "אין בסיס ממשי לטענה של חוסר נכונות לסייע וחוסר זמינות בזמן אמת".
העוזר הבכיר למנכ"ל רשות השידור זליג רבינוביץ' (מימין) והמנכ"ל יוני בן-מנחם (צילום: "העין השביעית")
ו. גם זליג רבינוביץ', העוזר הבכיר למנכ"ל, מוזכר בדו"ח היועץ המשפטי לממשלה, וזאת על רקע טענות כי הלשכה המשפטית אינה מטפלת כראוי בסוגיות המשפטיות הקשורות לרבינוביץ'. מצקביץ' דחתה את הטענות כאילו פעלה באופן בלתי תקין. בדו"ח נכתב כי אחת מנקודות המחלוקת הנוגעות לרבינוביץ' אינה אלא "אי-הבנה" ש"נבעה מחשדנותה של היועצת המשפטית בכל הנוגע למתן תפקידים למר רבינוביץ', חשדנות אשר לנוכח התנהלות גורמי הרשות בהקשר זה, איננה משוללת יסוד". את יתר הטענות הנוגעות לרבינוביץ' דחה דו"ח היועץ המשפטי לממשלה.
הדו"ח אף טורח לציין בהקשר זה כי "[התנהלות] הנהלת הרשות סביב המינוי של מר רבינוביץ' לעוזר בכיר למנכ"ל, כאשר הוא לא מקיים את תנאי הסף הנדרשים לתפקיד, היא בעייתית".
ז. באשר לטענות בדבר "התבטאות בלתי הולמת" בישיבת ועדת האתיקה שנערכה בסוף 2012, מצאה בדיקת היועץ המשפטי לממשלה כי ההתבטאות אכן "בעייתית", אך צוין כי היועצת המשפטית הודתה כי שגתה וכי "יש בעיה כללית של התבטאויות בלתי הולמות ברשות השידור".
מעבר לכך, הדו"ח דוחה אחת לאחת עוד כמה וכמה טענות של היו"ר גילת ואחרים נגד מצקביץ', לעתים תוך ביקורת על עצם העלאתן.
טענות שהעלו חברי הוועד המנהל נדחו אף הן. באשר לטענה על אג'נדות אישיות של מצקביץ', נכתב בדו"ח כך: "לא מצאנו שבוססה הטענה שהיועצת המשפטית פעלה באופן אישי נגד מי מהגורמים [הוועד המנהל, המנכ"ל או גורמים אחרים ברשות]". בהמשך מוסבר למתלוננים כי "תפקידה של היועצת המשפטית, ככל יועץ משפטי של גוף ציבורי, כולל גם היבט חשוב של עמידה על הדין ועל המינהל התקין. [...] כאשר היועצת המשפטית ממלאת את תפקידה, עליה לשקול את הדין ואת טובתה של רשות השידור, אף אם הדברים מתנגשים עם רצונו של בעל תפקיד זה או אחר".
בהמשך הדו"ח נכתב כי "טענת המחנאות שעלתה במפגש עם חברי הוועד המנהל מציפה קושי ייחודי שבמסגרתו פועלת היועצת המשפטית לרשות. אכן, במהלך השנים רשות השידור התאפיינה במאבקים פנימיים קשים, כאשר מוקדי הכוח נעו בין מחנה אחד לאחר. אין ספק שמצב דברים זה משפיע גם על הייעוץ המשפטי ואין ספק שהוא עשוי להביא לחשדנות כלפי הייעוץ המשפטי. ואולם, כאמור, לא מצאנו עדות לכך שהיועצת המשפטית פעלה באופן שאינו ענייני".
מנגד, בדו"ח מוזכרת שורה של טענות שהעלתה מצקביץ' (ולא נבדקו על-ידי לשכת היועץ). בין היתר טוענת מצקביץ' כי "יש מגמה ברורה של הוועד המנהל לפגוע בה באופן אישי, על רקע חוות דעת שלא תאמו את רצונם ואת האינטרסים האישיים שלהם", וכן התנכלויות חוזרות ונשנות מצד היו"ר והמנכ"ל, הן כלפיה והן כלפי עובדים אחרים בלשכה המשפטית של הרשות.
בהקשר זה טוענת מצקביץ' כי המנכ"ל בן-מנחם "ניסה להתערב באופן בלתי מקובל בהליכי הבחירה של עורכי-הדין כאשר דרש להיות חלק מוועדת הבוחנים במכרז לבחירת עורך-דין זוטר בניגוד למקובל". לטענת מצקביץ', לנוכח ההליכים המשפטיים שמנהל המנכ"ל נגד הרשות וההליכים הקשורים לעוזרו הבכיר רבינוביץ' ולרעייתו של העוזר הבכיר, שאף היא עובדת רשות, "לכאורה יש למנכ"ל ולעוזרו עניין אישי בזהות עורכי-הדין בלשכה המשפטית".
דו"ח לשכת היועץ המשפטי לממשלה, שמצביע על מצוקת כוח אדם בלשכה המשפטית של הרשות, מציין כי "אכן אין זה מקובל שהמנכ"ל יישב בוועדת הבוחנים לבחירות עורכי-הדין עובדי הלשכה המשפטית, ובנסיבות הייחודיות של המקרה אין לעשות כן".
חנה מצקביץ', היועצת המשפטית של רשות השידור (צילום: "העין השביעית")
לסיכום כותבת עו"ד גלוק: "אכן יש משבר ביחסים בין היועצת המשפטית לבין גורמים מסוימים בהנהלת הרשות וחברים מסוימים במוסדות. חשוב להדגיש שמשבר זה הוא הדדי. התרשמותנו היא שהלשכה המשפטית מתנהלת במגננה נוכח תחושה של פגיעה במעמדה הן במישור המקצועי [...] והן במישור האישי [...] התנהלות זו פוגעת בתפקוד המקצועי ואינה מועילה ליחסים המעורערים מראש.
"אנו סבורים שמשבר זה אינו מצדיק את העברת היועצת המשפטית מכהונתה. ההיסטוריה המורכבת של הרשות השידור ותפקידה של היועצת המשפטית כשומרת סף ברשות, אשר סייעה בעבר בזיהוי של סטייה מהמינהל התקין ותיקון סטייה זו, בצירוף התקופה הרגישה בה מצויה הרשות ערב הרפורמה, יש בהם כדי לשלול כל צעד אשר יפגע בייעוץ המשפטי לרשות ובמעמדו.
"ככל שישנו חוסר אמון הנובע ממילוי תפקידה של היועצת המשפטית כשומרת סף ומעמידתה על החובה לקיים את הדין, אזי אין בחוסר אמון זה כדי לבסס עילה ראויה להעברת היועצת המשפטית מתפקידה".
לפי הדו"ח, בטרם העברת הגרסה הסופית לאישור היועץ המשפטי לממשלה, הועברה טיוטת הדו"ח על ממצאיו לעיון ותגובה של היו"ר גילת, המנכ"ל בן-מנחם והיועצת מצקביץ'. לפי הדו"ח, בעוד שהיועצת החזירה "מסמך עם תיקונים עובדתיים קלים", יו"ר הרשות העביר "מכתב על דעת חברי הוועד המנהל, בו הוא מודיע על תדהמתם מהדו"ח ומוסר כי הם שוקלים את צעדיהם", וזאת בלי להעיר הערות פרטניות על ממצאי טיוטת הדו"ח. אשר לבן-מנחם, בדו"ח נכתב כי "לא התקבלה שום תגובה ממנכ"ל הרשות".
בתגובה לפניית "העין השביעית" נמסר מלשכת יו"ר הרשות כך: "מדובר במסמך ישן שאבד עליו הקלח [כך במקור]. פנינו לעתיד", וזאת על אף שהדו"ח הוגש ליו"ר לפני פחות מחודשיים. בעקבות תמיהה על הגדרה זו נמסרה תגובה מעודכנת מלשכת היו"ר: "מדובר במסמך בן חודשיים (נכתב ב-7.5.13). פנינו לעתיד".