עיון בפרוטוקולים של ישיבות הוועד המנהל של רשות השידור מעלה את גרסתו של ד"ר מיכאל (מיקי) מירו לקבלת הפנים הצוננת עם כניסתו לתפקיד מנהל קול-ישראל, הן מצד עיתונאי הרדיו והן בעיתונות הכללית.
"נכנסתי כבר לעבודה במרץ רב", הודיע מירו לחברי הוועד המנהל בישיבת הוועד שנערכה ב-17.7.11. "בסך-הכל כבר הספקתי להיפגש עם עובדים רבים [...] שיחות אישיות, לא פורמלי, לבוא ולהגיד לעובדים שירימו ראש. אחת הבעיות המרכזיות, שגם ידעתי אותה, זה שאנשים הלכו בדיכאון, מהרבה סיבות. מבוגרים, צעירים, כולם הלכו ככה עם ראש שפוף. אמרתי להם שהמבחן שלנו זה כרגע להיות מאוד מקצועיים, לשפר את המקצועיות, אבל בייחוד אני נורא מאמין בעניין של המורל הפנימי.
"אם בא בן-אדם במקום יצירתי והוא מדוכא, אז זה פוגע בעבודה, ואמרתי להם, צאו מהדיכאון, בסך-הכל אנחנו ניכנס פה לתהליך של הבראה ועידוד ליצירה, ולפי התחושה, אני לא ספרתי ראשים, כי אני עובד לפי ההתרשמות, נדמה לי שרבים מהעובדים, וגם אלה הפידבקים שקיבלתי, שמוכנים להיכנס לתהליך הזה שהוא תהליך זקיפת הראש, להיכנס למין מצב חדש כשהם יודעים שאנחנו באים, אני קורא לזה הגל החיובי, להיכנס לגל חיובי.
"[...] הסברתי לכל מנהלי הרשתות שאצלי זה משפחה, תגידו לזה אחים תאומים, אחיות תאומות, אין ספינות וספינות דגל וצוללות וכל מיני דברים, ההגדרות הן שכולם יקבלו יחס שווה. וכבר נפגשתי עם הקריינים שגם הלכו עם קומה שפופה, עם תחושה שכאילו לא רוצים אותם, והסברתי להם שזה בדיוק להפך, כי הם המקצוענים ואנחנו נלמד מהם ונעשה תהליכי למידה ממושכים.
"להלני הלכתי אפילו בלי להודיע, הם קצת הופתעו, השומר בכניסה לא נתן לי להיכנס. אז אמרתי לו, נהדר, אני עכשיו שמח, אני יודע שהשמירה היא רצינית. אגב, גם פה לא נתנו לי להיכנס"
"[...] אני גם אוהב אנשים, אז אנחנו ניכנס, אני מקווה שתוך שבועיים אנחנו כבר נהיה אחרי מפגש אישי שלי עם כולם. למשל להלני [רחוב הלני המלכה בירושלים, שם נמצא בניין קול-ישראל] הלכתי אפילו בלי להודיע, הם קצת הופתעו, השומר בכניסה לא נתן לי להיכנס. אז אמרתי לו, נהדר, אני עכשיו שמח, אני יודע שהשמירה היא רצינית. אגב, גם פה לא נתנו לי להיכנס, רק אחרי שזיהו אותי, אז זה מצב אידיאלי. אני מאמין שתוך שבועיים יתחילו, והנושא הוא לא להיות עם צהלות של כניסה או להיות זחוחים, להיות מאוד קשובים למה שקורה, לאנשים יש הרבה מטענים לכאן ולכאן, ננסה להתמודד עם זה כשאנחנו מוכוונים לשפר את המקצועיות, לשפר את היצירתיות ובייחוד לשפר את יחסי האנוש בין כולם, אנחנו בית, משפחה, וזאת הכוונה, להמשיך עם זה".
ובמציאות
למרות ההצהרה בדבר שיפור המקצועיות, המורל ויחסי האנוש בקול-ישראל, מיד עם כניסתו של מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל חלה הידרדרות בכל החזיתות הללו. למעשה, באותו היום ממש שבו הציג את חזונו בפני חברי הוועד המנהל, הופץ מכתב מטעמו של מירו ובו הוראה למגישים לחדול מלפתוח את תוכניותיהם בפתיחים אישיים. בעקבות זאת הואשם מירו כי ניסה לפגוע בעצמאות העיתונאים ברשת ב'.
"אנחנו עדים בימים האחרונים לסיפור מסמר שיער", אמר, כנראה בלשון סגי נהור, היו"ר גילת בפתח ישיבת הוועד המנהל שהתקיימה כמה ימים אחר-כך, ב-24.7.11, "שגורמים בתוך רשות השידור ומחוצה לה מנסים להשתלט על הנהלת רשות השידור בכוח, באלימות, באיומים ובהכפשות".
מירו, שנכח אף הוא בישיבה, הכחיש מכל וכל שביקש לסתום את פיות העיתונאים ברשת ב'. לדבריו, הטענות הללו אינן אלא קמפיין נגדו, שמעוות לחלוטין את הוראותיו.
מימין: ד"ר מיכאל (מיקי) מירו ואבי משולם. 5.3.13, כנס הרדיו FM+ (צילום: "העין השביעית")
"הפרסומים האחרונים זה גיבובים של שקרים", הודיע מירו לחברי הוועד המנהל. "לצערי לא הצלחנו לחצות את התובנה ההגיונית ואת השכל הישר, כי כנראה זה קמפיין מתוכנן ואנשים עושים את זה, מוכנים לקנות רק סיפור אחד. אנחנו נמצאים בעולם אחר, גם שיחות עם עורכי עיתונים לא עזרו. אני מדבר עם עורך עיתון כמו 'מעריב' [באותה תקופה כיהן אבי משולם כעורך "מעריב"], אני שואל אותו, האם זה נראה לך סביר שאפשר לחרף ולגדף מנהל של רדיו ציבורי ולהגיד עליו שמות גנאי. הוא אומר לי, כן. אמרתי, טוב, אני גדלתי בבית-ספר אחר ואני מצפה מהנין, אני אומר במרכאות, של קרליבך, להיות יותר אתי.
"[...] הם לקחו, כאילו נתתי הוראה לסתום פיות. לא היה ולא נברא, לא היה כזה דבר, פשוט זה ניסיון לקחת הוראה טכנית, בסך-הכל מה שעשינו, במהלך השנים הרחיקו את הפיפסים מהחדשות, מכל מיני סיבות, לא ניכנס לזה, היסטורית חשבו שככה יצליחו למצב את רשת ב' [...] היתה תפיסה עוד בזמנו של גדעון לב-ארי, אמרו שאם אחרי הפיפסים אנחנו נגיד שלום, כאן גבי גזית או אריה גולן, מי שהיה אז באולפן החדשות של רשת ב', אז ישמעו אותנו גם בגלי-צה"ל ואנשים יעברו מגלי-צה"ל לקול-ישראל ויישארו. וזה נשאר ככה במהלך השנים.
"אחר-כך נכנסה איזה החלטה שלא הבנתי את המהות שלה, שפתאום אחרי הפיפסים, זה נעשה בקדנציה הקודמת לפני שנתיים-שלוש, שאחרי הפיפסים ישימו אות של רשת ב'. אבל מה לעשות, החדשות משודרות בהרבה תחנות, ואין סיבה לבלבל את מאזיני 88 עם העובדות שהם שומעים את החדשות מקול-ישראל ולא איזה משהו לא ברור. אז ההוראה היתה להחזיר את המצב לנורמליות, לשדרג את מהדורות החדשות, שמהדורות החדשות זה הדבר הכי מואזן ברדיו, אין לזה אח ורע, ואז כרגע יש מהדורה שהיא מתחילה בפיפסים, ואחרי זה חדשות ואז התוכניות מתחילות. [...] כל הסיפור של האמירות האישיות וכל הדברים זה לא סיפור שנדון בכלל".
כתבה זו היא חלק מפרויקט "הגנזך", המשותף ל"העין השביעית" ועמותת "הצלחה", ובמסגרתו נחשוף פרוטוקולים ומסמכים של גופים שונים בעולם התקשורת