ביטולה של תוכנית הרדיו המיתולוגית "שירים ושערים" היה הסיפור העצוב של תקשורת הספורט בשבוע האחרון. נכון שהתוכנית מקרטעת כבר שנים, מאז ששידורי הטלוויזיה החלו להכתיב את שעות משחקי הליגה בכדורגל. כך קיבלנו לפעמים תוכניות שהתמשכו על פני חמש ושש שעות, שהיו ברובן פטפטת אינסופית וקשה לעיכול. בסופו של דבר החליטו ברשת ב' של קול-ישראל שאין הצדקה להפקיע שעות יקרות ואינסופיות לטובת כדורגל. כל עוד זכיינית שידורי הטלוויזיה לא תחזיר את המצב לקדמותו – משחקים שיתקיימו פחות או יותר במקביל – תוכנית הרדיו לא תחזור.
"שירים ושערים" היא המצאה גאונית שרשומה על שמו של גדעון הוד. היא שודרה לראשונה ב-1970, ובשיאה, בשנות השבעים והשמונים, היתה מצוינת וגם פופולרית במיוחד. עידן הטלוויזיה, במיוחד מתחילת העשור הנוכחי, דחק אותה בהדרגה עד להריגתה. על בסיס התוכנית ברדיו נולדה לפני כשנתיים בערוץ הספורט התוכנית "ערב הכדורסל של ישראל", שהיא "שירים ושערים" הטלוויזיונית. לדעתי, זה המוצר העיתונאי הטוב ביותר שמציעה כיום תקשורת הספורט. ערוץ 5 הפתוח, הזכור לטוב לפני שמנהליו החלו לבצע בו מעשים מגונים ורוקנו אותו מתוכן, מנצנץ עדיין, לפחות פעם בשבוע: ארבעה משחקי כדורסל בשידור ישיר, עם מוקד שיושב במשחק המרכזי ומשם מגיח לכל היתר. שעות המשחקים חולקו יפה, וההבדל בין המשחק הראשון שנפתח ובין האחרון הוא כשלושת רבעי שעה, מה שמאפשר בשיא לרפרף בין כל המשחקים.
חובבי הכדורסל היושבים מול המסך (וגם מול אתר האינטרנט של ערוץ הספורט) מקבלים במשך שלוש שעות תמונת מצב עדכנית מהמשחקים, כולל פרשנויות, ראיונות, סטטיסטיקות, דיווחים מכתבי קווים אנרגטיים, ואפילו האזנות סתר לטראש-טוק של שופטים ומאמנים. גם אם הפרשנויות נגועות פה ושם באינטרסים וגם אם נופלות שגיאות הקלדה, בסך-הכל מדובר בתוכנית מעולה.
מוצר משנה של התוכנית הזו משודר בערוץ חמש פלוס-לייב, שבמחזור ליגת האלופות בכדורגל מעביר בשידור חי שערים ואירועים מכל המשחקים, ועל כך זכה לתואר "ערוץ הקיבוץ".
יכול מאוד להיות שצ'רלטון, המחזיקה בזכויות משחקי ליגת-העל בכדורגל, צריכה לאמץ את המודל הזה. כך תוכל לפתוח ערוץ נוסף שיוקדש ל"שירים ושערים" טלוויזיונית. זה יכול להצליח כלכלית לא פחות משידור משחק שלם. לשם כך היא תצטרך לכווץ מאוד את שעות הפתיחה של המשחקים ולא לפזר אותם על פני ארבע-חמש שעות. אין לי כוונה לייעץ לערוץ בתשלום איך לחלוב עוד כסף מהצופים. מעולם לא שילמתי אגורה לערוץ פיי, ואני מקווה שכך יהיה גם בעתיד, אבל אם זה יביא לכך שמשחקי הכדורגל ישוחקו כמעט במקביל, זו תהיה הזדמנות להחזיר את "שירים ושערים" לרדיו. מבחינה ציבורית, זו אחת המצוות הגדולות שתקשורת הספורט שלנו יכולה לקיים.
עיין ערך שגעון גדלות
הפסטיבל סביב ראשו של המאמן אפי בירנבוים במכבי תל-אביב היה מחליא במיוחד. לאחר שמכבי הובסה בירושלים ביום חמישי בלילה, עוד בטרם יבשה הזיעה על הפרקט, כבר החלו בכמה אתרים לדווח בהתלהבות על הפיחות העמוק במעמדו של המאמן. בהמשך סוף השבוע הפכו הדיווחים על ההחלטה לפטרו לנחרצים, ומיד צצו שמות של עשרות מועמדים. כיוון שלעיתונאים אין מושג מה באמת קורה, פורסמו שמות כל המאמנים הפנויים בשוק, לא כולל שייע פייגנבוים. מה שנקרא, ביטוח מקיף. נכון שהסיבה לרעש הגדול היא העובדה שמדובר במכבי תל-אביב, ובכל זאת לא תמצאו הילולות דומות בדיווחים פוליטיים או כלכליים.
"מעריב", למשל, הכתיר בשער יום ראשון את הדיווחים והפרשנויות סביב בירנבוים בתואר "פרויקט מיוחד". מה היה בפרויקט? דיווח חדשותי רגיל על הנעשה במועדון ועוד ארבעה טורי פרשנות של ארבעת כותבי ופרשני הכדורסל. לא תחקיר מיוחד, לא גילויים חדשים, לא סיפור יוצא דופן. כולה כפולה. כל זה הספיק לתואר היומרני.
הגדיל לעשות אתר ONE, שמאז המשחק במלחה כמעט שלא הוריד את הסיפור מהכותרת הראשית שלו. האתר ממש דחף בכוח לזרועות מכבי את פיני גרשון, המקורב לעורכת התוכן של האתר. אחד משיאי הגיחוך של הפרסומים ב-ONE היה בכותרת ראשית בשבת: "למרות הכותרות על החלפתו, בירנבוים הגיע לאימון". רוצה לומר: אנחנו, באתר האינטרנט שלנו, קובעים מה יהיה במציאות, אנחנו מנהלים את הקבוצות, אנחנו מפטרים מאמנים ואנחנו גם ממנים חדשים במקומם. אז אפי, איך אתה לא מתבייש להגיע לאימון אחרי שכתבנו שאתה בדרך הביתה? אין מלים.
קשרים בחלונות ההשכלה הגבוהה
בשבוע שעבר הצטיין "מעריב" כשפירסם את הראיון הראשון עם ארקדי גאידמק אחרי ההפסד הצורב בבחירות לעיריית ירושלים. מתברר שאפשר להפציץ עם סיפור כזה גם בעזרת קשרים באיזה חוג באוניברסיטה: אתר ערוץ הספורטהעלה ביום חמישי כמה ציטוטים חריפים מפי יועצו המפוטר של גאידמק, יוסי מילשטיין, שנאמרו בהרצאה בפני סטודנטים והובאו על-ידי שי הרפז. "לא הייתי מצביע בשביל גאידמק" ו"אני פגוע מארקדי, כישורי הניהול שלו בעייתיים" היו כמה מהדברים שאמר בפני סטודנטים. מילשטיין דיבר גם בראיון מקיף יותר עם לילי גלילי, שהתפרסם ב"הארץ" של יום שישי, אבל לא השתמש בחומר נפץ חזק כמו זה שצוטט בערוץ הספורט.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il