התוכנית ה-101 של "קול העין", הפעם בהגשת אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל, נפתחת בשיחה עם ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, על היחסים בין פרקליטות המדינה והצנזורה הצבאית. לאחרונה נמחקה עתירה שהגיש העיתונאי יוסי מלמן לבג"ץ בדרישה לבטל הנחיה של פרקליטות המדינה מלפני 15 שנה. ההנחיה אוסרת על הצנזורה הצבאית לבחון חומר שמוגש לה אם הוא עוסק בנושא שמוטל עליו צו איסור פרסום. ד"ר לוריא כתב על ההנחיה לפני שנים אחדות במסגרת מחקר שהוציא יחד עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר.

"יש כפל סמכויות בין הסמכות של בית-המשפט להוציא צווי איסור פרסום ובין העבודה של הצנזורה", מסביר ד"ר לוריא את הרקע להוצאת ההנחיה. בנוסף, הוא אומר, יש הבדל בין אמות המידה שלפיהן הצנזורה פוסלת מידע לפרסום לבין אלו שבגינן מחליט בית-המשפט על הוצאת צו איסור פרסום. בעוד הצנזורה מחויבת למבחן שניצר, שמתיר לה לפסול לפרסום רק מה שיש בו "ודאות קרובה לפגיעה ממשית בבטחון המדינה", בבתי-המשפט די בכך שהשופט ישתכנע מדברי נציגי מערכת הביטחון כי מן הראוי להוציא את הצו.

ד"ר גיא לוריא (צילום מסך)

ד"ר גיא לוריא (צילום מסך)

"ההנחיה שהוציאה פרקליטות המדינה מנסה ליצור ממשק בין הצנזורה לגורמים הבטחוניים שרוצים להוציא צווי איסור פרסום", מסביר ד"ר לוריא, "ובנוסף היא אומרת שמרגע שיש צו איסור פרסום והצנזורה תדע עליו, הצנזורה צריכה להגיד 'אנחנו לא נוגעים בנושא הזה'".

בהמשך השיחה מוסיף ד"ר לוריא כי אחת הטענות של המדינה בתשובתה לעתירה של מלמן היתה כי בימים אלה נערכת חשיבה מחודשת בנוגע להנחיה, ועל כן אין מקום לפרסמה באופן רשמי. "זה משהו שהוא בעיני תמוה", אומר ד"ר לוריא. "שנים ארוכות שההנחיה לא מתפרסמת מהסיבה הזו. אנחנו במכון הישראלי לדמוקרטיה הגשנו בקשת חופש מידע בראשית 2014, וזו היתה התשובה שקיבלנו. אני חושב שבמישור של זכות הציבור לדעת וחופש המידע יש כאן גישה בעייתית, בלשון המעטה".

את ההנחיה עצמה מכנה ד"ר לוריא "מאוד בעייתית". לדבריו, לא רק שהנוהל לא פותר את בעיית כפל הסמכויות, הוא מעורר בעיות חדשות בפני עצמו שכן הוא הופך את הצנזורה לגורם אכיפה של צווי איסור פרסום. "זה לא התפקיד של הצנזורה", הוא קובע, "בשביל זה יש רשויות אחרות. אני גם לא חושב שזה נכון שיהיה גורם מינהלי שהוא המוסמך ויש לו את המומחיות בנושאי ביטחון ובשאלה אם משהו עלול לפגוע בבטחון המדינה – ואז נותנים לגורם מינהלי אחר לדחות את העמדה שלו ולבטל אותה. אני חושב שזה מאוד בעייתי, בוודאי כשזוכרים שהלכת שניצר היתה הנוסחה שבית-המשפט העליון קבע, מתי מוצדק שחופש העיתונות ייסוג מפני ביטחון המדינה".

"בחיפוש אחר המבוא הפשוט לתקשורת", עטיפת הספר מאת נמרוד בר-עם

"בחיפוש אחר המבוא הפשוט לתקשורת", עטיפת הספר מאת נמרוד בר-עם

המרואיין השני בתוכנית הוא ד"ר נמרוד בר-עם, פילוסוף מהחוג לתקשורת במכללת ספיר, המשוחח על ספרו "בחיפוש אחר המבוא הפשוט לתקשורת". "כשאני נכנסתי לחוג לתקשורת התקשיתי", אומר ד"ר בר-עם. "התחלתי בלשוחח עם הקולגות שלי ושאלתי במה מדובר. פתחתי טקסטים קאנוניים כמו שאנון וויבר, שמנסים להגדיר תקשורת, ומצאתי שההגדרה הזו חלה על כל דבר במציאות. כשאתה מתיימר לדבר על כל דבר במציאות וללמד תורה כוללת של הכל זה עסק די מוזר".

לדבריו, "כשמתחילים ללמד תקשורת מדלגים מאוד מהר על רשימה של קשיים שמאפיינים את התקשורת, מאפיינים את מדעי החברה בכלל ואת התקשורת בפרט. לדעתי הצעד הראשון בכל מבוא צריך להיות לדבר על הקשיים האלה ואפילו להבליט אותם, ולא לשכוח אותם עד הרגע שבו אתה מסיים את הלימודים". בהמשך מוסיף ד"ר בר-עם כי "כשאתה מלמד תיאוריה קודם כל תלמד את התיאוריה עם הפגמים והמגבלות שלה, ותלמד גם איך המגבלות האלה יכולות לשרת אחר-כך אנשים שהעניין שלהם מקצועי".

ספרו של בר-עם עוסק לא רק בקשיים בלימודי תקשורת, אלא גם בשאלה מה התלמיד יכול לקבל מלימוד הקשיים הללו. "ההמלצה שלי היא מאוד פשוטה", אומר בר-עם, "יש להבחין בצורה ברורה בין מי שרוצה להיות איש תקשורת ומי שרוצה להיות חוקר תקשורת. אני סבור שההבדל הזה משמעותי מפני שכשאנחנו אנשי תקשורת אנחנו טכנולוגיים. יש לעיתונאי טכניקה איך לראיין. הטכניקה הזו יכולה להיות מבוססת בהחלט על תיאוריות שגויות. בטכנולוגיה יש לנו הרבה פעמים תיאוריות שגויות שעובדות יפה. כחוקר תקשורת אתה תרצה להבין למה התקשורת שגויה ואיך לשפר אותה".

אנטון נוסיק (צילום מסך)

אנטון נוסיק (צילום מסך)

לסיום עולה לשידור העיתונאי בוריס ינטין, שכותב עבור "העין השביעית" סקירות על העיתונות הישראלית בשפה הרוסית, כדי לדבר על אנטון נוסיק, העיתונאי והבלוגר הרוסי-יהודי. "לפני שאנטון נוסיק הפך לבלוגר, לפני שבכלל נוצר המושג 'בלוגר', הוא היה עיתונאי בעל אישיות מבריקה – עוד בתחילת שנות ה-90 כשרק עלה לארץ. הוא הצטרף לקבוצת הקמה של העיתון 'ורמיה', מיזם של רוברט מקסוול, אז הבעלים של 'מעריב', שהחליט להקים עיתון איכותי שעונה לסטנדרטים הכי גבוהים של העיתונות. עם הזמן 'ורמיה' הפך ל'וסטי'. נוסיק היה אחד הצעירים המבריקים שהיו שם, בתקופה הקסומה של העיתונות ברוסית בארץ".

נוסיק, מוסיף ינטין, כתב "כתיבה מבריקה". "הסגנון שלו היה של ספרות יותר משל עיתונאות. טקסטים רוויים בציטטות סמויות וגלויות. הוא היה חד לשון, והוא היה רב-פעלים". בשנת 1997, אחרי שרכש לעצמו מוניטין, עזב נוסיק את ישראל וחזר לרוסיה, שם התייצב המצב תחת שלטונו של בוריס ילצין.

"הוא מתחיל לכתוב ברשת את מה שהיה האבטיפוס של הבלוג שלו, 'אינטרנט בערב', סוג של סקירה של כל מה שהופיע ברשת באותה תקופה. האינטרנט עוד לא כל-כך נפוץ אז, והוא בעצם הראשון והיחיד שמתעסק בזה. במקביל הוא יוצר קשרים ומחדש קשרים עם כל מיני אנשים בעלי השפעה, שמטילים עליו לבנות את הפרויקטים הראשונים של אתרי חדשות בשפה הרוסית. נוסיק משתמש בידע ובניסיון שצבר בארץ ובונה את האתרים החדשותיים האיכותיים הראשונים בשפה הרוסית, וכך הופך לאבי האינטרנט הרוסי, כפי שהוא מכונה כיום".

בחלוף השנים, ולאחר עלייתו לשלטון של פוטין, נוסיק הופך לאופוזיציונר, במיוחד לאחר בחירות 2012, אז נשמעו טענות רבות לזיופים. בשנים האחרונות הועמד לדין בגין הסתה על פוסט שנשא כותרת חצי-צינית שקראה לפוטין למחות את סוריה מעל פני האדמה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: חיים צח, לע"מ)

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: חיים צח, לע"מ)

אף שמת בגיל צעיר יחסית, ולמרות שבדרך כלל סביב מותם של עיתונאים רוסים ביקורתיים בגיל צעיר מתעוררות תיאוריות בדבר התנקשויות, במקרה הזה לא ברור אם היתה איזושהי התערבות מן החוץ שהביאה למותו, שבאופן רשמי נגרם מהתקף לב. "בהקלטות האחרונות והראיונות האחרונים איתו אנחנו רואים ושומעים שהוא נראה לא בקו הבריאות", אומר ינטין.

באתר "מזבלה" דווח כי נוסיק מצא את מותו זמן קצר לאחר שסיפר לבעל האתר, דורי בן-ישראל קריו, על מידע שיש ברשותו בדבר קשרים בין פייסבוק לממשלה הרוסית. "יש סברה שלפיה יכול להיות שנוסיק, אולי אפילו לא במודע, קיבל שמות של אנשים שגם אם הוא לא ידע מי הם, מי שצריך היה לדעת מי הם ידע שזה מאוד מסוכן. שלפחות אחד השמות הללו, אם ייחשף, עלול לסכן רשת ריגול רוסית בארצות-הברית", אומר ינטין. "אחד האנשים שדיברתי איתם הזכיר את התקדים של אלכסנדר ליטוויננקו, שהורעל בלונדון, ומי שהרעיל אותו באופן אישי הוא היום מושל מחוז ברוסיה. על מעשים כאלה מקבלים ברוסיה צל"שים ותפקידים".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.