ביום ראשון השבוע שודרה במהדורת החדשות של ערוץ 2 חשיפה שמסרבת להתנדף: נתונים ראשוניים מתוך מחקר שנערך באזור חיפה העלו כי זיהום האוויר הכבד באזור אחראי לא רק לשיעורים גבוהים של סרטן בקרב התושבים, אלא גם לריבוי ליקויים אצל תינוקות. חושף הנתונים, העיתונאי חיים ריבלין, שוחח על הגילוי ועל הכוחות הגדולים המעורבים במערכה התקשורתית בראיון ששודר ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס.

בתשובה לשאלה ששאל המנחה, איתמר ב"ז, אמר ריבלין כי הוא מעריך שהנתונים נמסרו לידיו משום שהחוקרים המבצעים את המחקר חששו מפני השתקת הממצאים. עוד אמר ריבלין כי השלב הבא בטיפול התקשורתי בסוגיית הזיהום צריך לכלול פנייה ישירה ובקשת תשובות מבעלי המפעלים המזהמים – ובראשם בעל ההון עידן עופר.

בפתח הראיון מתייחס ריבלין לאופן שבו כלי תקשורת אחרים בחרו לדווח על הנתונים: הדיווח המקורי, שעסק בשיעור גבוה מהרגיל (ב"20‒30 אחוז") של תינוקות שנולדו במשקל ובהיקף ראש נמוכים מהנורמה הפך לדיווח על תינוקות שהיקף ראשם קטן ב"20‒30 אחוז" מההיקף הרצוי.

"ידיעות אחרונות", כותרת ראשית, 1.2.16

"היקף ראש קטן בכ-25% מהממוצע". "ידיעות אחרונות", כותרת ראשית, 1.2.16

"זה מה שנקרא בשפתנו: 'חידדו פה כותרת'", אמר ריבלין. "מה שהיה חדש הפעם, ואני חושב שזה גם מה שאחראי לסערה שמתחוללת כבר ארבעה ימים, זו העובדה שהתחלנו לדבר על ילדים. רק מה, אנשים סירבו לשמוע, וכל אחד לקח את זה לכיוון שהיה נוח לו לשמוע – ועיוותו במידה רבה את הנתון שנוגע לילדים", הוסיף.

"הממצא המעניין ביותר של דו"ח הביניים, שעוד לא הוגש, הוא שיש שלושה אזורים שבהם התגלתה תחלואה עודפת במספר סוגים של מחלות – והעובדה המעניינת הנוספת היא שהחוקרים מייחסים את התחלואה העודפת באותם אזורים לזיהום מהמפעלים הפטרוכימיים. זאת אומרת, אם עד היום אפשר היה לטעון שנתוני התחלואה מקורם בעישון מסיבי או בזיהום מתחבורה, או מהנמל – ולא המפעלים הפטרוכימיים, כמו שלא מעט אנשים ניסו לטעון בשנים האחרונות ‒ אז החוקרים אומרים שהקשר הוא קשר מובהק, לשיטתם ולטענתם.

"בשלושת האזורים האלו נמצאו ממצאי תחלואה גבוהים מאוד, בשיעורים של עד פי חמישה של סרטן לימפומה וסרטן ריאה, סוגי סרטן שמיוחסים לזיהום אוויר ‒ ואסתמה אצל ילדים ‒ וגם נמצא שיש שם שיעור גבוה של תינוקות שנולדים במשקלים נמוכים ועם היקפי ראש נמוכים. עכשיו, כל מי שיש לו ילד יודע שבסניפי טיפת-חלב יש מין סרגל כזה שבאמצעותו בודקים כל אחד מהתינוקות ‒ ומי שנמצא מתחת לממוצע מוגדר כתינוק שנולד במשקל נמוך ובהיקף ראש נמוך.

"אנחנו דיברנו על כך שבאותם אזורים יש לידות מהסוג הזה בשיעורים גבוהים – שיעורים שהם גבוהים ב-20‒30 אחוז מיתר האזורים בחיפה. הנתון של ה'20‒30 אחוז' התייחס למספר הלידות, אבל כלי התקשורת והעיתונאים פירשו את זה כאילו היקפי הראש של התינוקות קטנים ב-20‒30 אחוז מהממוצע, מה שלא היה ולא נברא ‒ ומכאן יצאו לעולם אותן כותרות, שהן אינן כותרות אמת".

חיים ריבלין (צילום: דוברות חדשות ערוץ 2)

חיים ריבלין (צילום: דוברות חדשות ערוץ 2)

הפרשנות השגויה של הדיווח המקורי, הוסיף ריבלין, התחברה בקלות לחרדה שמעוררת תופעה שעלתה לאחרונה לכותרות במדורי חדשות החוץ. "פער של 20‒30 אחוז בהיקפי הראש זה ממצא דרמטי, שמתקשר לתמונות שאנחנו רואים מברזיל סביב נגיף הזיקה שמלחיץ את כולם ‒ ואני מניח שזה מה שהלחיץ לא מעט אנשים ויצר מהומה גדולה בהרבה ממה שבדרך כלל קורה כשמתפרסמים נתונים כאלה על חיפה", אמר.

"היו גם דיווחים שטענו שהנתון של 20‒30 אחוז מתייחס לפערים בין חיפה ובין ערים אחרות, ואחרים ייחסו את הנתון למשקל גופם של התינוקות. בקיצור, לקחו את זה למיליון ואחד כיוונים, רק לא למה שאנחנו התכוונו אליו בדיווח, וכמובן מה שהחוקרים התכוונו אליו במחקר".

אחת ההשלכות של הסלט שעשו מהדיווח שלך היתה שברגע שהמידע מוצג בצורה שגויה – הרבה יותר קל להפריך אותו. זה מזכיר גם מה שקרה בפעם שעברה שחיפה עלתה לכותרות בהקשר הזה, עם הנתונים על סרטן הילדים: לוקחים ממצא אחד, מטילים בו ספק – ומשתמשים בהפרכה הקטנה כדי לבצע הפרכה גדולה, שלפיה כל הממצאים לא נכונים. אתה יכול להצביע על הגורמים שמחוללים את הספינים האלה?

"אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'.

"יש לי השערה, והיא די מבוססת, שאלמלא הנתונים הללו פורסמו על ידינו ביום ראשון, אפשר שהציבור לא היה נחשף לנתונים הללו מעולם"

"עכשיו, כשאנחנו שואלים למי יש אינטרס להמשיך את העסקים כרגיל – אז התשובה היא שבראש ובראשונה למפעלים המזהמים. אני מזכיר לך שלפני שלושה חודשים פרסמנו את הדו"ח השנתי של המשרד להגנת הסביבה, שמדרג את המפעלים המזהמים ביותר בארץ. המפעל המזהם ביותר בארץ הוא בתי-הזיקוק בחיפה. המפעל המזהם הזה רוצה להתרחב ולהרחיב את הפעילות שלו – ויש לו עניין שאף אחד לא יעסוק בזיהום שנפלט, ובוודאי שלא בתחלואה, ושרק ידברו על כמה שהמצב בחיפה סבבה, וש'השקענו מיליארדים בהורדת הזיהום ובסולקנים, ומה שקורה בחיפה זה שמייצרים פה בושם ולא שום דבר אחר'.

"הבאים אחריהם בתור זו עיריית חיפה, שרוצה למשוך אוכלוסיות חדשות ולמנוע הגירה שלילית של תושבים מהעיר, ובמלים אחרות – לא לפגוע בתדמיתה של העיר. כשהחוקרים הציגו את הנתונים לפני חודשיים, הם עברו זובור בפני ראש העירייה [יונה יהב] ותומכיו, שטענו שהנתונים מקושקשים ופוגעים בתדמית העיר.

"המינוח הזה, 'תדמית העיר', הוא מינוח שהשתמש בו גם ‒ לא פחות ולא יותר ‒ הרופא המחוזי של משרד הבריאות, פרופ' שמואל רשפון. במכתב רשמי שהוא שלח למנכ"ל המשרד לפני שלוש שנים ‒ סביב כוונת המשרד להגנת הסביבה להכריז על חיפה אזור מוכה זיהום אוויר ‒ הוא כתב שהכרזה כזאת תפגע בתדמית העיר. תראה כמה גורמים בדרך עוסקים בבחינה אמיתית של הנזקים שנגרמים מהמפעלים האלו, ומי מתעסק בנושאים של תדמית. אפשר להבין לבד שיש פה כוחות גדולים שפועלים".

את המידע אתה קיבלת, יש להניח, כהדלפה מאדם שנחשף לנתונים במסגרת עבודתו. להבנתך, מה המניע של המדליף? למה בער לו להוציא נתונים שממילא אמורים היו להתפרסם בעתיד הלא רחוק?

"יש לי השערה, והיא די מבוססת, שאלמלא הנתונים הללו פורסמו על ידינו ביום ראשון, אפשר שהציבור לא היה נחשף לנתונים הללו מעולם. ואני אסביר: מדובר בעשרים חוקרים ממספר דיסציפלינות מאוניברסיטת חיפה, שמנוהלים על-ידי ועדת היגוי שחברים בה נציגי המפעלים ‒ בתי-הזיקוק וחברת החשמל, שחויבו לממן את המחקר. בוועדת ההיגוי חברים גם אנשי איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, שנשלטים על-ידי יונה יהב, וגם נציג של משרד הבריאות ונציג של המשרד להגנת הסביבה. ועדת ההיגוי הזאת יכולה לקבוע מה יפורסם ומה לא יפורסם".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב. 3.7.2009 (צילום: שי לוי)

ראש עיריית חיפה, יונה יהב (צילום: שי לוי)

יכול להיות שיתבצע המחקר ויהיו בו נתונים מאוד חמורים, ומישהו יחליט לשים אותו במגירה ולפתוח בעוד חמישים שנה?

"החשש הגדול של אנשים שמקורבים לאותם חוקרים הוא שממצאי הביניים יעלו אבק ושאף אחד לא יפרסם אותם, כי לאנשים בוועדת ההיגוי אין שום עניין שהדברים האלה יפורסמו. או שהיו שולחים אותם לבצע כל מיני השלמות – או שהיו מקעקעים את הנתונים הללו בכל מיני הסברים כביכול סמי-מדעיים, ושלום על ישראל.

"צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים ולשאול אותם לעמדתם. אני חושב שברגע שהסערה הנוכחית תחלוף מעט, אנחנו נתפנה לעסוק גם בזה"

"אני אתן לך דוגמה ממחקר אחר שנעשה על-ידי דמויות מפתח במשרד הבריאות: מיכה ברחנא, רשם הסרטן, ערך לפני שבע שנים מחקר בהזמנת המשרד להגנת הסביבה ובמימון חברת החשמל, שנועד לבדוק את ההשפעות של תחנת הכוח בחדרה על בריאות הילדים בפרדס-חנה הסמוכה. הוא מצא ממצא מובהק שלפיו אצל ילדי פרדס-חנה יש תחלואה רבה יותר בשיעורים ניכרים במחלות נשימה, כתוצאה מזיהום האוויר שנפלט מארובות אורות-רבין.

"מיכה ברחנא זומן לשיחה בחברת החשמל, מולו ישבה סוללה של סטטיסטיקאים שחברת החשמל שכרה, והם בעצם טענו שכל המודלים שבהם הוא השתמש אינם נכונים, שנתוני המחקר האלה אינם תקפים, ולמעשה פיטרו אותו בסוף אותה ישיבה – ושלום על ישראל. המחקר הזה בסופו של דבר מוסמס, ועד היום חברת החשמל ממשיכה לעבוד עם פחם בתחנת הכוח, אין סולקנים על הארובות כמו שהחברה התחייבה לשים, וילדי חדרה והסביבה ממשיכים לסבול ממחלות ריאה ומחלות נשימה. כך שהחשש הוא שמה שקרה בחדרה יקרה גם בחיפה. נדמה לי שמי שהעביר את המידע הזה, המקרה של חדרה עמד לנגד עיניו".

מבט על אזור התעשייה במפרץ חיפה, 2012 (צילום: אבישג שאר-ישוב)

מבט על אזור התעשייה במפרץ חיפה, 2012 (צילום: אבישג שאר-ישוב)

אחת הטענות שנוהגים להטיח בחדשות ערוץ 2 – למשל בסדרה "מגש הכסף" ‒ היא שאתם נזהרים מאוד בכבודם של בעלי הערוץ. משפחת עופר ואודי אנג'ל, מבעלי המניות המרכזיים בחברת החדשות ובעלי השליטה בחברת רשת, שולטים גם בכמה מהמתקנים המזהמים והמסרטנים ביותר במפרץ חיפה. נשאלת השאלה: היו עליך לחצים כלשהם מהכיוון שלהם? לא היה שום ניסיון לעדן את הסיקור?

"שום כלום, הדברים שודרו במלואם. אנחנו כבר במשך ארבעה ימים מסקרים את הדבר הזה, כמו שנהוג לומר אצלנו במערכת – הולכים על הראש של בתי-הזיקוק ומשפחת עופר. זה לא מענייני, אבל אני חושב שהדיווחים הללו ודאי לא נעמו לבתי-הזיקוק ולבעלים שלהם ‒ אם כי אני לא שמעתי שום דבר. אם היו ביקורות או ריקושטים, הם נבלמו למעלה, וניתן לי כר חופשי לעשות מה שאני רק רוצה".

בסיפור הזה שמענו את העירייה, את האופוזיציה העירונית, עיריות אחרות, את מערכת הבריאות, את תושבי חיפה – אבל יש סקטור אחד שקולו לא נשמע, לפחות לא באופן ישיר, ואלו בעלי ועובדי המפעלים המזהמים. איך זה שלא ראינו את עידן עופר יוצא למצלמות ועונה על שאלות?

"בוא נתחיל אחרת: למה התקשורת לא פנתה לבעלי אותם מפעלים כדי לקבל מהם התייחסות?".

לא פניתם אליהם?

"אנחנו לא פנינו במקרה הזה. אני חושב שכרגע הפוקוס פחות עוסק במפעלים, שבהם עסקנו לפני חודשיים-שלושה באופן נרחב ‒ גם בעקבות נתוני הזיהום וגם בקשר הבעייתי בין הכסף הגדול שהם תורמים ובין שתיקת הרופאים בבית-החולים רמב"ם. הפעם עיקר תשומת הלב מופנית לרגולטורים, שאמורים לקבל החלטות והכרעות.

"אבל כן – אני חושב שבסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים, ולשאול אותם לעמדתם, ומה ההתייחסות שלהם לסערה הזאת. אני חושב שברגע שהסערה הנוכחית תחלוף מעט, אנחנו נתפנה לעסוק גם בזה. אם אתה שואל אותי, אני חושב שהם בחרו בטקטיקה של להוריד פרופיל ולא לצאת לתקשורת ולדבר, שמא ימשכו אליהם יותר אש ממה שהם כבר סופגים עכשיו ‒ אבל ללא ספק, השלב הבא צריך להיות פנייה ישירה אליהם, שיתעמתו עם הנתונים שעולים פעם אחר פעם".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".