הפרשנות בתקשורת וכל העיתונאים [הפלסטינים] יצרו נהר שממנו רוותה התקשורת העולמית את צמאונה למידע על מה שהתרחש על הקרקע" (אסמאעיל הנייה, 29.8.14)

סרטון קצר (ראו למעלה) שבו נראה מנהיג חמאס מדבר על תרומת התקשורת להכרעת מבצע "צוק איתן" פתח את ערב העיון על סיקור המבצע, שערך השבוע (9.11.14) הארגון CAMERA במרכז מורשת בגין בירושלים. "אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה", אמר מנחה הערב, ארנולד רוט, והבהיר כי במלחמה כמו במלחמה, "אין עוברי אורח תמימים". חיילי צה"ל, לוחמי חמאס ועיתונאים – לכולם יש תפקיד בעימות, וכך גם לצרכני התקשורת.

ארגון CAMERA, ראשי-תיבות של "הוועדה לדיוק בדיווח על המזרח התיכון באמריקה", מבקר את התקשורת בארה"ב זה כשלושה עשורים. במשך השנים התרחב לתתי-ארגונים המתמקדים בזירות תקשורת שונות ברחבי העולם, ולפני שנים אחדות החל לממן גם עמותת-בת ישראלית, פרספקטיבה, המתמקדת בתקשורת המקומית.

בערב העיון שירטטו נציגים של הארגון, לצד מומחים חיצוניים, תמונת מצב קודרת למדי, ולפיה התקשורת בעולם חטאה קשות בסיקור "צוק איתן".

תמר שטרנטל, מנכ"לית המשרד הישראלי של CAMERA, הזכירה את ההנחיות שהעביר משרד הפנים של חמאס במהלך "צוק איתן" למי שהפיץ מטעמו תכנים ברשתות החברתיות. בין היתר הורה חמאס להקפיד לטעון כי ההרוגים הם אזרחים תמימים, להימנע מלהפיץ תצלומים של ירי מאזורי מגורים או פעילים חמושים, ותמיד לפקפק בגרסה הישראלית לאירועים. "ההנחיות האלו חילחלו לסיקור החדשותי בארה"ב ועיצבו אותו", טענה שטרנטל.

"בהרבה מקרים הצליח חמאס לגרום לתקשורת לדווח על מספרי ההרוגים שהפיץ, לגרום לתקשורת להתעלם מתצלומים מסוימים ולפקפק בגרסה הישראלית"

כדוגמה מייצגת הפנתה שטרנטל את המאזינים למצגת תצלומים שפירסם "לוס-אנג'לס טיימס" במהלך מבצע "צוק איתן". בכל 99 התצלומים שהופיעו במצגת המקורית, אמרה שטרנטל, לא נראה ולו איש חמאס אחד. יתרה מזאת, גם המלה "חמאס" לא הוזכרה בכיתובי התצלומים.

תצלומים של מנהרות שחפר חמאס מתחת לגבול עם ישראל לוו בכיתובים שהעלו ספק בנוגע למטרת המנהרות, הוסיפה שטרנטל, גם לאחר שנעשה בהן שימוש התקפי. עוד ציינה כי במצגת נכללו רק שני תצלומים של אזרחים ישראלים והעירה כי היה זה "בדיוק כמו מספר התצלומים של החיות שסבלו בעזה כתוצאה מהעימות". רק לאחר שהארגון התלונן בפני "לוס-אנג'לס טיימס", אמרה, צורפו תצלומים נוספים של לוחמי חמאס ויירוטי רקטות שירו לוחמיו מעזה לכיוון ישראל.

"מצד אחד הנייה צדק", אמרה שטרנטל, "בהרבה מקרים הצליח חמאס לגרום לתקשורת לדווח על מספרי ההרוגים שהפיץ, לגרום לתקשורת להתעלם מתצלומים מסוימים ולפקפק בגרסה הישראלית". אולם מנגד, הוסיפה, במהלך "צוק איתן" ניכר היה כי יש גם זרם נגדי.

מימין: גדעון שביב, תמר שטרנטל, הדר סלע ופרופ' ריצ'רד לנדס (צילומים: אורן פרסיקו)

מימין: גדעון שביב, תמר שטרנטל, הדר סלע ופרופ' ריצ'רד לנדס (צילומים: אורן פרסיקו)

בשונה מסבבי אלימות קודמים, טענה שטרנטל, הפעם היו הרבה יותר דיווחים בתקשורת העולמית על הנושאים שמהם ביקש חמאס להימנע. כך, לדוגמה, הזכירה שטרנטל את הדיון הנרחב יחסית על מספר ההרוגים וזהותם, שהחל, לדבריה, בעקבות מאמר שפירסם עובד CAMERA באתר המגזין "טיים". מאמר זה, התגאתה, צוטט בהרחבה בשלל כלי תקשורת ואף הוביל לידיעה שפורסמה ב"ניו-יורק טיימס".

גדעון שביב, העובד כאנליסט בארגון פרספקטיבה, שם את הדגש בדברים שנשא על חלקה של התקשורת הישראלית בהבניית תמונת העולם המעוותת שמגיעה לצרכני התקשורת העולמית. לדברי שביב, התקשורת העולמית לוקה בהבנת החברה בישראל. דוגמה מובהקת לכך היא הסתמכותה על עיתון "הארץ" וציטוט ממאמרים המתפרסמים בו כאילו הם מאפיינים את דעת הקהל בישראל, על אף שבישראל עצמה פחות מ-5% מהאוכלוסייה נחשפים אליו (לפי סקר TGI).

העיתונאי בן-דרור ימיני, שפירסם לאחרונה ספר ובו פרק שלם על "תעשיית השקרים" של עיתון "הארץ", נשא אף הוא דברים באירוע והצהיר כי זה עתה שב מארה"ב, שם חתם על חוזה לתרגום ספרו לשפה האנגלית.

"ה-BBC אינו מפרסם תצלומים של גופות מתים בבריטניה, הוא מציג אותם רק כשהם מצולמים בעזה"

הדר סלע, עורכת BBC Watch, אתר שמפעיל CAMERA במטרה לעקוב אחר שידורי החדשות של הרשת הבריטית, הציגה את הסיקור המוטה של ה-BBC לאורך המבצע.

לדברי סלע, אתר ה-BBC פירסם 416 דיווחים על מבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון, אולם רוב הכותרות והמידע עסקו בנעשה בעזה ובמה שהוגדר כ"משבר" שהתחולל שם. בכל הקשור להשפעת המבצע על אזרחים, הוסיפה, היחס לטובת הפלסטינים היה פי שלושה לעומת ישראל. יתר על כן, ב-20 הימים האחרונים למבצע לא עלה באתר כל דיווח על הנעשה בישראל.

גם מניתוח התצלומים שליוו את הדיווחים ב-BBC עולה הטיה, אמרה. בשבעת השבועות של המבצע פורסם רק תצלום אחד של פעיל חמאס, וגם הוא לא היה לוחם חמוש, אלא תצפיתן; במקום נשק, החזיק מכשיר קשר. מנגד, הרשת פירסמה תצלומים גרפיים רבים של חללים פלסטינים, היישר מחדר המתים בעזה. "אם חומר הגלם הזה היה מצולם בבריטניה, הוא לא היה רואה אור ב-BBC. ה-BBC אינו מפרסם תצלומים של גופות מתים בבריטניה, הוא רק מציג אותם כשהם מצולמים בעזה", אמרה סלע.

בתשובה לטענות שהופנו אל ה-BBC, הוסיפה סלע, הכחיש הארגון כי סיקור המבצע הושפע מלחץ שהפעיל חמאס על עיתונאיו בעזה. "הניחוש שלי הוא שבחמאס לא היו צריכים להגיד כלום ל-BBC", אמרה סלע.

פרופ' ריצ'רד לנדס מאוניברסיטת בוסטון הקדיש את עיקר דבריו לאיום של חמאס על נציגי התקשורת בעזה. לטענתו, אין להתפלא על כך שהאיומים מצד חמאס הוכחשו, כיוון שאחד החוקים הבסיסיים של האיום הוא קוד שתיקה על עצם קיומו.

לנדס הציג ציוץ שפירסם העיתונאי האיטלקי גבריאל ברבטי עם צאתו מעזה, במהלך מבצע "צוק איתן", כדוגמה חריגה לשבירת הקוד, שממנה ניתן ללמוד על קיומו ומטרתו.

באירוע שעליו צייץ ברבטי נהרגו בטעות ילדים מירי פלסטיני, הסביר לנדס, וטען כי ברגע שהובהר להתקשורת כי לישראל אין כל קשר למקרה ההרג, זו חדלה לדווח על אודותיו.

"ההתנהגות הבלתי מוסרית של כלי התקשורת, שהכחישו את האיום בו בזמן שנכנעו לו, ויצרו דיווחים מפוברקים שהוצגו כאמיתיים, היא אסון לא רק לישראל ולפלסטינים, אלא לעולם הדמוקרטי", אמר לנדס. התנהגות כזו, הדגיש, אינה אלא שירות לארגוני הג'יהאד העולמי.