חברת ערוץ הספורט בע"מ חויבה לשלם לאזרח בעל עסק פיצויים בגין נוסח תוקפני של מכתב ששיגרה אליו ובו איום בתביעה משפטית. הרשמת הבכירה נעמה פרס, מבית-המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב–יפו, קבעה כי ערוץ הספורט פעל בצורה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

את התביעה נגד ערוץ הספורט הגיש אריה שפר, יועץ ומשווק נדל"ן, המפעיל אתר אינטרנט. לדבריו, לפני כשנה קיבל בדואר האלקטרוני מכתב מטעם חברת ערוץ הספורט בע"מ, באמצעות בא-כוחה עו"ד אופיר פדר.

תחת הכותרת "התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים" הודיע משרדו של עו"ד פדר כי "בימים אלה יחל מבצע תיעוד, בהיקף ארצי, במטרה לאתר את כל בתי-העסק המבצעים שידור ציבורי כאמור, ומפירים בכך ברגל גסה את זכויות מרשתנו. למניעת אי-נעימויות – הנכם נדרשים בזאת, מיד עם קבלת מכתבנו זה, להסדיר את הרישיון לשידור לתקופה שבין 14.5–13.6 על-פי המחירון הרצ"ב".

להורדת הקובץ (PDF, 206KB)

בהמשך המכתב מובהר כך: "בכל מקרה של שידור הערוצים, באופן ציבורי או פומבי, מבלי שהוסדר תשלום הרישיון מול מרשתנו, חברת ערוץ הספורט בע"מ, אשר הינה בעלת הזכויות בכל הקשור לזכויותיה בתכנים אלה, הנך עובר על הוראות חוק זכויות יוצרים, התשס"ח, 2007, הקובע סכום פיצוי ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 100,000 שקל, בגין כל הפרה והפרה של הזכות המוגנת בחוק.

"[...] מרשתנו רואה בכל שידור/הקרנה ציבורי ו/או פומבי, אשר בוצעו ללא הסדרת התשלום, כעוולה נפרדת, המזכה אותה בקבלת הפיצוי הקבוע בחוק – ללא הוכחת נזק כאמור. בכוונת מרשתנו למצות את זכויותיה תוך קבלת מלוא הכספים המגיעים מכל בית-עסק מפר עקב עוולות אשר בוצעו עד כה, וכן לדאוג כי בית-עסק מפר לא ימשיך בביצוע העוולות מעתה ואילך ללא הסדרת התשלום/ההרשאה מול בעלת הזכויות באמצעות משרדנו".

עוד הודגש כי "לא תישלח התראה פרטנית כלשהי הנוגעת לדרישה להפסקת שידורים כלשהם, וכל מי מכם אשר שידר או ימשיך לשדר את התכנים הבלעדיים של חברת ערוץ הספורט בע"מ, ימצא עצמו נדרש לפצות את חברת ערוץ הספורט בע"מ, כאמור לעיל, בסכומים של עד 100,000 שקל בגין כל הפרה והפרה! וזאת ללא התראה פרטנית נוספת".

לדברי שפר, המכתב נוסח "בצורה מאיימת" ובסגנון "תוקפני", מה גם שמעולם לא הציג או שידר את תוכני ערוץ הספורט בשום צורה שהיא. קבלת המכתב, טען שפר, גרמה לו לחרדה קשה. לפי פסק הדין, שפר התקשה להמשיך בעבודתו ביום ולהירדם בלילה. למחרת קבלת המכתב ביטל פגישות ומיהר לתאם פגישה עם עורך-דין כדי להבין מדוע הוא נדרש לתשלום שכזה ומה הסיכון שלפניו.

שפר לא היה בעל העסק היחיד שנחרד כשקיבל מכתב זה. המכתב ממשרדי עו"ד פדר נשלח למספר רב של בעלי עסקים עצמאיים, שאין כל קשר בינם לבין שידור ציבורי של תוכני ערוץ הספורט. פעולה זו עוררה תרעומת ואף הובילה את שפר להקים קבוצת פייסבוק בשם "נפגעי ערוץ הספורט".

כששפר פנה לבאי-כוחו של ערוץ הספורט וביקש להבין מדוע קיבל איום כזה לתיבת הדואר שלו, הוסבר לו בין היתר כי המכתב שקיבל נשלח למספר רב של בתי-עסק ומטרתו להביא לידיעתם של בעלי העסק את החובה לשלם בגין רישיון לשידור ציבורי של ערוצי הספורט ולאפשר למי שביצע שידור שכזה בעבר להסדיר את התשלום בגין ההפרה, כל זאת בטרם יינקטו נגדם הליכים. בהמשך מכתב התשובה שקיבל שפר הובהר: "אם אינך בעל עסק, או שאינך משדר את שידוריה של מרשתנו לקהל לקוחותיך ולא מפר את הזכויות המוגנות של מרשתנו, הרי שפנייה זו אינה מכוונת אליך. במקרה שכזה, אנו מתנצלים על שנאלצת להקדיש מזמנך כדי לקרוא את המכתב ואת תגובתנו זו".

מקריאת מכתב התשובה הסיק שפר כי האיומים שקיבל הופצו באופן אקראי לבעלי עסקים רבים, במעין "שיטת מצליח". לטענתו, ערוץ הספורט התרשל בכך שלא ביצע תחקיר טרם משלוח מכתב האיומים, לאיתור עסקים רלבנטיים. בשל כך הגיש שפר תביעה לבית-המשפט לתביעות קטנות בדרישה לפיצוי בסך 6,000 שקל.

ערוץ הספורט, מנגד, הכחיש כי פעל ב"שיטת מצליח". לדברי באי-כוחו, מכתב האיומים נועד ליידע את בעלי העסקים בחובת הסדרת רשיון השידורים בטרם נקיטת הליכים משפטיים. לטענתם, "כתובות המייל אליהן נשלחו מכתבים אלה – כל כולן שייכות לבעלי עסקים המפורסמים ברשת האינטרנט – ולכן סברה הנתבעת כי מדובר בעסקים שיש בהם פוטנציאל שבוצע שידור ציבורי בעבר ו/או שיבוצע שידור ציבורי בעתיד".

(איור אדם בורח ממגף: שאטרסטוק)

"הלוואי והיו לנו עוד חמישה אריה שפרים". לחצו לקריאת טור הפרשנות של שלמה מן (איור אדם בורח ממגף: שאטרסטוק)

בית-המשפט קיבל את טענות שפר ודחה את עמדת ערוץ הספורט. "אני סבורה כי משלוח המכתב מיום 6.6.13 לוקה בחוסר מידתיות", פסקה הרשמת פרס. "דרך הפעולה בה בחרו באי-כוח הנתבעת, על מנת להביא להסדרת רישיון לשידור ציבורי של ערוצי הספורט, אינה, לטעמי, במידה הראויה והינה אפילו רשלנית.

"עקרון המידתיות הוא עיקרון כללי במשפט. הוא מגלם את התפיסה הערכית, לפיה המטרה אינה מקדשת את האמצעים. בכל מקרה נתון יש לבחון אם דרך הפעולה שננקטה מקיימת יחס מידתי ראוי בין המטרה לבין הנזק לפרט. גם אם אניח כי משלוח המכתב מתאים להשגת המטרה (הסדרת רישיון לשידור ציבורי של ערוצי הספורט), עדיין היה על הנתבעת לבחון אם ניתן להשיג את המטרה על-ידי אמצעים אחרים, אשר פגיעתם בבעלי עסק שאינם משדרים את שידוריה של הנתבעת הינה פחותה יותר. כזאת לא עשתה הנתבעת.

"נחה דעתי כי המכתב, במתכונת בה נשלח ובאופן בו נוסח, פוגע בבעלי העסק שאינם משדרים את שידורי הנתבעת מעבר למידה הדרושה. בנקל יכלה הנתבעת לצמצם את קהל הנפגעים הפוטנציאליים מהמכתב על-ידי עריכת בדיקות מקדימות באשר למהות העסק אליו שוגרה ההודעה". השופטת מציינת כי באתר האינטרנט של שפר "מצוין בבירור כי התובע עוסק בשיווק וייעוץ נדל"ן" ולא בעסק שסביר שישדר שידורי ספורט, וכי היה ניתן לברר זאת "בבדיקה סבירה ומידתית".

"לו רצתה הנתבעת לחסוך את העלויות הכספיות המשמעותיות הכרוכות בעריכת בדיקות מקדימות, יכלה היא לפרסם את ההתראה האמורה באמצעי התקשורת השונים, בלא לפגוע באופן לא ראוי בבעלי עסק שאינם מהווים פוטנציאל לשידור ציבורי של ערוציה", כתבה השופטת. "אינני מקבלת את טענת הנתבעת, לפיה המכתב נשלח לכל העסקים שבפוטנציה יכולים לשדר את ערוצי הספורט. ראשית, בעניין העסק שמנהל התובע הוכח, עובדתית, שאינו נמנה, לאור אופיו, על עסקים המהווים פוטנציאל לשידור ציבורי של ערוצי הספורט. שנית, לא מתקיים יחס מידתי בין המטרה, הראויה כשלעצמה, לבין הנזק שעשוי להיגרם לבעלי עסק שאינם קשורים לנושא מקבלת המכתב באופן בו הוא נוסח.

"[...] מסקנתי היא אפוא כי משלוח המכתב ממשרד עורכי-הדין של הנתבעת, הנושא כותרת מודגשת 'התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים', איננה סבירה ואיננה מידתית. לאחר שמיעת עדות התובע, כמו גם קריאת מסמכי התיק, התרשמתי כי לתובע נגרמו עוגמת נפש וטרחה משמעותיות בגין התנהלות בעייתית זו של הנתבעת".

בגין עוגמת הנפש שנגרמה לשפר פסקה הרשמת פרס כי על ערוץ הספורט לפצותו ב-3,500 שקל. לכך הוסיפה פיצוי בסך 500 שקל בגין משלוח מכתב בעל מסר פרסומי בניגוד לחוק הבזק ו-500 שקלים נוספים עבור הוצאות משפט.

בעקבות פסק הדין מציע שפר לבעלי עסקים אחרים לתבוע כמותו את ערוץ הספורט. "אם גם אתם קיבלתם בסביבות מחצית שנת 2013 את מכתב הדרישה החצוף והאלים ממשרד עו"ד פדר, בשם ערוץ הספורט", כתב באתר האינטרנט שלו, "אין סיבה שלא תשלחו להם מכתב דרישה בדואר רשום, ולאחר מכן – תבעו את ערוץ הספורט בבית-המשפט לתביעות קטנות".

15949-10-13