עוזי בנזימן נרעש מדיווח שקרא בעיתון "הארץ" וגרם לו להבין כי צה"ל ביצע סוג של פניית פרסה בנוגע לגישתו להרג שני הפלסטינים בביתוניא לפני כשבועיים ("עם טריק ושטיק", 29.5.14). אולם עיון בדבריו, כמו גם באותה ידיעה של "הארץ" ("המרעישה", לדבריו), מעלה שעמדת צה"ל בעינה עומדת, וכי לכל הפחות הבנת הנקרא של בנזימן לא היתה במיטבה במקרה דנן.

שלושה שינויים מזהה בנזימן בגרסת צה"ל לאירוע: "מהכחשה גורפת של שימוש באש חיה – להודאה, אמנם בחצי פה לפי שעה, שמוחמד אבו-טאהר ונדים נווארה אכן נורו בכדורי עופרת; מהסבר תקיף שצה"ל עשה אך ורק שימוש בנשק לפיזור הפגנות בעת התקרית – לאישור שלפחות אחד החיילים ירה בנשק מכוון מטרה; מהלעגה על אותנטיות התיעוד המצולם המופיע בסרטוני הפלסטינים – להודעה שהסרטון הזה, יחד עם סרטון CNN, נבחנים עתה ברצינות רבה בצה"ל".

לגבי לפחות שניים משלושת השינויים הנ"ל בנזימן טועה ומטעה. הידיעה ב"הארץ" שהדליקה את נורותיו, של חיים לוינסון ועמוס הראל, עסקה בחייל ממערך התקשורת של צה"ל שהושעה מתפקידו לאחר שהתלווה לכוח מג"ב שפעל בביתוניא וירה גם הוא לעבר המפגינים. לוינסון מציין כי לא נמצאו ראיות שהוא אחראי להרג, ובנזימן עצמו מציין שלא הוכח כי הירי הזה היה באש חיה.

בכל הטקסט של "הארץ", מתחילתו ועד סופו, אין כל הודאה של צה"ל, לא בחצי פה ולא בפה מלא, בשימוש ב"כדורי עופרת". הפסקה שהכי מתקרבת לזה היא "בצה"ל עדיין לא יודעים מה גרם למותם של שני הנערים. הצבא מודה שנורו קליעי גומי בתקרית – ירי שתועד גם במצלמות אבטחה במקום וגם בצילומי עיתונות. אולם, נראה כי שני הצעירים נהרגו כשהיו במרחק רב יחסית מהכוחות, דבר שככל הנראה מעיד שנעשה שימוש באש חיה. זאת, אף שבתחקיר המבצעי הכחישו החיילים, שוטרי מג"ב ומפקדי הכוחות כי נורתה אש חיה".

צילום מסך מתיעוד מצלמת אבטחה בביתוניא, 15.5.14

צילום מסך מתיעוד מצלמת אבטחה בביתוניא, 15.5.14

שני המשפטים הראשונים הם התגובה העקבית של צה"ל כי נורו רק כדורי גומי. המשפט השלישי הוא תוספת ופרשנות של לוינסון או הראל, שמבקשים להציג את הבעייתיות הטכנית שבגרסת צה"ל. במלים אחרות, ההשערה כי החיילים ירו באש חיה היא של הכתבים, לא של צה"ל, וייתכן כי בנזימן התבלבל בין עמדת צה"ל לפרשנות של כתב. המציאות היא שצה"ל מכחיש, לפחות עד לרגע כתיבת שורות אלה, שנעשה שימוש באש חיה.

ומה בנוגע לטענה השנייה של בנזימן, ולפיה הידיעה ב"הארץ" מראה "שלפחות אחד החיילים ירה בנשק מכוון מטרה"? זוהי טענה מוזרה וכמעט אנכרוניסטית. הידיעה ב"הארץ" לא חידשה דבר בנוגע לצורת הירי, אלא רק בנוגע לזהותו של אחד היורים, שלא היה אמור לירות. המחלוקת מעולם לא היתה בשאלה אם התבצע ירי מכוון או לאו; המחלוקת היתה, ונשארה עד לרגע זה, בשאלה אם חיילי צה"ל עשו שימוש באש חיה. ולכן, גם בעניין הזה אין כל שינוי בעמדת צה"ל ואין כל חידוש מרעיש בידיעה ב"הארץ".

אז מה היה לנו כאן? עוזי בנזימן ביקש  לחשוף את ערוותו של דובר צה"ל "ושופרותיו" – אשר מיהרו להפריח, כביכול, טיעונים ללא כיסוי – באמצעות מידע "מרעיש" שהתפרסם ב"הארץ", אלא שהוא עשה זאת על בסיס דברים ש"הארץ" לא כתב ודובר צה"ל לא הכחיש. למעשה, כלום לא השתנה (בינתיים) בתגובתו של צה"ל לאירוע.

ישי גולדפלם הוא מנכ"ל עמותת פרספקטיבה וגדעון שביב הוא אנליסט תקשורת בעמותה