אך נדם נפץ הטילים מעל הנגב ורצועת עזה, ומבצע "עמוד ענן" כבר שקע אל עמודי החדשות האחוריים ואל תחתית דפי הרשת של העיתונות הגרמנית. אין פלא: גרמניה, כמו כל אירופה, עסוקה כיום בעיקר בעצמה.
אפילו ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" השמרני, "עלון הקיבוץ" של האליטה הפוליטית והכלכלית, המתגאה בסיקור החוץ הנרחב שלו, דחק את מלחמונת עזה אל המקום החמישי או השישי בעמוד החוץ של אתרו.
ה"זידדויטשה צייטונג" הליברלי וה"פרנקפורטר רונדשאו" השמאלי (האחרון בבעלות הוצאת דומונט-שאוברג, השותפה ב"הארץ") הקדישו היום את כותרות המזרח התיכון שלהם דווקא למעצר 50 פעילי החמאס על-ידי צה"ל בגדה המערבית והוסיפו את העדכונים על התפתחות הפסקת האש בעזה כבדרך אגב. כמעט ניתן היה לשמוע את אנחת ההקלה של עורכיהם מבעד למסך המחשב: סוף-סוף אפשר להיפטר מן המטרד המוסרי של מתקפת הטילים על ישראל (אולי בכל זאת יש בצד הישראלי מידה של צדק?), ולחזור אל אזור הנוחות המסורתי של ביקורת על הכיבוש.
רק ה"די ולט" השמרני-ליברלי, אוהד ישראל המסורתי, הביא דיווח חווייתי מפורט מאת כתבו התל-אביבי הוותיק נורברט יסן על פיגוע האוטובוס בקו 142, ביקר את מבקרי ישראל בגרמניה וניתח בספקנות כמעט ישראלית את סיכוייה של הפסקת האש בטווח הארוך.
הסיקור העובדתי של הקונפליקט בעיתונות הגרמנית היה כרגיל מאוזן וזהיר ונשען על דיווח מפורט מן השטח: שתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות הגדולות, ARD ו-ZDF, וכן ארבעת עיתוני האיכות הגרמניים הארציים מחזיקים בישראל כתבים קבועים, חברי המערכת, ועיתונים אזוריים רבים מעסיקים במשותף כתב פרילנס. כמעט שלא היה הבדל ביניהם בתיאור ההתרחשויות. המסגור בהתאם לגישות היסוד שלהם – יש אומרים, תסביכי היסוד – כלפי ישראל; ולא פחות חשוב, כלפי ארה"ב.
שער ה"זידדויטשה צייטונג", 22.11.12
אז מי ניצח? ל"זידדויטשה צייטונג" היתה תשובה מפתיעה: מוחמד מורסי. העיתון פרש את דיוקנו של נשיא מצרים בהרחבה מתחת לכותרת "המנצח שבצל". הפרשן מיכאל קניג הנגיד את טענות הניצחון של בנימין נתניהו ושל ח'אלד משעל כדי להגחיך את שתיהן; את הציטטה הלעגנית על נאומי נתניהו, "נאומי תודה שמקומם בטקס האוסקר", שאב, כרגיל, מ"הארץ". את המפסידים במלחמה הגדיר הפרשן בבירור: 161 הפלסטינים וחמשת הישראלים שנהרגו בה.
את נצחונו (החלקי) של מורסי ראה בהפיכתו מחשוד קבוע בשל רקעו האסלאמיסטי לבן-שיחו החשוב ביותר של הנשיא אובמה בדיפלומטיית-הטלפון האינטנסיבית להשגת הסדר הפסקת האש; את פרטי המהלכים עצמם, כמו גם את הערכותיו החיוביות של ממשל אובמה על מורסי, שאב ה"זידדויטשה" מן ה"ניו-יורק טיימס" – עוד עדות לשרשרת המזון העיתונאית העולמית. אבל אפילו הישג זה, נאלץ ה"זידדויטשה" להודות, מוטל בספק: "ישראל שנואה מדי על העם המצרי ועל האחים-המוסלמים, ובתוכם לחץ גדול מדי להתייצב נגדה בבירור" מכדי שיהיה לכך סיכוי.
את הצד השני של נצחונו של מורסי ראה פרשן החוץ של ה"זידדויטשה" ריימר קליוור בחשיפת חולשתה של ארה"ב: תחת הכותרת "מעצמה חסרת עוצמה" תיאר קליוור את ארה"ב כ"אובדת עצות" מול "הר הבעיות הבלתי פתורות במזרח התיכון". מורסי נותר האופציה היחידה של אובמה להשפעה על המזרח התיכון, כפי שהדגימה תרומתו כמתווך להשגת הפסקת האש בין ישראל לחמאס, והנשיא האמריקאי מתכוון "להסתדר" עם האחים-המוסלמים.
שער ה"די ולט", 22.11.12
גם כתבו של ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" בירושלים, הנס-כריסטיאן רסלר, הדגיש את ההשפעה המצרית על המחול הדיפלומטי עד להשגת הפסקת האש כ"כוריאוגרפיה מקהיר" – אם כי "בצעדים מבולבלים למדי". רסלר נמנע מלהכתיר מנצחים; בסגנון הזהיר הרגיל של עיתונו הוא ניתח את הסכם הפסקת האש בהשוואה לזה שסיים את "עופרת יצוקה" ומצא בו עוד הרבה פחות התחייבויות של ממש מצד מצרים לעצירת התקפות הטרור של הארגונים הפלסטיניים הקטנים על ישראל מעזה ולהפסקת הברחות הנשק דרך סיני; "והשקט, שעליו התחייבו אז כולם, לא החזיק מעמד אפילו ארבע שנים".
עורך החוץ הבכיר של ה"די ולט", קלמנס ורגין, לא השאיר ספק בכותרת מאמר המערכת שלו בנוגע לעמדת העיתון: "הפסקת האש היא ניצחון מוסרי של ישראל". "בניגוד לאויביה המסונוורים מאידיאולוגיה, יודעת ישראל לאזן בין הסבל שהמלחמה גורמת לשתי האוכלוסיות לבין התועלת האסטרטגית בהמשכת הפעולה הצבאית".
את הודאתה הפומבית של איראן (ביום רביעי) באספקת טילי פאג'ר 5 ארוכי טווח לחמאס בעזה ראה ורגין כאישור לתפקידה המכריע זה שנים כ"מקור העיקרי לאי-יציבות במזרח התיכון", והיא מנהלת עכשיו "עוד מלחמה על-ידי שליח" בהמשך למלחמת לבנון ב-2006 ולמלחמת עזה ב-2009. "בלי הזרמת הכסף והנשק המתמדת מאיראן לא היו הטרוריסטים מעזה מסוגלים בכלל להרשות לעצמם להביא שוב ושוב סבל שכזה על עמם ועל ישראל".
מסקנתו הפסימית לעתיד הפסקת האש כוללת גם אופטימיזם מסוים: "המשבר הראה כי תנועת החמאס נוטה, בעוורונה האידיאולוגי, למשגים מסוכנים. עוד נראה כמה זמן ישפיע על הטרוריסטים הלקח שלימדו אותם הישראלים".