אתמול (25.8) התקיים טקס מינויו למפכ"ל של רנ"צ דניאל (דני) לוי. בכך לוי השלים מסע שהחל עם גיוסו למשטרה בשנת 1985 ונמשך כששירת כקצין סיור, מודיעין ובילוש, פיקד על תחנות משטרה, היה קצין אג"מ, מפקד מרחב, סגן מפקד מחוז ירושלים ומפקד מחוז חוף. כעת, לאחר שהממשלה אישרה את מינויו פה אחד וגם הוועדה בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס לא מצאה פגם בטוהר מידותיו, החל לוי במסע חדש: הצעדת משטרת ישראל לנתיב של סירוס גסיסה איטית.
ב-11 החודשים שבהם לוי כיהן כמפקד מחוז החוף הוא כשל לחלוטין בטיפול בפשיעה המאורגנת ובתופעת הרציחות בחברה הערבית, אך הוכיח בשטח את נאמנותו לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכך שמנע הנפת דגלי פלסטין והפגנות נגד המלחמה בעזה, ואת נאמנותו לראש הממשלה נתניהו בדיכוי של המחאה ליד מעונו בקיסריה.
אך נראה שלא אלו ההישגים שהביאו למינויו לתפקיד הבכיר ביותר במשטרה. בשלב שבו נמצאת ההפיכה המשטרית, נתניהו אינו מסתפק בפוליטיזציה זוחלת באמצעות מינוי של נאמנים (שכבר הכזיבה אותו בעבר לא פעם, כשגילה שנאמנותם של מינויים כמו מנדלבליט ואלשיך אינה מוחלטת). כעת, ראש הממשלה פועל לפירוק או לכל הפחות החלשה חמורה של מוסדות המדינה, כך שלא משנה מי יעמוד בראשם - הם לא יוכלו לעמוד בדרכו.
הפגנה נגד ממשלת נתניהו להחזרת החטופים ברצועה, באיזור ביתו של רה"מ נתניהו בקיסריה, 27.6.24 (צילום: פלאש90)
כך קרה שבטקס מינויו מיהר לוי לאמץ בחום את ההבטחה הקואליציונית של ראש הממשלה נתניהו לשר בן גביר: "יחד עם השר אני רואה במשמר הלאומי גוף שיחזק את הביטחון הלאומי ויתרום רבות לחיזוק הקשר בין המשטרה לאזרחים".
לצד החששות המוצדקים מהאופן בו ירתום לוי את המשטרה לצרכיהם של בן גביר ונתניהו, יש להעניק תשומת לב מיוחדת לסוגיית המשמר הלאומי. לוי יודע היטב שאין שום אפשרות ממשית שהקמת ותפעול המשמר הלאומי לא יבואו על חשבון המשטרה הכחולה.
לפי המלצות הוועדה להקמת המשמר, ידרשו לשם כך כ-17.5 אלף חיילים בשירות סדיר ועוד מערך מילואים של כ-5,460. לנוכח המשבר הכלכלי והגירעון המחמירים בישראל והצרכים התקציביים העצומים של צה"ל על רקע המלחמה, ברור שאין יכולת לממן במקביל את המשמר הלאומי והמשטרה הכחולה. לממשלת נתניהו גם לא יהיה שום אינטרס לדאוג למשטרה. נהפוך הוא, מדוע ירצו שרי הממשלה שאישרו פה אחד את מינויו של לוי למפכ"ל לדאוג לגיוס ומימון השוטרים שיחקרו את פרשות השחיתות שלהם עצמם?
בצדק התנגדה נציגת משרד האוצר בוועדה להקמת המשמר הלאומי, אורלי ליימן עיני, להמלצות הוועדה וקראה לבחינתן מחדש. "אגף התקציבים לא יכול לסמוך את ידו על הסעיפים בדו"ח שיש להם משמעות תקציבית", כתבה ליימן עיני והסבירה כי לא ניתן יהיה לעמוד ביעדי הגיוס הן של המשטרה והן של המשמר הלאומי.
"תוספת של כ-8,000 שוטרים על פני חמש שנים, כאשר 60 אחוז מהם הם שוטרי קבע, תחייב הכפלה של קצב הגיוסים הממוצע בשנים האחרונות באופן שנראה רחוק מישים; הצבת המתגייסים החדשים במשמר הלאומי בהכרח תביא לפגיעה בשיעורי האיוש במשטרה הכחולה ופגיעה בגופי ביטחון מקבילים", הסבירה, "זה לא יאפשר למפכ"ל ולשר להעצים ענפים אחרים במשטרה ולתעדף משימות נוספות בנוסף להקמת המשמר".
המשמר הלאומי לא יהיה רק זרוע אכיפת חוק פוליטית, אלא גם מפלצת תקציבית שתבלע מדי שנה מיליארדי שקלים וכוח אדם שחסר במשטרה ובצה"ל
אלא שההשלכות השליליות שמפניהם הזהירה ליימן עיני הן בדיוק המטרה אליה מכוונים בן גביר ונתניהו. המשמר הלאומי לא יהיה רק זרוע אכיפת חוק פוליטית של השר בן גביר או של מחליפו, אלא גם מפלצת תקציבית שתבלע מדי שנה מיליארדי שקלים וכוח אדם של עשרות אלפי איש שחסרים במשטרה הכחולה ובצה"ל.
המפתח להקמה מהירה של המשמר הלאומי על ידי השר בן גביר וראש הממשלה נתניהו, הינו השגת תמיכה נלהבת של המפכ"ל. אם לוי היה מתנגד באופן נחרץ ומערים קשיים, תהליך ההקמה היה מואט ואף עלול להיעצר לחלוטין. לעומת זאת, אם לוי מוכן לטעון בפני הממשלה, הכנסת, שופטי בג"ץ והציבור שהקמת המשמר לא רק שלא תפגע במשטרה אלא אף תסייע ותשפר את עבודתה, הרי שיהיה קשה לבלום את המהלך.
מצער שלוי מצטרף למאמצים של השר בן גביר וראש הממשלה נתניהו לפרק את הגוף שהוא הקדיש לו כ-40 שנים מחייו. את מה שלוי לא מבין או מעמיד פנים שהוא לא מבין היום, ראש הממשלה בן גוריון הבין כבר לפני 76 שנה.
מיד לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ב-14 במאי 1948, בן גוריון הוביל דיונים והכנות להקמת צבא אחד למדינה, שיאגד תחתיו את כל הארגונים הלוחמים השונים. "אין ספק, שפירוק הארגונים הצבאיים הוא מהעניינים הדחופים ביותר המוטלים על הממשלה. לא יתכן שבמדינה לא תהיה קונטרולה על נשק", אמר בן גוריון.
אם לוי יסייע להקמת המשמר של השר בן גביר, שלא יתפלא שבמוקדם או במאוחר נתניהו ידרוש לחתוך חתיכה נוספת מהמשטרה הכחולה לצורך הקמת משמר חדש לראש הממשלה ומעונותיו. כלומר, אם יישאר ממה לחתוך.