"הסכם היסטורי", מסרה עיריית חיפה בהודעה לעיתונות שנשלחה באישון לילה ב-19 באוגוסט. אותו הסכם היסטורי, לשון ההודעה, נחתם עם עם חברת תש"א (תשתיות אנרגיה) לפינוי חוות המכלים בקריית-חיים. החווה היא אחד המפגעים הסביבתיים והבריאותיים הידועים במדינה, והעירייה טופחת לעצמה על השכם וקובעת כי מדובר ב"מהלך דרמטי וחסר תקדים".

כך בדיוק מסרה גם כותרת הידיעה של חן ביאר, שהופיעה בבוקר למחרת בכאן 11. ביאר ציין כי "תהליך פינוי המכלים, שמאחסנים בתוכם חומרים מסוכנים, יחל בחודש ינואר 2025 וצפוי להסתיים תוך כשנתיים וחצי", ורק בהמשך דייק וכתב "במסגרת השלב הראשון של הפינויים תיהרס שורת המכלים הצפונית, הכוללת תשעה מכלים הצמודים למבני המגורים ומוסדות החינוך ברחוב דגניה".

למרות הכותרת, שכביכול לא משתמעת לשתי פנים, בהודעת העירייה לא מפורט דבר על השלב השני או על השלבים הבאים לפינוי כל חוות המכלים, אם בכלל. אבל ביאר חושף בסוף הידיעה כי "המכלים הפנימיים שמרוחקים יותר מאזור מגורים יישארו, ובהם יאוחסן הנפט הגולמי". הוא מוסיף ומציין כי "בעתיד הרחוק יותר ישנה כוונה לפנות גם אותם, אך בשל צרכי אנרגיה לאומיים זה לא יתבצע לפני שיחל לפעול רציף הדלקים החדש בנמל חיפה ויימצא מקום אחסון בטוח לדלק מיובא".

כותרות ההודעה לעיתונות של עיריית חיפה על פינוי חוות המיכלים בקריית חיים, 19.8.24

כלומר לא מדובר בפינוי כל המכלים כפי שטענה הודעת העירייה וכפי שמסרה כותרת הידיעה, ולא ידוע אם ומתי החווה תפונה באמת (עובדות שעליהן אין אפילו מילה או חצי מילה בהודעה המקורית של העירייה).

גם במקומון הוותיק כלבו דיווחו על ההסכם. הכתב בועז כהן ציטט כמעט מילה במילה מהודעת הדוברות, כשהכותרת "העירייה ותש"א חתמו על הסכם לפינוי תשעה מכלים", מסגירה במעט את העובדות והאמת. כהן כנראה לא שאל מה יעלה בגורלם של מכלי הדלקים האחרים במתחם, ולכן לא קיבל מהעירייה תשובה. הוא מציין, כפי שנכתב בהודעת הדוברות, כי שנתיים אחרי שיחל לפעול נמל התזקיקים החדש תפונה חוות המיכלים המשמשים לאחסון דלק, אבל שוב לא שואל מתי, היכן ואם בכלל יאוחסנו התזקיקים מהנמל החדש?

כותרות הידיעה בכאן 11 על פינוי חוות המיכלים, 19.8.24

לעומת זאת ב"כלכליסט", כבר כותרת הכתבה של שני אשכנזי מציגה את התמונה האמיתית והמלאה, זו שמסתירה הודעת הדוברות של עיריית חיפה: "מיכלי נפט ריקים של תש"א ייהרסו, ואולם החווה לא תפונה לחלוטין". כלומר המכלים שיפונו ממילא ריקים ולא כל המכלים יפונו. אז על מה כל המהומה?

אשכנזי ממשיכה, ובמקום להעתיק כלאחר יד את הודעת הדוברות מזכירה כי הפינוי נעשה בהוראת בית-משפט; כי למרות שההוראה היתה לפנות את המיכלים תוך חודשים ספורים, ההסכם עם העירייה מאפשר לדחות את הפינוי ביותר משנתיים; כי הפסקת הפעילות של חות המיכלים כלל אינה אפשרית כל עוד לא סוגרים את בית הזיקוק; ושבניית הנמל החדש (שרק שנתיים אחרי שיחל לפעול אפשר יהיה להשלים את הליך הפינוי), תארך לפחות שלוש שנים.

חוות המכלים של תש"א היא אחד ממוקדי הזיהום הגדולים במפרץ חיפה ובמדינה כולה, וסמל למאבק ארוך שנים של תושבי המקום ופעילי וארגוני סביבה. יש לברך את העירייה והעומד בראשה על המהלכים לטיפול במפגע. אבל אחרי שנים של זיהום והסתרת מידע מטעם הרשויות כולם, תושבי מפרץ חיפה לא יכולים להסתפק בהודעות דוברות מגמתיות שמגלות טפח ומכסות טפחיים.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "צריך לקיים" ו"המשבר הגדול"