(צילום: נתי שוחט)
שחר של בלון חדש
שבוע חדש מתחיל, יום חדש בפתח, ואל שמי התקשורת האביביים משתחרר ועולה בלון ניסוי חדש מטעם הממשלה. הפעם: גזירות כלכליות לעשירים.
"ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" הופכים את הבלון לכותרת ראשית. ב"ישראל היום" מכנים אותו בכלל "קלף", ולאחר כותרת ראשית מפוצצת בעמוד השער, מדווחים בקמצנות יתרה על האוויר החם שממלא אותו. רק 70 מלה, במשבצת קטנה בעמ' 2, מוקדשות להצעה החדשה למסות את העשירים. 70 מלה לידיעה שהפכה בעיתון לכותרת ראשית. נוסף על כך, הכותרת לידיעה הקצרצרה – "גם העשירים יישאו בנטל?" – מסויגת בהרבה מהכותרת הראשית של העיתון: "האוצר שולף קלף: מס על יאכטות ומטוסים". העיקר שמי שרואה בזווית העין את עמוד השער יקבל את המסר שלא פוגעים בעניים בלבד.
לפי הדיווח הקצרצר מאת זאב קליין, פקידי האוצר בוחנים הטלת מס על מוצרי יוקרה כגון יאכטות, מטוסי מנהלים, דירות פאר ומכוניות יקרות במיוחד. קליין מדווח כי המסים החדשים על מוצרי המותרות צפויים להכניס לקופת המדינה כ-50 מיליון שקל בשנה (תזכורת: הקיצוץ בתקציב עומד על כ-14 מיליארד שקל) ומביא ציטוט מפי "בכיר באוצר" האומר: "זה אמנם לא הרבה, אבל הכי חשוב זה להראות שגם העשירים נושאים בנטל". באמת, הכי חשובה זו התדמית, לא המהות. מה זה משנה אם עשירי המדינה באמת יישאו בנטל או לא, מראית העין היא העיקר.
מראית העין ב"ידיעות אחרונות" רחבה ומפוארת עוד יותר. ה"קלף", שהוא כזכור בכלל בלון, הופך כאן ל"שפן" ומתבטא לא רק בכותרת ראשית מפוצצת, אלא גם בדיווח נרחב. גד ליאור מפרט על פני עמוד שלם את הגזירות הצפויות לעשירי המדינה. אמנם באופן רשמי, "גורם בכיר מאוד באוצר", שעימו שוחח ליאור, "לא נקב בסוג המס" שצפוי להיות מוטל על עשירים, אך הכתב מונה כמה אפשרויות, וביניהן ביטול התקרה על תשלומי ביטוח לאומי או מס על מותרות.
באופן מפתיע, אל האפשרויות הללו לא מצטרפת האפשרות להטיל מס על רווחי הון או מס על ירושות מעל ערך כלשהו, שני מסים המכוונים לעשירים, אלא דווקא הצעה מחודשת לביטול הפטור ממע"מ באילת והעלאת שיעור מס ערך מוסף במחצית האחוז או באחוז שלם. איך בדיוק שני המסים הללו משתלבים במגמה להכביד את המס על העשירים ולא על העשירונים התחתונים?
ליאור אינו מרחיב באשר לפטור ממע"מ באילת, אך מסביר כי העלאה כללית בשיעור המע"מ תגבה יותר כסף מהעשירים, שכן "את רוב המס הזה משלמים בעלי האמצעים, שהוצאותיהם לקניות, שעל כולן מוטל מע"מ, גבוהות יותר מאלה של השכבות החלשות". טוב שבהמשך הוא מוסיף כי "עם זאת, מאחר שמדובר במס ששיעורו אחיד, הנטל היחסי על העשירים ועל העניים יהיה זהה, כך שקשה להגדיר זאת כמס על עשירים ועל בעלי הכנסות גבוהות". ללא תוספת זו, הדיווח היה גובל בהטעיית הציבור.
ב"מעריב", אגב, מוזכר כל עניין מיסוי העשירים בשולי ידיעה מאת מיכל גרינברג ויוסי גרינשטיין על מהלכיו הצפויים של יו"ר ההסתדרות עופר עיני. לפי דיווחם, על היוזמה הודיע מנכ"ל המשרד, ירום אריאב.
פגיעה בחיי החלשים ובתדמית המנהיגים
זוכרים את ריבוי הקולות שיצאו מלשכת/מקורבי נתניהו בשבוע שעבר? היום מנסה זאב קליין מ"ישראל היום" לעשות קצת סדר בעניינים ומפרסם ידיעה שכותרת הגג שלה קוראת: "פרסום הגזירות וביטולן – השתלשלות האירועים".
אם כן, האם ראש הממשלה ידע או לא ידע על הגזירות שהכינו באוצר? שר האוצר יובל שטייניץ טען בראיון ל"אולפן שישי" של ערוץ 2 כי האחריות במקרה זה חלה עליו ולא על נתניהו. גם לפי קליין רק בחמישי בלילה "התפנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לעיין בספר הקיצוצים". יחד עם זאת, קליין מציין כי לפני כן ראש הממשלה "לא הצליח ככל הנראה להקדיש את הזמן לדיונים על התקציב". ה"ככל הנראה" הזה מפחית מעט ממידת השכנוע כי נתניהו לא היה מודע לסעיפים. גם ההיסטוריה של יחסי נתניהו עם העיתון שבו מתפרסמת הידיעה התומכת בגרסתו אינה תורמת לכך.
בהקשר זה מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי "בממשלה מפיקים את לקחי התוכנית והגזירות הכלכליות". מה זאת אומרת? האם ישנו את התוכנית מן היסוד? האם יחליטו להגדיל גירעון או להעלות מסים? רחוק מכך. דוד ליפקין מדווח כי "מקורבי ראש הממשלה" הגיעו למסקנה כי "עדיף שלא יכהן כשר-על כלכלי", וזאת משום ש"רשימת הגזירות הכלכליות שגובשו על-ידי אנשי האוצר פגעה בתדמית ראש הממשלה".
גשר חד מאוד
ביום שישי ציינו כי ידיעה שהופיעה ב"ידיעות אחרונות" על פתיחת גשר חדש במחלף גלילות נוסחה כקומוניקט ולא כללה מידע חשוב על הסכנות שמציב הגשר, הבנוי בזווית חדה מדי, אף שהמידע הזה פורסם כבר בשנה שעברה ב"גלובס". הבוקר מתפרסמת ידיעה חדשה ב"ידיעות אחרונות", מאת אודי עציון, שמוקדשת כולה להשלכות הזווית החדה של הגשר. לפי עציון, שבדק במכוניתו את תנאי הנסיעה בחלק החדש של המחלף, המסקנה ברורה: הסיבוב אכן חד מדי. לדבריו, "בגלל מבנה הכביש יעופו עברייני מהירות [...] פער המהירות הזה עוד ישפוך דם, והוא לא לעניין בכביש מהיר".
ובינתיים, בקרב בין הבנקים
בשער "ישראל היום" ובשער "הארץ" מדווח על הצעת פשרה חדשה בין בנק ישראל לבנק הפועלים – יו"ר הבנק יודח, אך המנכ"ל החדש ימונה לתפקידו. לפי "ישראל היום", זו הצעת פשרה מטעם בנק ישראל, שעליה דווח בערוץ 10. לפי "דה-מרקר", לא ברור מי עומד מאחורי ההצעה, אך "מקורות בנקאיים" העריכו כי שרי אריסון תסכים לה.
דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים (צילום: רוני שיצר)
דן מרגלית מצטרף הבוקר לעמיתו ב"ישראל היום" מוטי גילת ויוצא במאמר חריף למען הנגיד סטנלי פישר ונגד מה שהוא מכנה ה"אריסוניזם", שאותו הוא משווה ל"פרידמניזם" ומקשר בינו לבין ל"בני החושך". כזכור, זה העלבון הגדול ביותר האפשרי מכיוונו של מרגלית.
מנגד, במוסף "עסקים" של "מעריב" מתפרסם ראיון קצר עם הנגיד לשעבר דוד קליין [יהודה שרוני], המביע תמיהה על כמה ממהלכי הנגיד הנוכחי. כפי שצוין כאן בעבר, "מעריב" נמצא בדילמה לא פשוטה בבואו לסקר את הנעשה בבנק הפועלים. עתידו תלוי במידה רבה באשראי שקיבל מהבנק.
עמוס שוקן, מו"ל "הארץ" (צילום: "העין השביעית")
על הרקע לדילמה זו מרחיבות מעט סיון קלינגבייל ואופיר בר-זהר ב"דה-מרקר". אריסון חשפה בנאומה ביום חמישי כי בנק ישראל החליט לבחון את טיפול הבנק בהלוואות שהעניק לשני כלי תקשורת. הבוקר נוקבות קילנגבייל ובר-זהר בשמות שני כלי התקשורת הנבדקים, "מעריב" ו"הארץ", ומזכירות עד כמה חריגים היו תנאי ההלוואה שניתנו ל"מעריב". למעשה, מרבית הידיעה מוקדשת לכך. לגבי "הארץ" נכתב רק כי לעומת האשראי הנדיב שניתן ל"מעריב", "בחודשים האחרונים נדרשה קבוצת 'הארץ' להקטין את האשראי שיש לה בבנק הפועלים, וכך עשתה". אף אחד מהצדדים הנוגעים בדבר לא מסר תגובה רשמית לידיעה מאת קלינגבייל ובר-זוהר, גם לא מו"ל "הארץ" עמוס שוקן. במקביל, "דה-מרקר" ממשיך בקו ביקורתי בלתי מתפשר על יו"ר הבנק המועמד להדחה, דני דנקנר. הבוקר מדווחת רנית נחום-הלוי על צרות חדשות לדנקנר.
ענייני תקשורת
סמדר פרי כותבת במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" על רוקסנה סאברי, העיתונאית האמריקאית הכלואה באיראן. שמונה שנות מאסר בגין ריגול נגזרו על סאברי, והיום יתחיל בבית-המשפט הדיון בערעורה.