על-פי "הגרדיאן" הבריטי, האופן שבו סיקרו כמה מעיתוני גרמניה את המשבר ביוון תורם רבות לכעס שמעוררת אצל גרמנים רבים חבילת הסיוע השנייה העתידה להינתן ליוון. העיתונות הפופולרית במדינה מביעה מרמור רב על כוונת גרמניה להשקיע בחבילת הסיוע מיליארדי יורו.

עיתונים גרמניים אף מבליטים את מה שהם מכנים "כפיות הטובה" של היוונים כלפי גרמניה. בשבוע שעבר פירסם הצהובון הגרמני "בילד" תצלום של כרזה מהפגנה ביוון שבה הופיעו כוכבי הדגל של האיחוד-האירופי בסידור שיצר צורת צלב קרס, בליווי כיתוב שכינה את אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי "נאצים". "אנחנו משלמים – ובכל זאת פוגעים בנו!", קראה כותרת העיתון.

כותרת ראשית של אתר ה"בילד", 2.3.10

כותרת ראשית של אתר ה"בילד", 2.3.10

"מדוע הגרמנים תמיד נתפסים כ'בחור הרע' ביוון?", נכתב בהמשך בעיתון, שהוא הפופולרי בגרמניה ומכירותיו עומדות על שלושה מיליון עותקים ביום, "וזאת חרף העובדה שאנחנו הענקנו את האשראי והערבונות הגדולים ביותר כדי להבטיח שיוון לא תתמוטט לחלוטין?".

וולפגנג שאובל, שר האוצר הגרמני, הוסיף אש למדורה כאשר בראיון לשבועון "די צייט" הציע שבתמורה לכסף הגרמני המושקע בכלכלתה, תייצא יוון לגרמניה את אור השמש שלה. "ליוון יש הרבה יותר שעות שמש בשנה מאשר לגרמניה והיא תוכל לייצא אלינו חשמל סולארי". לדבריו, בהעדר סחר חליפין מסוג זה, יהיה קשה מאוד להכביד "על משלם המסים הגרמני עם חבילת הסיוע החדשה ליוון והסיכונים הנלווים אליה".

אפילו התצלום הקבוע של בחורה חשופת חזה גויס כדי להעביר מסר ליוון. סינדי, בת 22 ממגדבורג, נשאלה מה תעשה אם תקבל סכום של 10,000 יורו. תשובתה: "אחסוך אותו!".

עוד נכתב ב"בילד" כי בכל פעם שקרן המטבע העולמית או האיחוד-האירופי זקוקים למימון נוסף, גרמניה היא זו שנדרשת לספק אותו. העיתון הוסיף כי עברה האפל של גרמניה ממלא תפקיד מיוחד במקרה הזה, זאת משום שב-1941 צעד צבא גרמניה אל תוך יוון, גרם לעקירתם של עשרות אלפי יוונים מבתיהם והותיר רבים לגווע מרעב.

קרסטין ברנות, כלכלנית מהמכון לחקר כלכלה בברלין, אמרה ל"גרדיאן" כי כעסו של העם הגרמני לובה על-ידי האופן שבו סיקרה התקשורת הגרמנית את התמודדותה של אתונה עם המשבר. "הגרמנים כועסים משום שהם רואים בטלוויזיה ובעיתונים את ההפגנות שמתקיימות ביוון, שבהן יוונים מצהירים כי הם מסרבים לחסוך, בעוד שבגרמניה אנחנו מתבקשים לשלם", היא אמרה. "אומרים לגרמנים שהם עובדים מספר רב יותר של שעות מאשר היוונים, ושהיוונים מסרבים לרפורמה במערכת הפנסיה שלהם אף שגם מערכת הפנסיה הגרמנית נמצאת תחת לחץ".

גם בשנה שעברה, כאשר הוענקה ליוון חבילת הסיוע הראשונה, ניהל ה"בילד" קמפיין נגד הסיוע ובמסגרתו שלח לאתונה כתב שחילק ברחוב דרכמות, המטבע היווני שהיה נהוג קודם ליורו. כותרת מסעו של הכתב היתה "קחו את המטבע הישן שלכם חזרה והפסיקו להתעסק עם המטבע שלנו".