בנימין נתניהו ניסה להוביל מהלך להפרטת גלי-צה"ל, מכירתה לידי אחד ממקורביו המיליארדרים והפיכתה לשופר פוליטי – כך טוען משה יעלון, שהיה מופקד על התחנה כשכיהן כשר ביטחון תחת נתניהו. לדברי יעלון, נתניהו לחץ עליו באופן אישי להפריט את התחנה הצבאית, ולאחר מכן שלח את מקורבו שלמה פילבר לטפל בכך. יעלון התבטא בעבר בנוגע לנסיונות ההשתלטות של נתניהו על גל"צ, אך עד כה לא פורסם שאחד מאפיקי הפעולה הללו כלל מכירה של התחנה לטייקון.

התיאור של יעלון תואם סעיף שמופיע במסמך שמתאר תוכנית לפירוק והרכבה מחדש של התקשורת הישראלית בהתאם לאינטרסים של נתניהו, שנחשף לאחרונה באתר "העין השביעית". המסמך נוצר לאחר הניצחון של נתניהו בבחירות 2015, שאחריהן שמר לעצמו את תיק התקשורת. לצד עיסוק ברגולציה, במבנה שוק הטלוויזיה ובסיוע לגופים דוגמת ערוץ 20 ו"ישראל היום", שסייעו לנתניהו בקמפיין, המסמך כולל סעיף שלפיו תישקל "הפסקת המימון המדינתי לגלי-צה"ל מבלי לסגור את התחנה" – מהלך שכדי להוציאו לפועל יש להפריד את התחנה מצה"ל.

יעלון, שכיהן אז כשר הביטחון, דיבר על היוזמה אתמול (29.1) באירוע "שבת תרבות" בבאר-שבע עם המנחה רועי כ"ץ, ובהמשך הרחיב על כך בשיחה עם "העין השביעית".

לאחר הניצחון בבחירות, אחד המהלכים הראשונים של נתניהו במשרד התקשורת היה הדחת המנכ"ל המקצועי אבי ברגר והחלפתו במינוי פוליטי – מקורבו שלמה פילבר, ראש מטה הבחירות של הליכוד. המצב החדש סיפק לנתניהו שורה של סמכויות ומנופים שסייעו לו לבחוש בתקשורת, אבל גלי-צה"ל באופן יחסי היתה רחוקה מהישג ידו.

"איך הוא יכול להשתלט על גלי-צה"ל כשגלי-צה"ל נתונה במלואה וכפופה לשר הביטחון?", שאל כ"ץ את יעלון ב"שבת תרבות". "צריך להחליט שנגיד מפריטים", השיב יעלון. "שולחים את מומו פילבר אלי, לשכנע אותי להפריט את גלי-צה"ל ושמישהו ישתלט עליה – מישהו מטעמו. בסוף כל הפרשות מתחברות להשתלטות על התקשורת. בעצם, על דעת הקהל".

"הוא מגיע לשר הביטחון ומה הוא אומר לו?", שאל כ"ץ, ויעלון השיב: "קודם כל נתחיל מזה שנתניהו דורש ממני לבצע את זה, ואחר-כך מומו פילבר ניגש לבצע את זה. ואני עומד כסלע איתן, אני אומר: 'אני לא נותן למהלך הזה [לקרות], אני מאמין בדמוקרטיה, לא יכול להיות שראש ממשלה או דרג פוליטי ישלוט בתקשורת'".

שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל)

"ומי אחרי ההפרטה אמור היה להחזיק בגלי-צה"ל?", שאל כ"ץ, ויעלון השיב: "אחר-כך דואגים שיהיה איזה [ארנון] מילצ'ן שיקנה, כמו שהוא קנה את ערוץ 10 בזמנו, או [שלדון] אדלסון ז"ל, או אנשים אחרים שצריכים אותו. [שאול] אלוביץ' ב'וואלה'. לכן אני ראיתי פה תהליך השחתה, גם בהיבט הזה – ואחרי הפיצוץ הגדול שהיה סביב פרשת הצוללות וכלי השיט הבנתי שזהו, אני כבר לא אוכל להתמודד מבפנים, אני אצא החוצה".

בשיחה עם "העין השביעית" נשאל יעלון כיצד הציג לו נתניהו את היוזמה להפריט את גלי-צה"ל. "זה מתחיל בלחץ של נתניהו, לא של פילבר", הוא מדגיש. "קודם כל, 'מה פתאום תחנה צבאית, די, צריך לשנות את זה' וכן הלאה", אמר יעלון. "הוא ניסה לעשות את זה גם דרך החלפת מפקד התחנה – נתניהו רצה לשים איש שלו, אז אני הארכתי בשנה את הקדנציה של המפקד שהיה, ירון דקל, כי הבנתי שזה הולך להיות עוד אירוע מהסוג של לנסות להשתלט על אמצעי תקשורת.

"ואז פילבר נשלח אלי כדי לראות איך אפשר להפריט את התחנה, ובעצם מבחינתי להשתלט עליה. אני עקבתי אחרי הפעילות שלו עוד קודם, ראיתי מה הוא עשה בערוץ 10, ראיתי מה הוא מנסה לעשות ברשות השידור, שאחר-כך הפכה ל'כאן', וכמובן, 'ישראל היום' ברקע ואחרי זה ערוץ 20. אני לא הייתי מקים תחנה צבאית, אבל חשבתי שבמצב הזה כל נגיעה תוביל להשתלטות מהסוג שאני לא רוצה. לכן הארכתי את הקדנציה של דקל, ולכן הדפתי את נתניהו ופילבר. וכל השאר היסטוריה".

יעלון פרש ממשרד הביטחון במרץ 2016. תוכנית ההפרטה אמנם לא יצאה לפועל, אבל שתי אבני דרך בתהליך הפוליטיזציה של התחנה אכן הושגו, ובדיוק בנקודה שבה יעלון הוחלף בידי אביגדור ליברמן. מפקד התחנה דקל וסגנו דאז אבי ברזילי גייסו לשורותיה את השדרן אראל סג"ל, ביביסט מוצהר, ובחודש מרץ הוא החל לשדר תוכנית יומית בשעת האזנת שיא. באפריל גם המגיש והעסקן יעקב ברדוגו קיבל תוכנית יומית, ובצדה תואר משודרג: הפרשן הפוליטי של גלי-צה"ל.

ניר חפץ, מקורבו של נתניהו שכמו פילבר הפך לעד מדינה נגדו, טען שנתניהו ביקש ממנו לקדם את שני המינויים הללו. דקל, שמאז כבר פרש מעיתונות והפך לשליח של הסוכנות היהודית בקנדה, הכחיש בתוקף, אך נתניהו התבטא באוזני חוקריו בנוגע ל"עסקה" שעשה עם דקל בעת שכיהן כמפקד גלי-צה"ל. כיצד מתיישבים המינויים של סג"ל וברדוגו, שאליהם התלווה קו מערכתי שלם שהתיישר עם האינטרסים של נתניהו, עם האמירה של יעלון שלפיה החליט להאריך את כהונת דקל כצעד למניעת פוליטיזציה?

"תראה, אני בטוח שהיו שמה לחצים", משיב יעלון בשיחה עם "העין השביעית". "אני קיבלתי את דקל בירושה. הדבר היחיד שאמרתי לו, כשר ביטחון, זה שאני לא אתערב בענייני התחנה. אני דמוקרט. כמובן, אמרתי שאם תהיה חריגה אתית אדרוש ממנו תשובות, ואמרתי לו שאני רוצה שיהיו בתחנה נציגים של הפריפריה וכיפות סרוגות וחרדים וערבים ודרוזים – שיהיה ייצוג של כלל החברה הישראלית, ושיפסיקו להגיד שזו בועה של צפון תל-אביב. זה הדבר היחיד שרציתי, ובזה דקל עמד. אחר-כך שמעתי שהיו לחצים להכניס את ברדוגו וסג"ל וכל מיני כאלה. אני מתאר לעצמי שזה היה ישירות מלשכת ראש הממשלה".

פילבר: הצעתי להפריט, אבל בלי טייקונים

פילבר, בציוץ שהעלה בחשבון הטוויטר שלו לאחר פרסום ידיעה זו, טען בתגובה שהתיאור של יעלון מנותק מהמציאות. עם זאת, פילבר אישר שאכן היה מעורב ביוזמה להפרטת גלי-צה"ל בתקופה שעליה דיבר שר הביטחון לשעבר. "כבר לפני שנה פרסמתי מה היתה ההצעה שגיבשתי לגבי גל"צ", צייץ פילבר, "הצעה שגם [שר התקשורת הנוכחי] יועז הנדל קידם, טייקונים לא היו בה".

פילבר הפנה את הגולשים לצמד ציוצים שלו מ-2021, שבהם כתב כך: "ב-2016 הצגתי לפני שר הביטחון בוגי יעלון שתי חלופות לאזרוח או הפרטת גלי-צה"ל. 1. העברתה במתכונת הנוכחית לפיקוח של הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה כתחנת רדיו ארצית והפרטה במכרז לניהול מסחרי, כמו תחנות הרדיו האזורי ותחנות הטלוויזיה. 2. העברה לפיקוח מועצת התאגיד של התחנה במתכונת הנוכחית, תוך שמירה בחקיקה של אוטונומיית לוח השידורים והתוכן לחמש שנים, שאחריהן יוחלט על גורלה – מיזוג כעוד תחנה ציבורית בשידור הציבורי, הפרטה או סגירה".