ארגון העיתונאים מבקר בחריפות את השתלחותו של ראש עיריית עכו שמעון לנקרי בכתב "מקור ראשון" יאיר קראוס. לנקרי האשים את קראוס בניפוח תקריות לאומניות והביע צער על כך שקראוס מתגורר בעיר. במכתב ששלחה ללנקרי אמש (22.12) מאיימת יו"ר ארגון העיתונאים נורית קנטי כי אם לנקרי לא יחזור בו מדבריו, ייאלץ הארגון "לנקוט נגדו צעדים".
"פנייתי הדחופה אליך היא בהתייחס להתבטאויותיך הפסולות נגד העיתונאי יאיר קראוס", כותבת קנטי, "תוך כדי שאתה מהלך עליו אימים ברבים, מוציא את דיבתו, הכל במה שנראה כמו ניסיון מכוון לפגוע בו ולהצר את צעדיו כעיתונאי תוך פגיעה בחופש העיתונות".
ההשתלחות של לנקרי בקראוס, בלי לנקוב בשמו, נעשתה בסרטון וידיאו שבו התייחס לנקרי לידיעות על פגיעות של ערבים ביהודים בעכו. "אני יודע שיש כאלה שעל כל מקרה עושים... יש פה איזה כתב שלא מבין את המקצוע שלו, ולוקח רכילות של אנשים והופך אותה ללאומנות והוא עסוק רק בזה, ובעצם במקום לתאר את האירוע הוא כותב כדי שיתארו מה הוא כותב כדי להאדיר את עצמו". לנקרי הוסיף: "אנחנו מצטערים שיש לנו בנאדם כזה בעיר עכו. לא סתם אומרים 'מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו'".
לדברי קנטי, מידע שהגיע לארגון העיתונאים מלמד כי "אין מדובר במקרה חריג או פליטת פה", וכי לנקרי לא רק הפנה בעבר אלימות מילולית כלפי קראוס אלא אף דחף את העיתונאי באירוע ציבורי שסיקר.
"עיתונות חופשית משמשת כלי מרכזי בחשיפת מידע על השלטון בכלל, ועל השלטון המקומי בפרט", כתבה קנטי. "הנך מתבקש לחדול בך מהתנהלותך כאמור ולחזור בך מכל האמור על ידך כלפי העיתונאי. היה ולא תעשה כן, לא תיוותר בידי ארגון העיתונאים בישראל הברירה אלא לנקוט בצעדים העומדים לרשותו". בארגון העיתונאים הסבירו ל"עין השביעית" כי אחד הצעדים האפשריים הוא פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, המוסמך להוציא הנחיות למשרתי ציבור ובכלל זה ראשי עיריות.
מאז המהומות האלימות שהתחוללו בעכו בזמן מבצע "שומר חומות", קראוס מרבה לעסוק במשקעי האירוע שאותו הגדיר בין השאר "המרד הערבי" ו"פרעות שומר חומות"
קראוס, כתב "מקור ראשון" בחיפה והצפון, התגורר בעבר בקריית שמונה ולפני כמה שנים עבר לעכו. הוא סיקר מקרוב את המהומות האלימות שהתחוללו בעיר המעורבת במשך כמה ימים בזמן מבצע "שומר חומות", ובפרט תקיפות של תושבי העיר היהודים בידי מפגינים ערבים. מאז, בכתבות ובציוצים בטוויטר, הוא מרבה לעסוק במשקעי האירוע שאותו הוא כינה "המרד הערבי שהשתולל ברחובות עכו" וכן "פרעות שומר חומות". "עכו הערבית עוברת תהליך פלסטיניזציה", הוא טען בחודש יוני בראיון לקלמן ליבסקינד ב"מעריב". "אצלנו בתקשורת מדברים עליהם כעל מוחלשים, מקופחים ועניים, אבל אם תשאל אותם למה הם עשו מה שעשו ליהודים, הם יספרו לך סיפור אחר. הם יגידו לך שהם עשו את זה כהזדהות עם אל-אקצא".
"ראש עיריית עכו, כמו פוליטיקאים ואנשי משטרה וממשל, מעדיף שלא נספר את הסיפור הזה", אומר קראוס ל"עין השביעית". "הוא חושב שהדיווחים נותנים רוח גבית לפורעים, ושדברים כאלה צריך לפתור בצורה שקטה. כשיש אירוע לאומני - שקורה בעיר מדי שבוע, אולי יותר - צריך לטפל בו בכלים שקטים, רחוק מאור התקשורת".
קראוס מודה שהסיקור העקבי שלו עלול להרתיע יהודים מלטייל בעכו או לעבור להתגורר בה, אבל "כשפונים אליי עם סיפורים ומבקשים 'תשמיע את הזעקה שלנו', לא תפקידי כעיתונאי לשפוט אם דיווח על אירוע לאומני יפגע בנדל"ן, ברוח היהודית או בחוסן שלנו. אני צריך להציף את המידע, והרשויות צריכות לדאוג שלא יהיו לי אירועים לדווח עליהם". לדבריו, "ראש העיר לא הציג ביקורת שאפשר להתמודד איתה - הוא פשוט אמר שכל הדיווחים הם עורבא פרח. אבל הדברים שאני מביא כולם ממוסמכים: אני מעלה צילומי מסך, מביא דיווחי משטרה, מביא תיעודים לתקיפות לאומניות".
רכב עולה באש, עכו, 12.5.2021 (צילום: רוני עופר)
בעבר ספג קראוס ביקורת ברוח דומה דווקא מעיתונאים, בנוגע לסיקור ההצתה של מלון האפנדי בעכו בליל 11 במאי שהביאה לפציעתו וכעבור חודש למותו של אבי הר אבן. קראוס כפר בגרסתה של ח"כ עאידה תומא-סלימאן כי סייעה בהוצאת הר אבן מהמלון הבוער, והאשים אותה בשקר. כתב "זמן ישראל" עומר שרביט טען בכתבה שפרסם כי במשטרה מגבים את טענת תומא-סלימאן (קראוס מתעקש כי שרביט לא הציג כל ראיה); וענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים, רמזה בטוויטר שהתעקשותו של קראוס משקפת "רוע וגזענות".
"יש מלחמת נראטיבים מטורפת", מבהיר קראוס, "אבל לא רק התקשורת מובילה אותה, גם המשטרה מובילה אותה, הרשויות מובילות אותה. במשך שבועות ארוכים, למשל, הנראטיב השולט בתקשורת היה שמי שהובילו את מעשי הרצח, הלינצ'ים והביזה היו עבריינים ולא גורמים לאומניים". בדיקת כתבי האישום מגלה, לדבריו, שבעכו רק לאחד מעשרות הנאשמים היה עבר פלילי.
אף על פי כן, אחרי ההשתלחות של לנקרי הוא מדגיש שקיבל גיבוי גורף מעמיתים מכל קצות הקשת הפוליטית. "כשעיתונאים, לא משנה באיזה עמדות הם מחזיקים, רואים שפוליטיקאי ותיק מאוד, עם כוח פוליטי רב מאוד, משסה תושבי עיר בעיתונאי ואומר שצריך לגרש אותו מהעיר, הם מרגישים שהם יכלו להיות באותו מקום, ושהם לא יכולים לשתוק".