כמה ישראלים יסכימו להשתתף בהסברה למען ישראל במערכה הצבאית הבאה? סקר חדש שערכה ד"ר ציפי ישראלי עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מלמד שלפחות בציבור היהודי התשובה היא 82% אחוזים. מתוך 680 הנשאלות והנשאלים היהודים, רק 123 אמרו שלא יהיו מוכנים לתמוך במדיניות הישראלית ברשתות החברתיות בזמן מבצע.
אלא שהמספר הזה עדיין לא ממחיש כמה זניחה ההתנגדות העקרונית של הישראלים להתגייסות למאמץ תעמולתי. כשהתבקשו הסרבנים לנמק את הסירוב, רק 20 מהם – פחות מ-3% ממשתתפי הסקר – נאחזו בטעמים עקרוניים: התנגדות למדיניות ישראל או אי-רצון להיות "חיילים בצבא ההסברה". כל השאר בחרו בתירוצים מעשיים.
הסקר שהובילה ישראלי, ראש התוכנית לחקר דעת קהל במכון שבאוניברסיטת תל-אביב, חושף את עומק הקונפורמיות של הציבור הישראלי בסוגיות של הסברה, דיווחים בטחוניים וצנזורה.
אם 800 המשיבות והמשיבים שהשתתפו בסקר, ובהם גם כ-120 ערבים, הם מדגם מייצג, הרי שהאמון במערכת ובזכותה לשלוט במידע הצבאי והמדיני חוצה מגזרים, מגדרים והשקפות פוליטיות, ובמידה מסוימת גם גבולות לאומיים. שמאלנים וימנים, עשירים ועניים, נותנים גיבוי נרחב למוסד הצנזורה ולחידוש מדיניות העמימות, מצדדים בפיקוח ממשלתי על תכנים ברשת ומאמינים למומחים בטחוניסטים.
מתוך ממצאי סקר INSS, שנערך בקרב 680 ישראלים באוקטובר 2021 (עיבוד: "העין השביעית")
השאלה על הנכונות לתמוך בישראל ברשתות בעת עימות צבאי היא היחידה שלא הופנתה לכ-120 הנדגמים הערבים בסקר. בשיחה עם "העין השביעית" אמרה ישראלי שהחוקרים השתכנעו שהצגת השאלה עלולה להיות פוגענית כלפי ערבים.
בקרב המשיבים היהודים נמצאו הבדלים מסוימים בנכונות להתגייס לפעילות הסברה: ההסכמה עולה ככל שהאדם צעיר יותר, ולכאורה מושפעת גם משיוך דתי ופוליטי. 70% מה"מסורתיים" אמרו שיסכימו "במידה רבה או רבה מאוד" להיקרא לדגל, לעומת 54% מהחילונים; וכך 84% מהמזדהים עם הימין הקיצוני לעומת 38% מאנשי השמאל המתון.
אבל גם בשמאל התירוצים היו ברובם טכניים. בקרב נשאלים מארבעת העשירונים החלשים, הצידוק הרווח היה שאין להם "זמן או כלים" (47.8%), ואילו בקרב נשאלים משלושת העשירונים המבוססים רווחה ההצטדקות ש"זה לא יועיל" (44.4%). הסתייגות עקרונית מההסברה ותכניה היתה כאמור נדירה ביותר.
בוטחים בשיקול הדעת של המדינה
עוד ביטוי שנמצא בסקר לאמון בממסד היה התמיכה הרחבה בהפעלת צנזורה מטעמים בטחוניים, שנרשמה בכל הגילים, המגדרים וההשקפות הדתיות. הגיבוי לצנזורה אמנם גבוה במיוחד בימין הקיצוני (90% מהנשאלים), אבל שותפים לו גם שלושה-רבעים מאנשי השמאל. אפילו בקרב הערבים כמעט 48% מהנשאלות והנשאלים אמרו שהם תומכים בהפעלת צנזורה.
הסקר בחן גם את היחס למדיניות העמימות. "ישראל נמנעה במשך שנים מלחשוף באופן פומבי פרטים על פעולותיה הצבאיות", נאמר בשאלון, אבל לאחרונה "החלה לקחת אחראיות פומבית על פעולותיה". האם העובדה הזו פוגעת בישראל? יותר מ-47% מהיהודים, ואפילו 31% מהערבים, השיבו שכן. בשתי הקבוצות, רק כ-30% מהנשאלות והנשאלים טענו שהשקיפות החדשה תורמת לישראל.
אף על פי כן, ניכרים סימנים שהשינוי ביחס לעמימות במערכת הביטחון מחלחל בהדרגה אל הציבור, מפני שהדאגה מאובדן העמימות מרוכזת בעיקר בקרב מבוגרים. שני-שלישים מהגמלאים היהודים בסקר חשבו שההתפתחות מזיקה, לעומת שליש בלבד מהצעירים.
דורון בן-ברק, הצנזור הצבאי הראשי (צילום: תמיר צפדיה, רישיון CC BY-SA 4.0)
גם בטיפול במידע כוזב ברשתות החברתיות רובם הגדול של המשתתפים במדגם בוטחים בעיקר בשיקול הדעת של רשויות המדינה. כמחצית מהנשאלים הסכימו עם הטענה כי יכולתם להבין את המציאות נפגעה בגלל פייק ניוז. 80% מהם – בכל המגזרים – תמכו במנגנון פיקוח שיאפשר להסיר תכנים מהרשת. אבל מי הגורם המתאים לנהל את הצנזורה הזאת? רק כ-16% מהמשיבים, יהודים כערבים, תמכו בהמשך המצב הקיים, שבו הפיקוח נתון בידי ענקיות טכנולוגיה דוגמת פייסבוק וטוויטר. יותר ממחציתם סבורים שהסמכות צריכה להינתן לאחת מזרועות המדינה.
בשאלה איזו רשות צריכה לאחוז במספרי הצנזור מתגלים פערים גדולים בין הקבוצות. הגורם המועדף על נשאלות ונשאלים שאפשר לזהות כאליטות ישנות – חילונים, אנשי שמאל מתון – הוא בתי-המשפט. 32.2% מהמשיבים משמאל חשבו שבתי-המשפט צריכים להחליט על הסרת תכנים מהרשת, ורק 13.3% העדיפו שגוף ממשלתי יכריע על כך. בקרב דתיים, חרדים ואנשי ימין המצב הפוך: שם מעדיפים פיקוח מטעם גוף ממשלתי, כלומר כזה הנתון להשפעה פוליטית. אצל המשיבים הערבים התשובות התפלגו באופן שווה.
מאמינים לדובר צה"ל
הדבקות בגורמים ממסדיים באה לידי ביטוי גם במקורות המועדפים על הישראלים לצריכת מידע על נושאי צבא וביטחון. לשאלה "מהו הגורם שאתה הכי מאמין לו במידע/עובדות בנושאי ביטחון וצבא", 33.7% מהמשיבות והמשיבים היהודים בחרו בגורמי ביטחון רשמיים כגון דובר צה"ל, 21.4% העדיפו "גורמים מקצועיים", 12.1% בחרו באנשי ביטחון לשעבר ו-11.1% בגורמי מחקר ואקדמיה. עיתונאים הגיעו למקום החמישי בלבד.
תמונה שונה התגלתה בקרב הנשאלות והנשאלים הערבים. הגורם העיקרי שאלה ייחסו לו אמינות בענייני ביטחון הוא התקשורת הזרה, שכמעט לא נזכרה בתשובות של יהודים. 17.4% מהערבים העמידו את התקשורת הזרה במקום הראשון, ועוד 13.2% במקום השני.
ובכל זאת, לא מעטים מהמשיבים הערבים מבכרים מידע ממקורות ממסדיים. שליש מהם ייחסו את מרב האמינות לדובר צה"ל ולרשויות הצבא, או למומחים, או לאנשי ביטחון בדימוס. גורמים צה"ליים לבדם היו המקור המועדף על יותר מ-10% מהמשיבים והמשיבות הערבים – פי שניים מאלה שציינו את התקשורת הישראלית. ד"ר ישראלי טוענת שזה נתון מפתיע המצביע על עלייה בהשוואה למחקרים קודמים, אם כי מיעוט המשיבים הערבים בסקר לא מאפשר להסיק מסקנות נחרצות.
נקודת דמיון נוספת בין המשיבים הערבים והיהודים היא מיעוט המשיבים שמעדיפים את התקשורת המקומית על פני מקורות מידע אחרים. רק 7.2% מהמשיבים היהודים בחרו בתקשורת הישראלית, ועוד 9.4% הציבו אותה במקום השני. בקרב הערבים המספרים היו נמוכים אפילו יותר. ישראלי רואה בכך ביטוי לכעס על התקשורת, תופעה שנמצאה גם במחקרים אחרים.
מתוך ממצאי סקר INSS, שנערך בקרב 800 ישראלים באוקטובר 2021 (עיבוד: "העין השביעית")
אבל המקום הנמוך שהתקשורת הישראלית מקבלת ב"דירוג האמינות" לעומת הממסד הבטחוני עלול להטעות. כשהנדגמים בסקר התבקשו להעריך את הטיפול התקשורתי בענייני צבא וביטחון בישראל, 57.5% מהיהודים – ואפילו 43% מהערבים – בכל זאת הסכימו עם הטענה שהוא "אמין". שיעור דומה מאוד סבר גם שהוא "פטריוטי". מה שמעלה כי בקרב הציבור הישראלי אמינות ופטריוטיות הן סגולות שעולות בקנה אחד. דווקא הנטייה לומר שהעיסוק התקשורתי בענייני ביטחון "מאוזן" ו"אובייקטיבי" היתה נמוכה יותר.
ייחוס אמינות, איזון, אובייקטיביות ופטריוטיות לסיקור הבטחוני אופייני במיוחד לקבוצות החזקות בחברה הישראלית: יהודים תושבי יישובים מבוססים, חילונים, אנשי מחנה המרכז והשמאל. בשלושת האשכולות הסוציו-אקונומיים החזקים, לדוגמה, שני שלישים מהנשאלות והנשאלים היהודים ייחסו אמינות לדיווחים בנושאי צבא וביטחון.
מיעוט הביקורת על הדיווחים הבטחוניים דווקא בציבור שנחשב, לכאורה, פחות לאומני, עשוי להפתיע. האם הנכונות של ישראלים מ"הזרם המרכזי" להאמין לתקשורת נובעת מהעובדה הפשוטה שהתקשורת מאוישת בעיקר בבני דמותם? ישראלי מסכימה שזו הנחה סבירה, אך המחקר לא מאפשר להכריע בכך.
הסקר של INSS התפרסם לקראת הכנס השנתי של תוכנית המחקר ע"ש ליפקין-שחק, "ביטחון לאומי, אמת ואמון: הקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי", שהתקיים ב-25-24 באוקטובר