הסנטור ברק אובמה וראש עיריית שדרות אלי מויאל אתמול בשדרות (צילום: אדי ישראל)

הסנטור ברק אובמה וראש עיריית שדרות אלי מויאל אתמול בשדרות (צילום: אדי ישראל)

אוהבים את אובמה

האם שלום הוא מלחמה? האם אופציה צבאית היא הסכם שותפות? האם מי שתומך באחד יכול לתמוך גם באחר? ברק אובמה, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות-הברית, ביקר אתמול בישראל, והיום מוצג חזונו על שערי כל העיתונים. אלא שבעוד הכותרת על שער "ידיעות אחרונות" היא "יש אופציה צבאית נגד איראן", ב"הארץ" היא "שתי מדינות לשני עמים". לא צריך, כמובן, להיות קטנוניים. אג'נדה מדינית יכולה להחזיק בקרבה את שתי האמירות האלה בלי להיתקף בקלקול קיבה, אולם מעניין לראות כיצד עורכי "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" מתנהלים בהתאם לאופי הסטריאוטיפי שנהוג לייחס לעיתונים שלהם.

מה עוד אמר אובמה לעיתונים? לפי עקיבא אלדר ב"הארץ", הוא האיץ באנשי הדרג המדיני הבכיר בירושלים וברמאללה "להשיג התקדמות רבה ככל האפשר במו"מ עוד בשנה הנוכחית". עוזרי אובמה אמרו לאלדר כי הוא אינו מתכוון לגבש תוכנית שלום משלו, אלא להישען על אלו הקיימות. ב"מעריב" מיה בנגל ומרב דוד מעדיפות לצטט את "אני מאמין שהמו"מ בין ישראל לסוריה צריך להתקיים ולהתקדם". לנחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" הוא אמר שנראה לו כי מצבו בקרב הבוחרים היהודים בארצות-הברית טוב.

אובמה השאיר רושם גדול על העיתונאים לא רק בדברים שאמר. את אבירמה גולן הוא הרשים, עת ביקר בשדרות, כ"אורח יוצא דופן באנושיותו", אחרי שהתייחס בחביבות לשתי ילדות; איתמר אייכנר מ"ידיעות אחרונות" התמוגג עד בחילה מהעובדה שהאורח האנושי "הסתער על צלחת של חומוס אסלי [...] ליקק אצבעות ואכל בתאווה גם מהסלט הישראלי הקצוץ דק-דק". רק עפר שלח מ"מעריב" מקלקל את השמחה וכותב: "אובמה אמר את כל הדברים הנכונים, הצליח איכשהו לא להזיע, שידר את החביבות הכאילו-מאולתרת שיודע פוליטיקאי אמריקאי טוב באמת לשדר". עיקר חציו של שלח מופנים כלפי המארחים (אנחנו), שהתנהלו כילידי קולוניה וכ"שבט נידח ונרגש".

נחזור לכותרות הנראות סותרות. בתשובה לשאלה של נחום ברנע, "האם לדעתך אופציה צבאית נגד איראן היא עדיין על השולחן?", אמר אובמה: "חייבת להיות. אני חושב שבלי האפשרות של אופציה צבאית, היריבים שלנו באיראן לא יתייחסו לדיונים איתנו ברצינות". ומה אומר אובמה ביחס לאיראן לפי "הארץ"? "דיבר בשבחו של דיאלוג עם טהראן, במקביל להפעלת כלים דיפלומטיים וכלכליים כדי לעצור את תוכנית הגרעין", על-פי אלדר, ו"אפעל למנוע איראן גרעינית", על-פי ברק רביד ופאדי עיאדאת.

האם "הארץ" מסתיר מקוראיו את העובדה שאובמה אינו פוסל את הפצצת איראן או כיבושה? נראה שלא. פסטיבל אובמה מופיע, כאמור, בכותרת הראשית של כל עיתון, אצל כולם עם הכיתוב "אובמה ל...("ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ")". אבל בעוד "מעריב" ו"הארץ" ניזונים כנראה רק ממסיבות עיתונאים והצהרות פומביות של אובמה, נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" נפגש איתו לשיחה אישית. עם העיתונאים במסיבת העיתונאים הוא כנראה לא דיבר על "האופציה הצבאית", ועם נחום ברנע, ששאל אותו על כך במפורש, דיבר.

ואובמה עצמו - האם הוא אומר דבר אחד לעיתון אחד ודבר אחר לעיתון אחר? נראה שהתשובה שלילית. מיד אחרי שהוא מזכיר את האופציה הצבאית, אחרי שברנע שואל אותו על ההבדל בינו ובין בוש באשר לתחום מדיניות החוץ, מדגיש אובמה את הצורך לפתוח בדיאלוג עם איראן.

ולסיום, ובאותו עניין, קטע קצר מן הראיון:

איזו חוויה אתה לוקח איתך מביקורך הנוכחי בישראל?

"אחד הדברים שאני אוהב בישראל הוא שכולם מתווכחים כל הזמן. אנשים מתעניינים בפוליטיקה. לאנשים יש עמדה תקיפה לגבי כל נושא".

עמדה אחת? לפעמים יש להם אפילו שתיים.

"זה סימן לדמוקרטיה בריאה...".

סדרי העדיפויות של "ידיעות אחרונות"

כאמור, "ידיעות אחרונות" ערך ראיון בלעדי עם ברק אובמה. אמנם לא היו עוד הרבה ידיעות מעניינות בעיתון היום (צביקה ברוט ממחזר כתבה שכבר קראנו כמה פעמים, על התפוררות הקואליציה; יובל יועז וטובה צימוקי מביאים פירורים בלבד מחקירת ההדלפות), אבל בכל זאת תמוה מדוע בחרו העורכים להעניק חצי מהשער, ואת שתי הכפולות הפותחות, לאסון בטורקיה, שבו נהרגו שני צעירים מהתחשמלות.

משתתף חדש בפוליגרף

הפוליגרף חוזר לכותרות, והפעם על הכף עניינים אחרים מפנטזיות מיניות. משני צדי המתרס – פרקליטי אולמרט ופרקליטי הפרקליטות – הודיעו כי הם מסכימים להיבדק בפוליגרף על השאלה אם הם מי שמדליפים חומרי חקירה לעיתונות.

לפי דורית גבאי מ"מעריב", מדובר בכמאה אנשים, ביניהם ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה ועוד ועוד.

ברק אובמה (משמאל) ואהוד אולמרט (צילום: לע"מ, פלאש 90)

ברק אובמה (משמאל) ואהוד אולמרט (צילום: לע"מ, פלאש 90)

גבאי, מי שחשפה בתחילת השבוע תמליל חקירה, מציינת כי "לא היה צו איסור פרסום על תוכן החקירה", וכי לא היה בדבר שיבוש של החקירה. מדוע אין בפרסום שיבוש של החקירה? משום שהתמליל היה חשוף "לגורמים רבים הקשורים לפרשה", ומשום שהוא היה חשוף לשולה זקן. ומה עם אורי מסר ומשה טלנסקי, שלא היו חשופים לתמליל? גבאי טוענת כי מאחר שהם כבר הפלילו את אולמרט, אין חשש לשיבוש חקירה בעניינם.

לפי "מעריב", מספר האנשים הנחקרים, כמאה, עלול לבטל את עצם החקירה. לכן מעניין המספר שנוקב "הארץ": 26 נחקרים מצדו של ראש הממשלה וצוות ההגנה שלו.

עוד ב"הארץ", ניצב יוחנן דנינו מעלה טענה מעניינת: כל החומרים שנחשפו בעיתונות, הוא אומר, "יצאו מחזקת רשויות האכיפה והועברו לגורמים אחרים [...]. חומרי החקירה בתיק, שבחזקתן הבלעדית של המשטרה והפרקליטות, לא פורסמו בתקשורת".

ואגב פוליגרף, יובל אזולאי מדווח ב"הארץ" כי המג"ד שתועד אוחז בעציר פלסטיני בשעה שחייל אחר ירה כדור גומי ברגלו נמצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף. המג"ד טען כי לא הורה לירות בעציר, אלא רק לדרוך את הנשק כדי להפחידו.

מחפשים: ארגון טרור מזרח ירושלמי

אבי יששכרוף ממשיך היום את הנסיונות ב"הארץ" להתחקות אחר תבנית שתסביר את עובדת היותם של שלושת המפגעים האחרונים "בעלי פרופיל כל-כך דומה": הם באים מכפרים סמוכים, ללא רקע לאומני או קרבה יתרה לדת, ובגיל דומה. "קשה לקבוע אם מדובר בתאים רדומים של ארגון שמנסה לטשטש עקבות, או שמא תוצר של אנשי דת קיצוניים שהצליחו להסית שלושה צעירים", כותב יששכרוף. מה המסקנה? אין כזו, אבל יששכרוף רומז כי מדובר בקנאה בשכנים היהודים. באשר לפיגוע האחרון, הוא מביא את גרסת המשפחה: מדובר בתאונת דרכים שפורשה לא נכון והביאה להריגתו של בנם.

פעיל חמאס וילדה פלסטינית על הגבול הדרומי של רצועת עזה (צילום: עבד אל-רחים כתיב)

פעיל חמאס וילדה פלסטינית על הגבול הדרומי של רצועת עזה (צילום: עבד אל-רחים כתיב)

עוד בענייני טרור, עמוס הראל מביא ב"הארץ" דברים שאמר ראש השב"כ יובל דיסקין, וביניהם כי הסכם הרגיעה עם חמאס הוא רע לישראל וטוב לחמאס ולארגוני הטרור האחרים בעזה, המתחמשים ומתעצמים מיום ליום. דיסקין הוסיף כי הוא אינו מבחין בשיפור בחסימת הברחות נשק מצד המצרים.

מה ב"דה-מרקר"

שתי כתבות מסקרנות היום על שער "דה-מרקר" ו"דה-מרקר ויק". הראשונה, של אבי בר-אלי, מספרת על "חשבון נאמנות סודי" של חברת החשמל, על סך של יותר ממיליארד שקל. לפי התחקיר, יש חשד כי החשבון נועד לממן את הטבת החשמל חינם לעובדי החברה במקרה שגורם חיצוני יכפה את ביטולה. על שער המוסף השבועי של "דה-מרקר": כתבה של מעיין כהן על מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל. פמפלט יחצני או תחקיר נוקב? נקרא בהמשך היום.

משטרה

אושר פרסום שמותיהם של השוטרים החשודים בהטמנת מטעני חבלה ברכבו של עבריין מנהריה. "מעריב" ו"הארץ" מפרסמים היום לראשונה את תמונות הארכיון מלפני כתשעה חודשים, הפעם כשפניהם של השוטרים החשודים חשופות.

מת שוטר מג"ב שנפצע קשה בפיגוע הירי לפני שבועיים ליד שער האריות בירושלים.

פשפשים

עפרי אילני מדווח ב"הארץ" על חזרתם האפשרית של פשפשי המיטה. לפי אילני, המראיין את המומחה לטפילים ד"ר קוסטה מומצ'וגלו, מטיילים מעבירים את החרק מארץ לארץ, וכך נצפו לאחרונה בארץ כמה פשפשים, שנחשבו כמי שהוכחדו כאן וברוב העולם המערבי.

ענייני תקשורת

אתמול כתב כאן אורן פרסיקו כי לפי "מעריב", ח"כ גלעד ארדן מתחיל לסגת מהצעת החוק שלו, הקוראת להחמרת חוק לשון הרע, המקל מאוד על מניעה מוקדמת של פרסומים. היום ב"מעריב" חוגגים: "ארדן התקפל: משך את חוק 'איסור לשון הרע'" (לי-אור אברבך).