אהוד ברק מאיים לנצל את תביעת הדיבה שהגישו נגדו טופז לוק ועופר גולן כדי לזמן לדוכן העדים את בנימין נתניהו ולרדת לעומקה של מערכת התעמולה המקוונת שלו. לדברי ברק, הוא מעוניין להציג בפני בית-המשפט שורה של סרטונים שפורסמו בדף הפייסבוק של ראש הממשלה ולהוכיח באמצעותם שנתניהו וצוות הניו-מדיה שלו עוסקים באופן שיטתי בהפצת כזבים, הסתה ו"שטיפת מוח" המתבצעת בשיטות שלטענתו מזכירות משטרים אפלים.

תביעת הדיבה של לוק וגולן, יועצי התקשורת הקרובים של ראש הממשלה, הוגשה בספטמבר 2020 בעקבות תקרית שבה תועדו השניים בשוליים של הפגנה נגד נתניהו סמוך למעון הרשמי בירושלים. לוק וגולן, במסכות קורונה וכובעי מצחייה, צילמו קבוצה קטנה של מכחישי קורונה בחולצות כתומות שהפגינו סמוך להפגנה המרכזית. כשצמד יועצי התקשורת זוהו וצולמו על-ידי אחד מהמפגינים הקוראים להתפטרות נתניהו, יואב גלזנר, עזבו השניים את המקום.

התקרית עוררה ביקורת ציבורית חריפה, בין היתר משום שלוק אמור היה לשהות באותו ערב בבידוד. מיד לאחר חשיפתם של לוק וגולן החלו להתפרסם ברשתות החברתיות ובתקשורת טענות על כך שצמד היועצים שתלו את מכחישי הקורונה בהפגנה הגדולה כחלק מהנסיונות להגחיך ולהכפיש את מתנגדי נתניהו. השניים הכחישו ששתלו את מכחישי הקורונה, וכעבור יומיים הגישו תביעת דיבה על סך 420 אלף שקל נגד שלושה אנשי שמאל שהתבטאו בנושא: אהוד ברק, כתב "הארץ" אורי משגב והעיתונאית לשעבר רוית נאור.

אהוד ברק: "כתב התביעה המופרך שהוגש בתיק זה מן הראוי שיהווה אות קלון לפעילותו של ראש הממשלה ויועציו, וכתב אישום ציבורי כנגד שיטות ההפחדה וההשתקה שלהם כלפי מי שמעז לבקר את ראש הממשלה"

כתבי ההגנה של ברק, משגב ונאור הוגשו בחודש דצמבר האחרון לבית-משפט השלום בתל-אביב. ברק, בכתב הגנה שהוגש באמצעות עורכי-הדין ליאור גרו וארי הלל, מקבל את הטענה שלפיה לוק וגולן לא יזמו את הגעתם של מכחישי הקורונה למקום. עם זאת, הוא טוען שיש סיבות רבות להניח שהם הגיעו למקום כדי להכין סרטון שיסלף את המציאות וינצל את נוכחותם של המפגינים בחולצות הכתומות להכפשת המפגינים נגד נתניהו.

בציוץ שבגינו נתבע, ברק תיאר את התקרית כך: "'תעשיית הכזבים' של ביבי נתפסה 'על חם' כשדובר המשפחה עופר גולן והעבד 'טופז לוק' יורטו מפברקים 'הכחשת קורונה'. בהפגנה. אילו הצליחו, היו היום כותרות ראשיות: 'אנרכיסטים מפיצי מחלות! במימון ברק'". בכתב ההגנה טוען ברק שלוק וגולן עוסקים באופן קבוע ביצירה והפצה של "סרטוני תעמולה שקריים" שנועדו לצייר את המפגינים נגד נתניהו כ"ציבור הזוי ושולי" – וכך, להערכתו, קרה גם בתקרית עם "החולצות הכתומות".

ברק מציין שצמד יועציו של נתניהו הסתירו את זהותם ושיקרו למכחישי הקורונה בניסיון לדובב אותם. דבריו נסמכים על דיווח של האקטיביסטית והעיתונאית אור-לי ברלב, ששוחחה עם כמה מהמפגינים בחולצות הכתומות ושמעה מהם שלוק וגולן אמרו שהם מצלמים אותם עבור "סרט סטודנטים", וניסו לשדלם להציג את דעותיהם על מגפת הקורונה. כאמור, לאחר שנחשפו, השניים עזבו את המקום.

אהוד ברק, טוויטר, 21.9.2020

הציוץ שבגינו נתבע אהוד ברק. טוויטר, 21.9.2020

לדברי ברק, כדי לפברק תמונת מציאות לא חייבים להמציא שקר – אפשר גם לערוך באופן מניפולטיבי תיעוד אותנטי. כדוגמה הזכיר ברק סרטון שהופץ בחשבונות הפייסבוק והטוויטר של נתניהו במרץ 2020, ביום הבחירות לכנסת. צוות הקמפיין של נתניהו לקח סרטון שבו יריבו דאז, בני גנץ, ניסה לדרבן את תומכיו להצביע באמצעות המשפט "לא נשים כחול-לבן בקלפיות – נגיע לבחירות רביעיות". בגרסה שפורסמה אצל נתניהו, חלקו השני של המשפט נחתך כך שמהסרטון הערוך השתמע שבני גנץ – בקולו ובדמותו – קורא לציבור לא להצביע לרשימה שבראשה הוא עומד.

דוגמאות אחרות שמוזכרות בכתב ההגנה של ברק הן סרטון שפורסם בדף הפייסבוק של נתניהו לצד הכיתוב "מה באמת קורה בהפגנות השמאל: הסתה לרצח, תקיפת שוטרים, ביזוי סמלי המדינה, הפרות סדר", ופוסט שבו נראה דגל פלסטין שהונף באחת ההפגנות לצד קביעה שלפיה ברק, "שותפו של הפדופיל המורשע ג'פרי אפשטיין", מארגן את המחאה.

"מערך תעמולה משומן"

מבחינת ברק, האדם שעומד מאחורי תביעת הדיבה הוא נתניהו. לטענתו, לוק וגולן לא היו מגישים את התביעה אלמלא היו מקבלים הוראה או אישור מראש הממשלה. "כתב התביעה המופרך שהוגש בתיק זה מן הראוי שיהווה אות קלון לפעילותו של ראש הממשלה ויועציו, וכתב אישום ציבורי כנגד שיטות ההפחדה וההשתקה שלהם כלפי מי שמעז לבקר את ראש הממשלה, יותר מאשר הוא מהווה כתב תביעה אמיתי הראוי לבירור משפטי בערכאות", נכתב בהקשר זה בכתב ההגנה של ברק.

ברק מצהיר שהוא "לא נרתע עד כה מאיומים גדולים יותר, ובוודאי לא יירתע מאיום שכזה מצד יריב פוליטי", ומוסיף כי "עובדי ציבור המשרתים את ראש הממשלה [...] אינם כאחד האדם. הם צריכים לצפות כי במסגרת תפקידם יספגו לעתים מלים קשות. זה המחיר הבלתי נמנע בחברה דמוקרטית של העבודה עבור איש שלטון בכיר, המשתמש בכלי הממלכה כדי לחלץ את עצמו ממשפטו ולטפח פולחן אישיות".

בהמשך כתב ההגנה טוען ברק שנתניהו "מזהם באופן שיטתי את התהליך הפוליטי והדמוקרטי במדינת ישראל" ו"מרעיל את השיח הציבורי באמירות של ארס ושנאה, הן ישירות והן מכיוון שופריו בתקשורת ומלחכי פנכתו בכנסת ובמפלגתו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועציו הקרובים עופר גולן (מימין), טופז לוק (במרכז) ויונתן אוריך (מאחור). ירושלים, מרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועציו הקרובים עופר גולן (מימין), טופז לוק (במרכז) ויונתן אוריך (מאחור). ירושלים, מרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל)

את לוק וגולן הוא מאשים בהפעלת "מערך תעמולה משומן המפיץ באמצעי התקשורת ובמדיה הדיגיטלית, ללא הפסקה, דברי כזב והסתה ותמונות שטנה שכל מטרתם הינה לנסות ולהשחיר את פני יריביו הפוליטיים והאידיאולוגיים" של נתניהו. "מכונת תעמולה זו של ראש הממשלה ושלוחיו מסממת את התודעה הציבורית ופועלת להשגת שטיפת מוח של אזרחים מהשורה, בשיטות שלא יכולות שלא להזכיר משטרים אפלים".

ברק מפרט: "איומים על התובעת במשפטו של ראש הממשלה ועל משפחתה, תוך הוצאת דיבתה רעה; שימוש בשיטות המאפיינות ראשי משפחות פשע, המאיימות ומתנכלות לנציגי התביעה והחוק הפועלים כדין, ומחפשות דרך לאיים אף על שופטיו של ראש הממשלה; השחרת פניהם של כל מי שנדמה לראש הממשלה ולצוותו כמעביר ביקורת על ראש הממשלה או על בני משפחתו (אהוד ברק הוא רק דוגמה אחת); הסתה המביאה לאלימות אזרחית כנגד מפגינים, ואפילו לאלימות משטרתית, מצד ציבור הקולט וסופג את דברי ההסתה ה'ממלכתיים' כביכול".

כדי להוכיח כיצד פועל המנגנון המתואר לעיל, ועל רקע כפיפותם של לוק וגולן לנתניהו, ברק מצהיר כי בכוונתו לזמן לעדות את ראש הממשלה.

משגב ונאור שומרים על עמימות

שלושת הנתבעים, אהוד ברק, אורי משגב ורוית נאור, טוענים בכתבי ההגנה שלהם שמדובר בתביעת השתקה – ולפיכך דורשים מבית-המשפט לדחות אותה על הסף. תביעת השתקה מאופיינת בין השאר בהבדלי כוחות מובהקים בין התובע לנתבע, שלא נראה שמתקיימים במקרה של ברק, מולטי-מיליונר שכיהן בעבר כראש ממשלה, שר ורמטכ"ל. מצבם של משגב ונאור שונה – גם מבחינת מאזן הכוחות ביניהם ובין אנשיו של נתניהו, אבל גם בגלל האמירות שבגינן הם נתבעים, המציגות קביעה עובדתית ישירה שעליה יצטרכו להגן.

בניגוד לברק, שלא טען במישרין שצמד היועצים של נתניהו שתל מכחישי קורונה בהפגנה, משגב נתבע בגלל ציוץ שבו כינה את התקרית "ניסיון של דוברי ראש ממשלת ישראל טופז לוק ועופר גולן לצלם סרטון שקרי של 'מכחישי קורונה' בכיכוב ביביסטים שתולים בהפגנות נגד ראש הממשלה".

משגב, בכתב הגנה שהוגש באמצעות עו"ד טלי בן-סימון, מגדיר את עצמו כ"עיתונאי-אקטיביסט" שלוקח חלק בהפגנות נגד נתניהו, ומציין שבשנים האחרונות עתר לבג"ץ ארבע פעמים בעניינים הקשורים לראש הממשלה. ואולם, הוא לא חוזר על האמירה שלפיה מכחישי הקורונה הם "ביביסטים שתולים", ומתייחס אליהם כאל מפגינים שהגיעו למקום באופן עצמאי.

אורי משגב, טוויטר, 21.9.2020

הציוץ שבגינו נתבע אורי משגב. טוויטר, 21.9.2020

לוק וגולן פירשו את הציוץ של משגב כקביעה עובדתית שלפיה הם עצמם שתלו את מכחישי הקורונה בהפגנה, "במטרה לצלם סרטון שקרי". לטענת משגב, כאשר כתב על "ביביסטים שתולים" הוא התכוון בעצם לטופז לוק ועופר גולן, ולא למכחישי הקורונה. עם זאת, הסעיף שבו מנתח משגב את הציוץ של עצמו מנוסח באופן לא בהיר, וללא פירוט רב.

רוית נאור, בכתב הגנה שהוגש על-ידי עו"ד שחר בן-מאיר, מכחישה באופן מפורש את האמירה שמיוחסת לה בתביעה. דבריה, שנלקחו מתוך ראיון לתוכנית "נכון להבוקר" בגלי-צה"ל, מתומצתים בכתב התביעה כך: "יועצו של ראש הממשלה נתפס ובא עם אנשים מושתלים לתוך ההפגנה, אנחנו כבר מכירים אותם, הם כל פעם באים לעשות פרובוקציות אחרות, נטמעים בינינו, מנסים להעלות איזשהו סרטון, פעם אחת להראות כאילו שאנחנו דורכים על דגל ישראל, פעם אחת להראות כאילו שאנחנו שורפים את דגל ישראל, ועכשיו זה מכחישי קורונה".

לפי כתב התביעה של לוק וגולן, גם נאור האשימה אותם בשתילת מכחישי הקורונה בהפגנה. נאור, עיתונאית לשעבר שכיום לוקחת חלק במחאה נגד נתניהו, טוענת שדבריה הוצאו מהקשרם וזכו לפרשנות מעוותת – אך לא מפרטת כיצד סולפה ההתבטאות ואיך לדעתה ראוי לפרש את דבריה.

היא מציינת שדבריה התייחסו ללוק בלבד, ומצהירה שיש בידיה מידע על מקרים של שתילת "פרובוקטורים" בהפגנות במטרה לפגוע בהן ולהשחיר את המפגינים. עם זאת, היא לא קובעת שהאחראים לשתילת הפרובוקטורים הם התובעים, לוק וגולן, ולא טוענת שזה מה שאירע בתקרית עם מכחישי הקורונה.

הדיון הראשון בתביעה צפוי להתקיים בעוד כחודשיים, ב-9 במרץ, בפני השופטת כוכבה לוי.

50339-09-20

* * *

לעיון בכתבי ההגנה

להורדת הקובץ (PDF, 151KB)

להורדת הקובץ (PDF, 772KB)

להורדת הקובץ (PDF, 12.4MB)