לוסי אהריש היא עיתונאית ואשת טלוויזיה. מגישה תוכנית בגלי צה"ל מידי חמישי עם ג'קי לוי, מגישת "רק בהצבעה" בכאן חינוכית. בעבר הגישה את "שיחת היום" ברשת. ערכה והגישה את "המשפיעים" ברשת. עבדה בערוץ הראשון במחלקת התוכניות, הגישה את מהדורת החדשות המרכזית באנגלית ב-i24news. החלה את דרכה ב-2007 בערוץ 10 כמבזקנית וכתבת לעינייני פלסטינים. ב-2008 הצטרפה לצוות של "ערב טוב עם גיא פינס" במשך שלוש עונות. לאחרונה שיחקה את נורה אל מסרי בדרמת המתח "כבודו" ביס.
סצינה טלוויזיונית אחת בכיכובך נחקקה בזיכרון שלי בשבועות האחרונים: ישובה לצידם של אמנון אברמוביץ' ודני קושמרו, אורחת בפאנל, מצאת את עצמך נוזפת באורח אחר - בועז ביסמוט, אחרי עוד סבב התנצחויות ועקיצות בינו לבין אברמוביץ'. למה בעצם?
זוכרת זוכרת. כי בגדול אני לא יודעת לשבת מהצד ולשתוק כשמשפילים מישהו לידי או עוקצים אותו. העניין עם ביסמוט מאוד חרה לי כי שבועיים לפני כן ישב מולו מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שלקח חלק בהפגנת הדגלים השחורים, והוא פשוט ישב שם וזילזל בו כאילו היה כלום ושום דבר. אם אני לא טועה זה היה שחר ארגמן. הוא לא מנוסה בלדבר בטלוויזיה בטח לא ליד מישהו חד לשון ומחשבה כמו ביסמוט, והוא ישב שם פשוט בהלם כשבועז לא הפסיק לעקוץ אותו. הרגע הזה חירפן אותי בבית.
כשהגעתי לאולפן ושוב קרה העניין מול אברמוביץ' והנוכחים - זה פשוט יצא ממני. כי אני באמת מאמינה שאפשר לא להסכים על הכל, זה בסדר לחלוטין, אבל יש דרך וצורה ושיח בסיסי מכבד בין בני אדם שחייב להתקיים, בטח היום. אז הוא קרא לי "כן המורה" בסוף במעין זלזול. ומבחינתי הוא רק הוסיף חטא על פשע ברגע שהוא כאילו השתמש במילה "מורה" במעין עקיצה מזלזלת.
אבל למה שהקריאה הזאת לסדר לא תיעשה למשל על ידי המנחה או העורכים? למה צריכה להגיע אורחת מבחוץ כדי למשטר את השיח באולפן הנצפה ביותר בערב שישי?
לא יודעת. את זה תצטרך לשאול את העורכים והמגישים. יכול להיות שהתקבעה לה נורמה שכך מתנהל הדיון וזה בסדר. לי קשה עם זה. אצלי זה לא עובר לסדר היום. אגב בועז היה פאנליסט קבוע ב"שיחת היום" שהנחיתי, וגם שם דברים כאלה לא היו עוברים אצלי בשום צורה. בסוף אתה יושב מול הקולגות שלך כל יום וצריך לפגוש אותם גם אחרי השידור, ולי כמנחה חשוב שתהיה אווירה טובה, גם כשלא מסכימים, ותמיד היו חוסר הסכמות. לא הכל מקובל לצורך יצירת שואו טלוויזיוני טוב. בסוף אני מאמינה גם במסר שעובר למי שיושב בבית. לא סתם היו הרבה תגובות על העניין הזה, להרבה אנשים השיח המזלזל הזה מאוד הפריע.
אגב, הוזמנת לאחר העניין הזה שוב לפאנל? כי ביסמוט ממשיך להתארח שם.
לא, לא הוזמנתי שוב, אבל אני חייבת להגיד שלי ולרון ירון [עורך אולפן שישי] יש יחסים מעולים אז אני ממש לא חושבת שיש לזה קשר.
ואולי זה אומר הכל על השיח היום באולפנים. נדמה גם שהתמורות שחלו בשוק התקשורת בשנתיים האחרונות, לא התמצו רק בשינוי שיח ואווירה. המיזוג של רשת וערוץ 10 והמצוקה הכלכלית המתמשכת, הביאו גם אותך לחפש דרך חדשה, אחרי שהיית קול בולט ומוביל באולפנים בתקופה שקדמה לכך.
בוא רגע נתקן... לא המיזוג הביא אותי לחפש דרך חדשה. את התוכנית שלי החליטו להוריד בזמן שאת הרוב המוחלט של התוכניות של רשת ו-10 השאירו. מלבד התוכנית שלי ושל לונדון וקירשנבאום, הכל נשאר...
זה רק מחדד את השאלה.
שהיא?
היא יכולה להיות מגוונת: האם זה מקרי? האם השינויים בשוק התקשורת לא מותירים מקום לקולות מהסוג שלך להתבלט בהם יותר?
תראה, תמיד הייתי עוף מוזר בתקשורת הישראלית. לא ממלכתית, אומרת את דעתי בלי פחד, נקרעת מצחוק מול המצלמה, מתרגשת, מזילה דמעות בלי להתאפק... על זה אגב אוהבים לרדת עליי שאני בכיינית.... אני פשוט מאמינה שאמת אי אפשר לזייף, ומצלמה קולטת שקר. המחמאה הכי גדולה שאני מקבלת מאנשים שפוגשים אותי מחוץ למסך זה שאני "במציאות" כמו בטלוויזיה - אמיתית. אין שוני. אולי אפילו טיפה יותר "לא ממלכתית" בחיים. what you see is what you get, אין פילטרים. ולזה כנראה אין מקום.
את נתפסת כמייצגת של ישראליות אחרת, כזו שיכולה לקדם ייצוג תקשורתי נשי ולא יהודי, אבל גם בראיונות שקיימתי כאן, היו מי שניסו לאתגר את התיזה הזאת וטענו שהייצוג הזה הוא לא באמת ייצוגי. קחי למשל דברים שאמר לי אמיר פאחורי אגב שאלת הייצוג ההולם על המסך: "תיקון היעדר הייצוג של הערבים וענייניהם בתקשורת המיינסטרים בישראל, מה שנקרא לדבר עליהם ולא איתם, באמצעות מתן ייצוג לערבים שאינם חלק מההוויה הערבית כמו לוסי אהריש, הוא עניין הקרוב יותר לתיקון רעה חולה אחת, באמצעות רעה חולה אחרת".
אההה, אני חולה רעה אחרת... אחלה. זה נורא מצחיק אותי אתה יודע, שבזמן שישנם אנשים מהציבור היהודי שאוהבים להזכיר לי שאני ערבייה ושאני צריכה להגיד תודה ולדעת את מקומי - ישנם ערבים בציבור הערבי, שאוהבים להזכיר לי שאני לא מספיק ערביה כדי לדבר בשמם. ומה בדיוק אותם האנשים מהציבור הערבי עושים? הם מתייחסים אליי ומתנהגים אליי כמו שמתנהגים לערבים בתקשורת.
אף פעם לא התיימרתי לייצג את הציבור הערבי בפרט או כל ציבור אחר בכלל. כל מה שאני מייצגת זה עצמי ואת הראייה שלי מתוך החיים והדרך שאני עברתי. זה שהוחלט בעבורי שאני "מייצגת" - סבבה, הכי נוח לשים אדם במשבצת מסויימת שכבר שמת בה את כל מה שנראה לך "נכון וראוי", זה מסדר לך את החיים וגורם לך לחיות את חייך בשלווה. אבל כשאותו האדם ששמת במשבצת אומר לך: לא אדוני, המשבצת שלך ממש אבל ממש שגויה ולא נכונה, ואתה פתאום זז באי נוחות בכיסא שלך מול הסטריאוטיפים שבנית לך, אז כמובן שלא אתה זה שטועה. האדם ששמת שם הוא ה"לא בסדר". אז אתה יודע מה, אני מאחלת לעצמי לא להפסיק לגרום לאותם אנשים לזוז באי נוחות בכיסא...
אני מושיב אותך בכורסת הצופה ושואל אותך איך את חווה את השבועות האינטנסיביים האלה של חדשות, אקטואליה והתרחשויות מהצד של צרכן התקשורת. ועכשיו אחרי שכתבת את מה שכתבת - אי אפשר שלא לשאול. כשאת רואה כאן חדשות, את זזה בכורסה באי נוחות?
ברור שאני זזה באי נוחות. אני קמה מהכיסא וצורחת על המסך ולחלל בבית. ומה שקרה עם ביסמוט שהזכרת בתחילת השיחה הוא תוצאה ישירה של זה.
מה הכי מפריע לך?
שאבדה התשוקה. שלא מפסיקים לדבר באולפנים כי צריך למלא שעות אולפן. שבשעות האלה היה אפשר למלא את האולפן בדברים החשובים שקורים ועוברים על החברה הישראלית.
שמדברים על בהלת ביצים וכתבות על ביצים ולא שמים את הדגש על כך שעוד מעט אנחנו נחזור שוב לכתבות על עוני עם "מקרר ריק", כי לא יהיה לאנשים כסף לקנות ביצים.
שבסוף שבוע אחד מתו שבעה אנשים בתאונות דרכים ואין על זה את הדגש הנכון.
שכמויות התלונות שהגיעו למשטרה על אלימות במשפחה בתקופת הקורונה קפצו פלאים, וזה לא בא לידי ביטוי בים השקפים על הקורונה.
אתה רוצה עוד דוגמאות? מה עם מאבק הנכים, נעלם? אין יותר נכים ואנשים עם מוגבלויות בישראל?
או שמדברים על ערבים באולפנים בלי להביא ערבי שידבר עליהם, או שידבר על נושאים משפטיים, כלכליים, בריאותיים וכו'. ייצוג האנשים מהמגזרים השונים בחברה כל כך לוקה בחסר שזה כבר מגעיל. מה, אין אתיופים שמבינים במשפט? בכלכלה? אין חרדים? אין אנשים עם מוגבלויות שהם מומחים בתחומים כאלו ואחרים?
ואחר כך מתפלאים למה השיח בחברה הישראלית כל כך מקוטב ואלים... ומתרגשים מריינה אביטבול המדהימה שדיברה בערבית מרוקאית על המסך, שזה היה קטע מדהים, כן. אבל מה, רק עכשיו הבנתם שיש כאן סיפור וצלקת עמוקה בחברה הישראלית בין מזרחים לאשכנזים, שאנחנו שמים עליה פלסטר ומסרבים לגעת בה?
הייתם צריכים לראות את התוצאה של מה עשה משפט אחד בערבית מרוקאית כדי להבין שיש פה ציבור שלם שמרגיש "מודר מהשיח הישראלי"?
אולי זה המחיר שבא עם הפיכת מירי רגב לרוח המנחה את הטקסים הרשמיים כמו גם השראה לעורכי מהדורות? שמיישרים קו עם מה שהממלכה מציגה כקו רשמי, גם באולפנים.
אז כנראה שיש סיבה שאני לא "שם" כי אני לא יודעת ליישר קו... שנה וחצי אני יושבת על הגדר ורואה את מה שקורה בתקשורת מהצד. אני לא אומרת שכולם כאלה. יש לנו עיתונאים מצוינים בתקשורת שעושים עבודה מעולה, פשוט ההרגשה היא שהתעוזה לדפוק על השולחן על הדברים החשובים באמת, נעלמת.
תראה אלעד, זה לא פשוט להגיד ולצעוק את האמת שלך וללכת איתה עד הסוף, המחיר שאתה משלם על האמת הזאת הוא גבוה ואני יכולה להבין אנשים שלא בא להם להיות מושא להתקפות חסרות רסן מטרולים ותתי-אדם ששכחו צלם אנוש מהו, ושאפשר לא להסכים מבלי לשלוח אותך להיאנס או לחטוף סרטן.
אי אפשר לשוחח איתך בימים אלו בלי להזכיר את "תקרית" התאגיד: הפסיקו את עבודתך כמגישת התוכנית "סוכן תרבות", מיד לאחר שהשתתפת במחאה פוליטית. בדיעבד, את חושבת שאם היית נמנעת מהשתתפות באותה מחאה, הדברים לא היו מסתיימים כפי שהסתיימו? את מתחרטת על זה?
בשום אופן לא מצטערת על זה והייתי משתתפת בהפגנה הזאת עוד 10 פעמים. יצאתי להפגין למען הדמוקרטיה, למען חופש הביטוי, למען אחדות, למען הבית... על זה דיברתי בנאום שלי במשך 11 דקות. ורק על זה. ואם גוף תקשורת מצא לנכון להוציא אותי על ההשתתפות שלי בהפגנה כזאת, זה שלו ולא שלי.
לגוף תקשורת יש כללים. הם הופעלו גם במקרה של אראל סג"ל.
רק שאת אראל סג"ל השעו ולא פיטרו... יש הבדל.
את לא מקבלת את ההסבר שלהם שזה היה מקרי ואקראי בגלל העובדה שגאולה אבן היא עובדת שהיה צורך ורצון לשבץ אותה במסגרת קבועה?
הכל טוב ויפה. ומקובל. רק למה עוד בבוקר הוזמנה לי מונית להגיע לאולפן ואחרי שעה היא בוטלה, אם ההחלטה התקבלה ארבעה ימים לפני כן? למה בחמישי של לפני ההפגנה עוד דנו איתי ועם הסוכנת שלי על תוספת לתוכנית של 20 דקות?
אבל שים את הכל בצד - זה שבראיון האחרון של קובלנץ בעיתון "הארץ" הוא שינה את הגירסה, והטענה שלו היתה פתאום שההחלטה נבעה משיקולים מקצועיים, כי אני לא מתאימה להגיש עם קובי מידן - זאת כבר רשעות. זה כבר להטיל דופי במקצועיות שלי ובשם שלי כדי להצדיק את עצמך, וזה שקר. אין בעיה שאתה מחוייב לטאלנט שלך, רק אל תטיל דופי במי ומה שאני עושה כדי להצדיק את עצמך. זה לשקר ללא בושה ועל הדרך לרמוס.
לסיום, מעבר לאופק האישי (אבל גם לגביו), מעניין יהיה לשמוע איך את רואה את האופק הציבורי והתקשורתי שלנו בחודשים הקרובים.
אז מעז יצא מתוק. חברתי ל"דרכנו" לפרויקט "דמוקרט טי.וי", ערוץ טלוויזיה ניסיוני שיעלה לאוויר ברשתות החברתיות ב-17.5, אם הכל ידפוק כמתוכנן. ערוץ שבו נשתדל בכל יום לגעת בפינות החשוכות של החברה הישראלית. הפרויקט יצא לגיוס המונים ממש לאחר התקרית עם התאגיד וקיבל מימון קבוע של כ-60 אלף שקלים חודשיים מאנשים כמוני וכמוך, שרוצים משהו אחר. הקהל "המשקיע" עתיד להיות שותף בקבלת ההחלטות על התכנים בערוץ ואנחנו באמת מתרגשים ומקווים שנצליח לעשות את זה בשלושת החודשים הקרובים, שיהיו פיילוט לערוץ הזה.
מה יהיה בתקשורת אני לא יודעת, אני רק יודעת שתקופת הקורונה הציבה לנו מראה שהעולם הולך למקום אחר בשנים הקרובות. כל תהליך הדיגיטציה שקורה בתקשורת צבר תאוצה בתקופה הזאת ובעיניי יוביל לשינויים גדולים בנוף התקשורת העולמי. מה שייצר יותר אתגרים לעיתונאים אבל גם יותר הזדמנויות. ובהקשר הפוליטי, מצב סביר אך לא רצוי שנלך בשנה הזאת לבחירות רביעיות. אם כן - שאלוהים, אללה וג'יזס יעזור לכולנו, ואם לא - עם ממשלה עם כל כך הרבה שרים, אנשים ממורמרים שלא קיבלו תיקים, חוסר אחדות במסרים ואג'נדות פוליטיות מנוגדות, עדיין שאלוהים, אללה וג׳יזס יעזור לכולנו.
עם כוחות גדולים כאלה, אפילו פרופסור לס, ברבש ונתניהו לא יוכלו להתווכח. אפילו לא ליצמן.
בתגובה לדבריה של אהריש בנוגע לתאגיד, מ"כאן" נמסר: "אנו מתנצלים בפני לוסי אהריש על כך שהמידע על החלפתה לא עבר באופן תקין ובזמן. בשום שלב לא היה קשר בין החלפתה לאירועים בהם השתתפה מחוץ לתאגיד".
בונוס: המלצות מדיה לתקופת הבידוד
1. "המדריך לרוצח", מסיימת בימים אלה את העונתה האחרונה.
2. בהמלצת חבר הצטרפתי לאפליקציה Quibi בימים האחרונים. הרבה תוכן משובח, שלא עולה על 10 דקות לפרק.
3. "נס בתא מספר 7". כן כן, בחיים לא חשבתי שאמליץ על סרט טורקי אבל פשוט סרט טוב עם שחקנים מעולים, ועל הדרך סיבה מצויינת לבכות ולהוציא תיסכול ולהאשים את הסרט ...