בלילה שבין שני לשלישי השבוע אישרה הממשלה תקנות לשעת חירום שמאפשרות לשירות הביטחון הכללי לרגל אחר ישראלים החולים בקורונה או אלו החשודים כחולים בקורונה. בדיקת "העין השביעית" מעלה כי בחדשות 13 העניקו את הבולטות הגדולה ביותר לדיווח על התקנות החדשות, ולחששות שהן מעלים לפגיעה בפרטיות אזרחי המדינה. בחדשות 12 הצניעו באופן יחסי את הדיווח על התקנות, וטון הדיווח היה הפחות ביקורתי מבין שלוש מהדורות החדשות המרכזיות.
כשש וחצי דקות לאחר פתיחת מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 העביר המגיש אודי סגל את השידור לפרשן המדיני ברק רביד. רביד דיבר בקצרה אך בנחרצות והתריע מפני סמכויות המעקב הנרחבות שקיבל שב"כ.
"אחרי השעה אחת בלילה אמש, במשאל טלפוני חפוז ותוך עקיפת הכנסת אישרה הממשלה תקנות דרקוניות שמאפשרות לשב"כ לרגל אחרי ישראלים שחשודים כי נדבקו בקורונה", אמר רביד. הוא ציטט "בכירים במשרד הבריאות" שהסבירו לו כי לא היתה ברירה אחרת וטענו כי "זמנים חריגים מחייבים אמצעים חריגים", אך הדגיש כי "אופן הביצוע מעורר חשש כבד". עוד הוסיף רביד כי נוסח התקנות מאפשר לשב"כ לעקוב לא רק אחר איכון מכשירי הסלולר אלא לקבל את כל המידע הטכנולוגי מהטלפונים למעט תוכן השיחות. "נוצר כאן תקדים חמור של ביטחוניזציה של משבר אזרחי", סיכם, "זה תקדים שיהיה קשה מאוד לגלגל לאחור"
בהמשך המהדורה המרכזית של חדשות 13 לא חזרו לעסוק בסוגיה, אך האזהרה הנוקבת בפתח סיפקה הקשר אזרחי חשוב לכל הדיווחים שבאו בעקבותיה.
תיקון, 18.3: כ-58 דקות מפתיחת המהדורה שודרה כתבה של הכתב המשפטי אביעד גליקמן על סמכויות הריגול של השב"כ, ואחריה עלה הפרשן המשפטי ברוך קרא שהביא את עמדת מערכת המשפט, לפיה אמנם הצעדים היו מחויבי המציאות אולם ראוי היה לדרוש פיקוח פרלמנטרי.
במהדורת "חדשות הערב" של כאן 11 המתינו 30 דקות עד לדיווח על סמכויות הריגול החדשות של שב"כ, אם כי הדיווח היה נרחב יותר מאשר בחדשות 13 וכלל כתבה של תמר אלמוג, הפרשנית המשפטית של חטיבת החדשות בתאגיד. כפי שניתן לצפות מעיתונאית משפט, הטון היה ביקורתי.
אלמוג הדגישה כי התקנות שהועברו היו שונות מכפי שנטען במקור וכי לא כל המגבלות שהיו אמורות לחול על סמכויות המעקב של שב"כ, כמו פיקוח הכנסת, אכן יושמו. אחרי דברי הסבר מפי המשנה ליועמ"ש רז נזרי, ראש השב"כ נדב ארגמן ושר המשפטים אמיר אוחנה, הביאה אלמוג את דבריה של עו"ד שרון אברהם-ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח: "החלטת הממשלה הלילה, שמעניקה לשב"כ סמכות לעקוב אחרי אזרחים ישראלים בתחום שאין לו שום קשר לביטחון מוכיחה את הסכנה הטמונה במצב החירום הקיים מאז קום המדינה". את המילה האחרונה, בכל זאת, קיבל נזרי שהעביר עוד מסר של הרגעה.
במהדורה המרכזית של חדשות 12 המתינו 53 דקות עד שהגיעו לדווח על סמכויות הריגול החדשות של שב"כ. גם כאן הדיווח היה נרחב יחסית לחדשות 13, אולם הטון היה הפחות ביקורתי מבין שלוש מהדורות החדשות המרכזיות. המגישה יונית לוי דיברה על החלטה שהתקבלה "באישון ליל ועוררה סערה", אך גם הבהירה, ממש כפי שבמשרד הבריאות אמרו לברק רביד, כי "אמצעים מאוד קיצוניים אבל ימים קיצוניים".
את הדיווח על סמכויות הריגול של השב"כ העניקו במערכת חדשות 12 לא לפרשן מדיני כמו רביד ולא לפרשנית משפטית כמו אלמוג אלא לכתב הצבאי ניר דבורי. כצפוי, המסר העיקרי בכתבה של דבורי היה המסר המערכתי.
יונית לוי וניר דבורי בדיווח בחדשות 12 על ההיתר שניתן לשב"כ לעקוב אחר אזרחים במסגרת המאבק במגפת הקורונה (צילום מסך)
הכתבה של דבורי אמנם נפתחה בדברי אזהרה קצרים מפי עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, שהזהיר מהפגיעה בפרטיות האזרחים וקרא להתנגד למהלך בכל תוקף, אולם מאותו רגע ואילך הסביר דבורי מדוע יש הכרח בסמכויות הריגול החדשות. דבורי לא הסתפק בתגובה הרשמית של ראש השב"כ ארגמן, אלא הביא גם את דבריו של אריק (האריס) ברבינג, לשעבר ראש אגף הסייבר בשב"כ, שביקש גם הוא להרגיע את החששות. "יש פה איזון בין פרטיות הציבור, פרטיות האזרחים, לבין הביטחון של הציבור", אמר השב"כניק לשעבר.
לאחר הכתבה הוסיף דבורי מידע על האמצעים שיפעיל שב"כ כדי להיאבק בהתפשטות המגיפה: ביקורי בית ואיתור מפירי בידוד בידי המשטרה. לוי סיכמה את הנושא בפרפרזה נוספת על הדברים שאמרו במשרד הבריאות לברק רביד: "צעדים כאמור מאוד מאוד דרסטיים בתוך אירוע אזרחי אבל עדיין אנחנו גם בימים מאוד מאוד דרסטיים". כשהמסר הזה יוצא מפי המגישה הראשית ולא כציטוט של אנשי משרד הבריאות, ברור כי הוא מקבל משנה תוקף.
לפי נתוני הוועדה הישראלית למדרוג, במהדורה של חדשות 12, שעורך גיא סודרי, צפו אתמול 845 אלף איש. במהדורה של חדשות 13, שעורך ליאור לנדנברג, צפו 439 אלף איש ואילו במהדורה של כאן 11, שערך אתמול ניר קינן, צפו 163 אלף איש.