מהנעשה בלבאנט

מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" מצורף הבוקר לעיתון כשהוא טמון בחוברת הראשית, אך במבט ראשון קשה להבחין בין השניים. בשניהם מופיעה על השער תמונה של מהומה באיצטדיון כדורגל, בשניהם כותרות ראשיות דומות, בנות שתי מלים, "בזיון האליפות" ו"חגיגות העליבות". נראה, אם כן, שאירע דבר מה דרמטי אמש בעולם תרבות הגוף.

ואמנם, קריאה זריזה של כותרת המשנה בעמוד השער של העיתון מבהירה כי אוהדי בית"ר ירושלים פרצו אתמול למגרש דקות אחדות לפני תום משחק קבוצתם.

אורי משגב מתאר בעמודי החדשות של העיתון את "הקומץ" המפורסם של אוהדי הקבוצה, וכותב: "בהתפרצות למגרש אמש בטדי הוכיח הקומץ שהוא בעיקר מטומטם מאוד". משגב מציין כי בשבוע שעבר אותם אוהדים זימרו, לפי הלחן של "הבית של פיסטוק", את המלים "איזה אבא יש לנאתכו", וזאת עקב מות אביו של שחקן הנבחרת הצעירה ביבראס נאתכו; ואחר-כך, לדבריו, עסקו "בהחרבת מזנון ששירת אותם ובשפיכת מיחם מים רותחים על מנהל המשמרת", שפונה לבית-החולים. משגב מסיים בהבחנה כי "הראש רוצה אירופה, הרגליים תקועות עמוק בלבאנט".

דברים דומים כותב בעמודי החדשות של "מעריב" אמיר מרום, בטור פרשנות לאירוע: "מזרח תיכון, האמא של המזרח התיכון, זה מה שהם, זה כנראה מה שאנחנו". מוזר שיש עוד צורך להדגיש את העובדה כי ישראלים חיים במזרח התיכון ומתנהגים בהתאם.

ב"ישראל היום" מקבל האירוע את המחצית התחתונה של שער העיתון. רון קופמן כותב בטור שתמציתו מופיעה על השער: "משטרת ירושלים, כמו משטרת ישראל, היא קולקציה של אנשים לא כשירים לשמירה על הסדר". דן מרגלית מוסיף: "הנדרש הוא לבטל את המשחק ולקיימו מחדש [...] בלי קהל".

ב"הארץ" מקבל האירוע ידיעת תצלום בתחתית השער, המפנה לסיקור במדורי הספורט. הכותרת: "האוהדים פרצו והאליפות נדחתה". בעוד שב"ידיעות אחרונות" לא מצוין בעמודי החדשות מול מי התמודדה הקבוצה, ובעמודי החדשות של "מעריב" לא נכתב מה היתה התוצאה בעת ההתפרצות למגרש, בתחתית השער של "הארץ" נמצאות שתי העובדות הללו, למרות המקום המוגבל שהוקדש לנושא.

אוהדי בית"ר מסתערים על המגרש, אתמול באצטדיון טדי (צילום: פלאש 90)

קרדיט עצמי

ב"מעריב", אגב, פיצוץ האליפות אינו זוכה להבלטה יתרה בשער. רק השליש התחתון שלו מוקדש לתצלום אלפי אוהדים על הדשא. מה יכול לגרום לקביעת סדר יום ענייני שכזה בצהובון דוכנים? טפיחה עצמית על השכם, כמובן. את שני השלישים העליונים של השער תופסת הכותרת "בדרך אל החופש", ולצדה החותמת "בעקבות תחקיר 'מעריב'" (אחת החותמת היוקרתיות שמחלקת הגרפיקה יודעת לספק). הסיפור הוא סיפורו של סלימאן אל-עביד, שהורשע ברצח חנית קיקוס ("על לא עוול בכפו", לפי "מעריב"), וכעת החליט שר המשפטים להמליץ על קציבת עונשו. או כפי שממסגרת זאת כותרת המשנה שעל השער: "שנתיים אחרי תחקיר 'מעריב' שקבע כי הוא חף מפשע, החליט שר המשפטים להמליץ על קציבת עונשו".

עמיר רפפורט ואריאל ליבנה, שפירסמו את התחקיר בעניינו, מביאים את הסיפור בהרחבה בכפולה הפותחת של העיתון. הידיעה, שעוסקת בתחקיר לא פחות מאשר בסיפורו של המואשם, ממוסגרת משני צדיה בטורים המפרטים את "עיקרי תחקיר 'מעריב'", וכוללים את תצלומי הכותרות מלפני שנתיים. לפי רפפורט וליבנה, התחקיר "חקר באופן חסר תקדים מאות עדים [...]. אפילו אחד מבין אלפי הפרטים שנחשפו בתחקיר לא נסתר". קצינים בכירים המליצו לפתוח בחקירה מחודשת "בעקבות התחקיר", וגם ההמלצה לקצוב את עונשו של אל-עביד מיוחסת ב"מעריב" לתחקיר: "ייתכן כי פרידמן יעביר את המלצתו [...] על סמך ממצאי תחקיר 'מעריב'". השניים מסיימים במשפט "אנחנו מוכנים להעמיד לרשות חוקרי המשטרה את כל החומר שאספנו".

ב"ידיעות אחרונות" מוקדשת לסיפור כפולה, אך ללא כל אזכור לתחקיר "מעריב" [טובה צימוקי ודני אדינו אבבה]. הרמז היחיד לתחקיר מופיע כשנכתב כי השופטת בדימוס מרים בן-פורת, שנתבקשה לחוות דעתה בעניין, "עברה על כל פסקי הדין שנכתבו בפרשת הרצח ועל חומרים נוספים שהגיעו לאחר פסקי הדין".

גם בידיעה ב"הארץ" [תומר זרחין] אין זכר לתחקיר "מעריב", אך שם דווקא נותנים קרדיט לחדשות ערוץ 2, שפירסמו אמש לראשונה את החלטת פרידמן להמליץ על קציבת עונשו של אל-עביד.

געגועים לאנרכיה

שלום ירושלמי מתאר ב"מעריב" את כינוס מרכז הליכוד אמש באור נלעג במיוחד. הכותרת לידיעה היא "היו זמנים בליכוד", ואילו בכותרת המשנה נכתב: "המרכז אתמול היה עותק דהוי של העבר. רק 300 איש הגיעו לישיבה, שנראתה כמו הוועידה של נשות ויצו העולמית". ירושלמי מתאר בגעגוע את המהומות שאיפיינו בעבר את מרכזי הליכוד. "הליכוד בלי בלגן לא שווה כלום", הוא מצטט חבר מרכז מרמלה. מתיאורו עולה שהמרכז התנהל בסדר מופתי, אך האווירה הזו נזקפת דווקא לחובת התנועה. הכתבה כולה מנסה להעביר את המסר כי הליכוד אינו המפלגה שהיתה בעבר, וזאת אף שהמפלגה מובילה כיום בפער ניכר בכל סקרי דעת הקהל. קל לדמיין את הביקורת שהיה מותח ירושלמי לו ההווי במרכז הליכוד אמש היה מזכיר את הנימוסים ששררו באיצטדיון טדי, כפי שהיה מקובל בעבר בכינוסי המוסד המפלגתי הזה.

ב"ישראל היום" מוצגת תמונת תשליל, כמובן. המרכז מגיע לכותרת הראשית של העיתון – "הקרב על ש"ס". הידיעה עצמה [מתי טוכפלד, שלמה צזנה, יהודה שלזינגר וגדעון אלון] מאחדת בין כמה עניינים שונים: אולמרט לא כלל את נושא חוק החמץ בישיבת הממשלה, ניסה להסתיר פגישה שלו עם אבו-מאזן כדי למנוע חיכוכים עם ש"ס, ומנגד, בנימין נתניהו קרא בנאומו במרכז הליכוד לפרישת המפלגה.

לצד הידיעה על שלושת העניינים הללו, תצלום גדול במיוחד ממרכז הליכוד, ובו נראים נתניהו והזמר אביהו מדינה [רוני שיצר]. מדינה מגיש לפיו של נתניהו מיקרופון, וזה תופס בידו את המכשיר ושר. ברקע נראה ח"כ שטייניץ, המתמוגג מביצועיו של הראש, רובי ריבלין, המחייך ומביט אל האינסוף, וחברי מרכז שעומדים ומוחאים כפיים. אפילו פייגלין, היושב בשורה השנייה, מחייך מאוזן לאוזן. רק עינו של גדעון סער מביטה ישירות לעדשת המצלמה, במבט שנראה כאילו נלקח מסרט אימה. מתי טוכפלד כותב בטור צדי על האירוע: "מרכז הליכוד התכנס אתמול באווירה חגיגית".

ב"ידיעות אחרונות" הטיפול בכינוס המרכז קורקטי. ידיעה קטנה בעמ' 4 [יובל קרני], המתמקדת בהחלטה שהתקבלה במרכז – מועמדים בבחירות המקומיות ייבחרו באמצעות סקרי דעת קהל. עורך העמוד היה קצת פחות קורקטי מהכתב, וצירף לידיעה תצלום של נתניהו ופנינה רוזנבלום [מיכאל קרמר]. רוזנבלום רוכנת כדי ללחוש דבר מה לאוזנו של נתניהו, והמצלמה לוכדת את מלוא מחשופה.

פנינה רוזנבלום והכנסת (צילום: פלאש 90)

על שער "הארץ"

את הכותרת הראשית של "הארץ" מביא הבוקר יוסי מלמן – "ישראל וארה"ב יהדקו שיתוף הפעולה בתחום בטיחות הגרעין". לפי הידיעה, הסכם שנחתם בין שתי המדינות נועד בראש וראשונה לוודא את בטיחות הכור בדימונה, "שנחשב ישן". מלמן מדגיש כי חשיבותו של ההסכם עם ארה"ב בכך שהוא בא על רקע ההתעקשות המסורתית של ישראל שלא לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.

ועוד בשער "הארץ", עקיבא אלדר מגיש ראיון בלעדי עם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר, המבקר בארץ. קרטר ספג אתמול ביקורת מצד ראש האופוזיציה והתעלמות מצד ראש הממשלה ושר הביטחון, וזאת בשל השוואותיו בין משטר הכיבוש בשטחים ובין משטר האפרטהייד וכוונתו להיפגש עם חאלד משעל. "אני מאוכזב, אך לא מוטרד", הוא אומר לאלדר על היחס שהוא מקבל בישראל.

משמאל: ג'ימי קרטר ונועם שליט, אתמול בירושלים (צילום: פלאש 90)

בשולי העיתונים

ב"ידיעות אחרונות" ידיעה על כך שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פסל את מינויו של ראש עיריית רמלה, יואל לביא, לתפקיד מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, וזאת משום שבעבר קילל בחריפות ערבים החיים בעירו [טובה צימוקי ומאיר תורג'מן]. בזמנו, כשנשאל על קריאת רחובות בשמות ערביים, אמר לביא בין היתר: "שילכו לג'לג'וליה – זה שם ערבי" (בידיעה לא מובאים הציטוטים החריפים יותר שלו).

לפני שבוע ביקש לביא לרכך את עמדת מזוז כשאישר לוועדת השמות בעיריית רמלה לקרוא לשני רחובות בשמות ערביים (אמיל חביבי, הסופר וחבר-הכנסת, וחליפה סולימאן, מקים העיר רמלה), אך ההחלטה לא מנעה את פסילתו. אתמול, בתגובה להחלטה לפסול את מינויו, אמר: "אני אדם ישר ומוסרי ולא שמוק מהפרקליטות". ייתכן כי בעתיד יחליט לקרוא לרחובות בעיר על שם עורכי-דין בכירים מהפרקליטות.

שכונת הרכבת ברמלה (צילום: פלאש 90)

עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות" מוקדש להתפרצות חריפה של חיידק המעיים [איתן גליקמן, מאיר תורג'מן ונעם ברקן], וזאת תחת הכותרת "ליל הסבל". לפי הכתוב בידיעה, ילדים רבים מגנים בחיפה ונתניה "מתייסרים בגלל מכה שלא כתובה בתורה", לאחר שלקו בדיזנטריה. מקורות יודעי דבר סיפרו ל"העין השביעית" על לפחות מקרה דומה אחד שאירע אתמול בירושלים. הגורם – חיידק שיגלה, הגורם לדיזנטריה. הפתרון – שטיפת ידיים לפני האוכל ואחרי ביקור בשירותים, הקפדה על נקיון כלי האוכל, והימנעות מלחלוק דברי מזון עם אחרים.

שער "24 שעות" מוקדש ל"ראיון בלעדי" עם יוצר סדרת האנימציה "היה היה" [רועי בהריר]. אלבר בריה, בן 96, מספר על פיתוח הסדרה וממליץ על מתכון לחיים ארוכים: "תשתה ליטר אלכוהול ביום, תעשן חשיש, וגם אתה תגיע לגיל הזה".

במוסף "המגזין" של "מעריב" מדווחת טל שניידר ממוזיאון העיתונות ה"ניוזיאום", שנפתח לאחרונה בוושינגטון. "בניין ענק ומפואר המתנשא לשש קומות, בעל קירות זכוכית כדי שכולם יוכלו להתבונן בו מבחוץ [...] אולי המקום הכי אינטראקטיבי בעולם", היא מספרת. בתצלום המלווה את הידיעה, ובו כמה כותרות על אירועי ה-11 בספטמבר, נראה גם עמוד השער של עיתון "מעריב".

ענייני תקשורת

אסף כרמל מדווח ב"גלריה" על מזכר הבנות בין זכייניות הטלוויזיה ובין ארגוני היוצרים, שהגיע לידי העיתון. לפי המזכר, שעליו, ככל הנראה, כבר חתמו כמה מהזכייניות וראשי ארגוני היוצרים, יבוטלו חובות העבר של הזכייניות בתחום שידורי האיכות, בתמורה להגדלת ההשקעה בהפקות איכות בעתיד. לפי כרמל, ההסכם, שהושג בפגישות חשאיות, מגדיר גם מה ייחשב סוגה עילית ומה לא. כך, למשל, נמנות התוכניות "אור כחלון – מחדרה למדריד", "לרדת בגדול" ו"אמא מחליפה" כדוגמאות לכאלה שלא ייחשבו תיעודיות. מצד אחר, מצוין במזכר כי שני הצדדים "תומכים עקרונית בהקלות בפרסום", כולל המגבלה על עשר דקות פרסומת בשעה.

ועוד מדווח כרמל, בידיעה נפרדת, כי מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר פסל את עצמו מלשבת בוועדת המכרז לבחירת מנהל קול-ישראל, בעקבות תביעתו של המנהל היום, יוני בן-מנחם, המתמודד במכרז. לטענת בן מנחם, לשקלאר דעה קדומה עליו.

יעל ולצר מדווחת ב"דה-מרקר" כי איריס בק, לשעבר סמנכ"לית השיווק של פרטנר, מועמדת לתפקיד מנכ"ל ערוץ 10 במקומו של מודי פרידמן.

רק יום שני וכבר מתחילים הקדימונים לגליונות סוף השבוע. בראש שער "ידיעות אחרונות" ההבטחה: "בועז יונה מספר הכל", "הסיפור המלא ביום שישי בגליון פסח".