"האם שינוי אופן סיקורו של עובד ציבור באמצעי התקשורת עשוי לבוא בגדר הרכיב הנסיבתי של 'מתת' לצורך התגבשותה של עבירת השוחד? המאשימה תטען כי התשובה לשאלה זו היא חיובית".

הציטוט שלעיל אינו לקוח מכתב האישום שטרם הוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא ב"תיק 2000" ("ידיעות אחרונות") ולא ב"תיק 4000" ("וואלה"). הוא מופיע בסיכומים של משפטו של עובד ציבור אחר, שהחל כבר לפני כשנתיים וחצי ומגיע בימים אלה לשלביו הסופיים.

פעם אחר פעם טוענים נתניהו ודובריו כי מעולם לא היה מקרה, בישראל בוודאי ואולי אף בעולם, שיחסים בין פוליטיקאי לכלי תקשורת הפכו לאישום בגין שוחד. משום כך, ממשיכים וטוענים נתניהו ונציגיו, לא ייתכן להעמיד לדין את ראש הממשלה באשמת שוחד בגין פעולות שנועדו להשפיע על הסיקור שלו, של משפחתו ושל יריביו הפוליטיים ב"ידיעות אחרונות" וב"וואלה".

האמת היא אחרת. לא רק שלא מדובר בתקדים עולמי, במדינת ישראל ישנו כבר פוליטיקאי שעומד לדין באשמת שוחד בגין פעולות שביצע למען שיפור סיקורו בתקשורת. איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון לשעבר, מואשם כי במסגרת יחסי תן-וקח אסורים בינו לבין איש עסקים מקומי בשם יואל דוידי, רכש איש העסקים את אתר האינטרנט "אשקלון 10", שהיה ביקורתי מאוד כלפי ראש העירייה, והביא להשבתתו. לפי כתב האישום, דוידי גם רכש את העיתון "קול אשקלון" ודאג שיתפרסם בו סיקור תומך ואוהד לראש העירייה שמעוני.

כתב האישום מייחס לשמעוני ודוידי נתינה וקבלה של טובת הנאה, מעצם רכישת האתר הביקורתי והשבתתו. במלים אחרות, רכישת כלי התקשורת והפסקת הסיקור הביקורתי הם מרכיב קריטי בעבירת השוחד. דוידי ושמעוני, יש להדגיש, מכחישים את ההאשמות. בחודש שעבר הגישה המדינה את סיכומיה, באמצעות עורכות הדין קרן צבירן-לצטר והילה גבאי ממחוז תל-אביב בפרקליטות (מיסוי וכלכלה).

המדינה, כמובן, משוכנעת שהצליחה להוכיח כי שמעוני אכן קיבל שוחד מדוידי באמצעות רכישת אתר "אשקלון 10" והשבתתו. עוד מתוארים בסיכומים רכישת עיתון "קול אשקלון" ע"י דוידי ופרסום סיקור חיובי בין דפיו. מהסיכומים שהוגשו עולה כיצד פעל דוידי בשליחות שמעוני כדי לדאוג לצמצם ככל האפשר את הסיקור השלילי, ולהגביר את החיובי.

"אשקלון 10": "ברור לך למה אני קונה את האתר"

אתר "אשקלון 10" היה אתר לעומתי לעירייה ולעומד בראשה עד רכישתו בידי דוידי. ראש העירייה שמעוני אף הגיש נגד האתר ובעליו כמה תביעות דיבה. אחרי שדוידי רכש את האתר היה מי שציפה כי הטון שלו ישתנה, אולם במקום זאת דוידי פשוט נמנע מלהפעילו, והאתר נסגר.

נציגי המדינה משוכנעים שדוידי רכש את האתר בידיעה שמבחינה כלכלית מדובר בעסקה לא כדאית, ובלי שבחן את נתוניו הכלכליים והטכנולוגיים, וזאת כדי לשרת את האינטרסים של שמעוני. רועי רביב, שמכר את אתר "אשקלון 10" לדוידי, תיאר בבית-המשפט כיצד רוכש האתר דוידי הבהיר לו שהוא קונה אותו עבור שמעוני. לדבריו, דוידי אף אמר לו כי בכל הקשור לעתיד האתר הוא מתכוון לשאול את ראש העירייה כדי לדעת כיצד לפעול.

אשר לבדיקות שביצע דוידי טרם הרכישה, רביב טען שהרוכש כלל לא התעניין בנתונים הכלכליים ואף אמר לו: "ברור לך למה אני קונה את האתר". דוידי עצמו טען כי שותפו של רביב דאז, דורון נקשרי, דווקא מסר לו נתונים על כניסות לאתר, ונקשרי אישר זאת בעדותו, אך העיד כי לא טרח לבדוק את הנתונים שקיבל.

"התנהלות זו של דוידי ברכישת 'אשקלון 10' היא חריגה ביחס להתנהלותו העסקית", נקבע בסיכומי המדינה. "מחומר הראיות בתיק עולה כי דוידי נהג לבדוק נתונים כלכליים של רווחיות שעה שבחן רכישתם של כלי תקשורת אחרים. כך למשל, דוידי בדק את נתוני הרווחיות של המקומון 'סקופ' כאשר ניהל משא-ומתן לרכישתו. כמו כן, במסגרת המשא-ומתן שדוידי ניהל לרכישת האתר 'אשקלונים', הוא בדק נתונים לגבי הרווח השנתי של האתר, היעדר התחייבויות וחובות חיצוניים, וכן שווי האתר. דוידי אישר כי ביצע בדיקות אלו לגבי 'סקופ' ו'אשקלונים'".

העיתונאית שאמורה היתה להיות עורכת "אשקלון 10" תחת הבעלות החדשה הצהירה כי דוידי אמר לה שרכישת האתר היא הפסד כספי עבורו, ולכן לא יוכל לשלם לה עבור עריכתו

בנוסף, העיתונאית ג'ני פרנקל, שאמורה היתה להיות עורכת "אשקלון 10" תחת הבעלות החדשה, הצהירה כי דוידי אמר לה שרכישת האתר היא הפסד כספי עבורו, ולכן לא יוכל לשלם לה עבור עריכתו. עוד אמר לה בהקשר זה כי העירייה לא תעביר בקרוב פרסומים לאתר, שכן "אנשים ידברו על זה, וזה לא ייראה טוב". הסיבה לכך היא שתחת הבעלים הקודמים, כשהאתר היה ביקורתי כלפי העירייה, העירייה לא רכשה בו פרסום כלל. דוידי, אגב, אישר זאת – אך טען שאמר את הדברים לפרנקל כחלק ממשא-ומתן על תנאי העסקתה.

אשר לתוכניותיו לאתר "אשקלון 10", דוידי העיד כי אכן התכוון לשנות כיוון ולחדול מהקו הביקורתי שאיפיין אותו כדי לפרסם בו תכנים חיוביים יותר. בסופו של דבר, כאמור, זה לא קרה. עוד טרם הרכישה, במהלך המשא-ומתן עם דוידי, האתר הפסיק להתעדכן. למעשה, האתר כולו הוחלף בעמוד עם הכיתוב "יצאנו להתרעננות". לאחר הרכישה דוידי נמנע מלהפעיל את האתר, והוא נסגר. לא זו אף זו, נמנעה הגישה לתכנים הביקורתיים שפורסמו נגד ראש העירייה בו טרם הרכישה.

עמוד הבית של אתר "אשקלון 10", 2016 (צילום מסך)

בסיכומי המדינה הוצגו מסרונים ששלח דוידי לסיגל דואניס, שעובדת כמנהלת של כלי תקשורת שמחזיק דוידי באשקלון. דואניס שאלה את דוידי לגבי מחיקת התכנים הישנים של "אשקלון 10", והוא השיב לה: "לגבי המחיקה, אעדכן אותך מחר מה למחוק".

כמה ימים אחר-כך, בעקבות פרסום כתבה ביקורתית על רכישת "אשקלון 10" והשלכותיה בכלי תקשורת מקומי, שוב התכתבו דואניס ודוידי. דואניס שלחה לדוידי את הכתבה, והוסיפה: "ידעת מזה?". דוידי השיב: "חשבתי שזה יפורסם ברמת ידיעה בלבד, לא חשבתי בממדים כאלה".

"תגובתו של דוידי למסרון הנרעש של סיגל מעלה תהיות", נטען מטעם המדינה. "דומה כי הכתבה, שהיו בה השמצות לא מעטות על דוידי, לא עוררה את זעמו של דוידי כלל; הוא לא הביע התנגדות לכתוב בה ולא ציין בפני סיגל כי מדובר בדברי כזב".

איתמר שמעוני, ראש העירייה באותה תקופה, ידע על רכישת האתר והשבתתו בידי דוידי, כך נטען בסיכומים שהוגשו מטעם המדינה. "כמו כן, קיימות ראיות לכך שאיתמר היה מעורב ברכישת האתר ועקב באדיקות אחרי כל שלבי הרכישה, ואפילו קיימות ראיות לכך שמידת מעורבותו היתה גבוהה", נטען. כדי לאשש זאת הוצג בסיכומי המדינה אוסף של מסרונים שנשלחו על-ידי כמה וכמה גורמים, בהם דוידי ושמעוני, יומיים לפני רכישת האתר וביום הרכישה עצמו.

"קול אשקלון": "דאג לסיקור תומך ואוהד"

כאמור, בנוסף לאישום בגין רכישת אתר "אשקלון 10" והשבתתו, הסיכומים מתארים את יחסי התן וקח בין דוידי ושמעוני בכל הנוגע לרכישת המקומון "קול אשקלון", במטרה שיפרסם ידיעות חיוביות על שמעוני. בסיכומים טוענות נציגות המדינה כי גם אם לדוידי היו מניעים משל עצמו לרכישת העיתון (קידום עסקיו והפקת רווחים), הרי שאין בכך כדי לשנות מהעובדה שלאחר הרכישה הוא "דאג לסיקור תומך ואוהד" לראש העירייה דאז שמעוני.

מכלול הראיות שמוצגות בסיכומי המדינה לגבי ניהול "אשקלון 10" תחת בעלותו של דוידי מספק הצצה לאופן שבו מופעל כלי תקשורת שנדרש להפוך לשופר של פוליטיקאי. לפי סיכומי המדינה, "דוידי העביר לעובדי המקומון את מדיניותו, התומכת בעירייה ובאיתמר, והנחה אותם לפעול על-פי מדיניות זו. כמו כן, כבעלים של המקומון, דוידי התערב באדיקות ובאופן אקטיבי בתכני כתבות הקשורות לעיריית אשקלון ולאיתמר. בכלל זה, דוידי הנחה את עובדי המקומון לשנות תכנים בכתבות באופן שייטיב עם איתמר ועם גורמים נוספים בעירייה.

"כמו כן, דוידי אישר לפרסום את תוכנן של כתבות הקשורות באיתמר ובעירייה, וכן הנחה להוריד כתבות מפרסום, מקום שהיתה בהן נימה ביקורתית כלפי איתמר והעירייה. בנוסף, דוידי הנחה את עובדי המקומון שלא לפרסם תכנים שליליים על אודות איתמר, העירייה או מי מגורמיה. יתר על כן, דוידי פעל במקומון בהתאם לדרישותיהם של איתמר או מי מטעמו, ביחס לתכנים המתפרסמים בו".

מכלול הראיות שהוצגו מטעם המדינה לגבי ניהול "אשקלון 10" תחת בעלותו של דוידי מספק הצצה לאופן שבו מופעל כלי תקשורת שנדרש להפוך לשופר של פוליטיקאי

בסיכומים מצוין כי דוידי הודה בחקירתו כי הקו שלו ב"קול אשקלון" היה לתמוך בעירייה ובעומד בראשה, וכי דאג לכך שיהיה במקומון סיקור תומך ואוהד לשמעוני ולעירייה. דוידי אף אישר בעדותו כי אמר לדואניס, מנהלת המקומון, כי הוא מפרגן לראש העירייה ושהוא לא רוצה שהמקומון יהיה נשכני כלפיו. את המסר הזה, אישר דוידי בעדותו, הוא העביר גם לאיילת טפירו, כתבת ועורכת במקומון.

בחקירתו במשטרה הכחיש דוידי שהיה מעורב בתכני המקומון, אך בעדותו בפני בית-המשפט חזר בו והסביר כי אמר זאת לשוטרים משום שחשש שיואשם בשוחד. "אני הרחקתי את עצמי שוב מכל המעורבות שלי בעיתון, כי רציתי לברוח מזה מול איתמר, שכאילו אני מפרגן לו בעיתון, חשבתי שאם אני אומר לכתוב משהו בעד איתמר וזה משהו שהם ישליכו את זה לכיוון של שוחד או דברים כאלה", אמר דוידי בבית-המשפט.

ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כשברקע נראה איש העסקים יואל דוידי, 2017 (צילום: פלאש 90)

עורכת המקומון באותה תקופה, איריס ברעם, העידה בבית-המשפט כי דוידי הנהיג במקומון קו תקשורתי אוהד כלפי העירייה בכלל וכלפי ראש העירייה שמעוני בפרט. לפי עדותה, מנהלת העיתון דואניס אמרה לה כבר בראיון העבודה ("לא שהיא היתה צריכה להגיד, כי זה היה די ברור") ש"קול אשקלון" הוא "עיתון עם אג'נדה מאוד מסוימת, עיתון שלא מתנגח ולא מחפש השתלחויות, אלא עיתון שמדווח על הפעילות של העירייה ועל העשייה בעיר".

דואניס שאלה אם זה בסדר מבחינתה, וברעם השיבה בחיוב, מפני שבאופן אישי היא מעריכה את שמעוני ומשום שהיא "שבעה ממלחמות". בתוך כשבועיים הפכה ברעם לעורכת. דואניס, לפי ברעם, היתה אשת הקשר בין דוידי למערכת. "העברתי לסיגל כתבות שהיו קשורות למשל, כתבות רגישות במרכאות, וסיגל העבירה את זה ליואל, ואז הייתי מקבלת את הריקושטים", העידה. "את זה להוריד, את זה לשנות, כאלה דברים". בנוסף העידה כי מדי יום רביעי היו שולחים לבעלים דוידי את שער העיתון לאישור.

עורכת המקומון: "לפעמים גם קיבלנו כתבות מוכנות, לא מהדוברות, מאיש יח"צ של העירייה. כתבה מוכנה, שיואל אמר, השבוע תגיע אליכם כתבה מוכנה, זה בשער. העבודה שלי כעורכת היתה די רובוטית"

"במשך כל הכמעט-שנתיים האלה שעבדתי שם וכל הקשר שלי, גם במהלך העבודה, כל צורת העבודה, גם מול סיגל וגם מול יואל, זה היה פשוט משהו שלא צריך לדבר עליו, כי זה ברור ומובן מאליו שאם הכתבות הן כתבות טובות לעיריית אשקלון ולראש העיר, כתבות מפרגנות, [...] אז זה בסדר, זה עובר", העידה העורכת ברעם. "ידעתי שאני לא בעיתון רגיל שאני יכולה לראיין את מי שבא לי, בא לי לראיין מישהו שיש לו משהו נגד העירייה או נגד ראש העיר, אז אין טעם אפילו שאני אנסה או אעלה את זה כאופציה".

לדבריה, את רוב ההתערבות בפועל ביצעה דואניס, אך היו גם מקרים שבהם היה לה קשר ישיר עם דוידי. ממילא, הדגישה, האג'נדה של העיתון היתה ברורה, כך שהיתה גם צנזורה פנימית בכל הקשור לנושאים שניתן לדווח עליהם ומהו טון הדיווח הרצוי.

דוידי הנחה אותה לראיין את ראש העירייה, סיפרה ברעם, ראיון שיצא כמובן חיובי ביותר, וכן הנחה אותה לראיין את מנכ"ל העירייה כתגובה לפרסומים שליליים שהופיעו בכלי תקשורת אחרים. "לפעמים", הוסיפה העורכת, "גם קיבלנו כתבות מוכנות, לא מהדוברות, מאיש יח"צ של העירייה, של שרון עטייה, כתבה מוכנה, שיואל אמר, השבוע תגיע אליכם כתבה מוכנה, זה בשער. זאת אומרת, העבודה שלי כעורכת היתה די רובוטית".

"בואי נגיד שמבחינה מקצועית זה לא היה בדיוק ההיי-לייט של הקריירה שלי, הרבה הרימו גבה", הוסיפה ברעם בעדותה. "אבל לי באופן אישי לא היתה בעיה עם זה כי [אני] מאוד מחבבת עד היום את איתמר, מה לעשות?".

דואניס עצמה העידה כי דוידי הנחה אותה שהמקומון לא יהיה "צהוב" ונשכני כלפי ראש העירייה. גם לגרסת העיתונאית איילת טפירו, דוידי הבהיר לה שמדיניות העיתון ידידותית לראש העירייה, מדיניות של פרגון לשלטון המקומי. כשעבדה בעיתון של דוידי התבקשה בין היתר לכתוב כתבה על איתמר שמעוני, כתבה על אשתו וכתבה על אמו.

חילופי מסרונים שהציגה המדינה מעידים גם הם על הקשרים בין דוידי לשמעוני בהקשר של הטיית הסיקור במקומון. כך, לדוגמה, באחת ההזדמנויות שבהן התפרסמה במקומון כתבה ששמעוני לא עמד במרכזה, כתבה מנהלת העיתון דואניס לבעלים דוידי כך: "אני מתלבטת יחד איתך... זה לא גונב לאיתמר את הפוקוס מהפרויקט?? למרות שבמשנה אנחנו כותבים עליו וגם בתוך הכתבה שמנו תמונה שלו...".

באחת ההזדמנויות שבהן התפרסמה במקומון כתבה ששמעוני לא עמד במרכזה, כתבה מנהלת העיתון דואניס לבעלים דוידי כך: "אני מתלבטת יחד איתך... זה לא גונב לאיתמר את הפוקוס מהפרויקט?? למרות שבמשנה אנחנו כותבים עליו וגם בתוך הכתבה שמנו תמונה שלו..."

בתגובה השיב לה דוידי: "אני בדיוק חושב על זה, אולי אבדוק זאת". בהמשך כתבה לו דואניס: "מאידך זה גם טוב שאנחנו מאווררים את השער מאיתמר... אולי כדאי שבאמת תבדוק". דוידי השיב לה: "בודק". בהמשך עדכן אותה: "זה בסדר". בהזדמנות אחרת שלח הבעלים דוידי מסרון לכתבת טפירו, ובו כתב לה: "לחשוב על כתבה מפרגנת לראש העיר".

אם לא די בכך, עובדי האתר העידו כי כל הקומוניקטים מטעם העירייה פורסמו באופן גורף, כולל כאלה שבעיתונים אחרים היו מושלכים לפח. בשבוע אחד, כשבעיתון קרה מקרה חריג ולא הכניסו את כל הקומוניקטים, ראש העירייה שלח מסרון לבעלים דוידי, וזה הבטיח לו בתגובה שהעניין יטופל. מנגד, לא פורסמו כתבות שהיו עלולות להציג את ראש העירייה באור שלילי, אף שעסקו בעניינים בעלי חשיבות שסוקרו בכל יתר כלי התקשורת באשקלון. פתיחת החקירה נגד ראש העירייה בפרשת הטרדות מיניות, למשל, לא דווחה כלל. כשדוידי נשאל על כך העיד כי כעיקרון העדיף שלא יתפרסמו בעיתון שלו כתבות שליליות.

כשפורסם דו"ח מבקר המדינה עם התייחסות שלילית לנעשה באשקלון, הכתבת איילת טפירו ביקשה לדווח על כך במקומון. על-פי סיכומי המדינה, טפירו פנתה לדודתו של ראש העירייה, שהועסקה במחלקת הפרסום של "קול אשקלון", כדי לדעת מה לכתוב ומה לא לכתוב, שכן כבר "קיבלה על הראש" מדוידי באותו יום.

הדודה עדכנה את ראש העירייה, ולאחר מכן התקשרה לדוידי ויידעה אותו בדבר הכתבה המתוכננת. דוידי הבטיח לה שדבר לא ייכתב ללא אישורו. הדודה חזרה לאחיין שלה, כלומר לראש העירייה שמעוני, ועדכנה אותו כי בעקבות הפנייה לדוידי הכתבה לא תתפרסם, ובמקומה ככל הנראה תתפרסם כתבה על כך ששמעוני נלחם בפשיעה.

הבעלים של המקומון לראש העירייה, אחרי שפורסמה בו באופן חריג כתבה ביקורתית: "אדאג באופן אישי שמקרה כזה לא יקרה בעתיד. משבוע הבא אהיה מעורב יותר בנעשה בעיתון ובכותביו!!!"

בהזדמנות אחרת, חריגה, דווקא כן פורסמה ב"קול אשקלון" כתבה שלילית על העיר. הכתבה, מאת טפירו, עסקה בקצב המהיר של עליית מחירי הדיור בעיר. אשקלון תוארה כעיר עם בועת נדל"ן ואפשרויות תעסוקה מצומצמות. "הכתבה על בועת הנדל"ן העלתה את קצפו של איתמר", נכתב בסיכומי המדינה, "אשר דאג להעביר את כעסו באופן ישיר לדוידי, לאיילת טפירו ולאיריס ברעם. בסופו של יום, דוידי פעל בהתאם למורת רוחו של איתמר, והנחה את עורכת העיתון לפרסם בשבוע שלאחר מכן כתבה מתקנת".

לפי המדינה, בבוקר פרסום הכתבה שלח ראש העירייה חמישה מסרונים לכתבת טפירו. מיד לאחר מכן פנה לעורכת המקומון ברעם באמצעות חמישה מסרונים נוספים, וכן שוחח איתה בטלפון במשך כ-13 דקות. במקביל העביר לבעלים דוידי את נוסח המסרון שהעביר לכתבת. דוידי העביר את המסרון הלאה לעורכת "קול אשקלון", והתקשר לראש העירייה. בהמשך שלח שמעוני לדוידי את המסרון הבא: "דיברתי עם איריס, הבינה שעשתה טעות קשה עם הכתבה". דוידי השיב לו כי הנושא יטופל.

בהמשך היום שלח דוידי לשמעוני עוד מסרון: "איתמר, הפריע לי לקרוא את הכתבה, כמי שגדל בעיר, אוהב אותה מאוד, מעסיק למעלה מ-200 עובדים, מושקע במאות מליונים ומאמין מאוד בפוטנציאל הרב. אדאג באופן אישי שמקרה כזה לא יקרה בעתיד. משבוע הבא אהיה מעורב יותר בנעשה בעיתון ובכותביו!!!".

הכתבת טפירו העידה כי בעקבות הפניות מראש העיר הנחה אותה הבעלים דוידי לתקן את הכתבה באמצעות כתבה מפרגנת. ואכן, שבוע לאחר פרסום הכתבה על בועת הנדל"ן הופיעה במקומון כתבה תחת הכותרת "מבוקשת, מבוקשת, מבוקשת", שתיארה את אשקלון כיעד מגורים מבוקש במיוחד. הכתבה כללה נתונים שהופיעו באותו מסרון זועם שראש העירייה שלח לכתבת זמן קצר לאחר פרסום הכתבה על בועת הנדל"ן.

המדינה: הטיית סיקור – שוחד לכל דבר

אשר לשאלה שצוטטה בפתח הטקסט, "האם שינוי אופן סיקורו של עובד ציבור באמצעי התקשורת עשוי לבוא בגדר הרכיב הנסיבתי של 'מתת' לצורך התגבשותה של עבירת השוחד?", בסיכומי המדינה לא רק משיבים בחיוב – אלא גם מסבירים מדוע: "סעיף 293 לחוק העונשין קובע כי אין נפקא מינה בשוחד 'אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת'.

"אם שינוי באופן הסיקור התקשורתי יכול להוות 'מתת' עבור כל עובד ציבור, הרי שעבור נבחר הציבור מדובר במתת בעלת חשיבות יתרה"

"החוק מגדיר מתת באופן רחב מאוד, כך שכל טובת הנאה הניתנת לעובד ציבור עשויה להוות מתת. החוק לא קובע כל מגבלה על מאפייני המתת, ובפרט אינו קובע כי המתת צריכה להיות מתת גשמית דווקא או כזו הניתנת לכימות במונחים כספיים. אשר על כן, בהתאם ללשון החוק, אין כל מניעה לראות בשינוי באופן סיקורו התקשורתי של עובד ציבור כמתת שעשויה לגבש עבירת שוחד, ובלבד ששינוי אופן הסיקור מיטיב עם עובד הציבור".

ועוד נכתב מטעם המדינה, בהקשר שעשוי להתייחס גם לנתניהו: "אם שינוי באופן הסיקור התקשורתי יכול להוות 'מתת' עבור כל עובד ציבור, הרי שעבור נבחר הציבור מדובר במתת בעלת חשיבות יתרה. במקרים רבים נבחרי הציבור מבקשים להיבחר לתפקיד ציבורי פעם נוספת, ומעצם רצונם להיבחר למשרה ציבורית ניתן ללמוד כי מטרת העל שלהם אינה התעשרות אלא היבחרות לכהונה ציבורית, וזאת לשם השגת כוח השפעה.

"על כן, אם נבחן מתת הניתנת לנבחר ציבור בדרך של שינוי אופן סיקורו בכלי התקשורת על רקע מאפיינים אלה של נבחרי הציבור, ועל רקע הערכים המוגנים על-ידי עבירת השוחד, שעליהם עמדנו לעיל, ניווכח כי דווקא טובת הנאה שעשויה להשפיע על פוטנציאל ההיבחרות של נבחר הציבור עשויה להטות את שיקול דעתו באופן משמעותי ולהיות מהותית עבורו הרבה יותר ממתת גשמית".

עדכון, 7.8: בעקבות פרסום הכתבה הועברה ל"עין השביעית" תגובת סנגורו של איתמר שמעוני, עו"ד גבריאל רפפורט: "התיק שמתנהל כנגד איתמר שמעוני כלל לא עוסק בסוגיה של מתת בדרך של סיקור תקשורתי אוהד ובית המשפט הנכבד לא עתיד להכריע בעניין זה במסגרת הכרעת הדין. במסגרת דיון ההוכחות הראשון, התבקשה הבהרה על-ידי כב' השופטת מרגולין-יחידי בעניין סוגיה זו. הפרקליטות הבהירו והצהירו בפני בית המשפט (קיים לכך תיעוד בפרוטוקול) שהדבר אינו מהווה חלק מהמתת. כך היה בתחילת ההליך ובהתאם להצהרה זו נוהלה הגנתו של מר שמעוני. אם כן, תמוה כיצד מבקשת כעת הפרקליטות בסיכומיה לטעון להיפך. מדובר בפגיעה חמורה ביותר בזכותו של מר שמעוני לקיומו של הליך פלילי הוגן, בנוסף לפגיעות חמורות נוספות שהתרחשו לרוב בתיק דנן. למעלה מן הצורך ולגופם של דברים, למקרא סיכומי הפרקליטות בעניין זה, עולה כי היא לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את שטוענת. הדברים יובאו בהרחבה בסיכומים שיגיש מר שמעוני בשבועות הקרובים לבית המשפט".

12935-02-17