הפובליציסט והסופר יצחק לאור מותח ביקורת חריפה על העיתונאי עמית סגל, שהגיש נגדו תביעת דיבה בסך 140 אלף שקל בשל התבטאות ברשת חברתית. הפוסט שבגינו הוגשה התביעה פורסם בפברואר בדף הפייסבוק הפרטי של לאור: שובצו בו ארבע תמונות של סגל, ולצדן הכיתוב "מלמעלה: א. היטלר; למטה מימין לשמאל: א. היטלר, א. היטלר, א. היטלר". לטענת לאור, מדובר ב"קריקטורה פוליטית", מעין "מם היתולי" המזכיר "עבודת אמנות אנדי-וורהולית", שנועדה למתוח ביקורת על אמירה גזענית שהשמיע סגל בשידור חי.

"מדובר באמצעי אומנותי להביע התנגדות לרעיון באמצעות הומור, בסאטירה, בתגובה פוליטית ייצרית", טוען לאור בכתב הגנה שהוגש לפני ימים אחדים לבית-משפט השלום בהרצליה. לאור, שבשנה שעברה יצא לפנסיה לאחר קריירה ארוכה ככותב ועורך בעיתון "הארץ" (ועדיין כותב בעיתון מעת לעת), מפקפק בטענה שסגל נפגע מהפרסום. הוא טוען כי התביעה היא חלק ממאבק מתמשך שהפרשן הפוליטי של חדשות 12 מנהל נגד קבוצת "הארץ" ובעליה.

בכתב ההגנה, שהוגש על-ידי עו"ד רון לוינטל, מאשים לאור את סגל בהסתרת העובדה שהפוסט פורסם כתגובה להופעתו בתוכנית "פגוש את העיתונות", שבה כינה את מפלגת בל"ד "ארגון טרור עם מימון מפלגות". מפלגת בל"ד תבעה את סגל בגין הדברים הללו, ולפי עורך-דינו של לאור – הוא מתכוון לבקש מבית-המשפט לאחד את הדיון בשתי התביעות.

לאור אמנם מחק את הפוסט שעות אחדות לאחר פרסומו, וגם הביע צער מסוים בתגובה שמסר לעיתונות, אך בכתב ההגנה הוא מבהיר שאינו מסתייג מהמסר שביקש להעביר. את ההתבטאות של סגל על מפלגת בל"ד הוא מכנה "הסתה גזענית" ו"פשיסטית", ומוסיף כי נלוותה לה תמיכה ביוזמה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכרות ברית פוליטית עם מפלגת עוצמה-יהודית – שמורכבת מ"פעילים יוצאי ותומכי תורת הרב מאיר כהנא, תורה הנחשבת גזענית והושוותה בעבר לא פעם לתורת הנאצים".

הפוסט המחוק של לאור כפי שצויץ על-ידי חגי סגל, אביו של עמית סגל (צילום מסך)

לדברי לאור, מי שצפה בתוכנית יכול היה להתרשם כי הפרשן שישב לצד סגל, נחום ברנע, "נדהם" למשמע דבריו. אחרי שהמנחה רינה מצליח העירה שבג"ץ אישר למפלגת בל"ד להשתתף בבחירות, סגל הגן על התבטאותו והזכיר את חברי-הכנסת לשעבר בסאל גטאס (שהורשע בהעברת טלפונים למחבלים שנשפטו למאסר), חנין זועבי (שלדברי סגל הסיתה לטרור) ועזמי בשארה (שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול). "הדבר הקפיץ את הנתבע", כתב עו"ד לוינטל בכתב ההגנה של לאור.

יצחק לאור אינו חוזר בו מתוכן הביקורת, אך מודה כי האופן שבו ניסח אותה היה בעייתי. הוא מציין כי שעות אחדות לאחר הפרסום הבין שהפוסט "אינו ראוי מבחינת איכותו, ובדיעבד אינו בטעם טוב". לכן החליט למחוק אותו

"להבנתו של הנתבע, המדובר באמירה גזענית, המזכירה תקופות חשוכות מההיסטוריה. בהתחשב בכך שהנתבע הוא אמן, משורר, סאטיריקן, מחזאי, הממוקם עמוק בשמאל הפוליטי, הרי דרך הביטוי שלו בתגובה לדברים היא אומנותית", הוסיף עורך-הדין. "כתגובה מהירה, בשליפה מהמותן, בלהט הרגע, הנתבע יצר 'מם' היתולי, לקח ארבע תמונות של הנתבע וכתב בכיתוב 'א. היטלר', כדי להביע את מחאתו על הדברים הקשים שנאמרו, המזכירים, לטעמו, דעות גזעניות המתאימות לרוח המפלגה הנאצית".

בחלק אחר של המסמך הוזכר העבר הפלילי של חגי סגל, אביו של עמית סגל: "הנתבע גם זכר כי אביו של התובע פעל במסגרת ארגון טרור (והוא אף הורשע) בגין טרור נגד ערבים. הנתבע לא התייחס להוריו, אך הזדעזע מהאמירה של התובע, שייחס לה אלמנטים פשיסטיים. היטלר, כידוע, האמין בפשיזם, במחיקת קבוצות פוליטיות בנות עדה או דת אחרת ובהתייחסות גורפת לקבוצה באופן כללי תוך הטחת האשמות כלפי כל חברי הקבוצה ביחד". השופט, גלעד הס, המליץ ללאור למחוק מכתב ההגנה את ההתייחסויות לעברו של חגי סגל.

לדברי לאור, הפרסום שלו על סגל לא מתיימר לקבוע עובדות בדיוק כשם שאדם שמכנה אדם אחר "משוגע" או "פסיכי" לא מתכוון לספק אבחנה פסיכיאטרית – אלא משתמש בגידוף כמעין מטאפורה. "איש לא חושב שבאמת עמית סגל הוא א. היטלר", נטען בכתב ההגנה. "ברור כי המדובר בסאטירה. מדובר בהבעת דעה אומנותית ולא באמירת עובדה".

לטענת לאור, אלמלא הופץ צילום המסך של הפוסט בקרב אנשי ימין – ובראשם חגי סגל, עורך "מקור ראשון" ואביו של עמית סגל – תפוצתו היתה נשארת מצומצמת ומסתכמת ב"מספר בודד של זוגות עיניים"

לאור אינו חוזר בו מתוכן הביקורת, אך מודה כי האופן שבו ניסח אותה היה בעייתי. את הקולאז' הוא מכנה כיום "בדיחה גרפית לא מוצלחת", ומציין כי כבר שעות אחדות לאחר הפרסום הבין שהפוסט "אינו ראוי מבחינת איכותו, ובדיעבד אינו בטעם טוב". לכן החליט למחוק אותו.

לטענת לאור, אלמלא הופץ צילום המסך של הפוסט בקרב אנשי ימין – ובראשם חגי סגל, עורך "מקור ראשון" ואביו של עמית סגל – תפוצתו היתה נשארת מצומצמת ומסתכמת ב"מספר בודד של זוגות עיניים". "בכך יש לתובע ולאביו אשם תורם של מאה אחוזים. הם המפיצים למעשה של הפרסום והם שהחזיקו אותו בחיים לאחר שנמחק", נכתב בכתב ההגנה.

לדברי לאור, השימוש במטאפורת הנאציזם הוא מאפיין ותיק בכתיבה שלו, וכבר עמד במבחן משפטי: בשנות השמונים, המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את מחזהו "אפרים חוזר לצבא", בין היתר בנימוק שלפיו היצירה משווה בין הממשל הצבאי בשטחים והמשטר הנאצי. כפי שצוין בכתב ההגנה, שופטי בג"ץ ביטלו את הוראת הצנזורה, בצעד שהגן על חופש הביטוי וקירב את סופו של המוסד הארכאי. במקרה אחר נתבע לאור על-ידי הרב מאיר כהנא בשל "שימוש אמנותי מטאפורי בהשוואה בין הנאציזם לבין אנשי כהנא" – אך התביעה נדחתה על הסף ב-1991 על-ידי השופטת הניה שטיין.

"בית-המשפט הכיר בכך שבמהלך ויכוח פוליטי בין ניצים קיצוניים, יכול אדם לקרוא לאחר גם בהשוואות לנאציזם", נטען בהקשר זה בכתב ההגנה. "ייתכן והזמנים השתנו, ומה שהתאים לשופט אהרן ברק ולמאיר שמגר (שדנו בעתירה נגד פסילת המחזה; א"ב) מכאן, ולשופטת הניה שטיין משם, אינו עומד עוד ברוח ימים אלה", מסכם עו"ד לוינטל. "ייתכן וחופש הביטוי נמצא במצוקה ובתי-המשפט מצרים אותו. יש לקוות שלא".

61850-02-19

* * *

לעיון בכתב ההגנה של יצחק לאור

להורדת הקובץ (PDF, 3.02MB)