תא הכתבים הצבאיים, התארגנות וולונטרית של עיתונאים המסקרים ענייני צבא וביטחון, עלול לספוג בקרוב פגיעה קשה במעמדו. במקביל, כתבים מכלי תקשורת קטנים ובינוניים – שלעתים מתלוננים על כך שאנשי דובר צה"ל מפלים אותם לרעה – עשויים לקבל גישה משופרת למידע שמערכת הביטחון מעוניינת בהפצתו. הסיבה לכך היא דו"ח המלצות שהוגש בשבוע שעבר לדובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, שבו מוצע לערוך רפורמה במערכת היחסים בין הצבא לעיתונאים המסקרים את פעילותו.

הוועדה שהכינה את הדו"ח הוקמה בספטמבר 2018, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש אתר החדשות The Times of Israel והכתב הצבאי של האתר, יהודה ארי גרוס. בעתירה, שהוגשה נגד צה"ל, משרד הביטחון ותא הכתבים הצבאיים, נטען כי דובר צה"ל מעניק יחס מועדף לתא הכתבים – שרוב חבריו הם נציגים של כלי תקשורת גדולים ומבוססים. חברי התא סירבו לקבל לשורותיהם את גרוס – ובכך מנעו ממנו את הגישה למידע ולמקורות שמספק להם דובר צה"ל.

בתחילת ההליך המשפטי, בדובר צה"ל הכחישו כי חברי תא הכתבים הצבאיים מקבלים יחס מועדף. ואולם, מדו"ח הוועדה, שמונתה על-ידי דובר צה"ל, עולה כי מדובר בטענה שקרית. מחברי הדו"ח מפרטים בהרחבה לגבי היחס המועדף שחברי תא הכתבים הצבאיים מקבלים מחטיבת הדוברות הצה"לית – ואף מציינים כי מדובר במדיניות ותיקה, שיטתית ומוצהרת של דובר צה"ל.

לדברי מחברי הדו"ח, היחס המועדף כולל גם "מסירת מידע חסוי לכתבים צבאיים הכפוף למגבלות גילוי ופרסום מטעמים בטחוניים" – נוהג שבעבר היה מזוהה עם "ועדת העורכים" ונחשב לביטוי של עיתונות מגויסת

בדו"ח מובהר כי מדור הכתבים הצבאיים בחטיבת דובר צה"ל מעניק לחברי התא קדימוּת בקבלת מידע בעת אירועים מבצעיים (באמצעות "קו חכם", בין היתר) ומארגן עבורם השתלמויות, ימי עיון ו"תדרוכים שוטפים במגוון רחב של נושאים", ובכלל זה מפגשים ושיחות רקע עם קצינים בכירים וסיורים במתקנים בטחוניים. לדברי מחברי הדו"ח, היחס המועדף כולל גם "מסירת מידע חסוי לכתבים צבאיים הכפוף למגבלות גילוי ופרסום מטעמים בטחוניים" – נוהג שבעבר היה מזוהה עם "ועדת העורכים" ונחשב לביטוי של עיתונות מגויסת שמקיימת קשרי תן-וקח פסולים עם הממסד. לפי הדו"ח, חברי תא הכתבים מקבלים מידע חסוי בדרך זו כשלוש פעמים בחודש בממוצע.

חברי הוועדה מקבלים את עמדת הצבא שלפיה יש מקום להעניק יחס מועדף ונגישות מוגברת לקבוצה קטנה של כתבים – אך קובעים כי יש לשנות את האופן שבו נקבע הרכב הקבוצה, ולפתוח אותה לכלי תקשורת נוספים. לפי המתווה שמוצע בדו"ח, כלי התקשורת החדשים שיתווספו לקבוצה יתפסו את מקומם של כתבים מכלי תקשורת גדולים דוגמת חדשות 12, חדשות 13, תאגיד השידור הציבורי ו"ידיעות אחרונות", שייאלצו לצמצם את נוכחותם. אם אכן יוחלט לאמץ את ההמלצות, יהיה זה ניצחון מהדהד לעתירה של גרוס ומערכת The Times of Israel.

יחסי אמון מיוחדים

בראש הוועדה שחיברה את הדו"ח עמדה שופטת בית-המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה. לצדה ישבו האלוף (מיל') יוסי ביידץ, מפקד גלי-צה"ל לשעבר משה שלונסקי, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר ועופר הראל, ששימש יועץ תקשורת לשר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן. בהרכב המקורי של הוועדה נכלל גם העיתונאי דן מרגלית, אם כי זמן קצר לאחר הקמתה פורסמו העדויות על תקיפות והטרדות מיניות שביצע. מרגלית פרש מהוועדה, והוחלף על-ידי שלונסקי.

לכל אורך הדו"ח, חברי הוועדה מתייחסים לכתבים הצבאיים כאל מתווכים שתכליתם העיקרית היא נטילת מידע שמספקת מערכת הביטחון ומסירתו לציבור הישראלי, מעין זרוע אזרחית של דובר צה"ל. בלי קשר של העיתונאים עם דובר צה"ל "לא תיכון עיתונות צבאית", נטען בדו"ח. "מאחר שמקור המידע הצבאי מצוי בצבא בלבד, כמערכת סגורה וחסויה, הקשר עם הדובר הוא מקור המידע המהותי המרכזי שבלעדיו כתיבה צבאית אינה אפשרית", גורסים חברי הוועדה.

יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, בפגישה שבה הציגה את הדו"ח לדובר צה"ל רונן מנליס (מימין). 23.5.2019 (צילום: דובר צה"ל)

תא הכתבים הצבאיים, שלפי רשימה שצורפה לדו"ח כולל 26 חברים, מתואר כמעין יחידה עילית של עיתונאים שמקיימים "קשר מקצועי מיוחד" ו"יחסי אמון מיוחדים" עם דובר צה"ל, ששוקד על טיפוח מומחיותם בנושאי צבא וביטחון. "הרעיון הוא ליצור קהילת ידע מקצועית ומעמיקה שעוסקת בביטחון", הסביר דובר צה"ל רונן מנליס בישיבתה הראשונה של הוועדה. מבחינת הצבא, בלתי אפשר לקיים יחסים מסוג זה עם כלל העיתונאים שמסקרים את מערכת הביטחון – ולכן, נטען בדו"ח, באופן עקרוני מדובר בהתנהלות מוצדקת.

"קיומה של קבוצה קטנה של בעלי מומחיות בעיתונאות צבאית מאפשרת יצירת מערכת יחסי אמון שבמסגרתה ניתן להעביר מידע ומסרים שכרוך בהם לעתים יסוד של סודיות ואבטחת מידע בלא שתיגרם תקלה. מערכת אמון כזו קשה לבנות עם קבוצה גדולה ומגוונת של עשרות רבות של כתבים, אשר חלקם עוסק בעיתונות צבאית באופן חלקי בלבד וחלקם מצויים בתחילת דרכם במקצוע", מוסבר בדו"ח.

"הקשר המיוחד של דובר צה"ל עם קבוצה קטנה של כתבים צבאיים מובהקים מאפשר לא רק לקיים פעילויות לוגיסטיות מיוחדות שאינן מתאימות לקבוצה גדולה, אלא גם להעביר מידע ומסרים בעלי רגישות בטחונית מיוחדת תוך אמון כי יכובדו תנאיו של דובר צה"ל בעניין פרסומם. כאשר מערכת יחסי אמון כזו אינה מתקיימת, קיים חשש כי חומרי רקע חסויים, שאחרת היו מועברים לכתבים, לא יועברו, והדבר עלול לצמצם במידה ניכרת את מרחב הידע שלהם, והאינטרס הציבורי בסופו של דבר ייפגע".

מצב בלתי תקין

הוועדה אמנם מקבלת את הגישה הצה"לית בנוגע לצורך לספק יחס מועדף לקבוצה מיוחדת של כתבים – אך קובעת כי לא ראוי שהקבוצה שתיבחר לשם כך תהיה תא הכתבים הצבאיים. חברי הוועדה מציינים כי בעבר, חברות בתא היתה כפופה לאישור צה"לי. "עד 1983, כתבים צבאיים חויבו להגיש כתב אמנה לרמטכ"ל, ואישור הרמטכ"ל היווה תנאי להשתתפות הכתב בתא הכתבים הצבאיים. מטרת כתב האמנה היתה ליצור התחייבות לבטחון מידע וסודיות, ולבחון את זהות הגורמים מקבלי המידע", נכתב בדו"ח.

רשימת חברי תא הכתבים הצבאיים, מרץ 2019 (לחצו להגדלה)

"בשנות ה-90 של המאה הקודמת בוטלה הפרקטיקה של הגשת האמנה לרמטכ"ל, ותא הכתבים הצבאיים החל לפעול באופן עצמאי לחלוטין בכל הנוגע לקבלת חברים, ולא עוצבו כללים כלשהם לדרך פעילותו", הוסיפו חברי הוועדה. לפיכך, הם מסבירים, לדובר צה"ל או לגוף צבאי כלשהו אין סמכות להשפיע על אופן ניהול התא. חברי התא הם אלו שמפעילים אותו, בוחרים את יושב הראש (עד לא מזמן נשא בתפקיד אלכס פישמן, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות") וקובעים האם לקבל לשורותיו כתבים חדשים. כתוצאה מכך, צה"ל אינו שולט בהרכב של אותה "יחידה מובחרת" של כתבים צבאיים שזוכים ליחס מיוחד ונגישות מוגברת. המצב הזה, קבעו חברי הוועדה, אינו תקין, אינו שוויוני ואף "אינו מתיישב עם הדין" – ולכן יש לשנותו.

"נושא קבלת חברים חדשים לתא עלה מדי פעם לדיון בהנהלת התא עקב בקשות של אמצעי תקשורת שונים להתקבל כחברים בו", הרחיבו מחברי הדו"ח. "חרף מאמצים מסוימים לגבש אמות מידה להסדרת פעילותו של התא ולקבוע במסגרתם גם תנאים לקבלת חברים חדשים, הדבר לא הסתייע ולא הושג הרוב הנדרש בתא לאימוץ כללי פעולה כאמור. המציאות לאורך שנים ועד לזמן זה היא, אפוא, כי אין בנמצא כללים כלשהם לפעילות התא, וחסרות אמות מידה מוגדרות לחברות בתא; בקשות של אמצעי תקשורת להתקבל לחברות בתא נבחנות ומוכרעות על-פי שיקולים נקודתיים ויחסי כוחות, ללא משנה סדורה כלשהי".

חברי הוועדה: "היצמדות דובר צה"ל לדורותיו לשיטה שלפיה הקבוצה המיוחדת בנויה מכתבי תא הכתבים הצבאיים, בלא קריטריונים ערכיים כלשהם לעניין ההשתייכות אליה, אינה מתיישבת עם הפעלה תקינה של הסמכות המינהלית"

לשיטתם של חברי הוועדה, המציאות הזאת יוצרת אי-שוויון בלתי מוצדק שפוגע בתפקודם של העיתונאים שאינם חברים בתא הכתבים. על רקע זה נמתחת בדו"ח ביקורת על תפקודה של הדוברות הצבאית: "היצמדות דובר צה"ל לדורותיו לשיטה שלפיה הקבוצה המיוחדת (של כתבים המקבלים יחס מועדף מדובר צה"ל; א"ב) בנויה מכתבי תא הכתבים הצבאיים, בלא קריטריונים ערכיים כלשהם לעניין ההשתייכות אליה, אינה מתיישבת עם הפעלה תקינה של הסמכות המינהלית".

לפיכך, מחברי הדו"ח דורשים מדובר צה"ל לאמץ "קריטריונים ענייניים וסבירים אשר יגדירו את התנאים להשתייכות כתבים צבאיים לקבוצה המיוחדת כדי להגשים באופן מלא את תכליות קיומה במסגרת יעדי תפקידו של דובר צה"ל. על קריטריונים אלה להיות הוגנים, סבירים ושקופים לכל. עליהם לקדם את מטרות הדוברות הצבאית ולהתיישב עם האינטרס הציבורי".

איך ייבחרו הכתבים

כפי שמפרטים חברי הוועדה, עד כה תא הכתבים הצבאיים היה הגוף שקבע אילו עיתונאים יזכו ליחס מועדף מדובר צה"ל. לפי הקריטריונים המוצעים בדו"ח, המצב הזה צריך להשתנות. מספרם של חברי "הקבוצה המיוחדת" יישאר זהה – כ-25 במספר, בדומה למספרם של חברי תא הכתבים כיום – אך התמהיל הארגוני שלהם ישתנה באופן ניכר. הסיבה לכך היא שבמתווה המוצע כל כלי תקשורת יזכה לנציג אחד בלבד בקבוצה החדשה שתוקם.

אם יאומצו ההמלצות, בחדשות 12 יצטרכו להכריע בין הכתב הצבאי ניר דבורי לפרשן הוותיק רוני דניאל, למשל, ובחדשות 13, החברה המתחרה, יתחרו על המשבצת אור הלר ואלון בן-דוד. ב"ידיעות אחרונות" יצטרכו להחליט אם להעניק את יתרון הנגישות לכתב יוסי יהושוע, או שמא לפרשן הוותיק אלכס פישמן. כלי תקשורת נוספים שיש להם כיום יותר מנציג אחד בתא הכתבים הצבאיים הם "הארץ", ynet, "ישראל היום", "וואלה", "מעריב" ותאגיד השידור הציבורי.

לפי המלצות הוועדה, כלי התקשורת יוכלו להשפיע על זהותו של הכתב שייצג אותם ב"קבוצה המיוחדת" שתחליף את תא הכתבים הצבאיים – אך ההחלטה האם לקבל או לדחות מועמדות תימסר לידי צה"ל

את המקומות שיתפנו ברשימה צפויים לתפוס כלי תקשורת שעד כה לא קיבלו דריסת רגל בתא – למשל The Times of Israel, שהגיש את העתירה שבעקבותיה הוקמה הוועדה. עם זאת, לפי הקריטריונים המוצעים לא כל כלי תקשורת יוכל לשלוח נציגים לאותה "קבוצה מיוחדת" של כתבים צבאיים: הוועדה ממליצה לאפשר זאת רק לגופים שיוגדרו כ"כלי תקשורת מובילים" מבחינת "היקף העיתונאות החדשותית והצבאית שהם מקיימים".

כדי לעמוד בקריטריונים, מוסבר בדו"ח, כלי תקשורת צריך להחזיק מערכת עיתונאית עצמאית וגדולה, ולפרסם תוכן חדשותי על בסיס יומיומי ובתפוצה ארצית – קריטריון שצפוי לחסום תחנות רדיו אזוריות ומקומונים. גודלה של המערכת ייבחן על בסיס מספר העיתונאים בעלי תעודת לע"מ שמועסקים בה – קריטריון בעייתי, שכן יש מערכות שלא נוהגות להנפיק תעודות לכל העיתונאים המועסקים בהן, אלא רק לאלו שנזקקים להן לשם עבודתם השוטפת. גופי תקשורת שמחזיקים שתי מערכות שפועלות בנפרד – למשל "ידיעות אחרונות" ו-ynet, או "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט" – יוכלו להציע נציגים נפרדים מכל מערכת.

מחברי הדו"ח מבהירים כי לא מן הנמנע שהקבוצה החדשה תכלול נציגים מכלי תקשורת ישראליים בשפה הערבית והאנגלית (ובשפות אחרות גם כן) וכלי תקשורת מגזריים (עיתונות חרדית למשל), אף שהם פונים לקהל מגזרי. לפי הרשימה שצורפה לדו"ח, בתא הכתבים הצבאיים חבר כיום עיתונאי אחד בלבד מעיתון חרדי (ישראל קצובר מ"המודיע") ואין בו נציגות כלשהי לעיתונות בשפה הערבית. בעתיד, מציינים חברי הוועדה, יהיה ראוי לבחון מחדש את ההגדרות ואולי גם לכלול בקבוצה כתבים מכלי תקשורת זרים ובלוגרים.

דובר צה"ל, רונן מנליס (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

לפי ההמלצות, לכלי התקשורת תהיה יכולת להשפיע על זהותו של הכתב שייצג אותם בקבוצה – אך ההחלטה האם לקבל או לדחות מועמדות תעבור לידי הצבא, שיגדיר "אמות מידה פרסונליות-מקצועיות לכתבים צבאיים אשר יבטיחו כי המשתייכים לקבוצה מקיימים תנאי סף אישיים ומקצועיים מסוימים הנדרשים להגשמת תכלית קיומה של הקבוצה". לפי התנאים המוצעים, הכתבים יידרשו לעסוק בסיקור נושאי צבא וביטחון כעיסוק עיקרי, יהיה עליהם להיות בעלי ותק של שנתיים לפחות במקצוע העיתונות, לקבל "סיווג בטחוני" שרמתו הנדרשת תיקבע על-ידי צה"ל, ולהתחייב לעמוד בכללי בטחון המידע הצבאיים ולשמור על סודיות המידע בהתאם לדרישות דובר צה"ל.

כמו כן יידרשו חברי הקבוצה להחזיק בתעודת לע"מ ולהתחייב לכבד את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. כתב שלא ישתתף ברוב פעילויות הקבוצה – לפחות שני שלישים, לפי ההמלצות – יידרש לפנות את מקומו לנציג אחר מכלי התקשורת שלו. מי שיחליט על ההדחה יהיה דובר צה"ל, שגם יקבע אילו מבין המועמדים עומדים בקריטריונים.

בוועדה צופים שהמנגנון המוצע יעורר מחלוקות בין הצבא והמערכות העיתונאיות. לשם כך מוצע בדו"ח להקים "ועדת השגה" שאותה ימנה הרמטכ"ל, לשם מיצוי ההליכים לפני פנייה לערכאות משפטיות. הרכבה יהיה דומה ל"ועדת השלושה" שמכריעה בערעורים של כלי התקשורת על החלטות הצנזורה הצבאית: בראשה יעמדו שופט בדימוס, ולצדם קצין צבא בכיר בדימוס ונציג מענף העיתונות. שניים מחברי הוועדה שדנה ביחסי דובר צה"ל והכתבים הצבאיים, יוסי ביידץ והיו"רית איילה פרוקצ'יה, חברים גם ב"ועדת השלושה".

בצה"ל טרם אימצו את ההמלצות. גורם בדובר צה"ל ששוחח עם "העין השביעית" אמר כי השלב הבא יהיה תהליך באורך כמה שבועות שבמסגרתו ייבחן הדו"ח על-ידי גורמים בחטיבת הדוברות ומחוצה לה. לדברי הגורם, הדובר רונן מנליס יגבש הצעה פרקטית שתתבסס על המלצות הוועדה – אלו מביניהן שיימצאו מתאימות – ויביא אותה לאישור ראש אגף המבצעים והרמטכ"ל. לדבריו, התהליך כולו אמור להסתיים עד 1 ביולי, אז אמור צה"ל לעדכן את בג"ץ בנוגע לפתרון שיאומץ.

"זה נכון שזה נכפה עלינו", סיכם הגורם, "אבל זה אירוע לא פחות מהיסטורי במונחים של תא הכתבים הצבאיים, ובמונחים של שוויון עיתונאי וגישה לתקשורת".

* * *

לעיון בדו"ח הוועדה

להורדת הקובץ (PDF, 1.76MB)

במסמכים נוספים על הממשק בין דובר צה"ל לעיתונאים ניתן לעיין ב"גנזך", מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה"