"אני מוכן להרים את הכפפה", הצהיר עורך "מעריב" יואב צור לקראת סיומו של דיון על הדרה וגזענות בשוק התקשורת והפרסום הישראלי, שנערך הבוקר (10.11.09) בקריה האקדמית אונו. את הכפפה שהתחייב צור להרים הטיל לעברו דו"ח אונו 2009, שבחן את ההדרה ממקצועות איכות בחברה בישראל, ומצא, גם ביחס לענף התקשורת, כי ערבים, אתיופים ומיעוטים אחרים מודרים מהם באופן כמעט מוחלט.

לדברי צור, היחיד מבין חברי הדיון שטען כי הופתע מממצאי הדו"ח, הצבת מראה שכזו מול פניהם של כלי התקשורת חשובה ביותר. "כולם יודעים את מצבו של 'מעריב'", אמר, "זה לא קל לעבוד בכלי תקשורת כזה, שבאמת הטרדות של היומיום, מצד אחד, והניסיון לעשות עיתון טוב ומעניין מצד שני מעסיקים אותך במלוא תשומת הלב. כשאתה מסתכל על דו"ח כזה אתה מבין שאתה לא בסדר". בעקבות ממצאי הדו"ח התחייב צור לפעול בעיקר לשינוי ביחסו של "מעריב" לערבים בישראל. "אחת המסקנות שאני מביא מהפגישה הזו", אמר, "היא שיש לעשות מאמצים לנסות לייצג את המגזר הערבי או על-ידי כתב ערבי או על-ידי שיתוף פעולה עם כלי תקשורת גדול ערבי בחילופי כתבות".

להגנתו טען עורך "מעריב" כי עד היום לא התייחס למוצאו של אדם בבואו להחליט אם לקבלו לתפקיד. "לא אקח כתב אתיופי כדי להגיד שיש לי אתיופי", אמר, "כמו שקובי אריאלי כותב אצלנו לא מפני שהוא ממלא את המשבצת של החרדי, אלא בגלל שהוא כותב מעולה".

"כשעורך 'מעריב' אומר, 'אני מחפש את הטוב ביותר ולא בודק מאחורי המוצא שלו', זה חלק מהבעיה", השיבה לו ענת סרגוסטי, מנכ"ל הארגון אג'נדה. "כי צריך לעשות פה העדפה מתקנת. צריך להסתכל על המוצא, ואם יש שני אנשים טובים ואחד מהם הוא ערבי, להעדיף את הערבי באופן מודע".

סרגוסטי, שמתוקף תפקידה מכירה מקרוב את נתוני ההדרה של מיעוטים בתקשורת, הסבירה כי "שורש הבעיה היא גזענות. לא צריך ללכת סחור-סחור. קל לנו לבחור אנשים שהיו בגלי-צה"ל ולקדם אותם בטלוויזיה, ואף ערבי לא עבר את גלי-צה"ל מטעמים מובנים". יחד עם זאת ציינה סרגוסטי כי דווקא במערכת החדשות של ערוץ 2, מערכת החדשות המובילה בישראל, מועסקים יותר ערבים, אתיופים, חרדים ודתיים מאשר בכלי תקשורת אחרים, עובדה שלדעתה מוכיחה כי טענות על חוסר כדאיות כלכלית בהעסקת מיעוטים אינן עומדות במבחן המציאות. מנכ"ל אג'נדה קראה מעל במת הדיון ליישם בישראל מודלים רגולטוריים והתנדבותיים של גיוון תעסוקתי, בדומה לנהוג בבריטניה, שיביאו לשילוב הדרגתי של מיעוטים בכלי התקשרות, הן בעמדות החשופות לציבור והן בדרג של מקבלי החלטות.

כתב "ידיעות אחרונות" דני אדינו אבבה (מימין) ופרשן "א-שרק אל-אווסט" נזיר מג'לי

כתב "ידיעות אחרונות" דני אדינו אבבה (מימין) ופרשן "א-שרק אל-אווסט" נזיר מג'לי

"אני לא רוצה שיקבלו אתיופי או ערבי או כל מישהו אחר בגלל שהוא אתיופי או ערבי, אלא רק בגלל שהוא טוב", טען מנגד דני אדינו אבבה, כתב "ידיעות אחרונות". כדוגמה לאבסורד שיכול להיווצר ממצב כזה הזכיר כי במערכת החדשות של הערוץ הראשון מועסק כתב אתיופי, על חשבון משרד הקליטה, שמקבל משכורת בלי לעבוד כלל (בשיחה טלפונית אישר ראש חטיבת החדשות בערוץ הראשון, אורי לוי, כי במערכת הערוץ אכן מועסק אדם ממוצא אתיופי, שנמצא זה זמן רב בתהליך הכשרה בלי שישתלב בהצלחה בעבודת המערכת. מנגד ציין לוי את הכתבת לענייני משפט בתל-אביב, אף היא ממוצא אתיופי, המשתלבת במערכת בהצלחה יתרה).

"אני עובד קשה שבעתיים מהישראלי הממוצע, והצלחתי", אמר אדינו אבבה, והסביר כי אין לצפות לכל יחס מועדף מצד גורמים מסחריים בענף התקשורת. "ב'ידיעות אחרונות' לא עיניין אותם אם אני אתיופי. הם רצו מוצר. זה עסק פרטי, הוא רוצה כסף. נקודה. לא מעניין אותו אם אתה שחור או לבן".

עורך "מעריב", כאמור, דווקא השתכנע כי יש צורך בשכירת עובדים גם תוך התחשבות במוצאם. הוא סיים את דבריו בנימה אופטימית כשציין כי שניים מ"שלושת הכתבים המובילים של 'מעריב'", יהודה שרוני, בן-דרור ימיני ובן כספית, הם מזרחים. "עשינו כברת דרך", אמר, "ואני מקבל על עצמי לעשות עוד כברת דרך".

עמדה שונה הציג עידן גרינבאום, סגן עורכת העיתון הכלכלי "כלכליסט", מבית "ידיעות אחרונות". לדעתו, ההתעניינות בפריפריה ובקבוצות מיעוטים תבוא באופן טבעי, בשל נתוני היצע וביקוש. "אחד הסיפורים שהביא את הרייטינג הכי גבוה באתר ['כלכליסט'] בחודש שעבר", אמר גרינבאום, "היה סיפור על בחור דרוזי מירכא שהקים סופרמרקט, והוא הצלחה מדהימה". סגן עורכת "כלכליסט" פנה לקהל הצופים בדיון וסיפק צוהר לתפיסת עולמו העיתונאית בכלל, ובאשר לסיקור קבוצות מיעוט בפרט: "אתם רוצים לקרוא על הצלחות כלכליות [של מיעוטים] יותר מאשר על כשלונות או על עיריות שלא משלמות משכורות, ואנחנו פה בשביל לתת את זה". לדעת גרינבאום, בעתיד יתפתחו כלי תקשורת מגזריים, דוגמת אתרי אינטרנט ערביים או חרדיים, ומן הצד האחר "התקשורת הגדולה, שפונה לכל אדם, תמשיך לחפש את הסיפורים שמוכרים עיתונים".

גם גרינבאום, בדומה לצור, רואה בהשתלבותם הגוברת של מזרחים בעמדות מפתח סימן מבשר טובות לקבוצות אחרות המודרות מעמדות כוח. "לפני כמה ימים", סיפר, "צחקתי עם הדובר של בנק ישראל. קוראים לו סעדון, ולעוזר של הנגיד קוראים אזולאי, ואמרתי לו, 'אתם יושבים עם מנכ"ל בנק הפועלים, שהוא ציון קינן שהיה ועקנין, ועם היו"ר שקוראים לו סרוסי. הנה אני גרינבאום, ותראו מה עשיתם. לקחתם לי את השטיח מתחת לרגליים'".

סגן עורכת "כלכליסט" עידן גרינבאום (מימין) ויו"ר מועצת הרשות השנייה נורית דאבוש

סגן עורכת "כלכליסט" עידן גרינבאום (מימין) ויו"ר מועצת הרשות השנייה נורית דאבוש

יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, נורית דאבוש, מחתה על הצבעים הקודרים שבהם נצבעה המציאות בדיון. היא הזכירה את השילוב הגובר של ערבים ואתיופים במערכות החדשות בערוצים שתחת פיקוחה, כמו גם את השינוי בנראות בערוצים המסחריים – מ-60% נראות של גברים אשכנזים חילונים, ל-50% נראות של קבוצה זו בלבד. דאבוש הזכירה גם את השינוי שיזמה בחברת החדשות של ערוץ 2. "יו"ר הדירקטוריון בחברת החדשות", אמרה דאבוש, "שמו ד"ר יהודה לנקרי, והוא, מה לעשות, לא ממש בא מהצד האשכנזי, הוא ספרדי, כל האוריינטציה שלו היא חברתית". דאבוש ניצלה את הבמה כדי לנגח יו"ר אחר: "לפניו היה יהודי יקר שתרם הרבה מאוד לתקשורת הישראלית, שמו יצחק לבני, והוא לא בדיוק סדר היום החברתי שאנחנו חשבנו שצריך להכתיב".

דאבוש טענה כי לא ניתן להאשים את תופעת ה"חבר מביא חבר" בהדרה של בני קבוצות מיעוטים מהתקשורת הישראלית. תופעה זו, לדבריה, היא עובדה, והבעיה היא בכך שחברי הקבוצות המודרות המצליחים לפרוץ פנימה אינם עושים די כדי למשוך אחריהם אחרים מקבוצת המיעוט שלהם. "כשהראשון עושה את המסלול הארוך יותר, עליו לקחת אחרים יחד איתו, ואני לא מכירה אנשים רבים שעושים את זה", אמרה. "עם כל הכבוד, כמה באמת ראיתי את שותפות הגורל כשהחלטנו להזיז את יצחק לבני מתפקידו? לא ראיתי אף אחד שעמד שם. אף אחד לא עמד שם".

ההדרה מהמרכז, הגזענות ואי-ההיכרות של האחר נכחו גם במהלך הדיון, ולא רק בכותרת שניתנה לו. המנחה ניצן חן, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, לא ביטא נכון לאורך מרבית הדיון את שמו של כתב "ידיעות אחרונות" דני אדינו אבבה, עד שזה העמיד אותו על טעותו. אל הדובר הערבי היחיד, נזיר מג'לי, עיתונאי תושב נצרת המשמש פרשן לענייני ישראל בעיתון הלונדוני "א-שרק אל-אווסט", פנה חן לקראת תום הדיון במלים "מר נזיר, קצת קיפחנו אותך בפאנל הזה".

"כל פעם כשאני קורא על סקרים ורואה את הממדים של הגזענות תחת שלטונו של העם היהודי", אמר מג'לי כשקיבל את רשות הדיבור, "אני מופתע". בהמשך אמר: "באוכלוסייה הערבית בישראל הולך ומחריף כיוון הבדלנות, ואני לא מוציא את עצמנו מהאשמה. לדעתי זה לא חכם ואני מחפש שותפות, אבל חייבים לראות את הצד השני – זה לא בא ביוזמה של הערבים. 61 שנים שהערבים מודרו. זה תהליך שלצערי הרב התחיל מהצד היהודי, ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות שלו".

מג'לי העריך כי לא צפוי שינוי של ממש בעתיד הקרוב באשר להדרת ערבים בישראל בכלל ובכלי התקשורת העבריים בפרט, והזהיר כי יש בכך סכנה לא רק לחברה הערבית, אלא למדינה כולה. "בגלל הביטחון", אמר, "הערבים מודרים, אבל כשאתה ממדר קבוצה גדולה כזו, אתה מסכן את החוסן הלאומי שלך".