נתוני הפרסום של חברת נובל-אנרג'י, החברה המרכזית במונופול הגז הישראלי, מעלים חשד לכאורה לעבירה על החוק האמריקאי – כך טוען עו"ד שחר בן-מאיר. בחברת נובל סירבו להגיב לדברים.

אתמול פורסמו באתר זה נתוני הפרסום של חברת נובל-אנרג'י בעיתונות הדפוס בחודש יולי האחרון, כפי שנאספו על-ידי חברת יפעת-בקרת-פרסום. מהנתונים עלה כי בשלושת היומונים החרדיים, "המודיע", "יתד נאמן" ו"המבשר", פורסמו מודעות מטעם חברת הגז בהיקף גדול במיוחד, הגדול פי כמה מאשר בשני העיתונים הנפוצים ביותר במדינה, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות".

לפי סקרי TGI מהשנים האחרונות, "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" זוכים כל אחד לחשיפה של למעלה מ-30% מהציבור הישראלי. סקר TGI האחרון למדיה החרדית מעלה כי כ-20% מהציבור החרדי נחשפים ל"יתד נאמן", כ-16% ל"המודיע" וכ-19% ל"המבשר". לפי נתוני הלמ"ס, שיעורו של הציבור החרדי הוא פחות מ-10% מכלל אזרחי המדינה. זאת ועוד, בעיתון החרדי "הפלס", הנהנה משיעורי חשיפה גבוהים יותר בקרב הציבור החרדי מאשר "המבשר", לא פורסמו כלל מודעות מטעם נובל-אנרג'י. ל"הפלס", להבדיל מיתר העיתונות החרדית היומית המזוהה מפלגתית, אין נציגים בכנסת.

במכתב ששיגר אמש עו"ד בן-מאיר לחברת נובל נטען כי "חלוקת שטחי הפרסום כפי שהנתונים מצביעים מעידה בוודאות רבה כי 'ניתוב' תקציבי הפרסום שלכם אינו מיועד להשפעה על הקהל הרחב של אזרחי מדינת ישראל – שאז ההיגיון אומר שתנתבו את הפרסום לפי גודל החשיפה של כלי התקשורת – אלא מיועד להעביר כספים (באמצעות תקציבי פרסום) לעיתונים מאוד ספציפיים, עיתונים בבעלות מפלגות חרדיות".

היקף הפרסום של חברת נובל-אנרג'י בעיתונות היומית בחודש יולי 2015 (הנתונים באדיבות חברת יפעת בקרת פרסום)

עו"ד בן-מאיר עומד במכתבו על כך שלעיתונות החרדית "קשר ישיר והדוק" למפלגות החרדיות דגל-התורה ואגודת-ישראל, המרכיבות יחדיו את יהדות-התורה, וטוען כי הפרסום הרב בבטאוני המפלגות נועד להטות את שיקול הדעת של נציגיהן בכנסת. "אתם 'מנתבים' את תקציבי הפרסום שלכם מתוך מטרה להשפיע על מפלגות ועל חברי-כנסת אשר אמורים לקבל החלטה זה מקרוב ביחס למתווה בשוק הגז בישראל", הוא כותב, "החלטה שיש לה השפעה ישירה על העסקים שלכם במדינת ישראל".

לטענת עו"ד בן-מאיר, מעשה זה מעלה חשש לעבירה לכאורה על החוק האמריקאי למניעת שחיתות במדינות זרות (The Foreign Corrupt Practices Act). לפי חוק זה, נאסר על חברה אמריקאית להעניק טובה מכל סוג למפלגה פוליטית במדינה זרה, או לנציגיה, במטרה להשפיע על החלטותיה וביצועיה.

"מטרת חוק השחיתות במדינות זרות הינה מחד למנוע מחברות בארצות-הברית לנהל את עסקיהן מחוץ לארצות-הברית בדרך מושחתת, ומאידך להגן על תושבי אותן מדינות מפני שחיתות של חברות מארצות-הברית", כותב עו"ד בן-מאיר במכתבו, ומוסיף: "בהיותי אזרח במדינת ישראל, אזי ככל שאכן עברתם לכאורה על הוראות חוק השחיתות במדינות זרות, אזי אני בגדר הנפגע מכך".

עו"ד בן-מאיר דורש מחברת נובל להמציא לו בתוך 30 יום חוות דעת משפטית שלפיה הפניית תקציבי הפרסום בישראל לעיתונות הקשורה למפלגות החרדיות אינה עבירה על חוק השחיתות במדינות זרות. "ככל שלא תמציאו לי חוות דעת כאמור, איאלץ להסיק את המסקנה כי אין ברשותכם חוות דעת כאמור", כותב עו"ד בן-מאיר, "ואם גם לאחר קבלת מכתבי זה לא קיבלתם חוות דעת כאמור, במקרה זה אשקול הגשת תלונה למשרד המשפטים האמריקאי.

"אדגיש להסרת ספק", מציין עו"ד בן-מאיר, "איני קובע כי עברתם על הוראות חוק השחיתות במדינות זרות, אלא כי ישנו חשד לכאורה בנוגע לכך, ובידכם להסיר את החשד הזה או להפנות את החשד אל הגורם המוסמך לטפל בתלונות לחשד כאמור".