מערכת "מעריב" (מתוך דף הפייסבוק של ועד עובדי "מעריב")

שביתה

מתוך דף הפייסבוק של ועד עובדי "מעריב":

"חברות וחברים יקרים, הערב באסיפה שהתקיימה בדסק עידכנו על ההתפתחויות האחרונות. השעה, שעת כתיבת המייל, היא שמונה ועשרים בערב, ואנחנו לא יודעים מהו מספר העובדים במערכת העיתונאית שייקלטו מחר. אנחנו לא יודעים מה יהיה מבנה העיתון, אילו מוספים יישארו ואילו ייסגרו, והאם הם יישארו עצמאיים או יקלטו תכנים מבחוץ.

"חמור מכל זה: ביממה האחרונה אנחנו מגלים פרטים שמטרידים אותנו לגבי יישום ההסכם הקיבוצי שחתמנו. ההסכם הקיבוצי שעליו נלחמנו מספק לנו הגנה כעובדים, כשאנחנו רואים שההגנה הזאת נסדקת אנחנו חייבים להילחם עליה בכל מחיר. היום גילינו כי נציגיו של בן-צבי הציעו לעובדים להיקלט במשכורות נמוכות יותר ממה שהם משתכרים היום (צילום מצב של עלות שכר עד 22 וחצי אלף שקל) וכי לעובדים המשתכרים מעל זה נמסר כי ייפתח איתם מו"מ חדש, זאת בניגוד להסכם הקיבוצי שנחתם בין הצדדים.

"עוד גילינו כי נעשתה פנייה למחלקות שלמות לגבי העסקתם לתקופה זמנית, שלא במסגרת ההסכם הקיבוצי. המהלכים הללו נעשו ללא תיאום עם נציגות העובדים וללא שקיפות. אנחנו מברכים על קליטה של כל עובד נוסף, אבל בתנאי העסקה ראויים ומוסדרים ולא ב'ערפל' בו אנחנו נמצאים היום. לכן, במהלך האסיפה הוחלט ברוב מוחץ בהצבעה להציג להנהלה החדשה דרישות שאם לא ימולאו עד השעה 22:00 – ישבות העיתון ולא ייצא מחר. הדרישות שלנו הן שקיפות: לדעת כמה עובדים ייקלטו ומה יהיה המבנה של העיתון. אנחנו דורשים גם לכבד את ההסכם הקיבוצי, וכי כל חריגה ממנו תתבצע בתיאום מול העובדים. כמובן שנעדכן בכל ההתפתחויות ברגע שנוכל. בסולידריות ומאבק, ועד הפעולה של עיתונאי 'מעריב'" (תשע בערב, אתמול).

"לאחר שאנשי בן-צבי סירבו לנהל משא-ומתן עם העובדים על כוונתם לפרוץ את מסגרת ההסכם הקיבוצי ולהעסיק עיתונאים כעובדים זמניים – התחילה בשעה 22:00 שביתה ב'מעריב'. העיתון לא ייצא מחר, האתר מושבת. אנחנו נוקטים את הצעד הזה בצער. נוכח התנהלות ההנהלה לא נותרה לנו ברירה. סולידריות ומאבק" (11 בלילה, אתמול).

"לאחר שאנשי בן-צבי סירבו לנהל משא-ומתן עם העובדים על כוונתם לפרוץ את מסגרת ההסכם הקיבוצי ולהעסיק עיתונאים כעובדים זמניים – התחילה בשעה 22:00 שביתה ב'מעריב'. העיתון לא ייצא מחר, האתר מושבת. אנחנו נוקטים את הצעד הזה בצער. נוכח התנהלות ההנהלה לא נותרה לנו ברירה" (12:00 בלילה).

"בהמשך להחלטה על שביתת המערכת העיתונאית, אלה נהלי העבודה (והאי-עבודה) עד הודעה חדשה: אתר nrg: האתר מושבת עד הודעה חדשה. חדשות ומוספים יומיים: שביתה עד הודעה חדשה. מוספים שבועיים, כתבי-עת ומקומונים: עובדים כרגיל, במודעות לאפשרות שהעיתונים לא ייצאו, עד הודעה חדשה. למען הסר ספק, עובדי המינהלה (כספים, מחשבים, מנויים, סחר וכו') והדפוס עובדים כרגיל. כמו כן, אף אחד לא מקבל מכתבי פיטורים או העסקה מחדש עד שנבטיח שלא פוגעים בהסכם הקיבוצי ובזכות של כולנו. חשוב להישאר מאוחדים" (01:00 אחרי חצות).

היום לא חולק עיתון "מעריב".

בחירות בארה"ב

הנה שירות עבור קוראי עיתוני הדפוס: ברק אובמה ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב. העיתונים נאלצו לצאת לדפוס לפני שנודעו תוצאות הבחירות, וגם "ישראל היום", שחיכה עד לאמצע הלילה כדי להוציא מהדורה שנייה, לא הצליח למסור לקוראיו את התוצאה (המאכזבת מאוד מבחינתו).

רוב העיתונים בחרו להתמודד עם הלקות המובנית ביכולתם לדווח על החדשות באופן בנאלי: "מיליוני אמריקאים בחרו נשיא", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ", "עד הקול האחרון" בזו של "ישראל היום" ו"סוף המירוץ: הבוקר יתפרסמו תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב" ב"מקור ראשון". ב"ידיעות אחרונות" בחרו להתחכם והדפיסו שער שניתן לקוראו משני צדדיו, כך שהכותרת "אדוני הנשיא" יכולה להודיע על בחירתו של אובמה או על בחירתו של רומני.

יש שיראו בתעלול של "ידיעות" (שכבר ראינו כמותו לא פעם) התחכמות ילדותית, יש שיראו בו הבלחה של הומור עצמי (אשריהם); כך או כך, נדמה לי שהאופן שבו "מעריב" מתמודד היום עם אי-הרלבנטיות של מוצר דפוס לעידן החדשות העכשווי הוא ההולם ביותר.

בתחתית דף האימייל שלי הופיעה היום, משום מה, "עצת מִחזור" בזו הלשון: "Newspapers can be reused as wrapping paper for gifts". מה שנכון.

בחירות 2013

"חוק הרווחים הכלואים שאושר בתחילת השבוע בכנסת כולל סעיף הנחה במס על העברת כספים לחברה-בת", נכתב בכותרת משנה לידיעה של הדר קנה ב"כלכליסט". "המשמעות: החברות הבינלאומיות שעניינן נמצא בבית-המשפט יוכלו להישאר עם מיליארדי שקלים נוספים". "המרוויחה מהשינוי בחוק הרווחים הכלואים: טבע", נכתב בכותרת. כותרת הגג מכריזה כי "העקשנות השתלמה". בידיעה עצמה לא מוזכרת עקשנות כלשהי והקורא מבין, ממילא, כי מדובר בעקשנותן של החברות ובנרפות של השלטון.

ביקום המקביל לזה של התקשורת המרכזית, בזירת השיח שברשתות החברתיות, סוגיית "הרווחים הכלואים" (ש"דה-מרקר" היה, למיטב זכרוני, הראשון לדווח עליה בעקביות) הופכת לנושא דיון מרכזי בהקשר של הבחירות המתקרבות.

עוד ידיעת בחירות: "מהפך במפד"ל: בנט הביס את אורלב", נכתב בכותרת על שער "ידיעות אחרונות". "אחר חצות", נכתב בכותרת המשנה, "ניצחון גורף לנפתלי בנט (40), קצין לשעבר בסיירת מטכ"ל".

יוקר המחיה

"כלכליסט" מציב גם היום את יוקר המחיה בישראל בראש סדר היום שלו. "אבסורד הבחירות" היא הכותרת הראשית, לצד איור של אדם הנמחץ על-ידי משקולת (יונתן וקסמן, מאייר הבית המצוין) והלוגו "צרכנים תחת מתקפה". "חודשיים לפני הבחירות המתקפה על הצרכן הישראלי מתרחבת", נכתב בכותרת המשנה. "האיפוק שכפו על עצמם היצרנים, רשתות השיווק ומנהלי החסכונות הפיננסיים הסתיים. גם הממשלה שבה לייקר מוצרים שבפיקוח. מול כל אלה בולטת שתיקתם של הפוליטיקאים, שיבקשו עוד רגע לזכות באמון הציבור. ובולט חוסר המעש של רגולטורים שאמונים על מניעת פגיעה בצרכנים".

הכותרת, שנראה כאילו נכתבה בחופזה או עברה שינויי נוסח ברגע האחרון, מסמנת את שני הכיוונים הפתוחים לפני מי שבא למתוח ביקורת ולדרוש דין-חשבון ציבורי בנושאים מקרו-כלכליים. הכיוון הראשון הוא זה של המחזיקים באמצעי הייצור (ראשי המשק ויוצרי מקומות עבודה בז'רגון אחד, טייקונים וחתולים שמנים בז'רגון אחר), השני הוא זה של המפקחים עליהם (פוליטיקאים ופקידים). בראשית דרכה של ההתעוררות הציבורית שנודעה בשם "המחאה החברתית", הופנתה הביקורת לעבר הממשלה והעומד בראשה. בהמשך, בגלל צירוף נסיבות מורכב (בין השאר: התלכדות אינטרסים בין מאמצי הספין של לשכת ראש הממשלה ובטאונה לבין גישת הקמפיין של העיתון הכלכלי המזוהה ביותר עם המחאה), כבשה לעצמה הביקורת כלפי בעלי ההון מקום יותר ויותר נרחב.

הפריסה שמציע היום "כלכליסט" רחבה דיה לשרטט תמונה מלאה של "המתקפה" על האזרחים, בלי לשאת פנים למגזר שליט כזה או אחר. נעמה סיקולר צולפת בתעשייני המזון היקרנים וברשות להגבלים האימפוטנטית, גלית חמי במנהלים חסרי אחריות, אמיר זיו ושאול אמסטרדמסקי בפוליטיקאים, שי פאוזנר בבנק ישראל. רובם חוזרים על אותם רעיונות שעליהם הם כותבים שוב ושוב בחודשים האחרונים, ויש להריע להם על כך.

"בבת אחת השתחררו הסוגרים", כותב זיו, "שנה של איפוק כפוי הסתיימה כבמטה קסם. כאילו איזה יועץ-על אסטרטגי הוציא את האף, ריחרח קצת, סימן שריח המחאה נעלם, אין זכר, ומיד הגיחו שוב אל האור יצרני המזון, יבואני מוצרי הצריכה, הקמעונאים, חברות הסלולר, בתי-ההשקעות וחברות הביטוח כדי לשלוח מחדש את היד לכיסי הצרכנים. תיאום הזמנים מבהיר שמדובר במתקפה צינית, אבל היא אינה צריכה להפתיע. גם האיפוק של השנה האחרונה היה ציני. איפוק תועלתני, אסטרטגי, לא כזה שנבע משינוי תפיסה אמיתי או מראייה חדשה של היחסים עם הצרכן. אבל מה שיותר מפתיע הוא שההתפרצות הנוכחית, אשר מתרחשת ממש ערב בחירות, אינה נענית ולו בציוץ מצד הנבחרים לעתיד. אלם טרום בחירות אחז בכולם, מראשי המפלגות ועד אחרוני המצטרפים למירוץ".

שלוחיהם של שני הציבורים – בעלי ההון מחד ואנשי השלטון מאידך – עושים מאמצים רבים כדי להטות את הביקורת שעוד נותרה בקרב כמה מהעיתונים והעיתונאים לכיוון הנוח להם. הביקורת החברתית יכולה לשמש, ואכן משמשת, גם כלי ניגוח פוליטי. הדבר בולט במיוחד ב"ידיעות אחרונות", שהביקורת הרדודה ממילא שהוא מותח על המצב הכלכלי בישראל הופכת בוטה וסנסציונית ביחס ישר לעוצמת ההתגייסות נגד נתניהו. כל עוד ב"כלכליסט" (חלק מקבוצת "ידיעות אחרונות" ומי שהמו"ל שלו, יואל אסתרון, שוטם את נתניהו באופן גלוי וארסי) ימשיכו להציג פנורמה רחבה ומנומקת של ביקורת, אי-אפשר יהיה להאשים אותם בכך שהם מוטים או מגויסים.

עוד כשלים כלכליים

"ההפרטה הכושלת של נמל אילת" היא הכותרת הראשית של "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות". "אחרי שנתיים של דחיות חוזרות ונשנות, המכרז להפרטת נמל אילת הסתיים. המועמדת היחידה, פפו-ספנות, תשלם 105 מיליון שקל – רחוק מאוד מ-180 המיליון שקיוותה המדינה לקבל. ככה נראית הרפורמה בנמלים", נכתב בכותרת המשנה המפנה לסיקור של גד ליאור, עופר פטרסבורג ובני ברק.

"קשיי לידה" היא הכותרת הראשית של "24 שעות", המוסף היומי של "ידיעות אחרונות". "איך קרה ששנה אחרי שעבר חוק הביציות בתרועה רמה, התקבלה תרומה אחת בלבד? לא, זו לא טעות, תרומה אחת", שואלת כותרת המשנה. "אז מה הפלא שלמאות הנשים שהיו בטוחות שחלומן להפוך לאמא מתגשם יש ביקורת קשה על המדינה ועל הביורוקרטיה".

"יוקר מחיה? העלאות מחירים? מחאה? הישראלים שוב מאוהבים במותגים", נכתב בכותרת כתבה של סיון קלינגבייל ב"דה-מרקר". "לאחר שנה של כעס, איבה והרבה אי-הבנות במערכת היחסים המורכבת שבין הצרכן למותג, נראה כי ההדורים, לעת עתה, יושרו", נכתב בכותרת המשנה. "סקר המותגים של מגזין The Marker בשיתוף מכון MarketWatch קובע: הישראלים חוזרים להמליץ בפה מלא על מותגים. כן, גם על קוטג' תנובה".

בסביבה

"ההצגה של ארדואן" היא הכותרת של "ידיעות אחרונות" לידיעה על פתיחת "משפט הראווה בפרשת המרמרה" בטורקיה. "בחוץ התקיימו הפגנות קולניות, ובאולם הקריא התובע בדרמטיות את 144 עמודי כתב האישום. בין ה'נאשמים': הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. התובע: יש לגזור עליהם 18 אלף שנות מאסר", נכתב בכותרת המשנה. "חסינות לאסד תמורת הסכמתו לצאת מסוריה", נכתב בכותרת ידיעה במדור החוץ של "ידיעות אחרונות". "את ההצעה המפתיעה העלה ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון".

ענייני תקשורת

"הרפורמה ברשות השידור תחל בדצמבר", מדווח גיל קליאן ב"כלכליסט". עוד בעיתון: דיווח שלפיו אינסטגרם תשיק גרסת רשת. ב"דה-מרקר" דיווח נרחב יותר על הרפורמה: "עם ועד עובדים שממשיך לעשות שרירים והנהלה שעדיין לא הוכיחה כי היא מסוגלת לערוך שינויים: רשות השידור יוצאת לשינוי ארגוני בהשקעה של 770 מיליון שקל בתחילת 2013. האם תצליח ליטול שוב את תפקידה הציבורי? לאחר שנים של כשלונות, קשה שלא להטיל ספק", נכתב בכותרת המשנה לידיעה של נתי טוקר.

עוד ב"דה-מרקר", אמיר טייג ונתי טוקר מראיינים את ניר למפרט, מנכ"ל דפי-זהב שהפכה לזאפ-גרופ ועברה מעולם הדפוס לעולם המקוון. השניים מנסים ללמוד מנסיונו על המשבר הנוכחי הדומה של העיתונות. "להערכתו, העיתונים ימשיכו להחזיק בתפקיד חשוב של שומרי סף בעלי השפעה על תודעת הקוראים. 'אחת העוצמות של עיתונים היא האמון שלו הם זוכים מהקוראים כגוף ממוסד. העיתון מעניק אמינות לכותבים בו. יכול להיות שיהיה שינוי באיזון שבין המותג האישי של הכותב לבין זה של העיתון שבו הוא כותב, אך לעיתונות כפלטפורמה יש עתיד. ברור שמבנה ההוצאות של העיתונים צריך להיות רזה הרבה יותר. ייקח זמן, אך בסופו של דבר השוק יגיע לשיווי משקל. אם היה לי פתרון קסם עבור העיתונות הייתי מוכר אותו למישהו. אני לא בא מזווית של 'אני עשיתי'. גם אנחנו עדיין עמוק בתוך המאבק".

"תוצאות הסקר מאתמול: את מי אתה מעדיף, אובמה או רומני?", נכתב בתחתית העמוד הפותח של המוסף היומי של "ידיעות אחרונות. "אובמה – 37% הסכימו עם יגאל סרנה. רומני – 63% הסכימו עם חנוך דאום". "אז מי יזכה בבחירות הגורליות בארה"ב מחר?", צייץ גיא רולניק לפני יומיים, "מנהלי קרנות הגידור שמממנים את אובמה או הבנקאים ואנשי הנפט והקזינו שמממנים את רומני?".

ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת בעמ' 31 (עמוד מודעות האבל, ליד ידיעה על תמותת חולים בפריפריה) ידיעה קצרה על השביתה ב"מעריב", כולל תצלום שבו נראים שלטים במערכת המכריזים על שביתה. מי אמר שאסור לכתוב על "מעריב" ב"ידיעות אחרונות"?

"לרשימת התורמים לפריימריז של לאה נס בליכוד הצטרפו גם אנשי עסקים הקשורים לחברות שבעלה, שלמה נס, פירק בעבר", נכתב בכותרת המשנה לידיעה של ענת רואה ותומר אביטל ב"כלכליסט". "ממשרדו נמסר: 'היתה התיידדות תוך כדי עבודה. הם מעריכים את פעילותה הציבורית של לאה'". נס הוא גם המפרק של "מעריב" שהיה בשליטתו של נוחי דנקנר.