הדיונים המרתוניים של ועדת אלהרר לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי החדש נמשכים, ועימם עולה פעם אחר פעם שאלת ההשפעה הפוליטית על תאגיד השידור המתוכנן. בדיון שהתקיים לפני יומיים, ובו התנגד שר התקשורת גלעד ארדן כי תילקח ממנו הסמכות למנות את יו"ר ועדת האיתור, נדון סעיף נוסף הנוגע להשפעת הפוליטיקאים על רשות השידור.
לפי סעיף 27 בהצעת החוק, הממשלה יכולה, תחת מגבלות ותנאים מגבילים, לפזר את מועצת תאגיד השידור. במסגרת רשימת ההערות ששיגרו לוועדת אלהרר פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה (מו"ל אתר זה), התייחסו השניים גם לסעיף 27.
"סעיף 27 מאפשר לממשלה לפזר את המועצה כולה באם 'היא אינה ממלאת באופן מובהק את התפקידים והחובות שהוטלו עליה'", כתבו קרמניצר ושוורץ-אלטשולר. "אמנם, נדרשת קודם לכן התראה בכתב, וכן הממשלה יכולה לקבל המלצה מהשר הממונה בהקשר זה – אך השורה התחתונה היא שהממשלה יכולה לפזר את המועצה. יש לזכור שחלק מן התפקידים של המועצה הם תפקידים תוכניים במובהק – אישור לוח השידורים ופיקוח על השידורים. בהתאם לנוסח הסעיף עולה כי בעצם בכל עת עומד שוט הפיזור של המועצה כולה על-ידי הממשלה".
קרמניצר ושוורץ-אלטשולר הדגישו: "אנו מתנגדים לסעיף זה וסבורים שאין לאשר אותו. זהו הסעיף שיהווה, באם יאושר, שסתום להפעלת לחצים פוליטיים על המועצה ויגרום לכך שאנשים ראויים לא ירצו לכהן בה, שהיא לא תוכל לתפקד בצורה מקצועית ושסופה יהיה כמו של מליאת רשות השידור הנוכחית".
כבר בתחילת הדיון על סעיף זה תהתה יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, מדוע ניתנה לרשות המבצעת הסמכות לפיזור המועצה. "למה הממשלה? למה השר?", שאלה והוסיפה: "אשמח אם אפשר יהיה לחשוב על סיטואציה שבה כן מצד אחד לתקן את המצב הבלתי אפשרי, שאי-אפשר לחיות איתו [אי-תפקוד אפשרי של המועצה], מצד שני, לא הממשלה ולא השרים, כי למרות שנדרשת התערבות של מישהו, אני לא בטוחה שאלה הממשלה והשרים".
עיתונאי ערוץ 1 איתי לנדסברג תמך בעמדה זו. "בניסיון שלנו לנתק את הממשלה מהשידור הציבורי, אנחנו חושבים שהממשלה לא צריכה להיות זו שמפטרת את המועצה", אמר בפני הוועדה. "הסמכות הזו צריכה להיות לגוף שמינה את המועצה, וזו ועדת האיתור".
ח"כ איתן כבל בישיבת ועדת אלהרר הדנה בשידור הציבורי החדש, 17.6.14 (צילום: פלאש 90)
ח"כ איתן כבל, שהוביל בעבר נוסח של הצעת חוק המנתקת את רשות השידור מהפוליטיקאים, הגן על הסעיף. "אי-אפשר שכל הזמן אנחנו נעמיד את עצמנו במצב שאנחנו חשודים ואשמים", אמר כבל על הפוליטיקאים. בהמשך הדיון הוסיף: "אתה לא יכול להשאיר ועדת איתור באוויר כל הזמן. [...] עוד נשלם להם כדי שיסכימו לעקוב מקרוב ולהיות בעניינים".
לנדסברג הזכיר לכבל כי בדו"ח ועדת לנדס הוצע להקים מועצה ציבורית מייעצת, שהיתה אמורה לשמש לתפקיד שכזה. "זה דיון אחר לגמרי", השיב כבל.
גם השר ארדן דרש להותיר בידי הממשלה את הסמכות לפזר את מועצת תאגיד השידור החדש. "חושבים שהכל זה בחוק", אמר ארדן. "ממשלה עובדת עם יועץ משפטי לממשלה. לא עולה סתם הצעת החלטה לממשלה שרירותית. זה לא צעד שקורה כל יום. זה צעד דרמטי, תתקבל לפניו חוות דעת, כי דבר כזה לא פתאום עולה, הממשלה צריכה לפעול בסבירות אל מול המליאה, זה צעד מאוד קיצוני, לציבור בטוח גם יהיה מה להגיד עליו, אם הממשלה תגיע למצב הזה, אבל הכלי הזה צריך להישאר".
אתמול, לעומת זאת, התנדב השר ארדן לוותר על סעיף אחר, שהיה מקנה לו סמכות להפסיק את כהונתו של מנכ"ל תאגיד השידור החדש. עיתונאי "מעריב" בן כספית טען בסוף-השבוע האחרון כי לסעיף זה היתה חשיבות מכרעת בהשגת תמיכת ראש הממשלה בהצעת החוק. "מאחורי הקלעים היתה דרמה לא קטנה בין השר ארדן לבין ראש הממשלה נתניהו, סביב החוק", כתב כספית. "ביבי לא ממש רצה שמישהו יגזול ממנו את הצעצוע הנחמד הזה, שידורי טלוויזיה משפחתיים מפוארים על חשבון הציבור. בסוף, כשהוכנס התנאי הזה בעניין המנכ"ל, נתניהו התרצה".
לשכת ארדן הכחישה טענה זו בפני "מעריב", ומכל מקום בדיון שנערך אתמול ויתר השר ארדן על הסעיף כשהודיע כך: "אני מקבל את הטענה שיש פה עניין של נראות ציבורית, לנראות הציבורית הזו יש גם ערך חשוב בשידור ציבורי. אני מציע לוותר על כל הדבר הזה בכלל".
עם זאת, השר ארדן הציב תנאי להסכמתו לביטול הסעיף המאפשר לו להעביר מתפקידו את מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי – שינוי החוק כך שמועצת תאגיד השידור תוכל להעביר את המנכ"ל מתפקידו ברוב רגיל, ולא ברוב של שני שלישים, כפי שקבוע כיום בהצעת החוק. "אני לא רואה שום סיבה לתת למנכ"ל של גוף שידור ציבורי חסינות יותר מכל חברה ממשלתית אחרת", אמר ארדן.