הגברת השקיפות

"מצביעים כלכלה", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט", המקדיש הבוקר את העמודים 4–17 לשרטוט עמדותיהן הכלכליות של המפלגות בישראל – שירות חיוני לציבור הבוחרים.

תומר אביטל הציג מבחר שאלות זהות למפלגות הרצות לכנסת, ומביא את תשובותיהן של 12 מהן. בין השאלות: "האם תתמכו בהעלאה נוספת של יעד הגירעון?", "כיצד תקצצו בהוצאות הממשלה, האם ישנם פרויקטים לאומיים שיש לדחות והאם יש קיצוצים שהם בבחינת טאבו מבחינתכם?", "האם ניתן לקצץ בתקציב הביטחון שלא באמצעות התייעלות פנימית?" ו"האם תתמכו בחוק לצמצום הריכוזיות והאם תפעלו לקידומו?".

התשובות מובאות בשתי כתבות, האחת מוקדשת למפלגות הגדולות והאחרת לקטנות (כולל ארץ-חדשה ועם-שלם). "היחידה שסירבה בתוקף להשיב לשאלות הינה מפלגת השלטון והסיעה הגדולה ביותר – מפלגת הליכוד-ביתנו", מציין אביטל. בולטות בחסרונן גם שתי מפלגות קטנות שעל-פי כל סקרי דעת הקהל צפויות לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת הבאה – בל"ד ורע"ם-תע"ל.

"לבוחרים לא עוזרת העובדה שהקמפיינים משובצים בהבטחות לא-מגובות תקציבית לסייע למעמד הביניים ולשכבות החלשות", כותב אביטל ברשימה נלווית, שמסבירה מדוע החליט "כלכליסט" לדחוק במפלגות לענות באופן ישיר לשאלות כלכליות. אמנם, מציין אביטל, "גם בקדנציה הנוכחית הפוליטיקאים שלנו לא הצטיינו במימוש התחייבויותיהם הקודמות לציבור [...] אבל הציבור הפעם ערני ומעורה מתמיד. אם הבטחות המפלגות יתממשו לגבי הגברת השקיפות, נוכל לוודא בדיוק כיצד מתפקדים נבחרי הציבור והאם הם ממלאים את המשימה שלשמה נשלחו לכנסת".

"כשקוראים את התשובות של המפלגות לשאלות הבוערות נדמה כאילו הכסף נוזל מהעצים", כותב שאול אמסטרדמסקי בדברי ההקדמה למיזם (המודפסים בסופו). "מסים אסור להעלות – איש לא תומך בהעלאת מסים רחבה למעט קדימה, העבודה ומרצ – אבל הבטחות אפשר להבטיח. איך שני הדברים מתחברים יחד? לאלוהי הפוליטיקאים פתרונים. בפרט כשאף אחת מהמפלגות – למעט העבודה – לא מציגה שום מספרים ושום מקור תקציבי ברור".

בכל זאת, אמסטרדמסקי מזהה הבדל אידיאולוגי ברור בין שתי מפלגות גדולות, העבודה והבית-היהודי: "התפיסות של יחימוביץ' ובנט – והפער ביניהן – מתמצתות טוב מכל את הבחירה שעומדת בפני הבוחר. התפיסה השמאלית – מסים גבוהים, שירותים נרחבים – או התפיסה הימנית – מסים נמוכים, שירותים מצומצמים.

"[...] אם הממשלה הבאה תורכב מקואליציה בראשות הליכוד-ביתנו שהחברות בה יהיו החרדים, הבית-היהודי ויש-עתיד, דרכו של ראש הממשלה לטיפול באתגר התקציבי תהיה נוחה יחסית. הוא יזכה לתמיכה גורפת מצד נפתלי בנט ויאיר לפיד לפגוע בקצבאות הילדים [...] קואליציה כזו תאפשר לנתניהו לבצע ביתר קלות קיצוץ דרמטי במגזר הציבורי [...] ממילא על השאלה אם לקצץ בביטחון יכריע רק ראש הממשלה, שכבר הבהיר שהוא תופס את האיומים הבטחוניים על ישראל כבעלי ממדים תנ"כיים".

זו התשובה

הכותרת הראשית של "הארץ" שוב מוקדשת לממצאי סקר דעת קהל ("הליכוד-ביתנו נחלש; בנט מתחזק"). הפעם נשאלו משתתפי הסקר גם סדרת שאלות על אישיותם של העומדים בראש המפלגות.

על השאלה "למי מהפוליטיקאים הכי אכפת ממך ומבעיותיך?" השיבו 17% שלי יחימוביץ'. ראש מפלגת העבודה מובילה בפער ניכר על המועמדים האחרים. במקום האחרון ליברמן, עם 4% בלבד. על השאלה "ממי מהפוליטיקאים היית מוכן לקנות מכונית משומשת?" השיבו 9% שלי יחימוביץ', הממוקמת במקום הראשון לצד בנימין נתניהו, שזכה לשיעור זהה. שוב ליברמן במקום האחרון, הפעם עם 2% בלבד. על השאלה "עם מי הכי היית רוצה לבלות ערב?", השאלה שנבחרה להוביל בשער "הארץ" את סיקור הסקר, השיבו רק 5% שלי יחימוביץ'. הפעם ראש מפלגת העבודה ממוקמת בסוף הרשימה, אחרי אביגדור ליברמן.

בעקבות ביקורת של הארגון "קשב" על חוסר השקיפות בסקרי דעת קהל והבטחת עורך "הארץ" לתקן את המצב, נלווית לסקר הערה שלפיה טעות הדגימה עומדת על 4.3% ושיעור ההסכמה להשתתף בסקר היה 30%. יצוין כי ההוראות לתקשורת בדבר פרסום סקרי דעת קהל בתקופת בחירות אינן מונעות דיווח חוזר ונשנה של תוצאות הסקרים בכותרות הראשיות.

יוסי ורטר מנתח את ממצאי הסקר וכותב, בין היתר, כך: "בשאלות הקיומיות, העיקריות לעתיד המדינה ולמצבה, בנימין נתניהו מוביל בגדול על פני כל יריביו והמתיימרים להיות יריביו ברחבי המפה הפוליטית: בתשובה לשאלות על מי אתה סומך יותר בענייני בטחון המדינה, כלכלת המדינה והמו"מ המדיני, נתניהו רושם פער עצום על האחרים (הוא זוכה ל-38%, 37% ו-32% בהתאמה), בעוד יתר חבריו לפאנל משתרכים הרחק מאחוריו. כששואלים מדוע אין לנתניהו יריב, זו התשובה".

"נתניהו מוביל לאסון", מצוטט "גורם מדיני רם-דרג" בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" (העמוד נצבע צבעי אזהרה: אדום, צהוב ושחור). איתמר אייכנר מביא בעמ' 4 את דבריו של אותו גורם, המתריע מפני המשך שלטון נתניהו. מדבריו של הגורם עולה כי הוא דואג מאוד לעתיד המדינה. מחוסר נכונותו להזדהות עולה כי הוא דואג עוד יותר לעתידו האישי. לנוכח נכונותם של עורכי "ידיעות אחרונות" להפוך מתקפה אנונימית על ראש הממשלה לכותרת ראשית עולות בעיקר תחושות של תסכול ועצב.

לגבי האפריקאים

"רחוב לבנדה בתל-אביב, הניצב לרחוב לוינסקי, עמוס בכנסיות", כותב רועי צ'יקי ארד ב"הארץ", לאחר שביקר באזור כדי להתרשם מההכנות לחג המולד הנוצרי. "לבנדה היא הדבר האמיתי לאנשים שרוצים לחוש באווירת החג", כותב ארד. "[...] יוסוף מגאנה עושה הכנות לכיוון כלי הנגינה, אבל בא אלי כדי לספר שהוא מאוד שמח ונהנה בישראל. דגל ישראל מוכן בצד. 'בישראל אוהבים את כולם', הוא אומר לי.

"[...] אחד המבקרים מדי שנה בכנסיות התחנה המרכזית הישנה הוא רמי ישראלי, המגדיר את עצמו כיהודי מסורתי. [...] 'לגבי האפריקאים, אני חצוי. יש לי ידידים אפריקאים. מצד שני, אני רוצה שהמדינה תהיה יהודית. למרות שהנצרות לא מסוכנת'".

בראש עמ' 5 של "ישראל היום" מתנוססת הכותרת "הליכוד-ביתנו משיק הערב את הקמפיין". מתי טוכפלד, שלמה צזנה ויהודה שלזינגר מדווחים בפתח הידיעה כי "אחד המסרים המובילים של נתניהו בקמפיין יהיה הצלחתו הגדולה בתחום הטיפול במסתננים". לפי הדיווח, בכיר המוסד לשעבר חגי הדס מונה על-ידי נתניהו לאחראי על השבת המהגרים הבלתי חוקיים לארצות מוצאם באפריקה. "אתמול הציג הדס לראש הממשלה את התוכנית שגיבש בנושא, והיעד בה הוא השבתם של עשרות אלפי מסתננים לאפריקה", נכתב.

ב"ידיעות אחרונות" מדווח איתמר אייכנר כי הדס "ביקר באחרונה בחשאי בכמה מדינות באפריקה בניסיון למצוא מדינות שיסכימו לקבל אלפי מסתננים מישראל". לפי הדיווח של אייכנר, "בעבר בחנה ישראל מול מדינות רבות באפריקה נכונות לקלוט מסתננים מישראל, אך נענתה בשלילה גורפת בנימוק שבשטחן יש ממילא רבבות מסתננים, והדבר האחרון שירצו הוא לקלוט עוד. אבל ישראל לא ויתרה והכניסה לתמונה גם חבילת פיתויים, שבתמורה לה אמורות המדינות לפתוח שעריהן למסתננים".

אייכנר אינו מספר מה כוללת חבילת הפיתויים, אך אפשר לנחש שהוצע למדינות אפריקה להכניס לשטחן כמה עשרות אלפי מסתננים תמורת זכויות בלעדיות לשימוש במדבקת פלא, המסוגלת להתריע מראש על התקפי לב.

"רגיעה בחזית עם ש"ס", מבהירה כותרת משנה לידיעה של "ישראל היום" על הנעשה בזירה הפוליטית. "אנשי ראש הממשלה יצרו קשר עם שלישיית ההנהגה של ש"ס – אלי ישי, אריה דרעי ואריאל אטיאס – והבהירו כי נתניהו אינו מעוניין במתיחות בין הצדדים. אנשי ש"ס העבירו מסרים דומים", מדווח בידיעה. "עם זאת בשיחות הובהר כי תיק השיכון, שבו מחזיקה ש"ס, כבר לא יישאר בידה, וכי כוונתו של ראש הממשלה להוציא מידי ש"ס את התיק היא אמיתית וכנה. 'לא אנחנו ולא ראש הממשלה רוצים עימות. יש מתח על רקע עניין תיק השיכון, אבל אף אחד לא רוצה להחריף אותו', אמר בכיר במפלגה ל'ישראל היום'".

"אטיאס: בלי משרד השיכון לש"ס, נתניהו לא יהיה רה"מ", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". שלום ירושלמי מביא דברים שאמר בימים האחרונים שר השיכון אריאל אטיאס ל"מקורביו".

החזית להפלת שלטון ההון

איתי טרילניק ואבי בר-אלי מסכמים עבור קוראי "דה-מרקר" את השנה החולפת בתחום האנרגיה ומביטים אל הצפוי בשנה הבאה. "ארבע שנים לאחר שהתגלה, מאגר הגז הטבעי תמר צפוי לפתור ב-2013 את הבעיות שמהן סבל ענף האנרגיה בשנה החולפת: החל במצוקת חשמל במשק, דרך הקשיים התזרימיים של חברת החשמל וכלה בחשדנות הרגולטורים כלפי יזמי הגז", נכתב בכותרת המשנה. "אלא שבשורת הגז לא תגיע עדיין לצרכנים – שישלמו עוד יותר בעבור החשמל והמים, וייתכן שגם בעבור הדלק".

ב"כלכליסט" מדווח ליאור גוטמן כי התוכנית להגנה על מאגרי הגז בים, כ-700 מיליון דולר עלותה, תמומן על-ידי המדינה. לפי גוטמן, משרד הביטחון צפוי להלוות את מימון התוכנית מכספי הקרן לקליטת רווחי הגז, שטרם קמה.

"במקור המדינה הבטיחה להקים את הקרן בנובמבר 2011", מזכיר גוטמן בטור נלווה, "אולם עד היום היא לא קמה ומבקר המדינה כבר החל לבדוק את הנושא. בפברואר החליטה הממשלה להקים את הקרן לאחר שהתברר שהכנסות המדינה מגז עשויות להגיע ליותר מ-100 מיליארד דולר ב-30 השנים הבאות. הבעיה היא שאבטחת שדות הגז תחל בשנתיים הקרובות, בעוד שרווחי הקרן יגיעו רק אחרי שיצטברו בה שני מיליארד שקל. על-פי משרד האוצר, זה יקרה בסביבות 2018. עד אז נראה שהתקציב השוטף הוא שיממן את פעילותו של חיל הים".

הכפולה הפותחת של "דה-מרקר" מוקדשת לתזכורת כי בישראל קיימים קשרי הון-שלטון מסועפים. תזכורת זו נדרשת לאור החלטת ועדת הבחירות המרכזית לאסור על מפלגת ארץ-חדשה להוסיף לפתק ההצבעה את המשפט: "החזית להפלת שלטון ההון". צבי זרחיה מצטט בהרחבה ממסקנות ועדת הון-שלטון שהוקמה על-ידי מבקר המדינה, וכן מדווח כי בעקבות עתירה שהגישה ארץ-חדשה לבג"ץ, צפויה ועדת הבחירות להפוך היום את החלטתה ולאפשר למפלגה לכלול בפתק ההצבעה שלה את המשפט המצוטט לעיל.

"למרות הצטברות מדאיגה של הוכחות מובהקות לקיומה, היא [סוגיית השחיתות השלטונית והציבורית] עדיין אינה מקבלת מהציבור וגם לא מנבחריו ואפילו לא ממערכת אכיפת החוק את ההבלטה הנדרשת בקרב הפוליטי על עתידה של ישראל", כותב עידו באום בטור פרשנות שתחילתו מודפסת על גבי שער "דה-מרקר".

"[...] אף אם לא הוכח להנחת דעתם של חברי ועדת הבחירות המרכזית שקיים בישראל שלטון הון, לא ניתן לשלול טענה כזו. בדיוק כפי שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קבע לאחרונה כי לא ניתן לשלול את האפשרות שאביגדור ליברמן דווקא כן הקים חברות קש דרכן קיבל כספים פרטיים מאנשי עסקים, גם אם לא ניתן להוכיח זאת בבית-המשפט. 'יקרא הציבור וישפוט', כתב וינשטיין. איך נשפוט אם ועדת הבחירות לא מרשה?".

בכל העיתונים מדווח על ההתפתחות האחרונה ב"תיק הקטן" של אביגדור ליברמן – עדותו של דני אילון, סגן שר החוץ, כי ליברמן פעל כדי שזאב בן-אריה ימונה לשגריר ישראל. בן-אריה, נזכיר, הוא מי שכמה שנים קודם לכן העביר לליברמן מידע חסוי מחקירת המשטרה ב"תיק הגדול". "ידיעות אחרונות" הוא העיתון היחיד שמדווח על ההתפתחות בלי לתת קרדיט למהדורות החדשות בטלוויזיה, שם דווח על כך אמש.

איתמר אייכנר מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי המפקח הכללי של משרד החוץ לשעבר, ויקטור הראל, התריע בזמן אמת כי הליך המינוי של בן-אריה "פגום". שלום ירושלמי מדווח ב"מעריב" כי "מקורביו" של ליברמן אומרים ששר החוץ לשעבר מתחרט שהתפטר מתפקידו. אלי ברדנשטיין מספק בעיתון זה את גרסת השגריר. "זו מערכת של שקר שמטרתה להאשים את השר בשקרים", הוא אומר.

"ישראל היום" הוא העיתון היחיד שמקדיש דיווח לפוסט שפירסם אתמול ליברמן בעמוד הפייסבוק שלו תחת הכותרת "עיתונאי קטן שלי, שקרן גדול שלי". בפוסט מתעמת ליברמן עם כמה טענות שהעלה נגדו בזמן האחרון פרשן "ידיעות אחרונות" נחום ברנע. "גם הפעם נחום ברנע בחר שלא להגיב לדברים", מציינים ב"ישראל היום" יעל ברנובסקי וערן סויסה. התגובה, מן הסתם, תופיע בטוריו הבאים.

עוד כותרות ראשיות

באופן יוצא מגדר הרגיל מתפרסמת הבוקר כותרת ראשית בעיתון "ישראל היום" הנשענת על מידע בלעדי. דן מרגלית מדווח כי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, מתכנן להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת פרשת הרפז.

הכותרת הראשית של "מקור ראשון" קוראת: "המרכז באריאל אושר כאוניברסיטה". אריאל כהנא, סופיה רון-מוריה והדר רביד מדווחים כי שר הביטחון אהוד ברק הנחה אתמול לאשר את ההמלצה להכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון כאוניברסיטה, וזאת בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי אין מניעה לעשות כן.

ענייני תקשורת

צחי מלאך יתמנה למשנה למנכ"ל רשות השידור, דיווח אמש לי-אור אברבך בעיתון "גלובס". עוד דיווח אברבך כי הרשות השנייה תקים ועדה לבחינת הכשל בשוק התקשורת.

נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי כמה מפעילי ארץ-חדשה חדרו למערכת ynet וניסו להבין מדוע מוטלת צנזורה על המפלגה באתר. הפעילים צילמו את המעשה והעלו את הסרטון לרשת.

במדור חדשות החוץ של "הארץ" מדווח כי עשרות אלפי אמריקאים חתמו על עצומה הקוראת לגרש מארה"ב את העיתונאי פירס מורגן, משום שבתוכנית שהנחה בערוץ CNN הביע התנגדות עזה לחוקי הנשק בארה"ב (במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" מדווח עדי גולד כי שני כבאים נהרגו בארה"ב ושניים אחרים נפצעו קשה כשבאו לכבות שריפה ונתקלו באדם שירה עליהם ברובה סער).

ב"דה-מרקר" התפרסמה אתמול ידיעה מאת הילה רז, ולפיה ארגזים עם חומר משפטי נזרקו מחוץ לבניין בית-המשפט העליון בירושלים. "כל עובר אורח היה יכול לקחת מסמכים, לעיין בהם או לצלם אותם ללא הפרעה", נכתב בכותרת המשנה. בגוף הכתבה תיארה רז כיצד עיינה וצילמה מסמכים שהוחזקו בארגז פתוח, תוך שהיא מודדת כמה זמן ייקח למאבטח לעצור בעדה. דוברות בתי-המשפט שיגרה ל"דה-מרקר" תגובה תוקפנית במיוחד:

"אנו רואים בחומרה את התנהגות הפונה", נאמר בתשובת הדוברות. "מצופה היה מעיתונאי המסקר דרך קבע את עבודת בתי-המשפט להימנע מחיטוט בדואר המגיע לבית-המשפט, בלי שקיבל היתר לכך, זאת אף שייתכן שהדבר אינו משרת את צרכיו העיתונאיים. ספק אם התנהגות זו של הפונה היא בגדר הוראות החוק". רק בהמשך התגובה מתייחסת הדוברות לעצם העניין.