לפני מותו ב-1996 כתב פרופ' קארל סייגן את הספר הפסימי "עולם רדוף שדים – המדע כנר באפלה". בין היתר מתח ביקורת על כלי התקשורת הפופולריים, שנותנים פתחון פה לכל תופעה הזויה עד כדי כך שאנשים שעימם שוחח בקיאים ברזיה של אטלנטיס, בכוחם של הגבישים ובאסטרולוגיה, אך חפים מידע כלשהו בתחומי המדע. הוא טען כי זאת אינה פחות מאשר בגידה מערכתית באזרחים.

לפני כחודש נערך מעין תיקון קטן בכיוון הזה, כאשר איש אמיץ שכמעט בטעות מחזיק בכלי התקשורת החזק בעולם החליט להתעלם מהפוליטיקלי-קורקט ולדחות דרישה של מרפאים הוליסטיים ביחס לנכתב על אודות שיטותיהם באנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה.

"מרבית המידע המופיע בוויקיפדיה על אודות גישות הוליסטיות לריפוי הוא מוטה, מטעה, לא מעודכן או פשוט שגוי", נכתב בעצומה שמוענה לאותו איש – מייסד ויקיפדיה ג'ימי וולס – ושחתמו עליה עד כה כ-9,000 איש. "במשך חמש שנים, נסיונות חוזרים ונשנים לתקן את המידע השגוי נחסמו וארגון ויקיפדיה לא טיפל בבעיה", נטען בעצומה. "כתוצאה מכך, אנשים המתעניינים ביתרונות רפואת האנרגיה, פסיכולוגיית אנרגיה וגישות ספציפיות כגון טכניקות החופש האמוציונלי, ריפוי בשדות מחשבה וטכניקות לחץ במגע, ופונים לדפים אלה, מאמינים במה שהם קוראים ואינם מקבלים כל מידע על כך שהמחקר הוכיח יתרונות לרבים מהם".

ועל כך ענה וולס: "המדיניות של ויקיפדיה בסוגיות אלה ממוקדת ונכונה. אם אתם יכולים לפרסם את עבודותיכם בכתבי-עת מדעיים מכובדים – כלומר אם אתם יכולים לספק הוכחות באמצעות ניסויים מדעיים הניתנים לשחזור – אזי ויקיפדיה תכסה זאת כהלכה". גם ויקיפדיה העברית אימצה מדיניות דומה במטרה להדוף כל מיני מומחים על דעת עצמם.

אלא שבכלי התקשורת הנפוצים התמונה ורודה פחות: תחום המדע נתחם בגטאות המתעדכנים לעתים רחוקות (או כשמגיע תקציב פרסום מגוף מדעי), וגרוע מכך: הטיפול העיתונאי בסוגיות מדעיות הוא לעתים קרובות מחפיר. בעבר מתחתי כאן ביקורת על העורכים ב"ידיעות אחרונות", שבמסגרת כיסוי קמפיין משרד הבריאות למבצע החיסון למניעת התפרצות מגפת הפוליו נתנו פתחון פה ניכר למתנגדי החיסונים, בעוד שבעיתון עצמו הודו כמה ימים לאחר מכן שמדובר בשקרים או בחצאי אמיתות.

אבל מתברר שאפילו איזון בין שקר לאמת כבר אינו חובה. קחו לדוגמה שתי ידיעות שהתפרסמו במהלך חג הפסח. מאן דהו טען שגילה במפה של אפל עדות לקיומה של המפלצת מלוך-נס. התמונה נפוצה ברשת על אף שגם עין לא מקצועית יכולה להבחין שמדובר בשובל שהשאירה סירה שמסיבות כלשהן נמחקה בעצמה מהתמונה, ואכן, מהר מאוד היו מי שהצליחו לשחזר את התמונה והדפו את ההסבר המיסטי. זה לא הפריע לעורכים של שניים מהאתרים הנפוצים בישראל לתמוך חד-צדדית בגרסת סיפורי האגדות.

"המפלצת מלוך-נס התגלתה במפה של אפל?", שאלה כותרת ידיעה ב"מאקו" (עם קרדיט ל"חדשות 2"), והכותרת ב-ynet שאלה: "האם נמצאה ההוכחה למפלצת מלוך-נס?". התשובה לשאלה הזו – "לא" – ניתנה רק בטוקבקים. בשני המקרים נראה שהאמת אינה מצרך חשוב כמו הרייטינג עבור אותם עיתונאים.

כך גם בידיעה אחרת ב"מאקו": "האמת שם בחוץ – 8 סיבות טובות להאמין שחייזרים ביקרו בכדור הארץ". בכתבה מופיעות כאמיתות שלל שטויות כגון טיעוניו של אריך פון-דניקן על מקורה החייזרי של התרבות האנושית, או הטענה שהאסטרונאוטים של אפולו ראו עב"מים. אף מלה בכתבה לא הוקדשה להפרכות הידועות לכל אחת מההזיות הללו (אפילו לא בטוקבקים, להפך – שם יש הטוענים שהאסטרונאוטים של אפולו לא ראו חייזרים כי הם פשוט לא המריאו – עוד תיאוריית קונספירציה נפוצה).

כשפניתי בשנת 2009 לוועדת הכלכלה של הכנסת, אז בראשותו של ח"כ אופיר אקוניס, בבקשה שחברות החדשות יחויבו להעסיק יועץ מדעי, לא זכיתי לתגובה. גם כשפניתי בעבר, בעקבות ידיעות מסוג זה, לכמה מערכות והצעתי את עצמי כיועץ מדעי, לא זכיתי לתשובה.

עיתונאים המתייחסים לתחום המדע כאל כר לקוריוזים מציתי דמיון ומושכי קהל מועלים באחריות כלפי הקוראים שלהם וכלפי החברה שבתוכה הם פועלים. לא אכפת להם אם יקום פה דור של קוראים בקלפים, העיקר שנמצאה עוד משבצת להציע למפרסמים. לצערי, גם במשרדי הפרסום ובמחלקות השיווק של הארגונים הרלבנטיים לתחום המדע יושבים אנשים שלא יודעים לקרוא ידיעה מדעית, אחרת היו מבינים שהם מממנים את אויבי המדע של הדור הבא בכספי תקציב הפרסום שלהם.

אבי בליזובסקי הוא עורך אתר "הידען"