איור: בתיה קולטון
האינטרנט, כידוע לכל קורא עיתונים ישראלי, הוא העתיד שלנו. גם מי שלא יודע בדיוק למה, יודע כי מדובר בתחום בעל השלכות נרחבות, לא סתם משחק לילדים. אדם שהיה מכיר את האינטרנט דרך מוספי המחשבים ביומונים, היה מגיע לעומת זאת למסקנה כי מדובר במין טריטוריה חוץ-ארצית, שבה מיליוני אנשים מאושרים מחליפים חוויות, משחקים, וכבדרך אגב גם מקדמים את הכלכלה העולמית לעידן חדש. כ-70% מבתי האב בישראל אינם מחוברים לרשת, וסביר להניח כי גם בקרב המשפחות המחוברות הורים רבים אינם גולשים כלל, או גולשים למספר אתרים קבועים הקשורים לתחומי העניין והעבודה שלהם. למרבית הישראלים מהווים אפוא מדורי האינטרנט של העיתונים היומיים מקור מידע מרכזי לגבי הרשת. במלים אחרות, האופן שבו מתואר האינטרנט בעיתונות היומית משפיע מאוד על דעתו של רוב הציבור בתחום זה.
את סגנון הסיקור של העולם המקוון, המקובל כיום בכל העיתונים, הציב המדור "קפטן אינטרנט" של "הארץ". מעל לכל בולטת ההשפעה בעיצוב הגרפי החריג, אך גם בנושאי הכתיבה ובשפה. סגנונו של "הקפטן" בימיו הראשונים (זהותו של הקפטן עצמו נשמרת בסוד, והוא ממשיך לכתוב מדי פעם) היה קליל ומשעשע, ובעיקר ידידותי מאוד. הרשת הצטיירה כמקום שבו כל אדם יכול למצוא משהו מעניין ומועיל. סגנון זה נשמר גם במעבר למוסף השבועי. עורכו הראשון של המוסף, דרור פויר, כתב קודם לכן במדור התרבות, והביא עמו את הגישה התרבותית ששלטה במוסף בשנותיו הראשונות. פויר מצהיר על עצמו כעיתונאי בעל עניין מצומצם במחשבים עצמם, ואכן, "קפטן אינטרנט" בעריכתו עסק בעיקר בתרבות האינטרנט: אתרים מיוחדים (העוסקים לעתים קרובות באינטרנט עצמו), תוכנות חדשות, משחקי מחשב והשפעות תרבותיות כוללות של האינטרנט. המגמה הזו נשמרה גם לאחר שפויר עזב, אם כי כיום מקצים במוסף הזה מקום רב יותר לכתבות על מחשבים והיי-טק, וגם לנושאים הנוגעים גם לאלה שאינם חובבי מחשבים. עצות להורים חדשים למשל, או קניות דרך הרשת.
בשני העיתונים האחרים הטיפול ברשת מפותח פחות, לא רק מבחינת מספר העמודים במוספי האינטרנט, אלא גם בהתייחסות לתחום זה בשאר חלקי העיתון. כשפורסם פסק-הדין במשפט מיקרוסופט, הגיש "הארץ" את הידיעה בכותרתו הראשית. הבחירה נראתה כה מוזרה עד כי רזי ברקאי העלה לשידור את עורך החדשות של "הארץ" כדי לברר את שיקוליו (מצד שני יש לזכור כי ברקאי ביקש פעם לדבר עם האחראי על רשת האינטרנט, כך שנראה שאין הוא מצוי במיוחד בתחום זה).
גם נושאי הכתיבה במדורי האינטרנט שונים מעיתון לעיתון. המדור "מחשבים" ב"ידיעות אחרונות" מתרכז בעיקר בחדשות בנושאי חומרה ואביזרים, בצד סקירת אתרים ומשחקים. "עסקים און-ליין" ב"מעריב" מביא אף הוא סקירות קצרות על משחקים ואביזרים, וגם ב"עסקים@מחשבים", שאינו שונה ממנו בהרבה, מופיעות סקירות צרכניות על ציוד מחשבים. ב"ידיעות אחרונות", למרות מיקומו במוסף הכלכלי, וב"מעריב", למרות שמם של שני המגזינים, אין כמעט התייחסות לכלכלה ולעסקים. ב"מעריב" טוענים כי השם "עסקים" הוא מותג, ואינו מעיד על התוכן. ספק אם הקורא הממוצע מבין זאת כך. המגזינים של "מעריב" עוסקים גם בתרבות מחשבים ואינטרנט, אך בדרך שונה מזו של "הארץ", ולרוב ברמה נמוכה יותר. מצד אחד מופיעות כתבות מרעישות כמו "הגוף של קלאודיה שיפר, הראש של ביל גייטס" (29.10). לפי הכתבה, לפחות, מדובר באשה מוכשרת בעלת תואר במחשבים שנוהגת לפלרטט עם אנשי מחשבים דרך האינטרנט. כותרת הכתבה, לעומת זאת, מכריזה על "סיפורה המדהים של נערת ליווי" אינטרנטית. מצד שני מופיעות מדי שבוע כתבות עתידניות, מופרכות למדי, המספרות על פיתוחים שונים אשר עתידים לשנות את העולם תוך זמן קצר: אינטליגנציה מלאכותית, תיקון מכשירי חשמל דרך האינטרנט ונושאים אחרים שמשפט המפתח בהם הוא "נשמע דמיוני? לגמרי לא". אדם שאינו בקי בתחום עשוי לחשוב כי העתיד הזה נמצא ממש מעבר לפינה.
התופעה הזו ניכרת בכל עיתוני האינטרנט. קיים פער גדול בין תמונת עולם המחשבים כפי שהוא מוצג בעיתונים לבין המציאות המוכרת למשתמש השכיח. המציאות שונה לא רק מהעולם החדש והמופלא המתואר ב"מעריב", אלא גם מהעולם המציאותי יותר המתואר ב"ידיעות אחרונות" ו"הארץ". ייתכן בהחלט שהרוב המכריע של האנשים ימצא עניין כלשהו באינטרנט; ספק רב אם הרשת משנה ממש את חייהם של רוב המשתמשים בה. כל מי שמשתמש במחשב מודע היטב לתקלות התכופות האופייניות לשימוש בו. מניסיון אישי, רבות מהנפלאות המתוארות במדורי האינטרנט מתבררות, לאחר כמה שעות של נסיונות להתקנה, כחסרות טעם, במקרה הטוב, וכמקור לכמה שעות עבודה נוספות בניסיון לתקן את הנזק שגרמו, במקרה הרע. תרבות האינטרנט מתוארת לעתים קרובות כאוטופיה שבה כל אדם יוכל לגלות עולמות חדשים. קשה לתת הערכה מושכלת, אבל דומה כי האינטרנט משקף בעניין זה את התרבות שמחוצה לו: כמו בחיים, רוב אתרי האינטרנט הם משעממים למדי, כמו גם רוב השיחות בצ'טים (מי שרוצה לבדוק זאת בעצנו מוזמן להביט בצ'טים המשודרים בערוץ שתיים בשעות הלילה המאוחרות). אך מי שקורא רק עיתונים יקבל מהשפה רוויית השבחים המופיעה במדורי האינטרנט רושם שונה לחלוטין, כאילו עולם שכולו טוב מצפה לו אם רק יתחבר לרשת.
במידה רבה, תופעת השבחים המופלגים קיימת גם בעיתונות הספורט הישראלית. כאן, לפחות, המציאות מזמנת מבחנים ברורים לשאלת הקשר בין תיאור הספורטאים הישראלים בעיתונות לבין כושרם האמיתי. בכל הקשור באינטרנט, קשה הרבה יותר להציב מבחנים אובייקטיביים. בכל מקרה, גם אם ניתן להתווכח על השאלה אם הפער בין מציאות האינטרנט לתיאורה בעיתונות הוא אכן כה גדול, עובדה אחת ברורה למדי - מרבית עיתונות האינטרנט חסרה כל ביקורת בנושא שבו היא עוסקת. אמנם גליון "קפטן אינטרנט" מיום 28.11 יוחד ל"צדו האפל של האינטרנט", אך זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. מעניין לציין גם כי מרבית הכותבים בגיליון הזה אינם שייכים לצוות הקבוע של המוסף.
זה ביטוי של מחלות הילדות המלוות עדיין את עיתונות האינטרנט הישראלית. עיתונות האינטרנט בארץ נעשית בעיקר על-ידי חובבי מחשבים, למען חובבי מחשבים, ולעתים קרובות, אפילו על חובבי מחשבים. הכתבים השונים, רובם המכריע צעירים, כותבים על הנושאים המלהיבים אותם. הביקורת החיצונית עליהם אינה קפדנית, גם מפני שהתחום אינו נחשב מרכזי מספיק, וגם מפני שהוא אינו מובן מספיק לעיתונאים ולעורכים הוותיקים יותר. מכיוון שקיומו של האינטרנט הוא עדיין בגדר חידוש, ואינו מובן מאליו לקוראים, כתיבתם של עיתונאי האינטרנט היא לעתים קרובות מיסיונרית.
אילו לא היה האינטרנט תחום רציני וחשוב - ניחא; ניתן היה להתייחס לכך בביטול. זו, פחות או יותר, הדרך שבה מתייחס "ידיעות אחרונות" לאינטרנט. מדור המחשבים של עיתון זה מצומצם יחסית, ומוקדש ברובו לחדשות היי-טק ולציוד מחשבים. אולם "הארץ" ו"מעריב" החליטו להקדיש מוסף שבועי שלם לנושא, מכאן שהם מייחסים לו חשיבות. ובכל זאת, בשום מדור אחר בעיתון לא היתה מתקבלת הרמה העיתונאית הניכרת במוספי המחשבים של "מעריב" (למעט, אולי, מדורי הספורט בכל העיתונים). הפער בולט במיוחד בהשוואת רמת הכתבות במוסף עצמו. לעומת סקירות המחשבים והתוכנה, שהן לרוב מקצועיות ומקיפות, כתבות האינטרנט דומות יותר למדורים פרסומיים מאשר לעיתונאות. האם בכתבה על שפת תכנות חדשה במדור הכלכלה היה מתקבל הניסוח "אם תתגשם הבטחה זו במלואה היא אכן תביא לשינוי דרמטי במדיום הפלאים - האינטרנט. זהו הדור הבא של האינטרנט, קובעים המומחים" (26.10)?
"קפטן אינטרנט", יש להדגיש, מספק לקוראיו דיווח רציני יותר ובסטנדרטים עיתונאיים מקובלים. אולם גם כאן מכתיבה ההתלהבות המובנת של הכותבים את נימת הדברים. דרור פויר מספר כי בשנתיים הראשונות לקיומו כוון העיתון בעיקר לדור הצעיר של קוראי "הארץ". כיום, מעידים עורכי העיתון, המצב שונה: עדיין הדגש הוא על מה ששייך לקטגוריית המלהיב והמרתק, לאו דווקא על החשוב ובעל ההשפעה הרחבה. משחקי מחשב, מצלמות אינטרנט ושאר הנושאים הזוכים למרב הכיסוי במוסף שייכים לקטגוריה הראשונה.
אם מיועדים עיתוני האינטרנט לחובבי מחשבים בלבד, ייתכן כי יש להשוות אותם למדורי התרבות, ולא למדורי הכלכלה. בהשוואה כזו "קפטן אינטרנט" עומד יפה, "עסקים און-ליין" פחות, ו"מחשבים" לא משתתף. בציבור הישראלי, לעומת זאת, זוכה האינטרנט למעמד שמעבר לתופעה תרבותית בלבד. הסיסמה "מחשב לכל ילד" נולדה מתוך האווירה הזו. אם האינטרנט הוא אכן כה חשוב, ואינו עניין למשוגעים לדבר בלבד, יש להתייחס אליו בהתאם. לשאלה, האם מקבל קורא העיתונים הישראלי תמונה טובה של האינטרנט, התשובה, בינתיים, מסויגת.
אבנר מולכו הוא סטודנט לתואר שני בהיסטוריה
גיליון 30, ינואר 2001