בשנת 2004 פירסם ג'יימס סורוביצקי את הספר "The Wisdom of Crowds" (תורגם לעברית ב-2006 על-ידי ג'וד שבא ויצא בהוצאת עברית, בשם "חוכמת ההמונים"), ובו ניסה להסביר כיצד קורה שקהלים גדולים מצליחים לפתור בעיות ולפתח גופי ידע באופן מוצלח יותר מאינדיבידואלים – מוכשרים, מקצועיים ומנוסים ככל שיהיו. "אם קהל של אנשים בלתי תלויים שיש להם אינטרסים אישיים עובד בצורה מבוזרת על אותה בעיה, ולא נעשה ניסיון לכוון את מאמציו מלמעלה, הפתרון הקולקטיבי של הקהל הזה יהיה כנראה טוב יותר מכל פתרון אחר שתעלו על דעתכם", כתב סורוביצקי, המתפרנס מכתיבה כלכלית בשבועון "ניו-יורקר" ובכלי תקשורת אמריקאיים אחרים.
אחת הדוגמאות המפורסמות והמצליחות לתפיסה שמובילה את סורוביצקי היא ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית שבה כל גולש רשאי לערוך, לעדכן ולהשחית את הערכים כאוות נפשו, אפילו בלי להזדהות. מחקר חדש שערכה שירי מגן, תלמידת תואר שני בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה (בהנחיית פרופ' שיזף רפאלי), מנסה להוסיף נדבך לקביעתו הידועה של סורוביצקי, ואף להוכיח כי ההמון לא רק חכם יותר מהיחיד, אלא גם ניטרלי יותר. כר הפעולה שבו בחרה: ויקיפדיה.
כיצד מודדים ניטרליות
נקודת המבט הניטרלית (NPOV – Neutral Point of View) היא אחת משלוש אבני הבניין היסודיות של ויקיפדיה, לצד הסתמכות על מקורות ואיסור על הכנסת מידע שנאסף באמצעות מחקר עצמאי. כיאה למיזם פתוח, חרף ההסברים הנהירים והחד-משמעיים המופיעים באתר, כל משתמש דואג לאמץ פרשנות משלו לדברים. מי שרוצה ללמוד שיעור בניטרליות, מאבק בין נראטיבים והטיה פוליטית של מידע היסטורי – מוזמן לגלוש אל אחורי הקלעים של הערך "פרשת דיר-יאסין" בגרסה העברית של האנציקלופדיה החופשית, שם מנהלים מדי פעם שמאלנים וימנים ריב על טיבן של עובדות ועל הטרמינולוגיה שבאמצעותה יש להציג אותן. גולש שירצה ללמוד מוויקיפדיה מה בדיוק קרה בדיר-יאסין – יהא תלמיד בית-ספר או עורך לילה הנאבק להלחים בוקסית רקע היסטורי לידיעה אקטואלית – יקבל תשובות שונות בהתאם ליום שבו התפנה לחקור את הסוגיה.
על-פי התפיסה שעומדת בבסיס מחקרה של מגן, בעיית המהימנות של הערך "פרשת דיר-יאסין" היא פועל יוצא של מיעוט המשתתפים היחסי בוויקיפדיה העברית, שכמו כל הוויקיפדיות, מתנהלת באופן אוטונומי. כדי להוכיח את הנחת המוצא שלה, החליטה מגן לבחון חמש גרסאות לשוניות של האנציקלופדיה החופשית – ויקיפדיה האנגלית, הספרדית, הרוסית, הערבית והעברית – ולהשוות אותן זו לזו ולמהדורת התקליטור של אנציקלופדיה בריטניקה (שראתה אור ב-2002). לצורך כך בחרה חמישה ערכים שנויים במחלוקת המופיעים בכל שש האנציקלופדיות: "אלוהים", "טרוריזם", "השואה", "איידס" ו"מדונה". על כן, ממצאי המחקר תקפים אך ורק לחמשת הערכים הללו, אם כי מגן מצהירה כי ניתן להשליך מהם על רמתה הכללית של כל אחת מהאנציקלופדיות שנבדקו.
איך מודדים ניטרליות של טקסט? "פיתחתי מדד כמותי שמתבסס על ארבעה פרמטרים: ציטוטים, ייחוסים, הכללות וביטויים טעוני משמעות", מסבירה מגן בראיון טלפוני. ציטוטים וייחוסים, נכתב במחקר, מעידים על סגנון כתיבה ניטרלי, ואילו הכללות ("מקובל לטעון", "לרוב") וביטויים טעונים ("גדר הביטחון", "חומת האפרטהייד") מעידים על כתיבה מוטה, שמערבבת עובדות ודעות. השקיפוּת הכמעט מוחלטת של ויקיפדיה סייעה להעמקת המחקר: היות שכל שינוי קטן המוכנס בערך ויקיפדי נשמר ומתועד, וכך גם כל השיחות הקשורות אליו, החליטה מגן למדוד את מספר הגולשים שהשתתפו בכתיבה ואת היקף הדיונים, וגם בחנה את התפתחותו של כל ערך מהרגע שבו נוצר ועד הרגע שבו דגמה אותו למחקר.
בהערת שוליים יצוין כי לפחות אחד הכלים שבהם הסתייע המחקר ניחן במהימנות מפוקפקת: כדי לנתח את הערכים בשפות רוסית, ספרדית וערבית השתמשה מגן בשירות Google Translate, כלי תרגום אוטומטי ידוע לשמצה, המשתיל בתרגומיו אינספור שגיאות שונות ומשונות (נסו לתרגם לאנגלית את המשפט הפשוט "אני אוכל נקניקייה"). "התרגומים נבדקו על-ידי דוברי השפות ונמצאו מדויקים מספיק עבור המחקר הנוכחי", ציינה מגן במחקרה, ובשיחה עימי הוסיפה: "עצם העובדה שזה תרגום אוטומטי דווקא מסייעת למטרת המחקר. המחשב לא יודע מה זה 'השואה' ומה זה 'אלוהים', ולכן הוא יותר ניטרלי ממתרגם אנושי".
תוצאותיו של המחקר איששו את הנחת המוצא שעמדה בבסיסו: ויקיפדיה האנגלית, שבה מספר המשתמשים הגבוה ביותר מבין החמש שנבדקו (וגם מכל יתר גרסאותיה הלשוניות של ויקיפדיה), זכתה לציון הניטרליות הגבוה ביותר – 289.2 נקודות, לפי המדד שפיתחה מגן. אחריה דורגו ויקיפדיה בשפה הרוסית (123.5 נקודות), הגרסה הספרדית (106.3 נקודות) והגרסה הערבית (106.1 נקודות). לציון הניטרליות הנמוך ביותר מבין האנציקלופדיות החופשיות זכתה ויקיפדיה העברית (87.6 נקודות). אנציקלופדיה בריטניקה זכתה בציון הניטרליות הנמוך ביותר – 49.5 נקודות, ככל הנראה משום ששיעור קטן מאוד מהמידע המובא בה מעוגן בציטוטים וייחוסים. "בבריטניקה אין כמעט מראי מקום, למרות שזו אחת הדרישות הבסיסיות מכל אנציקלופדיה", אומרת מגן.
לפי ממצאי המחקר, יש קשר ברור בין מספר המשתתפים בכתיבת הערך ובין מידת הניטרליות שלו. אנומליה אחת נחשפה בהקשר של ויקיפדיה העברית, שהתגלתה כוויקיפדיה הכי פחות ניטרלית אף שבכתיבתה משתתפים פי 2.5 גולשים מאשר בוויקיפדיה הערבית. כצפוי, הגרסה האנגלית של ויקיפדיה התגלתה כגרסה הפעלתנית והמבוזרת ביותר: לא פחות מ-3,540 גולשים בממוצע השתתפו בכתיבת הערכים שנבדקו בה, לעומת כ-740 בוויקיפדיה הספרדית, כ-200 בוויקיפדיה הרוסית, כ-170 בוויקיפדיה העברית ו-70 בלבד בוויקיפדיה הערבית.
צהובונים כמקור לגיטימי
האם ניטרליות היא בהכרח תכונה חיובית, שאינה עומדת בסתירה לערך האמת של המידע? ואולי ההקפדה הפוליטיקלי-קורקטית על הצגת מה שיותר דעות אינה תמיד הגונה? והאם די בעובדה שמישהו כתב משהו איפשהו כדי שדבריו יהיו ראויים לציטוט? "זו בדיוק הסוגיה הכי מורכבת, בעצם", מודה מגן. "בוויקיפדיה, 'ניטרליוּת' היא לאו דווקא 'אובייקטיביות'. אובייקטיביות היא השאיפה לאמת מוחלטת – דיוק, עובדות. בוויקיפדיה לא מתיימרים להביא את כל האמת ואותה בלבד, אלא להציג מה שיותר עמדות, ולא רק את הדעה המרכזית. למשל בנוגע לאיידס – יש אנשים שטוענים שהמחלה לא נגרמת מהנגיף, אלא היא מעין 'עונש משמים'. זו אמנם לא הדעה הרווחת, אבל לך תדע, אולי זה נכון?".
אלא שהעמדה הרפואית בנוגע לאיידס נסמכת על שורה ארוכה של מחקרים מדעיים, ואילו התפיסה הדתית של מחלות כסוג של עונש, או אתגר, נסמכת על אמונות ודעות קדומות. "הקורא, בביקורתיות שלו, יכול לראות בטקסט שזה לא מעוגן במחקרים ולבחור בעצמו במה להאמין", אומרת מגן, ומציינת כי תמיד מומלץ להצליב מקורות.
שירי מגן, כותבת המחקר
זהו אולי עקב אכילס של המודל שמטפחת ויקיפדיה, שלפיו כל מה שנאמר ראוי להיאמר שוב, גם אם מדובר בשטויות. בעידן שטף המידע וריבוי כלי התקשורת, כמעט כל תפיסה זוכה לבמה תקשורתית כלשהי – ובהתאם, ראויה לאזכור בוויקיפדיה. אלא שהפתיחוּת הזאת, שבשם הפלורליזם מעניקה לכל אדם וקבוצה במה ומגאפון כדי להפיץ את תפיסותיהם, מאיימת גם לחלחל הלאה, אל השטח שבעבר הוקדש בלעדית לעובדות.
כך קורה, למשל, שהערך "מדונה" בוויקיפדיה האנגלית ניזון בין היתר ממידע שנאסף מ"הסאן" ומה"דיילי מייל" – צהובונים בריטיים פופולריים שאמינותם שואפת לאפס. ואף על פי כן, השימוש במקורות הללו תרם לציון הגבוה של הערך הזה במחקרה של מגן – למעשה, הערך "מדונה" בוויקיפדיה האנגלית זכה לציון הניטרליוּת הגבוה ביותר מבין כל הערכים שנבדקו במחקר.
יש מי שחושב שהתופעה הזאת כבר הצליחה לחרוג מגבולותיה של האנציקלופדיה החופשית ופלשה לכל תחומי החיים. "עם מגוון גופי החדשות והבלוגים שיש עכשיו, פתאום אנחנו יכולים לבחור לשמוע רק חדשות שמתאימות לאמונות שלנו", אמר החודש העיתונאי האמריקאי פרהד מנג'ו, מחבר הספר "אמיתי מספיק: העולם שאחרי העובדות", בראיון לכתבת "כלכליסט" דורה קישינבסקי. "מישהו יכול לומר דברים שאפשר להוכיח בבירור שהם לא נכונים – והתומכים שלו כלל לא יראו את המידע הסותר", הוסיף. "אנחנו חיים בתקופה שבה אנשים חופשיים להאמין בעובדות הפרטיות שלהם, ויש לזה השלכות נרחבות על איך שהפוליטיקה עובדת ועל איך שהחברה עובדת. כבר אין עונש למי שמשקר, ולכן אנחנו רואים שקרים מזעזעים יותר ויותר".
הניטרליות של ההמון, אם כך, עלולה להזין דווקא את נבערותו של היחיד. נשמע הגיוני? אולי, אך על-פי עקרונות היסוד של ויקיפדיה, "נבערות" היא מלה שנויה במחלוקת, ו"עלולה" היא הכללה מרחיקת לכת, שאף טבועה בחותם שלילי. כך מכרסם הפלורליזם של האנציקלופדיה החופשית בעצם היכולת לומר משהו בעל ערך, שאינו כפוף בהכרח לאינטרס אישי צר וציני. אנא הצליבו מקורות.