ח"כ עינת וילף (עבודה) הפיצה הלילה מכתב תגובה חריג בעקבות רשימה ביקורתית שכוונה נגדה ופורסמה אתמול ב"גלובס". לטענתה, העיתון רודף אותה ומנהל מסע הפחדות נגדה בשל פעולתה למען צמצום הריכוזיות במשק הישראלי. בתגובה מאיים "גלובס" לתבוע את וילף על הוצאת דיבה.

את הרשימה שפורסמה אתמול ב"גלובס" כתב אלי ציפורי, סגן העורך של העיתון. היא זכתה להפניה בולטת מעמוד השער והתפרשה על פני למעלה מכפולת עמודים שבהם שטח ציפורי ביקורת אישית ונוקבת על וילף ועמדותיה כפי שהציגה אותן במהלך ראיון שהעניקה לתוכנית "חקירה נגדית" בגלי-צה"ל.

ציפורי פתח באזהרת הקוראים מפני "דיל השלטון-עיתון", כהגדרתו, שנכרת בין וילף ובין העיתון "דה-מרקר", המתחרה של "גלובס". לטענת ציפורי, ה"דיל" עובד כך: "השלטון [...] צריך לספק לעיתונאים את מה שהם רוצים לשמוע (במקרה הזה: הריכוזיות איומה ונוראה וסכנה לדמוקרטיה), ובתמורה המרואיין יקבל במה ענקית מכוסה בזרי תהילה, ומסביבה העיתונאים בתפקיד להקת המעודדות". ציפורי התכוון לראיון נרחב שפורסם עם וילף במוסף השבועי של "דה-מרקר".

בהמשך הרשימה כלל ציפורי שבעה ציטוטים שאמרה וילף במהלך ראיון שהעניקה לגלי-צה"ל, וזאת בלי לערוך את לשון הדיבור (כך, למשל, צוטט מפיה המשפט הסתום "השיקול הכלכלי מתייחס בעצם לעובדה"). צמוד לכל ציטוט של וילף צירף ציפורי הערות מלגלגות על חברת-הכנסת ועל תובנותיה בכל הנוגע לסוגית הריכוזיות במשק. בין היתר קבע כי היא "פשוט מדברת שטויות", וציין כי יש לה "רקורד ציבורי שמסתכם, פחות או יותר, בכלום".

"'גלובס' החליטו לצאת מולי למסע הפחדה ולהבהיר לי שהם אינם חוסכים באמצעים לעשות זאת", כתבה בתגובה וילף. לדבריה, הפרסום אתמול בעיתון, ובעיקר סגנונו הלעגני, נועד "לגרום לי להיראות כאדם שאין מה להקשיב לדבריו או להתייחס אליהם ברצינות".

בשיחה עם "העין השביעית" מסבירה חברת-הכנסת מדוע החליטה לצאת בפומבי נגד הפרסום ב"גלובס". "יש שלב שאתה צריך להגיד או.קיי, מנסים להפחיד אותי. אפשר להחליט שאני שותק, אבל אז איזה מין נבחר ציבור אני?", היא אומרת. לדבריה, לאור הפרסום הבוטה ב"גלובס", הגיעה למסקנה ש"כחלק מהתהליך האזרחי אנשים צריכים לדעת איך הדברים נראים".

הדברים נראים, לטענת וילף, כרדיפה בלתי עניינית שבמהלכה גם העיתונאים נופלים קורבן לאינטרסים זרים. לדבריה, היה לה ברור כי היא סומנה מראש כמטרה, בין היתר על סמך דברים שהדובר של וילף, נעם בר-לוי, טוען כי נאמרו לו על-ידי כתבת "גלובס".

במכתבה אמש כתבה וילף כי לפני פרסום הרשימה פנתה כתבת מטעם העיתון לצורך קבלת תגובה באשר לפרט מסוים שנכלל בה, ואמרה לדובר שלה כך: "גילוי נאות: מאז שהתפרסמה הכתבה על עינת בדה-מרקר העורך שלי מחפש אותה. בדקנו וניסינו למצוא כמה דברים. מצאנו שהיא לא היתה בכנסת בזמן ההצבעה על חוק שכר מינימום. ביררנו והסתבר שהיא היתה במשלחת רשמית מטעם הכנסת וגם בדקנו במזכירות הכנסת והיא היתה מקוזזת. ביררנו במשרד של עמיר פרץ (יוזם ההצעה) והם אמרו שהכל היה בסדר ומקוזז, אבל העורך שלי מתעקש לתאר אותה כמי שנמלטה מההצבעה. האם תוכלו למסור לי תגובה?".

בתגובה לדברים מסר עורך-הדין של "גלובס", יורם מושקט, כי "הניסוח כפי שנכתב במכתבך, המיוחס לכאורה לגב' ויסמן, מהווה שקר מוחלט ומניפולציה זולה. הוא לכשעצמו מהווה עילה לתגובה חריפה ביותר".

בתגובה לפניית "העין השביעית" אומר בר-לוי כי אין לו הקלטה של השיחה שניהל עם הכתבת, אך הוא עומד "במאת האחוזים" מאחורי הציטוטים שפורסמו במכתב. לילך ויסמן, הכתבת שפנתה אל בר-לוי, אמרה ל"עין השביעית": "הדברים שמיוחסים לי אינם נכונים".

בתשובה לשאלה אם יש לה ראיה נוספת לכך שהכתבת התבטאה כפי שהיא טוענת אומרת וילף: "אין עדות יותר חזקה מהכתבה עצמה. ברור לי גם שהכתבת נמצאת במצב לא פשוט, היא בסך-הכל חשפה בפנינו טפח מאיך שהדברים מתנהלים מאחורי הקלעים. ברור שסוגרים עכשיו שורות".

הכתבה ב"דה-מרקר"

הכתבה ב"דה-מרקר"

בתשובה לשאלה אם לקחה בחשבון את השלכות מכתבה על הכתבת אומרת וילף: "גם במכתב הבהרנו שאנחנו מבינים שגם העיתונאית וגם העורך מוצאים את עצמם בסיטואציה קשה, אבל לדעתי האינטרס הציבורי כאן הוא חשוב יותר". לדבריה, אם הכתבת תאבד את מקום עבודתה בשל הפרסום, היא תצא להגנתה, כיוון שהיא רואה בה קורבן של הנסיבות.

את רואה בעיה עקרונית בכך ששני עיתונים בבעלות פרטית מעניקים לך יחס שונה, האחד לטובה והאחר לרעה?
"אני מפרידה בין כמה מקרים. אפשר לבחון את ההתייחסות של עיתון כמו 'כלכליסט', שבוודאי לא מאמין בנושא הזה [של צמצום הריכוזיות], אבל כשהוא הכין כתבה על החוק, היא נעשתה בצורה עניינית. כך שעצם ההתנגדות לסדר יום מסוים, היא כשלעצמה לא פסולה, אבל הדרך שבה הדבר צריך להיעשות זה בדיון על הנושא עצמו ולא באמצעות נסיונות פרסונליים לגרום לאדם להישמע כמי שלא ראוי להקשיב לו".

את מסכימה לקביעה של ציפורי כי את זוכה ליחס מועדף ב"דה-מרקר" בשל העמדות שלך?
"אם יש עובדה או ציטוט לא נכונים ב'דה-מרקר', בבקשה – שיתמודדו עם זה עניינית. כל דבר שהיה בכתבה שהם עשו היה נכון. יצוין שבקשה לראיון ב'דה-מרקר ויק' היתה מהיום הראשון שנכנסתי לכנסת, הרבה לפני שידעו על אמירות או חוק כלשהו".

עו"ד מושקט שלח לפני שעה קלה מכתב תגובה מטעם העיתון "גלובס" לח"כ וילף, ובו הוא קובל על "השמצות, דברי בלע ואי-אמיתות" שפירסמה. מושקט טוען כי הציטוטים המיוחסים לכתבת העיתון "מסולפים ומעוותים לחלוטין" ובהמשך כותב: "אינך יכולה לצייר את מרשי, העיתון 'גלובס,' כמי שפועל בשמם של בעלי הון, שכדברייך, מבקשים לראות סוג של נבחרי ציבור ה'מפוחדים, מבוהלים, שותקים ושאינם יכולים למלא את תפקידם למען הציבור בנאמנות'". לטענתו, האשמה דומה ניתן להפנות כלפי וילף, כאילו היא מעוניינת בעיתונות מפוחדת, שאינה יכולה למלא את תפקידה כראוי.

"מרשי רואה זאת בחומרה רבה ויגיב במלוא האמצעים שעומדים לרשותו", מתריע מושקט. "מרשי לא ישלים עם הטלת אימה ופחד על כלי תקשורת שאינו מקדש את דעתך. יתרה מכך, לא ישלים עם הכפשות בדבר הפעלת עיתונאים ועורכים על-ידי בעלי העיתון".

בסיום המכתב מציין מושקט כי אין בו כדי ויתור על כל תביעה עתידית או זכות להגשת תביעת לשון הרע.

מסמכים

המכתב של ח"כ עינת וילף >>

מכתב התגובה של "גלובס" >>