כ-30 עורכי-דין התיישבו הבוקר באולמה של שופטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו ורדה אלשיך, לקראת הדיון על מכירת מרבית נכסי "מעריב" למו"ל שלמה בן-צבי, ומכירת בית-הדפוס של העיתון לעמוס מימון. פרט לסוללת עורכי-הדין ששימשו נאמניו של בית-המשפט, התגודדו באולם של אלשיך באי-כוחם של חמישה בנקים שהלוו כספים לעיתון, באי-כוח של בעלי מניות ובעלי אגרות חוב של העיתון, באי-כוח של הרוכשים החדשים, באי-כוחם של כ-2,000 עובדי "מעריב" ובאי-כוחם של נושים ובעלי עניין שונים (אחת מהם ייצגה חמישה עובדים מבית-הדפוס, מבוגרים יותר ובעלי הסכמים מעט שונים מכל היתר).
מחלקים עיתוני חינם בכניסה לבית-המשפט בתל-אביב, היום (צילום: "העין השביעית")
עורכי-הדין ועוזריהם, שקיבלו את זכות הראשונים בתפיסת המקומות באולם, מילאו את השורות הראשונות עד אפס מקום והותירו מעט מאוד מושבים פנויים לכל יתר המתעניינים בדיון – בעיקר עיתונאים העובדים ב"מעריב" שרצו להיווכח כיצד מוכרע הקרב על עתידם, ועיתונאים מכלי תקשורת אחרים שבאו לסקר את האירוע.
כפי שיודע כל בעל מועדון לילה, מידת האקסקלוסיביות יוצרת את עוצמת הרצון לקחת חלק בחגיגה. ואכן, בכל פעם שדלת אולם בית-המשפט נפתחה אפשר היה לשמוע את הדי המאבקים בקרב הקהל שהתאסף על הזכות להיכנס. מעט הסקרנים מן השורה שהצליחו להשתחל פנימה הסתמסו במרץ עם חבריהם שבחוץ, ניסו לשדל את הסלקטורים להתחשב במצבם ("הוא איתי") ואף נקטו רוטציה כדי לאפשר למירב המתעניינים לחזות במו עיניהם בהליך המשפטי. כפי שיודע כל בליין מנוסה, האקסקלוסיביות היא פעמים רבות שקר. רק מי שהצליח להידחק פנימה, אל תוך האולם המבוקש, מגלה עד כמה לא באמת כיף שם.
"לפני חודש 'מעריב' היתה בהנשמה מלאכותית עם אפשרות לאולי עסקה", אמר הנאמן עו"ד שלמה נס בפתח דבריו. תיאור מדויק. "מעריב" היה בשבועות האחרונים מעין מת-חי, גופה מרוטה שרוקנה ממיטב נכסיה, אך בניגוד להיגיון המשיך לראות אור מדי יום. עורכי-הדין שהתקבצו ובאו לבית-המשפט של השופטת אלשיך היו אמורים למלא את תפקיד אוכלי הנבלות ולריב על השאריות. אבל בבית-המשפט הבוקר הוצג "מעריב" כעסק חי לכל דבר. "מעריב חיה וקיימת ותישאר חיה וקיימת", הצהיר עו"ד נס בפני בית-המשפט. "ומאולי 300 עובדים [שהיו אמורים להישאר בחברה לפי ההצעה הראשונית של בן-צבי] זה הגיע ל-1,420 עובדים בוודאות. זה לא עניין של מה בכך".
חגי מטר, יו"ר ועד עובדי "מעריב", היום בבית-המשפט בתל-אביב (צילום: "העין השביעית")
"זה הגיע" לאחר שבמשך כל שעות הלילה האחרון דנו נציגי העובדים, בראשות עו"ד גלילה הורנטשיין, עם נציגי הרוכש החדש והצליחו להגיע להישג לא מבוטל: "הסכם קיבוצי מיוחד" המחייב קליטת כ-1,400 מעובדי העיתון, 350 מהם עובדי המערכת העיתונאית והמינהלה, שיועסקו לתקופה מינימלית של 18 חודשים (אם כי בעוד חצי שנה יוכל בן-צבי לפטר עשירית מהם). כמו כן הוסכם על קליטת 70–110 עובדי דפוס לתקופה זהה, אם רוכש בית-הדפוס יסכים לכך (בהסכם עם בן-צבי מצוין כי חברתו חתמה על מסמך עקרונות מפורט מול רוכש בית-הדפוס), ו-900 עובדי מערך ההפצה, שימשיכו בעבודתם לתקופה של שנתיים. כמו כן התחייב בן-צבי "לנהל מו"מ לחתימה על הסכמים קיבוציים מיוחדים בנוגע לסקטור המערכת, סקטור המינהלה וסקטור עובדי הדפוס", וזאת בתוך חצי שנה.
אמנם העובדים יפוטרו ויגויסו מחדש, והוותק שלהם לא יחושב לצורך זכאות פיצויי פיטורים, אך הובטח להם כי יישמרו להם זכויותיהם הנצברות בכל הנוגע לימי חופשה והבראה, וכן כי לא ישתנו תנאי שכרם (פרט למי שעלות שכרו גבוהה מ-22.5 אלף שקל). נוסף על כך התחייב בן-צבי להכניס נציג של העובדים לארבע ישיבות הדירקטוריון הרבעוניות של החברה, על תקן משקיף.
מאידך הוסכם כי משכר העובדים ינוכו דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני שיועברו להסתדרות העובדים, וכי נציגות העובדים בעיתון מתחייבת לקיים "שקט תעשייתי מוחלט בחברה" למשך חצי שנה. לאורך שישה חודשים, עד לחתימת ההסכמים הקיבוציים המפורטים, מתחייבים עובדי "מעריב" "לא לנקוט אמצעים ארגוניים כלשהם".
לאור הסיכומים הללו, הוסרה ההתנגדות העקרונית האחרונה שהיתה אמורה לעלות היום בבית-המשפט, והדיון כולו התנהל על מי מנוחות, עד כמה שהדבר אפשרי בתיק טעון ותקשורתי שכזה. עו"ד נס הציג את הסכמי המכירה וההתחייבויות לכל הנוגעים בדבר, ולאחר מכן קיבל כל עורך-דין את רשות הדיבור. זה אחר זה בירכו עורכי-הדין על ההסכם שהתגבש וביקשו להתחשב בחובות החברה ללקוחותיהם.
למעשה, הביקורת היחידה שהיתה לשופטת אלשיך הופנתה לבעלי "מעריב" בעבר, חברת הכשרת-היישוב שבשליטת עופר נמרודי, שנציגיה כלל לא נכחו באולם. עו"ד נס מסר לשופטת אלשיך כי ביקש מחברת הכשרת-היישוב מימון להפעלת העיתון בתקופת הנאמנות, ובתגובה קיבל מכתב כי חברת מעריב משתמשת בנכסי הכשרת-היישוב בלי שתשלם עליהם דמי שכירות, ולכן יש לראות בכך מעין העמדת אשראי. הכוונה לבית "מעריב", שהכשרת-היישוב רכשה מ"מעריב" ב-2009. השופטת לא רוותה נחת מתשובה זו (ובהמשך היום אף ביקרה זאת בהחלטה).
הנאמן עו"ד שלמה נס (מימין) ועו"ד עמית לדרמן, היום בבית-המשפט (צילום: "העין השביעית")
כאשר עו"ד נס הודיע כי בהכשרת-היישוב הביעו הסכמה עקרונית להעברת השלמת הפרשות הפיצויים של העובדים, תהתה השופטת אלשיך: "הם עושים טובה למישהו?", והוסיפה איום: "אם אני אמצא שלא השלימו את כל ההפרשות שלהם כדין...". בהמשך הדיון השוותה השופטת בין בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר, לבין נמרודי ואמרה: "בעלי השליטה כרגע באמת לא מעניינים אותי. צובעים כל הזמן כאן בעל שליטה אחד, והשני יושב על הגדר ומנדנד את הרגליים. אחד מתרוצץ והשני יושב".
בפעם שעברה שהשופטת אלשיך התבטאה כך, הפך ציטוט דבריה לכותרת של ידיעה ב"מעריב" שכתב העורך הראשי ניר חפץ עצמו (בחתימת "כתב מעריב"). מאז התפרסם כי העורך הראשי ישוב לתפקיד יועץ התקשורת של בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר, וכעת יצטרכו העובדים הנותרים, שנאמנים לעיתון ולא לבעלים הקודמים, להחליט אם ציטוט שכזה ראוי לעמוד בכותרת ידיעה על הדיון המשפטי. קרוב לוודאי שיעדיפו כותרת אחרת, אופטימית יותר, שיצאה כעבור שעות אחדות מבית-המשפט – השופטת אלשיך החליטה לאשר את הסכמי המכירה לבן-צבי ומימון.
"צמד ההצעות המשלימות זו את זו שבפני", כתבה ביחס להצעת הרכש של בן-צבי את מרבית נכסי העיתון ושל מימון את בית-הדפוס, "נראות בבירור כהצעה הגבוהה ביותר שקיימת בפועל; הן מכוונות לשמר את העיתון ככלי תקשורת פעיל במדינה, שכפי שהערתי בהחלטתי הראשונה, אינה משופעת בתקשורת חופשית. הסכום הכולל שיתקבל לפרעון חובות עולה על 140 מיליון שקל, וחשוב לא פחות, ולטעמי אף יותר, הינה ההתחייבות להעסיק כ-1,400 עובדים [...] סוף דבר; בנסיבות המקרה, הרי שאין לי אלא לברך על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ולאשר את בקשת הנאמנים בכל הנוגע לאישור הסכמי המכר".
הבעלים הקודמים של "מעריב", יצוין, לא יוצאים בלא כלום מהחלטת השופטת. בהתאם לבקשה שהגיש עו"ד אלעד מן, בעל מניות מיעוט ב"מעריב", הדגישה השופטת אלשיך בהחלטתה כי "בניגוד למקרים אחרים של הסדרים, הרי שההסדר הנוכחי אינו כולל פטור לבעלי השליטה הקודמים או מניעה כלשהי מעריכת חקירות". משמע, תאגיד אי.די.בי וחברת הכשרת-היישוב ימשיכו להיות אחראיים לכספים שהם היו אמורים להעביר לעובדים בשנים האחרונות, ואם יימצא כי נפל פגם בהתנהלותם, תישמר לעובדים הזכות לתבוע אותם לדין. בעלי השליטה ימשיכו גם להיות חשופים לתביעות בגין עבירות על החוק ועל התקנון, ככל שאלו יוגשו בעתיד.
השופטת אלשיך נענתה אף לחלק אחר בבקשת עו"ד מן והנחתה את הנאמנים לאפשר לו לעיין, בין היתר, בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון האחרונה של חברת מעריב, שבה אושרה עסקת המכירה הראשונית לשלמה בן-צבי והוחלט על הגשת בקשה להקפאת הליכים. מכך ניתן יהיה ללמוד, אולי, על האינטרסים שהובילו את הוועד המנהל לקבל החלטות אלו. בעקבות אותה ישיבה התפטר בפתאומיות הדירקטור רון ויסברג, לאחר כהונה של 20 שנה.
אם הכל ילך כשורה, "מעריב" יעבור לבעלותו של בן-צבי כבר בסוף חודש זה. פרק ההקפאה יסתיים בכי טוב, אך עם סיומו יתחיל עידן חדש של חוסר ודאות. "מעריב" אמנם יחיה, אך יהיה עליו להוכיח שיש לו זכות קיום. בכניסה לבית-המשפט הבוקר עמדו שני מחלקי עיתונים, אחד חילק לבאים גליונות חינם של "ישראל פוסט" והאחר גליונות חינם של "ישראל היום". גליון "מעריב" מהבוקר, עם אחד השערים הדרמטיים ביותר בתולדותיו, עלה בקיוסקים 5 שקלים. על עובדיו יהיה להוכיח כי הוא שווה את ההשקעה.